ניכור הורי הוא מצב שבו ילד נעשה מנוכר כלפי אחד מהוריו כתוצאה ממניפולציות והסתה כנגד ההורה מצד ההורה השני, בדרך כלל על רקע של סכסוכי פרידה וגירושין. במקרים מסוימים, הניכור והרתיעה מההורה מגיעים עד למצב של נתק. כמו כן, מעבר למצוקה המיידית שנגרמת לילדים בשל הניתוק מהורה, ניכור הורי עלול לפגוע מבחינה רגשית ובינאישית בילדים גם בטווח הארוך. המונח "תסמונת הניכור ההורי" הוצג בשנת 1985 על ידי ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקני, אך המונח לא הוכר כתסמונת ב-DSM והינו שנוי במחלוקת בקרב מומחים.
ברשימת הקריאה שלפניכם מופיעים שני מאמרים הסוקרים את התופעה ואת הטיפול בה לפי מודל ״הכוח המניע״, וכן מאמר אחד המבקר את גישת הניכור ההורי ומסביר את הנזק שעשוי להיגרם מהשימוש בה.
דנה קלימי | 7/13/2021
משפחות החוות גירושין עתירי קונפליקט מגיעות לעתים למצבי ניכור הורי ונתק בקשר של הילדים עם אחד ההורים, המעוררים מצוקה ופוגעים בילדים בטווח הארוך. במאמר זה, ובמאמר נוסף שיובא בנפרד, מוצג מודל "הכוח המניע", מודל טיפולי שנועד לסייע לאנשי מקצוע להתמודד עם מורכבות הטיפול במצבי ניכור הורי וקשיים בקשר. במאמר נסקרת הספרות המתארת מאפיינים של מצבי ניכור הורי ונתקים בקשר, תפיסות לגבי התפתחות מצבים אלה ושיטות התערבות מוכרות. לאחר מכן מוצג המודל, המשלב בין עבודה מערכתית, פרטנית, זוגית ומשפחתית. המודל מאפשר להתאים לכל משפחה תוכנית טיפולית המתחשבת בדינמיקה המשפחתית הייחודית ובמניעים לניכור, על סמך הבחנה בין שלושה סוגים מרכזיים של מצבי ניכור ונתק.
דנה קלימי | 7/25/2021
מאבק מתמשך וקשה בין בני זוג לאחר פרידה מלווה פעמים רבות בקשיים בקשר בין אחד ההורים לילדיו, עד כדי נתק ביניהם. אחד ההסברים לקשיים בקשר ולמצבי הנתק היא תופעת הניכור ההורי. במאמר זה, הממשיך מאמר שקדם לו, מוצג מודל "הכוח המניע", שנועד לסייע לאנשי מקצוע להתמודד עם מורכבות הטיפול במצבי ניכור הורי וקשיים בקשר. במאמר הנוכחי מתוארים בהרחבה שלושה סוגי ניכור ונתק שהזיהוי שלהם מסייע לבנות תוכנית טיפולית ייחודית המותאמת לצורכי כל משפחה: ניכור על רקע זעם נרקיסיסטי, ניכור על רקע חרדה וסימביוזה, וניכור על רקע כשלים בתפקוד ההורה המנותק. לגבי כל סוג מובאים דגשים המתייחסים לרכיבים הטיפוליים השונים של מודל הכוח המניע.
שבתאי נוי | 2/20/2003
גישת "הניכור ההורי" פושה בקרב מקצועות בריאות הנפש כאש בשדה קוצים. אינטרסים כספיים, הכחשת טראומה, ושאיפה לפתרונות פשוטים, הם המסבירים את התפשטות הגישה. על הגישה והסכנה שהיא מהווה למקצועות בריאות הנפש יורחב להלן.
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.