מכון טמיר 2020
מכון טמיר 2020

מאמרים של מכון טמיר

ג'נדר בטרנס - יום עיון

יום העיון שהתקיים ב-22/5 לכבוד פתיחתה של מחלקת אשפוז יום לנשים באוריינטציה פסיכואנליטית בבאר יעקב בחר לעסוק בנושא המגדר, נושא חם ומדובר בעידן הנוכחי. הכותרת היתה "ג'נדר בטרנס" ורשימת ההרצאות כללה דוברים מרכזיים מהגישה הפסיכואנליטית, שדנו בהיבטים שונים של השונות המגדרית, כפי שהיא באה לידי ביטוי על הספה האנליטית ומחוצה לה. אפרת גינס פיינמסר סוקרת יום עיון חשוב.
תאריך פרסום: 11/6/2019

ג'נדר בטרנס

 

יום עיון 

22 למאי 2019

סקרה: אפרת גינס פיינמסר, מכון טמיר

 

נושא המגדר הוא נושא מרתק ורב עוצמה והסקרנות והעניין שהוא מעורר בקהילה הטיפולית הוא מבורך לכשעצמו. נראה שגם פסיכואנליטיקאים אדוקים אינם יכולים להשאר ספונים בקליניקה וחייבים להתחיל ולהתיידד עם הסוגיה המגדרית והגיוון המגדרי שהולכים ומקבלים יותר מקום בחברה, בתרבות ובפוליטיקה.

הפוליטיקה של הזהויות הופכת לא פעם לנושא טעון ושנוי במחלוקת ונראה שגם העולם הטיפולי לא חף מעמדות ודעות קדומות, בטח בעבר אך גם בהווה, עד כדי כך שהתפתחה לה עם השנים כתגובה מעין תת קבוצה של מטפלים המגדירים עצמם גיי פרינדלי או טרנס פרנדלי, או להט"ב פרינדלי, שמה שמאפיין אותה, מעבר ליחס הידידותי והמקבל הנרמז משמה, גם ידע על סוגיות ספיציפיות מעולם הלהט"ב .

לשאלה המתריסה הנשאלת לא פעם האם בעולם כשלנו שכל כך פתוח ומקבל לכאורה, יש צורך בהגדרה "להט"ב פרינדלי", אני נוהגת להשיב שכן ואיכשהו יום העיון הזה בהפוך על הפוך תיקף את השקפתי בנושא זה ולכך אתייחס בהמשך.

 

ליום העיון סיקרן אותי סביב העיסוק הייחודי בעניין המרחב המגדרי הפוטנציאלי.

כבר מימי פרויד ואילך נהייה ברור כי בניגוד למה שחונכנו לחשוב, המרחב המגדרי אינו בינארי.

פרויד אמר, אמירה ראדיקלית לתקופתו ובכלל, שהשאלה שאותה עלינו לשאול היא: כיצד אנו הופכים להטרוסקסואלים, לא פחות מהשאלה כיצד אנו הופכים להומוסקסואלים. כמו כן הוא אמר כי הביסקסואליות נשארת לעולמים בתשתית הנפש.

פרויד קבע כי הלא מודע הוא מיני, האפיון המרכזי של התהליך הראשוני הוא חתירה להשגת סיפוק ליבידינאלי- מיני באופיו.

בהמשך לכך אומר לקאן כי מציאות הלא מודע הינה מציאות מינית. היא אינה נגישה, אינה בשליטתנו, מתעתעת בנו, המיניות היא סימפטום של הלא מודע.

פרויד גורס כי המיניות הבוגרת היא לעולם קרקע בלתי יציבה. מתוך המיניות הילדית הפולימורפית מתפתחת בהדרגה מיניות גניטלית מובחנת ובוגרת יותר. עפ"י פרויד, כל מה שאינו גניטאלי הוא פרוורטי. פרויד נמשך אל השוליים, אל הדבר המתעתע והמבלבל, הלא שגרתי.

מבחינתו, הסטיות המיניות מהוות את הבסיס והליבה של המיניות המיינסטרימית, הוא גם קבע כי הנטייה לפרוורסיה היא כללית ואנושית.

המונח מגדר אינו מופיע בכתבי פרויד. אצל פרויד מין ומגדר משמשים בערבוביה. בכתביו של פרויד המיניות הנשית נפלה קורבן בהיותה הצל של המיניות הגברית.

קארן הורני, בתגובה להמשגות הפרוידיאניות המבוססות על מין אחד ואיבר מין אחד , כותבת שכל מין מקנא במה שאין לו ומתקשה להשלים עם אי מושלמותו (קנאת הרחם).

השימוש במילה מגדר הופיע בשלב מאוחר יותר, בשנות השישים של המאה שעברה וסימן את הצורך לעשות אבחנה בין מין-sex  שהוא מושג ביולוגי למגדר-gender שהוא מונח יותר חברתי תרבותי, זהות מגדרית בינארית (גבר/אישה), או מגוון של תערובות, שיכולות להיות בהלימה לאנטומיה המינית (סיסג'נדר) או באי הלימה אליה(טרנסג'נדר). הביסקסואליות שאליה התייחס פרויד בכתביו, מהווה את התשתית התאורטית ליקום הקווירי "כל בני האדם הם ביסקסואלים ומחלקים את הליבידו שלהם בצורה גלויה/סמויה בין שני המינים".

ג'ודית באטלר תאורטיקנית מרכזית בתחום המגדר, הפכה את הסדרים, היא גורסת כי הגוף הביולוגי לא יכול לסמן את עצמו ללא המגדר, למעשה גם המין וגם המגדר הם הבניות חברתיות. המחשבה שקודם יש גוף מיני היא שגויה. לטענתה הזהות המינית היא גמישה ומרובה, המגדר הוא משחק של תחפושות, עמדתה זו מכונה "העמדה הקווירית".

בספרה "קוויר באופן ביקורתי" היא אומרת כי הקטגוריות "זכר" ו"נקבה", מכוננות באופן חברתי, ושאחת הדרכים לשינוי המצב הקיים היא פרודיה מגדרית, בנוסח הופעות דראג, בהן גברים מתחפשים לנשים, ומדגימים בכך כיצד תפקידים מגדריים הם לא יותר מקונוונציות חברתיות. פארודיות אלו מעקרות, לטענתה, את כוחן של הקונוונציות המגדריות, ומציגות אותן כשרירותיות, ומכאן פתוחה הדרך לשוויון.

בבסיס הוויתנו יש דרישה לחלוקה בינארית גבר/אישה ועל הבסיס הזה נרקמת שכבה של זהות מגדרית, שהיא זירה משחקית ומגוונת, שכבה דינאמית הנמצאת בהיווצרות מתמדת. האניגמה והמסתורין שיש בשאלה איך זה להיות במין האחר, תיצור את החיפוש המכאיב אחרי תשובה שלעולם לא תגיע. ג'ויס מקדוגל אף מתייחסת לזה כאל טראומה (הטראומה הנרקיסיסטית הרביעית), שאיננו נולדים גם זכר וגם נקבה, אי אפשר להיות הכל ולכן אנו נאלצים להתאבל על כך כדי לחיות בשלום עם עצמנו.

לאחר מכן הוצגו מס' תיאורי מקרה של מטופלים המאתגרים את שאלות המין והמגדר.

ההרצאות היו עשירות ומרתקות, עמוקות ומושקעות. יחד עם זאת ובאופן מעניין (ובלתי שגרתי בעליל לתחום הטיפול בא.נשים טרנסג'נדר) אצל כל המטופלים שהוצגו התרחשה חזרה, בעקבות האנאליזה, להלימה בין המין האנטומי למגדר (boys will be boys ו girls will be girls), או במילים אחרות הן.ם הפכו מטרנסג'נדר לסיסג'נדר.

אף אחת מהמרצות לא הציגה או נשאה עמדה טרנספובית ונראה לי שאין מקום להאשימן בכך, יחד עם זאת לעיתים הסבטקסט עלול להיות חשוב יותר מהתוכן הגלוי ובהחלט עורר אצלי את השאלה: האם הצלחה טיפולית נחשבת ומוגדרת ע"י הלימה מחודשת בין מין ומגדר, או שניתן להגדיר הצלחה כזו גם בפרמטרים אחרים, שאינם קשורים להלימה שכזו. כמו כן ביום העיון בלטו מאד בהעדרם.ן

נציגים/ות מהקהילה הטרנסית, על אף שהיו נוכחים/ות בקהל אנשי טיפול טרנסים. השימוש במונחים של זהות מינית וזהות מגדרית לא תמיד היה מדוייק ועקבי וגם זה עורר בי מידה רבה של אי נחת, מה שמחזיר אותי בהחלט לעמדה הראשונית שלי שיש מקום וצורך עדיין במטפלים/ות המגדירים עצמן.ם להט"ב פרינדלי.

אסיים במילותיו של פרויד מתוך מכתב לאם הפונה אליו בעניין הטיפול בבנה ההומוסקסואל:

גברתי היקרה

אני מבין ממכתבך שבנך הומוסקסואל. אני מתפעל מהעובדה שאת לא מזכירה את המילה הזו בין כל הפרטים שאת מספרת על אודותיו. האם תרשי לי לשאול אותך מדוע את נמנעת מלהשתמש במילה הזו? הומוסקסואליות היא בוודאי לא יתרון, אבל היא לא דבר שיש להתבייש בו. היא אינה פשע או שפלות, לא ניתן לסווג אותה כמחלה, ואנו רואים בה וריאציה של הפונקציה המינית שנוצרה כתוצאה ממעצור בהתפתחות המינית. אנשים נכבדים ומוערכים בעת העתיקה ובעידן המודרני היו הומוסקסואלים, ובכלל זה כמה מגדולי האנושות (אפלטון, מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י). רדיפת הומוסקסואליות כאילו מדובר בפשע, היא חוסר צדק משווע ואכזריות לשמה...

כשאת שואלת אותי אם אני יכול לעזור, את מתכוונת, אני מניח, אם אני יכול לרפא את ההומוסקסואליות כך שאת מקומה תתפוס הטרוסקסואליות נורמלית. התשובה, באופן כללי, היא שאיננו יכולים להבטיח דבר כזה. במקרים מסוימים עולה בידינו לפתח את הזרעים הרדומים של הנטיות ההטרוסקסואליות, שקיימים אצל כל הומוסקסואל. במרבית המקרים הדבר איננו אפשרי עוד. זה תלוי בטיב האדם ובגילו, ותוצאות הטיפול אינן ניתנות לניבוי.

מה שהאנליזה יכולה לתת לבנך הוא משהו קצת שונה. אם הוא אומלל, נוירוטי, קרוע בין קונפליקטים, אם חיי החברה שלו עצורים, האנליזה עשויה להביא לחייו שלוות נפש, הרמוניה ויעילות, בין שיישאר הומוסקסואל ובין שישתנה. אם תחליטי שעליו לעבור אנליזה אצלי - ואני לא מצפה שזה יקרה - עליו להגיע אליי לווינה. אין לי כוונה לעבור מכאן. כך או כך, אנא הודיעי לי מה החלטת.

בכבוד רב,

שלך

פרויד

 

מתוך הספר מכתבים/זיגמונד פרויד

תרגם, האיר וערך ערן רולניק


 

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.