פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
הארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבורהארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור
הארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור

הארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור

מאמרים | 5/7/2020 | 1,952

לפי הגישה היונגיאנית, בחלום טמון מסר מהלא-מודע הבא לידי ביטוי באמצעות סמלים. חלומות המתוארים בספרות מעלים תכנים הקשורים לגיבור הסיפור, וניתוח יונגיאני שלהם עשוי להעמיק את הבנת הקורא ביחס לתהליכים הנפשיים העוברים על דמות הגיבור. מאמר זה מתמקד בשבעה חלומות של הארי פוטר, גיבור סדרת הספרים הקרויה על שמו, וקושר בין התכנים הסמליים העולים בחלומות לבין תהליכי ההתפתחות של הגיבור והדרך שהוא עובר במסעו. ניתוח החלומות מסייע לראות את מסע ההתפתחות של הארי פוטר כמקביל לעלילות גיבורים מיתיים, שלפי הגישה היונגיאנית מייצגים את מסע ההתפתחות של הנפש.

הארי פוטר ושבעת החלומות

חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור

מאת שוש לבנה ויעל טרייבר

 

תמונה של מטאטא מכשפות

צילום: שוש לבנה

 

"לא טוב לשקוע בחלומות ולשכוח לחיות"

"ברור שזה קורה בתוך הראש שלך, הארי, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי?"

אלבוס דמבלדור


הארי פוטר הוא גיבור סדרת ספרי פנטזיה בת שבעה חלקים, פרי עטה של הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. הספרים זכו גם לעיבוד קולנועי והפכו פופולריים מאוד בשני העשורים האחרונים בקרב ילדים ומבוגרים כאחת. כתיבתה של רולינג סוחפת, והיא מרבה לשזור בה מיתוסים וסמלים מעולם המיתולוגיות והנצרות המהדהדים בנפש הקורא (לבנה, 2010), ושבתפיסה היונגיאנית מתייחסים לארכיטיפיים – תבניות ותכנים נפשיים המשותפים לכלל האנושות ונמצאים בלא-מודע הקולקטיבי. ספרי הארי פוטר שייכים לסוגה הספרותית של עולמות מקבילים המתקיימים זה לצד זה – מציאות ופנטזיה. לאורך כל ספרי הסדרה רולינג מתארת חלומות וחזיונות רבים של הגיבור הארי פוטר. מאמר זה יוצא מנקודת הנחה כי לחלומות ספרותיים יש תפקיד חשוב בהבנת הדמויות. במאמר אנו בוחנות את התוכן, התהליכים והסמלים בכמה מחלומותיו של הארי פוטר על פי פסיכולוגיית המעמקים של יונג, ומראות כיצד אלה מבטאים תהליכי שינוי והתבגרות העוברים עליו.

 

החלום במציאות ובספרות לפי פסיכולוגיית המעמקים

שליש מחיינו אנו מבלים בשינה, במהלכה אנו עוברים בכל לילה מעגלי שינה המסתיימים כולם בחלום, התרחשות פיזיולוגית המכונה שנת Rapid Eye movements) REM). מדי לילה אנו חולמים לפחות ארבע פעמים, כל חלום שונה מקודמו. לפי תורתו של יונג, תוכני החלום משמשים כמנגנון של ויסות נפשי עצמי, ושבאמצעותם מגיעים למודעות (עוברים מהלא-מודע למודעות) מצבים אשר התרחשו בעבר אך הודחקו אל הלא-מודע (Jung, 1975). ההנחה היא שככל שהמודע שלנו מושפע מדעות קדומות, טעויות, פנטזיות ורצונות ילדותיים כך ירבו הקונפליקטים הפנימיים והתכנים שאותם נדחיק. החלום מנסה להשיב את האיזון הפסיכולוגי, לפצות או להשלים את החסר או את חוסר האיזון המאפיין את המודעות (Jung, 1964). לפי תפיסה זאת, אפוא, ברוב המקרים החלומות משמשים כגורם מנחה חיובי, והם אף עשויים ללוות תהליכי אינדיבידואציה המתרחשים בערות (Hall, 1983), ולחבר את החולם לכוחות ומשאבים הקיימים בתוכו באופן פוטנציאלי כדי לסייע לנפש בעתות מצוקה להתארגן לקראת הבאות. לעתים טמון בחלום תוכן המקדים את המודעות או התרחשות עתידית, כאזהרה או כהתוויה של פתרון. לפי יונג, אין מדובר בנבואה או בנס; לדבריו, ההסבר לכך הוא שיש בלא-מודע ידע מצטבר רב ומגוון מההיסטוריה האנושית, הרבה יותר מזה הנגיש לאגו המודע (Jung, 1964, 1975).


- פרסומת -

מטבעו החלום הוא פואטי, ועל-פי רוב מוצגים בו ייצוגיים ויזואליים (Jung, 1964). החלום "מדבר" בסמלים, שהינם תוצרי נפש טבעיים וספונטניים, הנובעים מה-Self. ה-Self על פי יונג מייצג את כוליות הנפש, הכוללת מודעות, לא-מודע ולא-מודע קולקטיבי, ה-Self הוא גם היעד של חיינו – השאיפה להגיע לאינדיבידואציה (Jung, 1964). האגו הוא חלק מכלל האישיות והוא הפונקציה שנמצאת במרכז המודעות והמקשרת בין האדם למציאות החיצונית והפנימית. בחלומות רבים מופיעים סמלים בעלי אופי ארכיטיפי הקשורים לתהליך האינדיבידואציה ואשר מתארים את "מירכוז הנפש" – מאמצי הנפש בתהליך (Jung, 1980). סובייקטים או אובייקטים מחיינו עשויים להופיע בחלום בצורה של סמל, ולהבהיר נקודות שנוגעות לבעיה במציאות הנפשית, הפנימית או במציאות החיצונית (Jaffe, 1964).

החלומות מבטאים את טבענו המקורי, את האינסטינקטים ואת החשיבה הראשונית. הם עושים זאת ב"שפה" זרה ולא מובנת, וחלק ניכר ממשמעותם אובד בדרך לתרגומה למילים ומושגים הגיוניים. החלומות אינם כפופים לחוקי ההיגיון או לכרונולוגיה של הזמן, ולכן זו גם הסיבה שקשה לזכור אותם במלואם או להעביר במילים את חוויית החלום. הסמלים בחלום – כמו סמלים בכלל – יכולים לשאת כמה משמעויות, לפעמים מנוגדות, ובנוסף לכך הם מרמזים על כיווני חשיבה שונים מהמודע שלנו, דבר התורם למבוכה (Jung, 1964).

בחלומות רבים חוזרים מוטיבים נפוצים כמו נפילה, תעופה, סכנה, מבוכה, נשק לא יעיל ועוד. על אף הידע המצטבר על הסמלים הללו, יונג מזהיר מפני פרשנות טכנית של חלומות, ומסביר כי החלומות הם תמיד אינדיבידואליים ומתייחסים לאדם המסוים שחלם אותם (שם). לכן יש לברר בזהירות את כל הפרטים בחלום (Jung, 1970c), ויש לקבל מהמטופל עד כמה שניתן את האסוציאציות וההקשרים שלו לתכני החלום. האל מדגיש שהבנת החלום ותפקידו דורשת דיאלוג מתמשך בין האגו והלא-מודע (Hall, 1983).

סופרים משלבים ביצירותיהם הכתובות תיאורי חלומות של גיבוריהם הספרותיים בדרך כלל על מנת להוסיף נדבך נוסף לדמותם (שריבוים, 1993). בחלום שהמחבר "בורא" עבור גיבורו תמיד יש מטרה הרלוונטית לפיתוח הסיפור, והוא נועד לרוב לבטא את פנימיות הנפש של הדמות ולחשוף מה מפעיל אותה (נצר, 2010). שונַאוּ דן ביחסו של הקורא לחלומות ספרותיים, ומציין כי החלום הספרותי מושך את תשומת ליבו של הקורא, לעתים מעורר את סקרנותו, מקדם את העלילה, ומוסיף מידע חדש שעדיין אינו ידוע לגיבור (Schonau, 1994). הקורא מאותגר להבין את מסרי החלום ולהעשיר את הבנתו אודות מצבו הנפשי של הגיבור. במאמר זה צללנו למציאות הספרותית של הגיבור הספרותי הארי פוטר, על מנת לדלות מתוכה את ההקשרים הרלוונטיים לחלומות המתוארים בסדרת הספרים העוסקת בקורותיו.

 

הארי פוטר והחלומות הנשזרים ב"מסע הגיבור"

לסיפורים מיתולוגיים רבים מתרבויות שונות משותפים מאפיינים מיוחדים של הגיבור (קמפבל, 2013). בדרך כלל יוצא הגיבור (שיכול להיות גם גיבורה כמובן) למסע ההתפתחותי בעל כורחו, כתוצאה ממשבר או ממשימות המוטלות עליו, והוא מתמודד ונאבק עם אויבים שונים פנימיים וחיצוניים, עד להשלמת המאבק וניצחונו. מוטיבים רבים חוזרים בתיאור עלילות הגיבורים במיתולוגיות, למשל לידה מיוחדת, יתמות, סימן מזהה בגוף, הורים כפולים, משימות למלא, עוזרים לאורך הדרך ועוד (שם).


- פרסומת -

בתפיסה היונגיאנית, הגיבור המתפתח כתוצאה מהתמודדותו עם קשיי הדרך המאיימים לכלותו הוא סמל לאגו המתגבש ומתחזק כתוצאה מקונפליקטים והתמודדויות כאשר אלה אינם מכריעים אותו. המונח שבו השתמש יונג לתיאור תהליך התפתחותו והתגבשותו של האגו ויחסו ל-Self במחצית החיים הראשונה הוא "מסע הגיבור". כחלק ממסעו, על הגיבור המיתולוגי להכליל באישיותו גם היבטים ותכונות הנתפסים בעיניו כשליליים, כלומר לפגוש את ה"צל" – היבטי נפש או תכונות הנתפסות כנחותות או בלתי רצויות (למשל תוקפנות, קנאה, נקמנות, שאפתנות וצורך בשליטה) שהודחקו אל הלא-מודע ולכן פועלות משם ללא שליטת האגו, או מושלכות על אחרים. רק כאשר הפרט מקבל את קיומן של תכונות אלה בתוכו, האישיות נחשבת לשלמה.

הארי פוטר תואם במובנים רבים את דמות הגיבור המיתולוגי, ועלילותיו תואמות במידה רבה ל"מסע הגיבור" (לפירוט ראו: לבנה, 2010). את חייו מתחיל הארי כילד אהוב שנולד לזוג קוסמים צעירים. בהיותו בן שנה הוא ניצל ממתקפה של הלורד וולדמורט – ה"אנטי-גיבור" של העלילה, זה "שאין להגיד את שמו" – דבר המעיד על הפחד הגדול שהוא מעורר. וולדמורט ניסה להרוג את הארי בשל נבואה שגרמה לו להאמין שהארי עתיד להורגו אך בפועל הרג במתקפה את הוריו של הארי. הארי ניצל הודות לאהבת אימו אשר הקריבה את חייה למענו. בניסיון להשיג חיי נצח פיצל וולדמורט את נשמתו לשבעה חלקים (ה"הורקרוקסים") והסתיר אותם במקומות שונים. במהלך העלילה הוא מנסה לשוב ולאחדם ובכך להשיב לעצמו את כוחו. ההתקפה המרושעת של וולדמורט השאירה סימן בצורת ברק על מצחו של הארי. מנקודת מבט יונגיאנית, צלקת זו מעידה על מאבק האיתנים של הארי עם הצל הארכיטיפי, הקולקטיבי – אך גם עם הצל האישי שלו כגיבור. בעלילת הסיפור, צלקת הברק קשורה גם לייעודו של הארי.

לאחר מות הוריו הועבר הארי התינוק לגדול אצל דודיו, שלא היו קוסמים, אלא מה שמכונה בשפת הקוסמים "מוגלים", ובשל כך היה ביתם מוגן מפגיעתו של לורד וולדמורט. חייו היו קשים שכן דודיו התעמרו בו והפלו אותו לרעה לעומת יחסם המפנק לבנם. הארי אינו זוכר את שאירע לו בינקותו ואינו יודע מאומה על נסיבות חייו, ונאמר לו רק כי הוריו נהרגו בתאונת דרכים. עלילת הסיפור כמעט ואינה מספקת פרטים על אירועי עשר שנות חייו הראשונות של הארי אצל דודיו. סיפורו מתחיל עם הגיעו לגיל 11, אז נפתח בפניו עולם חדש, מקביל. קוסמים, חברים של הוריו, מצליחים ליצור עמו קשר ומעבירים אותו לבית ספר לקוסמים "הוגוורטס" שם הוא עתיד לפגוש דמויות משמעותיות, לעבור חניכה, ללמוד ולקבל את הכלים למאבק הסופי המצפה לו. הוא רוכש חברים נאמנים – הרמיוני גרינג'ר החכמה, המציגה את קול הסופר-אגו (הנוקשה לעתים) ורון ויזלי, הנער השובב, התחבולן המתעתע. היחסים והדינמיקה הבין-אישית מלווים את העלילה וחושפים את הקורא לאהבות, שנאות, כעסים, קונפליקטים, לבטים ותהליכי התבגרות המאפיינים את גיל הנעורים.

מנהל בית הספר לקוסמים, אלבוס דמבלדור, מייצג את ארכיטיפ האב הגדול והזקן החכם. הוא מלווה וחונך את הארי במהלך שנותיו בבית הספר, ביחסים המתאימים לתבנית המאפיינת את "מסע הגיבור". דמבלדור חושף את הארי בהדרגה לסכנות המאיימות עליו ומקנה לו את הכלים הנדרשים למאבק האיתנים לחיים או למוות הצפוי לו בעתיד. לצד דמבלדור, ישנן דמויות גבריות נוספות המיטיבות עם הארי, ואלה נוכחות בעלילה בעוצמה גדולה יותר בהשוואה לדמויות הנשיות. מול הדמויות העוזרות החונכות מופיעות דמויות הפועלות נגדו – הלורד וולדמורט ולצידו הקוסמים האפלים העומדים לשרתו. מנקודת מבט יונגיאנית, וולדמורט מגלם את הצל העוצמתי הארכיטיפי, אך גם את היבטי הצל באישיותו של הארי, שלהם הוא עדיין אינו מודע.

ככל שמתקדמת העלילה מתוודע הקורא למאבק האיתנים בין כוחות האור לבין כוחות החושך, עד למפגש הגורלי ביניהם. רולינג בונה את התפתחות המאבק בין הגיבור לאנטי-גיבור תוך כדי הצצה לחיי היום יום של הארי וחבריו, על כל הנאותיהם ותסכוליהם. באופן זה אנו לומדים על עולמו הפנימי והחיצוני של הארי, כולל חייו החברתיים. חיי היום יום מתערבבים עם חוויות יוצאות דופן, והקורא נחשף גם לסיפור חיי הוריו של הארי ושל דמויות נוספות המשמשות רקע רלוונטי להבנת אישיותו. בתוך כך מתוארים גם חלומות רבים של הגיבור. על אף מרכזיות החלומות בסדרה, לא רבים עסקו בפירוש שלהם. בלקלי (Bulkeley, 2011) מציע במאמרו ניתוח פסיכולוגי כללי של תוכן חלומותיו של הארי פוטר , אך הוא ממקם אותם במרחב המציאותי והחברתי של הגיבור ולא עוסק בפרשנות סמלית. המאמר הנוכחי, לעומת זאת, בוחן את סמלי החלומות, את הקשרם הפסיכולוגי ואת הגיבור במסעו, מנקודת מבטה של התיאוריה היונגיאנית.


- פרסומת -

בניתוחנו בחנו את כל החלומות, אך בשל ריבויים התמקדנו במאמר זה בשבעה חלומות מרכזיים המתפרשים על פני כל הספרים: חלום האופנוע המעופף וחלום המצנפת מהספר הראשון בסדרה, חלום "הקוסם הקטין" וחלום היער מהספר השני, חלום בת הים מהספר הרביעי, חלום ההורקרוקסים מהספר הששי וחלום הנחשית והטבעות מהספר השביעי והאחרון. בחרנו את החלומות הממחישים את השינויים הנפשיים שעוברים על הארי מאז היותו יתום נטוש ועד להתגבשות אישיותו המאפשרת לו לעמוד במטלות המסע ההתפתחותי. דרך ניתוח החלומות אנו מבקשות להראות כיצד חלומות המופיעים בעלילה מקפלים בתוכם ומשקפים שינויים אישיותיים הקשורים לעולמו הפנימי של הגיבור בעודו מתמודד עם העולם החיצוני ההופך מורכב, אפל ומסוכן משנה לשנה.

 

שבעת החלומות

 

החלום הראשון – האופנוע המעופף:

חלומו הראשון של הארי מתואר בשלב מוקדם בעלילה, כבא לסמן את המשך הדרך. הארי מספר אותו לדודו תוך כדי נסיעתם:

הוא התגלגל אל גבו וניסה להיזכר בחלום שחלם. זה היה חלום טוב. היה בו אופנוע מעופף. היתה לו תחושה מוזרה שכבר חלם את החלום הזה בעבר. (ספר 1, עמ' 27; ההדגשות בציטוטי החלומות כאן ובהמשך הם שלנו – ש.ל וי.ט)

הדוד, המכיר את עברו של הארי, מופתע ונבהל ממשמעות החלום. הוא כמעט מבצע תאונה ומעמת את הארי עם המציאות: "אופנועים לא עפים באוויר" הוא אומר בכעס (שם, עמ' 33), מכחיש את אפשרות קיומו של אלמנט קסום. מנקודת המבט של הדוד, לא ייתכן כי דבר שאינו מציאותי יתממש באופן קונקרטי – גם לא בחלום. תגובתו מכפילה ומדגישה את הפער בין החשיבה הקונקרטית הצמודה לחוקי המציאות, המאפיינת את הסביבה שבה חי הארי עד אותו זמן, לבין עולם הפנטזיה הקסום, המאפיינים את המשך העלילה. החלומות קשורים לעולם הפנטזיה, אך משקפים את העולם הפנימי. במקרה של הארי נכונה במיוחד אמירתו של יונג כי העולם הפנימי של האדם לא פחות מציאותי וממשי מהעולם החיצוני.

החלום הראשון מכיל שני סמלים מרכזיים: המעוף והאופנוע. חלומות תעופה הם חלומות נפוצים, ודעות החוקרים לגבי משמעותם מגוונות. אחד מסיפורי המיתולוגיה הידועים על רצונו של האדם להגביה לשמיים נמצא במיתוס היווני הידוע על מעופו של איקארוס והתקרבותו לשמש. הפרשנות המוכרת קושרת את מעופו להיבריס, חטא היוהרה, או לאינפלציה של האגו, המובילים לנפילתו. לפי יונג, חלומות על תעופה נפוצים בקרב אנשים בעלי רעיונות או תוכניות לא מציאותיות או בעלי דעה טובה מופרזת על עצמם (Jung, 1964). יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שהדחף להרחיק עוף יכול להוביל גם להישגים ניכרים ולגילויים של מרחבים חדשים (לבנה, 2005), וכן שבעולם הקוסמים של הארי פוטר התעופה תתגלה בהמשך כאמצעי תחבורה מקובל ויום יומי.

תעופה בחלום יכולה לסמל גם רצון לברוח ממצב קשה וצורך בהתרחקות והתרוממות מעל למציאות חיים הנחווית כעגומה וקשה. התרחקות מהקרקע יכולה גם לסמל נטיות דיסוציאטיביות שמקורן בטראומה נפשית (Ronneberg, 2007). במיתולוגיה היוונית כלי תעופה מזוהים עם הברק של האל זאוס (Chevalier and Gheerbrant, 1996), ובכך מקושרת התעופה גם לצלקת הברק שעל מצחו של הארי, המסמלת לא רק את הטראומה שלו – אלא גם את ייעודו.

כלי טיס מסמלים מצד אחד את אלמנט האוויר, הקשור לרוב לסמלים טבעיים, ובה בעת הם מכשירים מעשי ידי אדם, מבטאים את ההיבט החומרי של יסודות הטבע (Von Franz, 1997). טיסה באווירון, למשל, מסמלת לפי פון פרנץ ניתוק מהרגש ומהמציאות לטובת המחשבה וההיגיון. המטוס הוא סמל למצב של שהייה "בעננים" – התנהלות בפונקציית החשיבה ולא בפונקציית הרגש. בדומה, גם מכונית המופיעה בחלום מסמלת חציצה בין הנוסע לבין העולם או הטבע (Ronnberg, 2007). בחלום של הארי כלי הטיס הוא אופנוע, שגם הוא תוצר תרבות שאינו טבעי. טיסה על אופנוע היא מוגנת פחות אך עשויה דווקא לרמז על חיבור רב יותר לאוויר ולשמיים. אופנוע מעופף מפגיש את אלמנט האוויר והרוחניות שבמעוף עם האלמנט המטריאלי של גוף האופנוע העשוי מתכת.

כלי רכב בחלום מסמלים את האופן שבו האדם נע קדימה ומספרים על חיי הנפש שלו. למשל, כלי רכב בבעלותו מסמן שהוא נשען על משאביו שלו (Jung, 1980). האופנוע נחשב לכלי תחבורה אישי, אך בחלומו של הארי האופנוע איננו שלו והוא נטול פרט זיהוי מייחד. האופנוע בחלומו מרמז אפוא על הרובד הקולקטיבי של חיי הנפש. האופנוע עצמו הוא סמל לדינמיות, תנועה ומעבר מהיר ועוצמתי, ובמקרים רבים הוא מקושר ל"גברי". התעופה באופנוע מרמזת אפוא על קולקטיב גברי, העדר קשר לקרקע ולרובד האימהי, או בריחה אל ההיגיון והאינטלקט על מנת להימנע ממפגש עם כאב רגשי. העדר קשר עם האם עלול לפגוע ביכולת הילד להיות בקשר עם חלקים רגשיים ויצירתיים בתוכו.

בחלום של הארי לא מופיעה דמות של נהג וגם לא דמותו של הארי עצמו. חלומות שבהם החולם אינו מופיע מרמזים על אגו חלש ולא מגובש ועל העדר מודעות לכוחות האגו הקיימים (Hall, 1983). העדרן הגורף של דמויות מחלום יכול לרמוז על העדר דמות הורית או סובייקט מופנם שעליהם אפשר להסתמך ועל ניתוק מן העצמי וממשאבים קיימים.

על משמעות מיקומו של חלום האופנוע המעופף כראשון מבין תיאורי החלומות אפשר אולי ללמוד מהחשיבות שמייחס יונג לחלום הראשון בטיפול (Jung, 1970b). לדברי יונג, הסמלים בחלום הראשון מציגים דימויים קולקטיביים מתוך שכבות ארכיטיפיות של הנפש, המספקים מבט קדימה על האנליזה ותובנה על הקונפליקטים הנפשיים של החולם. החלום הראשון בטיפול מלמד על האטיולוגיה של הקשיים, מרמז על הפרוגנוזה ואף מתווה דרך לטיפול. הוא מצביע על המבנה והמורכבות הנפשיים ועל התסביכים הלא מודעים (Jaffe, 1964). גם ממשיכיו של יונג מצאו כי חלומות ראשונים בטיפול מספקים מידע קליני משמעותי ופותחים צוהר לקונפליקטים הפסיכו-דינמיים של המטופל (Glucksman & Kramer, 2011).


- פרסומת -

לפי יונג, תוכני החלומות בתחילת הטיפול יכולים להיות מגוונים מאוד ולשאת בחובם רמזים על העבר, על ההווה ואף על העתיד של המטופל. במקרים רבים הם מצביעים ישירות על אירועי עבר ומעוררים זיכרון של דברים שאבדו ונשכחו. במקרים אחרים מצביע החלום על בעיה בהווה שהאגו המודע עדיין אינו מקבל אותה. לעתים הם מבטאים אפשרויות חדשות להתפתחות שעדיין אינן מוכרות או מודעות למטופל, ואפילו רומזים על התפתחות בעתיד.

גם בחלום הקצר של הארי אפשר למצוא רמזים לשלושת הזמנים ומקופלים בו עבר, הווה ועתיד. ביחס לעבר, החלום רומז על הטראומה של ראשית חייו, בשלב שבו הגיבור עצמו וגם הקוראים אינם יודעים כי הארי התינוק הוברח והובא באופנוע לבית דודיו אשר אמור היה להיות לו למקום בטוח. במובן זה, זהו חלום היזכרות. לפי יונג, היזכרות באירועים מוקדמים בחלום יכולה להרחיב את התודעה בתנאי שניתן להטמיע ולהכליל במודעות את התכנים האבודים אשר הושגו מחדש באמצעות החלום (Jung, 1964). ביחס להווה, חלום התעופה מבטא אולי את כמיהתו של הארי להצלה ולהתרחקות מחייו האומללים והמקופחים בבית דודיו, התואמים את "מוטיב סינדרלה" הנפוץ במעשיות ואת ארכיטיפ הילד הנטוש המתואר כיתום, דחוי בודד ואומלל, החסר הורים מיטיבים. העתיד נוכח בחלום כפוטנציאל, כי מייד בהמשך יתגלה שביום הולדתו ה-11 יילקח הארי באופנוע מעופף לבית הספר לקוסמים "הוגוורטס" שם יתחיל שלב חדש בחייו ובהתפתחותו. מעניין שבהשוואה לחלומות אחרים שיתוארו כמעוררי חרדה, בהלה ואפילו אימה, עם יקיצתו של הארי מחלום זה הוא מרגיש טוב. אפשר לומר אפוא כי כישוריו כקוסם מתגלים בחלום זה בעצם יכולתו לחלום את היחלצותו מאומללות חייו בבית דודיו. סמל האופנוע המעופף מטרים אירוע נוסף, המתרחש בשלב מתקדם של העלילה, שבו מציל האופנוע המעופף את הארי ממוות.

אפשר להבין את החלום כמקדים את האירועים הקרובים, אך גם כמילוי משאלה, אשר נרמזת ומודגשת באזכורי חלומות נוספים החוזרים אצל הארי, הכמה "...שקרוב משפחה בלתי מוכר יבוא לקחת אותו משם, אבל זה אף פעם לא קרה..." (ספר 1, עמ' 37). חלום ילדות חוזר עשוי להיות ניסיון מפצה על פגם בעמדתו של החולם כלפי אירועים טראומטיים בתחילת החיים. לעתים יכול חלום כזה לרמוז על אירוע עתידי בעל חשיבות רבה (Jung, 1964). החלום נחלם על סף יום הולדתו ה-11 של הארי – על הסף בין הילדות לתקופת טרום ההתבגרות. העלילה והחלומות מבטאים את השינויים העתידיים להתרחש בסיומו של שלב זה, שינויים ביולוגיים, רגשיים והתפתחותיים.

אם כן, חלום ראשון זה מקפל בתוכו את הבסיס הפסיכולוגי של אישיותו של הארי בנקודת הזמן של תחילת הסיפור ואת הרמה הארכיטיפית שבה הוא נמצא, אך בשלב זה הארי נטול מודעות אישית להיבטים אלה. סמל האופנוע המעופף מרמז כי כוחותיו נמצאים ב-Self כפוטנציאל, אך העדר הדמויות מראה כי הכוחות עדיין לא באים לידי ביטוי ברמת האגו. המיעוט של מודעות וכוחות אגו מעיד על כך שבנקודת זמן זאת הארי עדיין מצוי בשלב התפתחות ראשוני, במצב אורובורי. עם זאת, החלום מתווה אפשרות של שחרור ממצבו הקיומי הנוכחי של הארי ומרמז כי הפתרון נמצא במרחב חדש שאינו העולם המוכר והמנוכר שבו הוא חי. בד בבד, החלום מצביע על אתגרים שעימם יהיה על הארי להתמודד בהמשך דרכו, כמו נטייה לדיסוציאציה ולהתרחקות מקרקע המציאות, שמבטאים רצון לברוח מהטראומה שהתרחשה סמוך לראשית חייו. נראה שהחלום מכוון את הארי אל הצורך בתהליך חניכה וחיבור למשאבים פנימיים, ומרמז על היציאה העתידית של הנער היתום למסע התפתחות אשר יכלול גם כינון קשר עם הלא-מודע שלו וקירוב בין הניגודים שבתוכו.

 

חלום המצנפת:

חלום המצנפת מתרחש לאחר האירוע המשמעותי הראשון שחווה הארי בבית הספר לקוסמים – "מפגש המיון" שהתקיים עם בואם של התלמידים החדשים. במפגש חבש כל תלמיד בתורו מצנפת קסמים מיוחדת המסוגלת להחליט בצורה אובייקטיבית לאיזה מארבעת ה"בתים" של בית הספר מתאים התלמיד. בלילה שלאחר המפגש:

היה לו חלום מוזר ביותר. בחלום הוא חבש לראשו את הטורבן של פרופסור קווירל, שדיבר אליו ואמר לו שהוא חייב לעבור לסלית'רין תיכף ומיד, כי זה גורלו. הארי אמר לטורבן שהוא לא רוצה להיות בסלית'רין. הטורבן נעשה יותר ויותר כבד, הוא ניסה להוריד אותו, אבל הוא הלך והתהדק סביב ראשו עד שזה התחיל לכאוב – וגם מאלפוי היה שם, וצחק על המאמצים שלו – ואז מאלפוי הפך למורה עם האף המעוקל, סנייפ והצחוק שלו נעשה גבוה וקר – היה הבזק של אור ירוק, והארי התעורר מזיע ורועד. (ספר 1, עמ' 128)

בחלום זה בולט תהליך ראשוני של חשיבה, ואפשר לראות עיבוי (condensation) של חפצים, אירועים ואנשים. כך, המצנפת הממיינת הופכת בחלום לטורבן של פרופסור קווירל, המזדהה בסתר עם כוחות האופל ומחביא בכובעו דמות מוקטנת וחלושה של לורד וולדמורט. במפגש המיון, וכנראה עוד קודם לכן, הארי קלט מידע רב ומגוון מבלי להיות מודע לכך, ובלילה עיבד הלא-מודע שלו את המידע ושלח מסר אזהרה באמצעות החלום.


- פרסומת -

אפשר לראות את חלום המצנפת גם כחלום פיצוי, שנועד לאזן את ההתרגשות הרבה של הארי. קל לדמיין את השמחה של הילד הנגאל בדרך נס ומגיע למקום כה מיוחד וקסום המאוכלס בדמויות רבות המתרגשות מהמפגש עמו ומיטביות איתו. אל מול זאת החלום מציב בפניו תמונת מצב מפחידה ומזהיר אותו מפני האנשים המסוכנים לו, ובו בזמן מאפשר לו לסמוך יותר על המורים והתלמידים האחרים, גם אם באופן לא מודע.

הדמויות בחלום שליליות ברובן, ואין ביניהן דמויות נשיות. סנייפ, המורה לשיקויים, הוא דמות מורכבת שכן אף כי על פניו הוא מתעמר בהארי, הוא בעצם שומר עליו; מאלפוי הוא תלמיד בן גילו של הארי השייך למשפחת קוסמים "לאומנים וטהורי דם"; פרופסור קווירל, המורה ללחימה נגד כוחות האופל, הוא המסוכן ביותר. אפשר לראות את מאלפוי, בהיותו תלמיד כמו הארי, כדמות שמסמלת את הצל האישי שלו, ואת המורים כמייצגים את הצל הקולקטיבי. במובן זה, החלום מזהיר את הארי לא רק מפני הדמויות האפלות סביבו במישור הגלוי והחיצוני, אלא גם מפני חלקים אפלים, צליים והרסניים המצויים במישור הלא-מודע, הפנימי והסמוי.

מלבד הדמויות, בחלום יש שני סמלים בולטים: הטורבן והאור הירוק. הטורבן הוא כובע, וככזה הוא מסמל סטטוס, מקצוע או זהות. בנוסף, ככיסוי ראש מדגיש הכובע את הראש המסמל את ה-mind והחשיבה – פעילות שכלית ואינטלקטואלית. סמל הטורבן בחלום זה קשור גם למשמעות האירוע המרכזי (אירוע המיון) שנחווה לפני ליל החלום, והוא מקפל בתוכו את עימות כוחות הטוב עם כוחות הרוע והאופל: המצנפת הקסומה הממיינת מייצגת את הממסד ההוגן והמיטיב, ומנגד, הטורבן של פרופסור קווירל מייצג את הנכלולי והאפל.

האור הירוק מופיע בחלום יחד עם כאב ראש נורא, מה שיהווה עבור הארי סימן היכר על נוכחותו הקרובה של "אדון האופל", לורד וולדמורט. הצבע הירוק קשור לצמיחה ונביטה, אבל גם לבוסר, בולענות ולטורפנות. הוא קשור לתקווה, אך גם לקנאה. כצבע הצמיחה מסמל הירוק את ההתחדשות, את השפע וזרימת הלא-מודע, אך גם את יכולתו למנוע את התפתחות המודעות (Abt, 2005). הירוק מסמל גם מוות, והוא החולייה המקשרת בין השחור ובין האדום, כלומר בין המוות והדיכאון לבין החיים והאתגר (סירלוט, 2013).

לאחר תיאור החלום מצוין כי הארי מתעורר מזיע ורועד אף שאינו זוכר דבר. תגובה זאת יכולה ללמד על חרדתו של הארי, כאדם צעיר עם אגו לא מגובש דיו, מהגילוי כי יש אנשים העוינים אותו ובעיקר מכך שהוא עלול לשאת בנפשו מרכיבי צל. ההזעה והפחד הם תגובה הולמת לתוכן החלום, אך העובדה כי הארי אינו זוכר את החלום מדגישה את חרדתו, ומרמזת כי האגו עדיין אינו בשל להתמודדות.

התמודדות עם הצל היא גם הבנה וקבלה כי יש בתוכנו תכונות והיבטים פחות מקובלים, כמו תוקפנות, נקמנות, קנאה, או רצון בכוח ושליטה. האינטגרציה של כלל חלקי האישיות מאפשרת לאדם להתמודד מתוך תחושת בחירה וכוח ולא מתוך תחושת קורבנות. החלום מציג להארי ולקורא את הנושא החשוב של הצל האישי והקולקטיבי. הכללתו באישיות היא משימה לא פשוטה אך חשובה והכרחית. נער שעבר טראומה אלימה בינקותו וסבל משנות טראומה מתמשכת במשפחה מתעללת עשוי לחוות קושי נוסף בפגישתו עם הצל החיצוני וגם עם זה שבתוך נפשו.

 

חלום "הקוסם הקטין":

למען ביטחונו של הארי, בעת החופשות מבית הספר לקוסמים הוא נאלץ לשהות בבית דודיו. ביום שלפני חלום "הקוסם הקטין" היה לו "מבקר" – הגמדון דוֹבּי, דמות המשרתת את משפחת מאלפוי, "טהורי הדם", אך למעשה נאמנותו נתונה להארי. דובי הגיע להזהירו פן ישוב לבית הספר כי לא יהיה מוגן שם. ביקורו של דובי עורר מהומה ומבוכה גדולה בבית, ובכעסם הרב נעלו דודיו את הארי בחדרון קטן ומסורג.

הארי שקע בשינה טרודה. הוא חלם שהוא מוצג לראווה בגן חיות. על הכלוב שלו תלו שלט שעליו כתוב "קוסם קטין", אנשים בוהים בו מבעד לסורגים בשעה שהוא שוכב, חלוש ומורעב, על מצע של קש. הוא רואה את פניו של דוֹבּי בין המוני האנשים וצועק אליו, מבקש עזרה, אבל דובי קורא בחזרה: "הארי פוטר בטוח שם, אדונילי!" ונעלם, ואז הדרסלים, [דודיו] מופיעים, ודאדלי [בן דודו] מקיש על הסורגים של הכלוב, וצוחק עליו. (ספר 2, עמ' 31)

הרעש החיצוני הנמשך מעיר את הארי והוא מגלה כי מקור הרעש הוא חברו רון ויזלי, העומד ובוהה בו מבעד לסורגי החלון.

בחלום כולם מביטים בהארי, ותחושה זאת תואמת מציאות: הארי עבר שינוי מהיר מילד אסופי ודחוי, לילד שאותו כל שוכני עולם הקוסמים מזהים. מבוכה היא בין המוטיבים הנפוצים בחלומות (רבים חולמים למשל שהם מופיעים בלי בגדים, נכשלים מול כולם וכד'), ויתכן שהחלום נתן ביטוי למבוכה שלו מתשומת הלב הרבה שקיבל, שהוא לא היה לגמרי מודע אליה. בחלום הוא כלוא חסר אונים, חשוף ובודד. אנשים אמנם צופים בו, אך אינם רואים אותו. הרעב והחולשה יכולים לייצג רעב ליחס, לקשר אוהד ומיטיב ולא רק למבט עין סקרנית.

דימוי גן החיות מרמז על שהייה במקום רגרסיבי, השייך לבעלי החיים, חסר אונים ותלותי. בעלי חיים מסמלים מצב של חוסר מודעות, אך גם אינסטינקטים. האגו נוכח בחלום, אפוא, אך הוא עדיין במצב רגרסיבי, לא מודע. האינסטינקטים בחלום כלואים בכלוב. הדימוי של חיה כלואה בגן החיות מתקשר כמובן לחדר המסורג שבו הוא נעול כשהוא חולם. תחושת הכליאה קשורה להעדר חופש חיצוני ופנימי ולהפקדת העצמאות בידי הזולת. גם הקש שעליו הארי שוכב בחלום הוא מצעם של בעלי חיים כלואים. עם זאת, מצע הקש עשוי לסמל גם משמעות הפוכה לכליאה, שכן בנצרות הוא גם המצע שעליו נולד ישוע, סמל לכך כי הגאולה יכולה להופיע בסופו של המסע.

החלום בכלל מציג תחושה של חוסר אונים וקטנות שבהם האגו המודע מסרב להכיר. החולשה והרעב קשורים גם להעדר כוח ואנרגיה. בדומה, השלט "קוסם קטין" מתייחס לא רק למגבלות הקשורות לגיל הצעיר של הארי במציאות הספרותית, אלא גם למגבלות הקשורות לכוחותיו ויכולותיו. הזכרת הקטינות היא גם הזהרה הניתנת להארי מפני היבריס על היותו "מפורסם" ומושא לסקרנות בסביבתו, וגם מפני תחושה מופרזת של כוחו כקוסם, בזכות כמה כשפים שלמד. ואכן, ברמת המודעות, בשנת לימודיו הראשונה הארי עדיין לא הבין את כובד הראש ואת האחריות הנדרשים בעת הפעלת קסמים. בלקלי מנתח את החלום ברוח דומה כשהוא טוען שהוא מציג את שאלת יכולת האיפוק של הארי אל מול הדחף (Bulkeley, 2011): הארי יצטרך להשתמש בכוחו בבוא העת כדי להביס את וולדמורט, אך אדון האופל עלול לנצח אם הארי ייכנע לפיתויים האפלים המתעוררים בו ויפעיל קסמים בטרם עת. גיבוש כוחות אגו יאפשר להארי לאזן בין אימפולסיביות לבין איפוק ולפתח עבורו ועבור סביבתו יכולת הבחנה בין מצבים מסוכנים שבהם יש לפעול, לבין מצבי שובבות ויהירות נעורים הקורצים לבצע קסמים. במסעו על הגיבור להתמודד עם מטלות התפתחותיות בעתן, והישגיו נגזרים מהתמודדות נכונה בזמן הנכון.


- פרסומת -

במקביל למתרחש במציאות הספרותית, החלום מציג קונפליקט פנימי בין הצורך בחופש לבין הצורך בביטחון, שכן ביטחונו של הארי קשור בוויתור על עצמאותו ועל המקום בו הוא רוצה להיות ובהימצאות במקום שנוא ומתעלל. ההתמודדות עם הקונפליקט היא שלב חשוב בתהליך החניכה של הארי, תהליך שלפי פון פרנץ מוביל למציאת נקודת מפגש תוך-נפשית בין שני הניגודים הללו (Von Franz, 1964).

 

חלום היער:

חלום היער נחלם לקראת סוף השנה השנייה של הארי בבית הספר לקוסמים. זהו חלום פואטי וחמקמק במקצת. הגלוי בחלום כמעט ואינו מפרש את הנסתר. רמזים מעטים עולים ממנו, ויש צורך לעקוב אחריהם אל מעמקי היער על מנת להבין את פשרם המוסתר – בדומה לתוכן החלום עצמו:

היה לו חלום מוזר ביותר. הוא הלך ביער, "אש המחץ" שלו מונח על כתפו, ועקב אחרי משהו לבנבן-כסוף. הדבר הזה פילס את דרכו המפותלת סביב העצים שלפניו, והארי ראה אותו רק בהבזקים חטופים בין העלים. להוט להדביק את הדבר הזה, הוא האיץ את צעדיו, אך ככל שנע מהר יותר, כך עשה גם זה שאחריו רדף. הארי התחיל לרוץ, ושמע לפניו קול פרסות במרוצה מתגברת. כעת הוא רץ בכל כוחו, ושמע לפניו קולות דהירה. ואז הוא פנה אל תוך קרחת יער, ו- צרחה איומה העירה אותו. זה היה רון שצעק והעיר אותו. (ספר 2, עמ' 272)

החלום נחלם בערב משחק חשוב של קויידיץ' –משחק כדור תחרותי המתקיים באוויר. הניצחון במשחק מובטח לקבוצה שתופסת את ה"סניץ'", כדור זעיר בצבע זהב, מנצנץ וחמקמק. על אף גילו הצעיר, הארי הצטיין בתפקיד המחפש – זה שעליו למצוא את הסניץ'. תפקיד "המחפש" מתקשר לארכיטיפ מסע החיפוש, שהוא מוטיב במסע ההתפתחות של האדם ו"מציאת" הקשר של האדם עם ה-Self שלו. הכתבים האלכימיים מתארים מסעות חיפוש רבים שעיקרם חיפוש של האדם אחר הרוחני, הראשית והאלוהי, שבגישה היונגיאנית מקושרים ל-Self (נצר, 2004). הזהב הוא אחד מסמלי ה-Self המהווה יעד לחיפוש, ובאלכימיה הוא מטרת העבודה הגדולה של שינוי החומרים (Tresidder, 2005). הזהב הוא מתכת עמידה מאוד ומקושרת לשלמות. בשל אופיו המיוחד, כאשר הזהב מופיע בחלומות או מעשיות גם הוא מקושר לאלוהי ולנשגב. יונג, המסתמך על ספר אלכימי, מקשר בין הזהב לאור השמש, ולכן אפשר לקשרם לאינטליגנציה האלוהית, ולכל הדברים העליונים, להארה רוחנית ולאמת (סירלוט, 2013).

במשחק הקויידיץ' השחקנים רכובים על מטאטאים, והארי רוכב על מטאטא המכונה "אש המחץ" שאותו קיבל במתנה מאביו המאמץ. במעשיות עם, המטאטא קשור למכשפות ומסמל את כוחן הפאלי ואת יכולתן לנוע בין ממדים שונים. ככזה הוא טעון אנרגיות על-טבעיות ובעל ויטאליות משל עצמו. sweep פירושו טאטוא, אך גם ניצחון ומהירות, ובאין רואים המטאטא רוקד ועף (Ronnberg, 2007). "אש המחץ" הוא אובייקט פאלי, המאפשר להארי להתמודד עם היריבים במשחק, אך גם מרים אותו מעל פני הקרקע ומעל המציאות. היתום המסכן שחלם על אופנוע מעופף מצטיין כעת ברובד המציאותי ברכיבת חיפוש אחר ניצחון לקבוצתו. הכינוי "אש המחץ" מרמז על מוטיב האש, שמקושר לרגשות, תשוקה ולהט ואף תוקפנות פאלית המאפשרים להקריב את התלותיות או את האינטלקט ולהתקרב יותר לרוחניות (Von Franz, 1997).

החלום מתרחש ביער, אחד מסמלי הלא-מודע המובהקים (Jung, 1970a), ויש בו רמז עבור הארי והקורא, כי לא הכול גלוי עדיין. במעשיות, היער הוא מקום של תהייה וחיפוש, מרחב עלום המסתיר בחובו הרבה מעבר למה שנראה ממבט ראשון. העצים ביער, כמו המציאות המפורשת, מסתירים את מה שנמצא מעבר לגלוי. על מנת לגלות את סוד היער יהיה צורך להעמיק לתוכו ולהעז לפגוש במסתורין. במעשיות, בעלי חיים קסומים מגיחים מעומק היער ומבשרים על עולמות לא נודעים המקפלים בתוכם את קסם החיים. מאידך גיסא, גם מפלצות וסכנות חבויות ביערות ואורבות למי שמעמיק להיכנס תוכו.

החלום מזמין את הארי להעז וללכת אחר הלא נודע. אך האם הוא כבר מוכן? האם הוא מספיק מוגן לשם כך? יש בחלום סימנים ליכולתו הגוברת של הארי, אך יהיה על הקורא להמתין לספרים האחרונים על מנת לקבל תשובה לשאלה זו. החלום מצביע על אגו נוכח ומצויד, בעל יכולת ושליטה, אקטיבי וסקרן. אגו כזה יכול להתחיל את המפגש שלו עם הלא-מודע, אבל הארי מתעורר לפני סוף החלום. התעוררות מוקדמת מדי מחלום עשויה לרמז על כך כי האגו אינו בשל עדיין להתמודד עם תכניו.

ההתעוררות טרם זמנה מגבילה את הארי מלרכוש תובנה לגבי מהותו של האור הלבן-כסוף החמקמק שמבצבץ מבין העצים. בלקלי מציין כי בשיא הסיפור אנו נוכחים כי החלום ניבא במדויק את התפנית הסופית של העלילה (Bulkeley, 2011), שכן בכרך השביעי, לקראת שיא העלילה, מתוארת התרחשות ביער ששופכת אור על פתרון לחידת חלום היער:

אור כסוף חזק הופיע מולו ונע בין העצים. מקור האור, יהיה אשר יהיה, נע בלי רחש. נדמה היה שהאור פשוט מרחף לעברו... ואז יצא האור מבין עצי האלון. זאת היתה איילה כסופה-לבנה, בוהקת כמו הירח ומסנוורת, שפסעה בדומייה מוחלטת... היא ניגשה אליו... כשהיא פונה ללכת הארי פוסע אחרי אורה ביער, היא הובילה אותו אל החרב. (ספר 7, עמ' 335)

באלכימיה, האייל מייצג את מרקוריוס, שקשה לתפסו אך המביא להתחדשות (Von Franz, 1997). עבור עמים במרכז אסיה האייל מסמל את דמות ה"פסיכופומפ", מלווה הנפש (Chevalier and Gheerbrant, 1996). במיתולוגיה היוונית האיילה קשורה לאלה ארטמיס, לרגש, לנשי ולאינטואיציה. איילים נחשבים גם למבשרי טרנספורמציה, יודעים את סוד הלידה מחדש, מסמלים את הצד הרך והחם, ואילו הקרניים מסמלות פניה לשמיים, דחף לרוחניות ולאינדיבידואציה (Russack, 2002). גם צבע הכסף, הקשור לירח ולמים, מרמז על העיקרון הנשי ועל האנימה – ההיבט הנשי והרך בנפשו של הגבר, הקשור גם לנשים בחייו (Von Franz, 1997).

מלבד אהבת אימו העזה, הארי לא חווה בחייו את הנשי בהיבטו המזין והמכיל, ועל כן התכונות הקשורות לנשי לא התפתחו עדיין אצלו. את האיילה המפלסת את דרכה בין עצי היער אפשר לראות כמסמלת כוח הצלה עוצמתי ונשי הקשור לאימו – אך גם לכוחותיו שלו. חלום היער מטרים את ההתרחשות המאוחרת ומתווה את התפתחותו של הארי לקראת ביסוס הקשר עם הנשי. כפי שמתברר לקורא בהמשך, בחלום היער הארי בעצם לקח על עצמו את תפקיד הצייד המיתולוגי, הנמשך עמוק יותר ויותר אל תוך היער במרדף אחר אייל קסום, הנמצא עמוק בתוך נפשו. בתהליך האינדיבידואציה, החיפוש החיצוני מסמל את החיפוש הפנימי אחר ה-Self.

חלום היער מרמז אפוא על האפשרות להתפתחות חיובית בעקבות העבודה של הארי על מגע עם הצל ועל התחזקות כוחות האגו. מכאן ואילך נראה שינוי שגם יבוא לידי ביטוי בחלומות ובדימויים המופיעים בהם.

 

חלום בת הים:

בשנה הרביעית ללימודים בבית הספר לקוסמים החלו הכוחות הרעים להתגבר וגרמו בעורמה לכך שהארי נאלץ להשתתף בתחרות מסוכנת שאינה מתאימה לבני גילו. התחרות כללה שלושה שלבים, ובמטלה השנייה מוטל היה על הארי להציל מישהי יקרה לו מתוך מעמקי המים. הארי הבין כי לשם כך יהיה עליו לדעת לנשום מתחת למים. בניסיונותיו למצוא דרך לעשות זאת הוא הסתגר בספרייה וחיפש באינטנסיביות רבה אחר פתרון, עד שנרדם על הספרים וחלם:

בת הים שבתמונה בחדר האמבטיה של המדריכים צחקה. הארי צף כמו פקק שעם במים הקוצפים שליד הסלע שעליו ישבה, מחזיקה באש המחץ שלו מעל לראשו. "בוא תפוס!" היא ציחקקה ברשעות. 'קדימה, קפוץ!' "אני לא יכול," התנשם הארי, וניסה לתפוס את אש המחץ, מתאמץ לא לטבוע במים. "תחזירי לי אותו". אבל היא רק דקרה אותו בצד גופו עם קצה המטאטא, וצחקה. (ספר 4, עמ' 448-449)

החלום הראשון שתיארנו, חלום האופנוע המעופף, הביא לידי ביטוי את סמליות השמיים ואת פונקציית החשיבה, בדגש על קולקטיב גברי; החלום הקודם שתיארנו, חלום היער, התווה כיוון ותקווה וסימן צמיחה של יכולתו של הארי ליצור את הקשר הנכון עם האנימה, ההיבט הנשי בתוכו, באופן שישרת אותו בצורה מיטבית. המשימה המוטלת על הארי במציאות הסיפור קשורה למוטיב נפוץ במעשיות המסמל את גאולת האנימה על ידי הגבר – הצלת נערה שבויה. יחד עם זאת, החלום הנוכחי והמשימה המגולמת בו מרמזים על הצורך להיכנס למרחב מנוגד, חדש ובלתי מוכר להארי – המרחב של הנשי ושל פונקציית הרגש. הכיוון החדש לא מבטא בהכרח זניחה של השלב הקודם, אלא התרחבות של האישיות.

המים מסמלים את הלא-מודע הקולקטיבי ואת היסוד החיוני של הנפש, את מעמקי הנפש הלא-מודעת (יונג, 1987; סירלוט, 2013). בחלום זה הארי אכן טובל בלא-מודע ופוגש את הנשי. כעת עומדים לרשותו משאבים חיצוניים – חברים, ידע וכישורים – ומשאבים פנימיים להתמודדות. עם זאת, המשימה שהוטלה עליו במציאות הסיפור אינה תואמת את גילו, וערב התחרות אין לו את הידע כיצד לעמוד בה. לצורך מילוי המשימה הוא עדיין מחפש תשובות בספרייה, המגלמת את הקנון התרבותי הגברי, אבל החלום מעביר למרחב חדש.

למים יש משמעויות סמליות נוספות רבות, ורבות מהן מרחיבות את הבנת מצבו של הארי והתפתחותו. מטבעם המים מסמלים השתנות ודינמיות, והחלום – כמו המשימה שלקראתה הוא נחלם – משקף את השינוי שעבר על הארי. בדתות רבות הטבילה במים קשורה להיטהרות ולגאולה. באלכימיה קשורים המים לשלב הסולוציו (solutio) שהוא השלב השני באפוס האלכימי, הקשור להמסה ולפתרון בעיה. במים העמוקים הבעיה עשויה להתמוסס והגנות האגו מתרככות; המשמעות היא שהאגו יכול להיות גמיש ופתוח יותר בעמדתו כלפי החיים וכלפי הלא-מודע, ולכן קשור יותר לרגש ולנשי. הקשב לאינטואיציה גדול יותר במים, והפתרון שהחלום מתווה להארי הוא פיתוח של משאביו הפנימיים, עם רמז לכך כי התשובה לבעיות או השאלות תימצא בתחום הרגש והאינטואיציה. גם היכולת לנשום מתחת למים שעל הארי לפתח לקראת משימתו, משמעה הסמלית הוא התיידדות עם הלא-מודע ועולם הרגש, כמו גם הישרדות התלויה באדם עצמו, ללא עזרים חיצוניים (Ronnberg, 2007).

שלב הסולוציו באלכימיה הוא גם שיבה למים הקדמונים, כמו גם שיבה אל הרחם. בשלב זה מתרחשים תהליכים נפשיים ויכולה להיווצר "לידה מחדש" במובן הרוחני (נצר, 2004; Ronnberg, 2007). מימיו של הים הם אין סופיים ונעדרי גבול, וחוויית השחייה במים יכולה לשחזר את החוויה האוקיאנית הראשונית חסרת הגבולות של התמזגות עם האם. חלומו של הארי מרמז אפוא גם על געגוע בלתי נגמר של היתום אל אימו, השוכן בעומקי הלא-מודע. מכאן שסמל המים בחלום מעלה גם את ההיבט הנפשי הפועל לעתים קרובות על היחס למוות, באופן סמוי מהעין (Ronnberg, 2007).

לפי יונג, האנימה יכולה ללבוש צורה של בת ים (Jung, 1968), אף כי לעתים בת הים מסמלת היבט נחות באישה (סירלוט, 2013). מאידך גיסא, באלכימיה בת הים מתוארת כמעורבת בתהליך ההתפתחות האלכימי של האדם ואת מודעותו לדעותיו, עמדותיו ורגשותיו (Von Franz, 1970). בנות ים מסמלות גם מיניות ראשונית בלתי מפותחת, שכן חלקן התחתון הוא זנב דג נטול מרכיבים נשיים מיניים המאפיין שלב קדום יותר בהתפתחות (לבנה, 2006). לדמות בחלום יש ממד פתייני וישיבתה על סלע מרמזת על הסירנות – בנות הים באפוס ה"אודיסאה" של הומרוס אשר ישבו על הסלעים ומשכו מלחים בשירתן הפתיינית והמבטיחה גילוי סודות עמוקים, וכך גרמו למותם בטביעה (הומרוס, 2002). הסירנות מסמלות אפוא את הצד הפתייני והמסוכן של הנשי, הדורש אגו חזק ומגובש שיכול לעמוד מולן.

בת הים, שמקומה ה"טבעי" הוא בין גלי הים העמוקים, מופיעה בחלומו של הארי כתמונה בחדר האמבטיה של המדריכים, מיקום שמרמז על כך שההיבט הנשי בנפשו של הארי מודחק וחבוי. עם זאת, הוא מתחיל להתעורר, והדבר איננו פשוט עבור הארי. בת הים בחלום אוחזת בידיה את "אש המחץ", המטאטא המעופף שכבר הופיע בחלום היער כשהוא מוטל על כתפו של הארי. כמטאטא, "אש המחץ" הוא דימוי פאלי, שבמעשיות קשור למכשפות שעליהן השליכו חלקי צל כגון כישוף, מאגיה, תאווה מינית, הפכפכות והעדר עכבות (Ronnberg, 2007). בדומה, בחלום זה הוא מסמל דחף ופאליות בוסרית – היבטים מוכחשים שגם הם בלתי זמינים עדיין למודעותו של הארי.

יונג מציין שאחד מתפקידי האנימה הוא לתווך בין מודע ללא-מודע, ובדרך זו לעזור לאדם להמשיך במסעו לעבר הגשמת ייעודו. הרכיבים בלא-מודע, ובפרט התכנים הנמצאים בצל, אינם מובחנים זה מזה ומתחילים להתבהר ולהיעשות מובחנים בטיפול ובתהליך של אינדיבידואציה. כאשר אין חיבור בין האגו לארכיטיפ האנימה, כל עוד האנימה מוכחשת ובלתי מוכרת לגבר, היא תפעל תחת השפעת הצל ולא לטובתו ואפשר יהיה לזהות קונטמינציה (ערבוב/זיהום) שלה עם הצל (Jung, 1980). ואמנם, בחלומו של הארי בת הים פונה כנגדו וצוחקת ממנו. החלום מרמז כי הקשר של הארי לאנימה עדיין אינו מפותח. לא רק שדמות האנימה איננה באה לעזרתו, אלא שהיא לוקחת את הפוטנציאל הפאלי – את "אש המחץ". זוהי אנימה ראשונית המחלישה אותו ואינה מאפשרת לו להיות בקשר נכון עם החלקים הגבריים המתעוררים אצלו. חסימה כזו מאיימת על הארי והחרדה בחלום עולה.

החלום מורה להארי שעליו להכיר את החלקים הנשיים שבתוכו ולפתח את הקשר עם הרגש ועם הפגיעות, וגם עם התוקפנות, על מנת שכוחו הגברי יעמוד לרשותו כאישיות אינטגרטיבית שלמה. ברמת האגו ובזמני הערות הארי פועל כנער מתבגר ואינו מודע לחששותיו, והחלום מתקן את העמדה החד-צדדית הזו של האגו. את חששו לטבוע אפשר להבין ברוח זאת כפחד לטבוע בתוך רגשותיו המאיימים. הוא עדיין אינו נעזר בלא-מודע על היבטיו הנשיים, ובחלום הוא חווה את בת הים כפוגעת ולועגת לו. אלה הן השלכות של אגו גברי צעיר המגשש עדיין את דרכו לעבר צמיחה, אינדיבידואליות והסתמכות על משאבים פנימיים.

המטלה המסוכנת העומדת בפני הארי במציאות הפנימית היא גאולת האנימה, וחלום זה אינו עושה עמו חסד וגם לא מנחם אותו, אלא מצביע על הבעייתיות. החלום מורה כי יש צורך בהמשך תהליך החניכה, העבודה על הצל, וקבלת החלקים הנשיים בתוכו. הארי יעמוד במשימה זו, ובהמשך גם יתקרב יותר ויותר לנערות צעירות עמן ייצור קשר רגשי משמעותי – בהתאם לגילו, אלה תלמידות בנות גילו שיופיעו גם מאוחר יותר בעלילה. במציאות הסיפור, נראה שהחלום הכין את הארי לסוגיה העומדת מולו: למחרת, כאשר הוא עומד מול מטלת ההתמודדות נגד בת ים המאיימת להטביעו, הוא מוצא פתרון ומצליח לשחרר את הנערה מכבליה בעמקים.

 

חלום ההורקרוקסים:

לקראת סוף השנה הששית ללימודיו הארי הוא נער בוגר. המשימות העומדות בפניו הולכות ומתעצמות ונעשות קשות ומסוכנות, והמאבק בכוחות האופל מתגבר. לפרופסור דמבלדור ולהארי היו הישגים, הם איתרו כמה מהחפצים שבהם טמן לורד וולדמורט חלקים מנפשו והם מבינים כי איתור שבעת חלקי נפשו של וולדמורט והשמדתם יביאו למפלתו. באחד הערבים הארי ניסה להבין מה הם החלקים שהיה עליו למצוא והיכן הם פזורים, עד שנרדם:

חלומותיו היו מלאים בספלים, קמיעות, ומיני חפצים מסתוריים שאליהם לא הצליח להגיע, אף שדמבלדור סייע ותרם להארי סולם חבלים, שהפך לסולם נחשים ברגע שהוא התחיל לטפס בו. (ספר 6, עמ' 572-573)

בזמן הערות הארי ניסה נואשות למצוא פתרון לחידה שנראתה כחסרת פתרון, אך החלום סיפק לו רמזים. החפצים בחלום מסמלים את בעליהם, וגם את מקומות המסתור שבהם וולדמורט טמן את חלקי נפשו. אלה הם ההורקרוקסים – חפצים המכילים חלק מנשמת הקוסם ובכך מאפשרים לו להיות בן אלמוות. בד בבד, החפצים בחלום נושאים משמעות סמלית בפני עצמם, וחלקו הראשון של החלום משקף את מצבו הנפשי המפורק של הארי ואת החיפוש המודע והלא-מודע אחר חלקי האובייקט הפזורים שלו עצמו. האובייקטים המפוצלים גם מזהירים את הארי מפני סכנת המוות האורבת לו במשימה. כך למשל, הקמע (locket, שמשמעו גם תליון) הוא חפץ שנתלה סביב הצוואר ושבו נשמרו תמונות של אנשים מתים או הוסתרו רעלים (Chevalier and Gheerbrant, 1996).

בחלקו השני של החלום מטפס הארי על סולם חבלים שקיבל מפרופסור דמלבדור, ההופך לסולם נחשים. הסולם הוא סמל מוכר וידוע של האפשרות לחבר את העליון הרוחני והגברי עם התחתון, האדמתי והנשי, שהרי כל פרט בחלום מסמל היבט של החולם. כך לדוגמה מפרש האנליטיקאי היונגיאני גוסטב דרייפוס את חלום סולם יעקב מספר בראשית כמבטא גשר בין הארצי והגשמי לבין האלוהי והרוחני וכחלום שמשקף ליעקב את עושרו הנפשי שאינו מודע לו. העולים בסולם מסמלים את כוחות הנפש המסוגלים להעלותו משפל רגשי, חרדות ופחדים אל מקורם של כוחות הנפש – אל ה-Self. תנועת העלייה והירידה מסמלת את ההתקדמות והנסיגה בעת החתירה אל האמת: שמחה ודיכאון, התעלות נפשית ושפל רוחני (דרייפוס ורימר, 2001). בעוד שבחלום הראשון, שנחלם שנים קודם לכן במונחי עלילת הסיפור, חלם הארי על תעופה פלאית בשמיים מבלי שדמותו שלו תופיע בחלום, כעת הוא נוכח באופן אקטיבי בחלום שבו הוא מטפס מעלה שלב אחרי שלב ומחובר הן לאדמה ולהן לשמיים. הסולם הוא דו-משמעי ומרמז על היבטים החיובים ושליליים של הארי במסעו.

סולמות עשויים מחומרים מגוונים, ובחלומו של הארי הופך סולם החבלים לסולם נחשים. מכשפים שמאניים באפריקה נהגו להפוך חבלים לנחשים כחלק מריטואל מאגי (Ronneberg, 2007). לאור העובדה שדמבלדור הוא שנותן את סולם החבלים להארי, החלום מצביע גם על היבטים צליים של המנהל (שאמנם מתגלים בסוף העלילה). החבל מייצג טבע שאותו רתם האדם לטובתו, וקשור בתרבויות רבות לסמלי עלייה, לרצון להתעלות. הנחש הוא אחד הארכיטיפים החשובים בנפש האדם, וכסמל הוא מורכב ורב משמעויות. ביהדות ובנצרות הוא קשור ליציאת האדם מגן העדן, ולכן הוא מקושר לחטא הקדמון ולרוע – אך מאותה סיבה הוא מסמל גם שינוי והתפתחות של התודעה (וראו הערה מס' 2 לתיאור האורובורוס, הנחש הבולע את זנבו המסמל שלב שבו ההתפתחות היא רק פוטנציאל). הנחש הוא סמל לטרנספורמציה גם מפני שהוא משיל את עורו, ומפני שמהארס שלו מרכיבים נסיוב המציל ממוות. גם בספר במדבר מופיעים שני פנים של הנחש – כממית וכבעל כוחות ריפוי. הנחש עומד לכאורה בקוטב המנוגד לבני האדם: הנחש והאדם עוינים זה את זה וגם משלימים זה את זה. אולם הנחש יכול לסמל גם חלקי צל, כמו ערמומיות, רוע ותוקפנות, ובמובן זה יש מרכיב כלשהו של הנחש בכל אדם, היבט שכמעט ואין לנו שליטה עליו (Chevalier and Gheerbrant, 1996).

נראה כי את התחלפות סולם החבלים בסולם נחשים אפשר להבין כנושאת שני מסרים סמליים מקבילים: האחד מרמז על הטרנספורמציה של הנפש, הצמיחה וההתגברות שנדרשים מהארי אל מול המטלה הקשה והקיומית העומדת מולו. השני מצביע על הצורך להתחבר לחלקי נפש "נחשיים" אשר אינם בשליטת האגו. רק כך יצליח הארי לגבור במסע הגיבור שלו על הרוע ולהציל את האהובים עליו ואת עצמו.

ואמנם, לקראת סוף הסדרה, מתגלה שחלק אחד מנשמתו של וולדמורט עבר אל הארי בשעה שהוא תקף אותו בינקותו, וטמון מאז בצלקתו. כאשר בקרב הסופי ביניהם וולדמורט שולח את קללת המוות הוא בעצם הורס את ההורקרוקס של עצמו. חלום ההורקרוקסים מגיע בנקודה שבה הארי מסוגל יותר להכיל ולקבל את מורכבות החיים, ואת העובדה שכעת עליו לעשות את המסע לבד, תוך כדי טיפוס מסוכן – אך גם כזה שיכול להביאו לגאולה.

 

החלום האחרון – חלום הנחשית והטבעות:

עם המעבר לספר השביעי ולקראת שיא העלילה אפשר לראות את השינוי שחל בהארי וכיצד בהדרגה גם השתנה יחסו לחלומותיו. ה-mind מבין כי החלומות מרחיבים את הבנתו, ובעומק נפשו הוא חש בהדרכה ובהכוונה פנימית. יונג מתייחס רבות למסרים שמקורם ב-Self הנשלחים לאגו באמצעות החלומות. קשר זה שבין אגו ל-Self הוא מעמודי התווך בהתפתחות האישיות (Edinger, 1992). בלילה האחרון, לפני הקרב הגדול עם וולדמורט, הוא נרדם באוהל.

החלומות של הארי היו מבולבלים ומטרידים: [הנחשית] נגניני נכנסה ויצאה מהם, זוחלת תחילה דרך טבעת ענקית וסדוקה, ואחר כך דרך זר של שושני חג המולד. הוא התעורר פעם אחת בבהלה, משוכנע שמישהו קורא בשמו מרחוק, ומדמיין שהרוח הצולפת באוהל היא רחש צעדים או קולות האדם. (ספר 7, עמ' 333)

החלום נחלם בשעה שבה הערנות עוזבת אותו והשמירה נחלשת, בחירה ספרותית משמעותית ביותר. הסופרת רומזת על התמעטות ההגנות במישור המודע לעומת כוחות הלא-מודע, וכשהאחד מצטמצם פורץ האחר במלוא עוזו. במבט ראשון נראה חלום זה כרגרסיבי, שכן מופיע בו נחש – סמל אורובורי ראשוני; אך שאר הרכיבים מצביעים על משמעויות נוספות.

בחלום הקודם התייחסנו למשמעות הנחש כסמל ארכיטיפי, אך בחלום זה מופיעה הנחשית נגיני, הקשורה ללורד וולדמורט ולכן מייצגת בבירור את הרוע האולטימטיבי. יונג אומר כי את הנחש, כמו השטן בתאולוגיה הנוצרית, אפשר לזהות עם עקרון הרוע, וכי הוא מייצג את הצל באופן שחורג בהרבה מן המשמעות הפרסונלית (Jung, 1968). הארי אינו יודע זאת בעת חלימת החלום, אך החלק השישי מנפשו של וולדמורט הוטמן בנגיני, היא ההורקרוקס הלפני אחרון שיש להשמיד – מה שיתרחש באמצע הקרב הגדול שבערבו נחלם החלום. מכיוון שבראשית חייו של הארי הוא ספג פגיעה טראומתית ממי שמייצג את הרוע, הופעתה של נגיני בחלום מרמזת גם על הטראומה הראשונית שלו.

מלבד הנחשית, נוכחים בחלום עוד שני סמלים מרכזיים שדרכם היא זוחלת: הטבעת הענקית והסדוקה ומקלעת פרחים עגולה של חג המולד, שגם אותה אפשר לראות כמעין טבעת. שתי הטבעות בחלום מייצגות שני מצבים שונים בחייו של הארי. הטבעת הענקית הראשונה מרמזת על חזרה למצב אורובורי ראשוני נטול הבחנה. עם זאת, היא סדוקה ולפיכך מייצגת אורובורוס שהתחיל להיפתח ולכן מאפשר התפתחות. זחילתה של נגיני לתוך הטבעת מהווה אזהרה להארי מפני חזרה למצב ראשוני ובלתי מובחן.

משמעות הטבעת השנייה, מקלעת הפרחים, שונה לחלוטין. שושנת חג המולד פורחת בחורף, מציצה מתוך השלג. זהו פרח רעיל, אך יש בו גם מרכיבי ריפוי, וידוע שבימי קדם שימש לטיפול במחלות שונות. זהו צמח רב שנתי, ירוק-עד, ולכן מתקשר גם לנצח ואל-מוות. מעבר לפרח המסוים, מקלעות פרחים מקושרת למוות וללידה מחדש שכן הן מונחות על קברים ומצבות על מנת להנציח את המת ולבקש את לידתו המחודשת (Ronneberg, 2007). צורתו המעגלית של הזר מסמלת גם היא את הנצח ואת החיבור בין סיום והתחלה. מוות בחלומות ככלל מסמל בדרך כלל מוות של עמדה ישנה ופתח להיווצרות עמדה חדשה של האגו. ההתייחסות למקלעת חג המולד מרמזת למשמעות החג, שעבור הנוצרים מסמל התחדשות, גאולה, והתחברות לממד רוחני ועליון. החג מציין את הולדתו של ישוע, נושא שהופיע גם בחלום "הקוסם הקטין" דרך הסמל של מצע הקש. העמידות של הפרח בתנאי טבע קיצוניים, כוח הריפוי שלו, וקישורו למוות ולידה מחדש עושים אותו לסמל של ה-Self. זר פרחי שושנת חג המולד הוא סמל של עליונות וקדושה, של נצחיות ואלמוות, ולכן הוא מרמז על ניצחון וויטאליות, התחלה חדשה, שלמות ונצחיות (Tresidder, 2005). בחלומו של הארי, אפוא, מייצגת מקלעת שושנת חג המולד את ה-Self.

בשלב זה של העלילה התברר שכמו ישוע, הארי חייב להקריב עצמו למען הזולת ולמות לפני שתבוא הגאולה. ערב יציאתו לקרב הגורלי הארי נפגש עם דמבלדור, הזקן החכם, ב"עולם הביניים" שאינו חלום אך גם לא מציאות. מפגש זה מאפשר לו לפגוש את צלו שלו ואת צלו של מורהו הנערץ, לקבל שהצל הוא חלק מהאישיות, ולשוב עם כוחות נפש ותובנות עמוקות באשר לעצמו. זוהי למעשה יכולתו של הגיבור המתפתח: לפגוש את הכאב הגדול, את הפגיעות, את הצער, את היתמות ואת הטראומה. כישלונות ואכזבות, אומללות, מחלות ומוות מאתגרים את "יכולת ה-Self" של האדם, את מסוגלותו להיות הוא עצמו. היכולת להתגבר על מצבים קשים בחיים מעידה על התפתחות תקינה, על אגו מגובש ואינטגרטיבי ועל ציר אגו-Self בריא (נוימן, 2011).

אם כן, חלום הנחשית והטבעות מגלם בתוכו את מסעו של הארי, החל בטראומה ההתחלתית, שבירת הטבעת האורובורית הבראשיתית ויציאה למסע חניכה והתפתחות. בסופו של דבר מתגלה גם הפוטנציאל: מקלעת הפרחים כסמל לקשר עם ה-Self והגאולה הנפשית וקשר אל הרוחני הגבוה. כעת הארי מוכן להתמודד עם החיים ולהצליח במאבק הקיומי.

 

סיכום

אלפי עמודים כתבה רולינג על מסע הגיבור של הארי פוטר. הרפתקאותיו בחברת הקוסמים ומלחמתו ברוע ובאופל מוגשות לקורא בתיאור עשיר, יצירתי ומפליא, המעלה מחשבות ורגשות עמוקים של הזדהות עם דמותו, מסעו ומאבקו. אין זה רק מאבק ספרותי של גיבור מסוים, אלא סמל למסעו ההרואי של האדם בחייו. זהו מסע ארכיטיפי המאפשר לקורא להיות בקשר עם עולם הפנטזיה ועם רבדים בנפשו.

בכתיבתה של רולינג, חשיבות העולם הפנימי אינה נופלת מחשיבות העולם החיצוני, והחלומות משמשים כגשר בין שני העולמות. רולינג "רוקמת" את החלומות המתוארים בספר בדיוק רב, וניתוחם מראה שהיא מצטיינת בהבנה אינטואיטיבית עמוקה של תהליכים נפשיים ושל "שפת החלום". חלומותיו של הארי מקדמים את העלילה, תורמים למורכבות דמותו, ומאפשרים להכיר תכנים וצדדים באישיותו שעדיין אינו מודע להם. הם מעלים תכנים המשקפים ומטרימים את התפתחותו של הגיבור וחושפים את ההיבטים המוסתרים מאחורי האגו או התנהגותו החיצונית – יחד עם החששות, הפחדים, הקונפליקטים, ייצוגי הטראומה והכמיהות. לעתים החלומות מאזנים את עמדתו החד-צדדית המודעת של הארי באמצעות תהליכים של השלמה ופיצוי, ולעתים הם רומזים לו ולקורא על העתיד להתרחש.

את התכנים המופיעים בחלומותיו של הארי אפשר לחלק לארבע קבוצות עיקריות. לקבוצה הראשונה שייכים תכנים הקשורים בסביבת החיים ובבעיות מציאותיות: תחרות עם בני גילו, קשרים עם המין השני, יחסים בין-אישיים עם חבריו הקרובים. רבים מתוכני חלומות אלה יכולים להתאים לכל מתבגר באשר הוא, והם מגלים את הפן הממשי-ליטרלי של חיי הגיבור. לקבוצה השנייה שייכים תוכני חלומות המשקפים באופן סמלי את מצבו הלא-מודע של הארי ומרחיבים את ההסתכלות פנימה. ברבים מהחלומות הארי מסתובב במסדרונות ולא מצליח לפתוח דלתות. תכנים אלה מצביעים על חיפוש פתרונות לקונפליקטים וחתירה לקבלת תשובות או רמזים להבנה או פעולה. כמו כן, הם מצביעים על קיומם או העדרם של כוחות אגו ועל התהליך שהארי עובר על מנת להעצימם במאבקו הקיומי.

הקבוצה השלישית של תוכני חלומות קשורה לטראומה המוקדמת של הארי, שהותירה במצחו צלקת בצורת ברק ומקבלת ביטוי סומטי דרך כאבי הראש הקשים. טראומה עשויה להיות גורם לסיוטי לילה, שמהם נעדרת הפונקציה המפצה של החלום. במאמר זה לא עסקנו בחלומות סיוט, המשחזרים שוב ושוב את הטראומה ואינם מציעים עבודה סמלית או ריפוי. בעוד שסיוטים וחלומות חוזרים הם בין הסימפטומים הידועים של פוסט-טראומה, הופעת חלומות יכולה להיות רמז ראשוני לתחילת התאוששות (1996 ,Barrett). ואמנם, בחלומותיו של הארי מופיעות טראומה ודיסוציאציה, וככל שהעלילה מתקדמת הן עולות באמצעות תכנים המיוצגים כחלקי אובייקטים שלהם מחפש הארי פשר ומשמעות. עם זאת, החלומות שנותחו במאמר לא ציירו את הארי כילד פוסט-טראומטי הזקוק לטיפול אלא כגיבור הנושא צלקת, כמו גיבורים מיתולוגיים אחרים הנושאים עמם עקבות למאבק איתנים שהיה מנת חלקם בשלב מוקדם בחייהם (כמו למשל הצלקת ברגלו של אודיסאוס). כפי שמציינת פון פרנץ, גיבורי המעשיות הם ארכיטיפים, ולכן יותר משגורלם הוא ביטוי של נוירוזה, הוא מבטא את הקשיים והסכנות שאמא טבע מעמידה בפני בני האדם ונועד לעורר תקווה והשראה באמצעות תיאור התמודדותם (Von Franz, 1996).

קבוצת התכנים הרביעית קשורה בהיבטים ארכיטיפליים של דמות הגיבור. היבטים אלה, שלפי יונג שוכנים בלא-מודע הקולקטיבי, שבים ועולים לאורך כל הסדרה. תוכני חלומות אלה נושאים עמם התייחסות לארכיטיפים כגון הילד הנטוש, הצל, הפרסונה, הנשי, הגברי והמוות. על הארי להכיר בתוכני הצל, והנשי, להתמודד עמם ולהתחבר אליהם, ולא – הוא יוכרע על ידי השלכותיו על הכוחות ההרסניים שבסביבתו. על הארי לבחון את הפרסונה שהתגבשה בילדותו, המובילה אותו לעתים לחוש שונה. עליו לבדוק מחדש את הרגשות העולים כתוצאה מהיותו ילד נטוש ולהכיר בכמיהתו להוריו שמתו טרם עת. התכנים בחלומותיו מלמדים על התמודדות עם הגבריות המתפתחת מחד גיסא, ועל התפתחות האנימה והפיכתה לאישית וחיובית מאידך גיסא.

החלום הראשון, "חלום האופנוע המעופף", הוא חלום ארכיטיפי בעיקרו, והתכנים בו שייכים בעיקר לקבוצה הרביעית. בהעדר דמויות אישיות והעדר מודעות, הכוחות הפועלים על הארי הם ברמה ארכיטיפית-עוצמתית, ומפעילים אותו מבלי שתהיה לו שליטה בחייו. חשיבותו של החלום בכך שהוא ראשון בסדרה, והוא מקפל בתוכו רמזים מרכזיים למה שיתרחש בהמשך העלילה. 

התכנים המופיעים ב"חלום המצנפת", ברמה הגלויה, שייכים בעיקרם לקבוצה הראשונה: לבית הספר, לתהליך המיון ולדמויות המאכלסות את סביבתו של הארי. אך ברמה נוספת, גם בחלום זה מופיעים תכנים השייכים לקבוצה הארכיטיפית (הרביעית), הנוגעת בלא-מודע של הגיבור, שכן ניכרים בו ייצוגים של הצל הקולקטיבי והאישי. האור הירוק שמופיע בחלום שייך לקבוצה השלישית שכן הוא מרמז לטראומה הראשונית של הארי (וראו בעניין זה גם את הערה  מס' 1). בחלום "הקוסם הקטין" מופיעים בעיקר תכנים הקשורים לקבוצה השנייה – לחלקים הלא-מודעים של הארי, החיות, הכוחות והקונפליקטים. החלום מעניק מעין "צילום רנטגן" של הנפש, תוך התייחסות להיסטוריה האישית, לחשיפת הקונפליקט ועוד.

ב"חלום היער" מופיעים תכנים הקשורים למציאות בית הספר של הארי, כלומר לקבוצה הראשונה – "אש המחץ" שהארי נושא על כתפו, והרמזים לתפקידו במשחק הקבוצתי. מעבר לכך, בחלום מופיעים תכנים ארכיטיפיים, השייכים לקבוצה הרביעית: הוא מתרחש ביער, שהוא אחד הסמלים ללא-מודע. ארכיטיפ נוסף בחלום זה, המטרים את העתיד, הוא ארכיטיפ החיפוש וההצלה. גם "חלום בת הים" מתחיל בתוכן של סיטואציה בית ספרית וקשור כך למציאות חייו של הארי, כלומר לקבוצה הראשונה. אך במהרה מופיעים בו תכנים נוספים: הופעת האנימה והתפתחות הגברי שייכים לקבוצה הרביעית והארכיטיפית, והעובדה שאחרי החלום הארי הצליח במטלתו קושרת אותו לקבוצה השנייה, של ההתבוננות בלא מודע המרחיבה את התודעה. "חלום ההורקרוקסים" מביא בחלקו הראשון תכנים שקשורים לטראומה של הארי (כלומר לקבוצה השלישית) באמצעות חלקי האובייקט שהארי מנסה להגיע אליהם אך אינו מזהה אותם ואינו יודע איפה הם. הרמז שהארי מקבל בחלום מנחה אותו במציאות הסיפור לכיוון הימצאותם של ההורקרוקסים האבודים, ובכך משתייך לקבוצה הראשונה – של תכנים הקשורים לבעיות מציאותיות, חלקו השני של החלום מעלה תכנים השייכים לקבוצה הרביעית, שכן הסולם והנחש הם סמלים ארכיטיפיים.

החלום האחרון, "הנחשית והטבעות" כולל תכנים מהקבוצה השנייה והרביעית: זהו חלום ארכיטיפי בסמליו הנצחיים, אך גם מרחיב את התודעה של הארי ומשקף לו את משאביו, יכולותיו ומשימותיו. חלום זה, שנחלם לפני הקרב המכריע עם כל עולם הקוסמים האפלים, מרמז על השלב המתקדם במסע הגיבור של הארי: כפילות הטבעות, שהיא בה בעת בראשיתית ונצחית, מכוונת להתבוננות על שנות חייו של הארי עד אז ועל מלחמתו כנגד הרוע והאופל. אלה הן שנות "מסע הגיבור", אך בו בזמן יש בהן הכוונה לקראת אינדיבידואציה וחיבור בין אגו ל-Self.

סדרת החלומות נפתחה בהעדר – בחלום שבו דמות החולם לא מופיעה. בהמשך משתנה המצב, והארי לא רק מופיע בחלומותיו אלא גם לא נמצא בהם לבד. ככל שהוא הולך ומתפתח וכוחות האגו מתחזקים, אפשר לראות בחלומות את ההכוונה והחניכה שהוא מקבל לקראת פיתוח יכולת ההתמודדות העצמאית שלו. מסעו דורש בחירה קיומית לעמוד מול כוחות הגורל ומול הכוחות הרגרסיביים שבנפש. עליו להיאבק ולהתמודד באומץ בעזרת הכוחות והמשאבים הפנימיים עם המוות למען הזולת.

מסע הגיבור מסתיים כאשר הגיבור ממלא את המטרות התואמות לגילו ולמקומו בחיים (קמפבל, 2013). החלומות מלווים את הארי, עוזרים לו בתהליך התפתחותו, להבין את עצמו ומרחיבים את תודעתו. החלומות מקנים לו כוחות למאבקו האלטרואיסטי בשיאה של העלילה, כאשר הקולקטיב נאבק ברוע המאיים להכניע את החברה. החלומות מרמזים גם על גישה מוסרית ועל קשר עם הרוחני הגבוה: הארי נאבק למען הכלל ומוכן להקריב את עצמו למען הצלת קהילתו. לפי יונג, הנכונות להקרבה עצמית למען הכלל היא תחנה חשובה ביותר במסעו של הגיבור: זוהי הנכונות של הגיבור לפעול למען ערך נשגב.

 

הערות

  1. בספרי הסדרה מתוארים חלומות מסוגים שונים, לדוגמא חלומות בערות (lucid dreams) או חזיונות. החזיונות הליליים ברובם מקשרים בין וולדמורט לבין הארי, וטרם הופעתם הארי רואה הבזקי אור ירוק וחש כאב עז בצלקת שבמצחו. הארי גם סובל מסיוטים אשר חלקם חלום וחלקם מציאות. בשונה מחלומות מיוחדים אלה, החלומות המנותחים במאמר הם חלומות "רגילים".
  2. אורובורוס הוא מושג הלקוח מהמיתולוגיה היוונית והמסומל על ידי הדימוי של נחש הבולע את זנבו. בתיאוריה היונגיאנית הוא מקושר לשלב ראשוני בהתפתחות שהוא נטול כל מובחנות. כמו לפני בריאת העולם, הכול נמצא בו, אך כפוטנציאל בלבד.
  3. בטקסט האנגלי רולינג כותבת על "Christmas Rose", כינוי לפרח בשם Helleborus Niger השייך למשפחת הנוריתיים ולא למשפחת השושנים. במאמר אנו מתייחסות למשמעות הסמלית של הפרח המופיע בטקסט המקורי, ולא בתרגום לעברית.

 

מקורות

דרייפוס ג', רימר, י' (2001), אבות ובנים, תל-אביב: מודן.

הומרוס (2002), אודיסאה (תרגום: שאול טשרניחובסקי), תל-אביב: עם עובד.

יונג, ק"ג (1987), על החלומות (תרגום: חנה שוהם ואילנה תורן), תל-אביב: דביר.

לבנה, ש' (2005), דיידלוס ואיקארוס, פסיכולוגיה עברית, www.hebpsy.net/art...d=387

לבנה, ש' (2006), בת ים או סירונית, פסיכולוגיה עברית, www.hebpsy.net/art...d=963

לבנה, ש' (2010), מסע הגיבור של הארי פוטר, אתר העמותה היונגיאנית הישראלית החדשה, www.israjung.co.il....html

נוימן, א' (2011), הילד: האישיות בשחר התפתחותה (תרגום: יעל טרייבר), בית-יהושע: חסינות בע"מ.

נצר, ר' (2004), מסע אל העצמי: אלכימיית הנפש – סמלים ומיתוסים, מושב בן שמן: מודן הוצאה לאור.

נצר, ר' (2010), על חלומות בספרות ושירה. בתוך: תורת החלומות וחקר החלימה: כתב-עת מקוון www.dreamtheory.or...d=495

סירלוט, ח"א (2013), מילון הסמלים (תרגום: יורם מלצר), באר שבע: כנרת, זמורה-ביתן, דביר ומכון הקשרים.

קמפבל, ג' (2013), הגיבור בעל אלף הפנים (תרגום: שלומית כנען) תל-אביב: הוצאת בבל.

רולינג, ג'יי קיי (2000), הארי פוטר ואבן החכמים, ספר 1 (תרגום: גילי בר-הלל), תל-אביב: ספרי עליית הגג. ידיעות ספרים.

רולינג, ג'יי קיי (2000), הארי פוטר וחדר הסודות, ספר 2 (תרגום: גילי בר-הלל), תל-אביב: ספרי עליית הגג. ידיעות ספרים.

רולינג, ג'יי קיי (2001), הארי פוטר וגביע האש, ספר 4 (תרגום: גילי בר-הלל), תל-אביב: ספרי עליית הגג. ידיעות ספרים.

רולינג, ג'יי קיי (2005), הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם, ספר 6 (תרגום: גילי בר-הלל), תל-אביב: ספרי עליית הגג. ידיעות ספרים.

רולינג, ג'יי קיי (2007), הארי פוטר ואוצרות המוות, ספר 7 (תרגום: גילי בר-הלל), תל-אביב: ספרי עליית הגג. ידיעות ספרים.

שריבוים, ד', (1993), פשר החלומות ביצירותיו של ש"י עגנון, תל-אביב: פפירוס.

Abt, T. (2005). Introduction to Picture Interpretation. Zurich: Living Human Heritage Publication.

Barrett, D. (1996). (Editor) Trauma and Dreams. Harvard University Press.

Bulkeley, K. (2011). The Dreams and Nightmares of Harry Potter. First appeared in: Dream Time Magazine, Spring 2011 (vol. 28, no. 2, pp. 14-17, 37-38).

Chevalier, J. & Gheerbrant, A. (1996). The Penguin Dictionary of Symbols. Bloomington: Indiana University: Penguin Books.

Edinger, F.E. (1992). Ego and Archetype: Individuation and the Religious Function. New York: G.P.P Putnnam's Sons.

Glucksman, M. L, & Kramer, M. The Clinical and Predictive Value of the Initial Dream of Treatment. Journal of the American Academy of Psychoanalysis & Dynamic Psychiatry. 2011 Summer; 39(2): 263-83.

Hall, J. A. (1983). Jungian Dream Interpretation. Toronto: Inner City Books.

Jaffe, A. (1964). Symbolism in the Visual Arts. In: The Man and his Symbols. New York: Anchor Books Doubleday.

Jung, C.G. (1964). The Man and his Symbols. New York: Anchor Books Doubleday.

Jung, C.G. (1968). The Archetypes and the Collective Unconscious. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. (CW 9 i). New York: Princeton University Press. (First published in 1954).

Jung, C.G. (1970a). Alchemical Studies. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1957) (CW 13).

Jung, C.G. (1970b) Practice of Psychotherapy. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1957) (CW 16).

Jung, C.G. (1970c). The Symbolic Life. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1957) (CW 18).

Jung, C.G. (1975). The Structure and Dynamics of the Psyche. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1954) (CW 8).

Jung, C.G. (1980). Psychology and Alchemy. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1954) (CW 12).

Schonau, W. (1994). On Reader Response to Dreamlike Dreams in Literature. 11th Annual Conference of the Association for the Study of Dreams. Univ. Leiden, 19-23.07.1994.

Ronneberg, A. (Editor-in-Chief) (2007). The Book of Symbols: Reflection on Archetypal Images. Aras Taschen.

Russack, N. (2002). Animal Guides in Life, Myth and Dreams. Inner City Books.

Tresidder, J. (General Editor) (2005). The Complete Dictionary of Symbols. San Francisco: Cronical Books. LLC.

Von Franz, M. L. (1964). The Process of Individuation. In: The Man and his Symbols. New York: Anchor Books Doubleday.

Von Franz, M. L. (1996). The Interpretation of Fairy Tales. Boston: Shambhala Publications, Inc.

Von Franz, M. L. (1997). Archetypal Patterns in Fairy Tales. Toronto: Inner City Books.

Von Franz, M. L. (1970). Alchemy: An Introduction to the Symbolism and the Psychology. Toronto: Inner City Books.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

לבנה, ש. , טרייבר, י. (2020). הארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3995

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.