חלי ברק שטיין
חלי ברק שטיין

חלי ברק שטיין
פסיכולוגית חינוכית מומחית

חלי ברק שטיין

חלי ברק שטיין

פסיכולוגית חינוכית מומחית, ומנחת קבוצות. מטפלת בילדים, הורים וזוגות.

עובדת עם מערכת החינוך ומערכות פסיכולוגיות שונות.  במנהטן וברעננה, בפגישות פנים אל פנים, וב SKYPE.

מחברת הספרים בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית

מאמינה בדיאלוג בגובה העיניים: לדבר עם עצמך ועם מי שחשוב לך כדי להרחיב מודעות ולשפר מיומנויות. 

 במפגשים נתמודד עם קשיים ומצוקות, ונשפר איכות חיים עם מטרות שנבנה ביחד. 

צרו קשר במייל helibarak1@gmail.com, ואוכל לעזור

 

הודעות : עודכן לאחרונה ב 18 לנובמבר 2017

* מאמר חדש לקריאתכם באתר- התמודדות עם התנגדויות בקבוצה- לפי גישות דינמיות ולפי תפיסת הסומטיק אקספיריאנס, ה SE

* ניתן לרכוש את ספריי 'בגובה העיניים' 'תקשיבו לי רגע' 'כשהילדים יוצאים מהבית' במכללון סמינר הקיבוצים, וישירות בהוצאות הספרים

 *ניתן לפנות אלי ליעוץ אישי וגם בסקייפ

ספרים

ספרים

 

בגובה העינייםבגובה העיניים - לדבר עם ילדים

ספר הדרכת הורים הבודק באמצעות דוגמאות מחיי היום יומיום כיצד לקיים דיאלוג יעיל עם ילדים. הספר עוסק בתחומי דיאלוג שונים כמו: כיצד להקשיב לילד ולהבין אותו, כיצד להזמין את הילד לשתף בעולמו הפנימי. כיצד לעזור לילד בשיחות לפתרון בעיות. כיצד לדבר בנושאי משמעת, ולעודד אחריות, ולבסוף - כיצד לדבר בנושאים מאיימים כמו מוות וגירושין.
הספר בוחן את הדיבור הפנימי של כל הורה עם עצמו, הציפיות, הפרשנויות ותפיסות העולם האישיות שלו, שמכתיבות את הדיאלוג שלו עם ילדו. הספר מדריך את ההורים כיצד לקיים עם ילדם דיאלוג פתוח, הדדי המבוסס על אמון וקירבה. ספר ישיר ומעשי!
* הספר נכתב במשותף עם שירה שושן גלנץ

תוכן עניינים והקדמה לספר | הפרק "לעודד אחריות" | הפרק 'משמעת' | לרכישת הספר

 

 

תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים - תשובות של ילדים

הספר מאפשר למבוגרים מבט לעולמם הפנימי של ילדים, עולם סמוי שלא קל להבינו.
מועלות בו שאלות המטרידות הורים מינקות ועד גיל ההתבגרות, כמו: איך לאהוב בלי לפנק, איך לפתח עצמאות ואחריות, איך לחזק בטחון עצמי, למה יש מריבות בין אחים, ועוד.
התשובות ניתנות בשם הילדים עצמם המסבירים בגוף ראשון יחיד את רגשותיהם ומדריכים את המבוגרים כיצד לעזור להם. תשובות הילדים מספרות את מה שהיו אומרים בעצמם אילו היו יכולים להתנסח בשפה ובהגיון של מבוגרים, והן מתבססות על תרגום תאוריות מרכזיות בתחום , ונסיון קליני רחב של המחברת. ספר יחודי ומרתק!

תוכן עניינים והקדמה לספר | הפרק "איך לחזק את הבטחון העצמי" | לרכישת הספר

 

כשהילדים יוצאים מהבית- יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים

הספר מעלה התלבטויות מעשיות המעסיקים את ההורים והצעירים בישראל. מנסה לתת להן תשובות בהירות על בסיס הבנה דינמית של היחסים בין ההורים לילדים. כך למשל בוחן הספר: האם הורים וילדיהם הבוגרים יכולים להיות חברים? כיצד ההורים ממשיכים להפעיל סמכות? איך מסתדרים עם כסף? איך משתלבים בני הזוג ביחסים? איך מתמודדים עם הצבא, הטיול הגדול אחריו, בחירת המקצוע והיציאה מהבית?
הספר פונה בו זמנית להורים ולצעירים, מנסה להדריך את שניהם לדיאלוג קרוב ועניני ביניהם. ספר חדשני, העוסק פעם ראשונה בישראל בנושאים אלו!

 תוכן עניינים והקדמה לספר | הפרק "לו היינו רוטשילד..." | לרכישת הספר

 

יעוץ טלפוני ואינטרנטי

יעוץ טלפוני/ בסקייפ

יעוץ נפשי בטלפון / בסקייפ - קרוב ואישי בדיוק בשבילך

האם קרה לך שמצאת את עצמך  במצוקה, בהתלבטות- אישית/ הורית/ מקצועית. רוצה עזרה לפתור את הבעיה, להפחית את הסבל, לצאת מהתקיעות, אבל בלי לדעת  למי לפנות לעזרה. ?

יעוץ טלפוני הוא אמצעי נגיש, נוח ויעיל לטיפול מהיר בקשיים.

 ברמה מיידית ניתן לתאם פגישה, ביום ושעה נוחים, בבית- ולנהל שיחת יעוץ משמעותית עם איש מקצוע. לעיתים מדובר בשיחה חד פעמית, שעוזרת. לעיתים קובעים פגישת המשך- בהחלטה משותפת של הנועץ ושלי. אפשר להזדהות בשיחה, ואפשר לקיים אותה אנונימית.

היעוץ שלי ניתן על בסיס נסיוני הרב כפסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת של שלושה ספרי הדרכת הורים ואנשי חינוך. עוסקת מזה שנים בטיפול בילדים, בהדרכת הורים בדילמות משפחתיות, ובליווי אנשי חינוך בדילמות מקצועיות.  (פרוט נסיוני המקצועי באתר)

היעוץ הנפשי הטלפוני מתנהל מזה שנים דרך גופי יעוץ ציבוריים ופרטיים שונים, וישנן הוכחות ליכולתו לעזור. ניתן לערוך יעוץ משמעותי בנושאים אישיים שונים גם כשהדיאלוג מתנהל ללא קשר עין.
היעוץ דרך האינטרנט גם הוא קיים מספר שנים. גם לו יתרונות מבחינת הנוחות, והפרטיות המירבית שהוא מאפשר.

*לרוצים להרחיב בקריאה על היעוץ הוירטואלי באינטרנט ניתן לקרא את המאמרים:

גרין, ד. כללי-היסוד של הפסיכותרפיה והטיפול הנפשי באינטרנט
ברק, ע. ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה 
עוד בנושא בשאלות ותשובות

 מאפייני מודל היעוץ הטלפוני  ובסקייפ המוצע על ידי:

 עוד בנושא בשאלות ותשובות

 ציוד נדרש ליעוץ הטלפוני

 עוד בנושא בשאלות ותשובות

תעריף היעוץ  

 דרך התשלום:

לפרטים כתבו לי- חלי ברק שטיין 

 helibarak1@gmail.com 

 

 

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

 

על היעוץ באינטרנט:

מהו היעוץ הטלפוני? במה הוא שונה מיעוץ רגיל ?

מהם העזרים הטכניים הנדרשים ליעוץ בטלפון?

האם אוכל להרגיש נוח, אינטימי ובטוח ביעוץ טלפוני כשאין קשר עין ביני לבין היועץ ?

איך מתכננים את מודל היעוץ בטלפון כך שיתאים לי ולבעיה המטרידה אותי ?

על יעוץ והדרכה להורים / לצעירים / לאנשי חינוך

לילד שלי יש בעיה, האם יש טעם שרק אנחנו ההורים נעבור הדרכת הורים? מה יכולה לתרום לנו הדרכת הורים ?

מה השאלות המרכזיות שהורים מעלים בהדרכה ?

איך אפשר לייעץ לצעירים בשנות העשרים הנמצאים בטיול הגדול? האם אפשר לייעץ להם ממרחקים ?

איך יכולה הדרכה לתרום לאנשי חינוך בדילמות המעסיקות אותם?

 

על היעוץ הטלפוני:

* מהו היעוץ הטלפוני? במה הוא שונה מיעוץ רגיל?
יעוץ הוא תהליך של תקשורת בינאישית שמאפשר העלאת בעיות וחיפוש פתרונות. היועץ/מטפל הוא איש המקצוע המוביל את התהליך ועוזר לנועץ/מטופל למצוא מענה למטריד אותו.

היעוץ המסורתי מתנהל בחדר טיפול במפגש פנים אל פנים תוך קיום קשר עין. היועץ והנועץ רואים זה את זה, ויש ביניהם דיבור בזמן אמיתי.
היעוץ בטלפון  מתרחש 'בחדר טיפול וירטואלי' כשיועץ והנועץ לא נמצאים יחד באותו החדר אלא מתקשרים ביניהם בדרך חלופית של הטלפון. 

שיחות היעוץ הטלפוניות נערכות בסטינג קבוע מראש כמו בטיפול רגיל-  קובעים מראש יום ושעה מוגדרים. מפנים 50 דקות לשיחה. יושבים בחדר שקט ונוח ללא הפרעות . ומקיימים שיחת יעוץ המיועדת לקדם באופן מעשי את פתרון הבעיה/הדילמה המועלית בה.

תכיפות השיחות, נקבעת במשותף על ידי הנועץ והמטפל. לעיתים מספיקה שיחת יעוץ חד פעמית, ולעיתים קובעים פגישה נוספת או מספר פגישות עד שמושג שיפור חד משמעי במצב.

ניתן ללוות את היעוץ הטלפוני ביעוץ דרך מיילים כתובים- לספר מה מתרחש בין השיחות הטלפוניות, להתלבט ולבקש עצה מיידית עד השיחה הטלפונית.

השילוב של שיחות טלפוניות של 50 דקות עם מיילים בכל עת נותנים תמיכה עקבית עד שיפור המצב.

היעוץ הטלפוני עדיין פחות נפוץ מהיעוץ פנים אל פנים. אבל הוא רוכש לו אוהדים רבים שמרגישים נוח דווקא במדיום זה המאפשר להם נוחות (לא צריך ליסוע לשום מקום) פרטיות (לא פוגשים איש בדרך) ונינוחות (לאנשים שתקשורת טלפונית ודרך המייל מוכרת וקלה להם לא פחות מדיבור פנים אל פנים, ואולי יותר)

תנאי הכרחי הוא , שהיעוץ הטלפוני יעשה עם איש מקצוע מומחה בתחומו. איש מקצוע (פסיכולוג, פסיכותרפיסט) מיומן בשיטות טיפול ויעוץ שונות, ויודע להתאימן ליעוץ הטלפוני. כך ניתן להגיע באמצעות היעוץ בטלפון לתוצאות לא פחות טובות מאשר ביעוץ מסורתי פנים אל פנים.
קריאה נוספת: ברק, ע. ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה

 

מהם העזרים הטכניים הנדרשים ליעוץ באינטרנט?

מדובר בעזרים שנמצאים באופן טבעי ברוב הבתים, ואלו שלא ניתנים לרכישה והתקנה בקלות ובעלות נמוכה :

בכל מקרה, התקשורת הוירטואלית לסוגיה מתנהלת כפי שהוסבר לפי כללי טיפול, ביום ושעה קבועים מראש, ולמשך זמן מוסכם, 50 דקות כמו בטיפול.

 * האם אוכל להרגיש נוח, אינטימי ובטוח ביעוץ טלפוני כשאין קשר עין ביני לבין היועץ?
האחריות על יצירת תנאים נוחים ובטוחים מוטלת על היועץ. כמו ביעוץ מסורתי פנים אל פנים בקליניקה טיפולית היועץ אחראי על הסטינג- תנאי הפגישה שאמורים להבטיח בטחון, ונוחות לנועץ כדי שיוכל להביא את קשייו ולמצוא להם פתרון.

על היועץ לדאוג לתנאים הבסיסיים ההכרחיים לכל מפגש טיפולי:

ככל שכללי הטיפול ברורים ומוגנים כך הנועץ יכול להרגיש נוח 'בקליניקה הוירטואלית' ולמצוא בה מקום בטוח לקיים בה דיאלוג עם היועץ על קשייו.
קריאה נוספת: גרין, ד. כללי-היסוד של הפסיכותרפיה והטיפול הנפשי באינטרנט

העובדה שאין קשר עין ישיר בתהליך היעוץ היא נתון שדורש הסתגלות. אנשים שעברו את המחסום מעידים שיתרונות השיחה הטלפונית רבים על הקשיים שאכן קיימים בו. כמו שפעם לא האמנו שתקשורת בינאישית רבה ומשמעותית תתקיים דרך הסלולרי, והאינטרנט לכל סוגיו כך גם היעוץ הטלפוני יהפוך בהדרגה לאפשרות לגיטימית לאנשים רבים בעולמינו המודרני. יאפשר יעוץ מהיר ויעיל בתנאי נוחות מירביים- בזמן המתאים לנועץ, ובביתו שלו ללא צורך להגיע לקליניקה.

 * פעמים רבות מומלץ שהנועץ יישלח ליועץ במייל תמונה שלו (אישית/ משפחתית). כך אפשר יהיה 'לראות על מי מדברים' ותחושת המוכרות והאינטימיות תגבר.

* איך מתכננים את מודל היעוץ הטלפוני כך שיתאים לי ולבעיה המטרידה אותי?
כמו ביעוץ המסורתי פנים אל פנים כך גם היעוץ הטלפוני, היועץ והנועץ בונים ביחד את מודל היעוץ המתאים באופן אישי לנועץ.
מתיחסים לסוג היעוץ הנדרש , למשל הדרכת הורים,לסוג הבעיה וחומרתה.
מתיחסים לצרכים האישיים של הנועץ. למשל:מתי נוח לו לקיים את היעוץ, באיזו תכיפות מתאים לו לקיים פגישות, האם נוח לו לדבר או לכתוב

בשיקול דעת המשכלל את כל הנתונים מחליטים על מודל היוועצות. לעיתים מדובר על יעוץ טלפוני קבוע פעם בשבוע שבועיים, לעיתים מדובר ביעוץ חד פעמי. לעיתים משלבים בין הפגישות תקשורת במייל, ולעיתים גם משלבים פגישות פנים אל פנים. הכל לפי הצרכים והתנאים.

הגמישות היא יתרונו הגדול של היעוץ הטלפוני, וכך ניתן להגיע למודל היעוץ המתאים ביותר.

 

על יעוץ והדרכה להורים / לצעירים / לאנשי חינוך

* לילד שלי יש בעיה, האם יש טעם שרק אנחנו ההורים נעבור הדרכת הורים? מה יכולה לתרום לנו הדרכת הורים?
פעמים רבות בעיות של ילדים קשורות ומושפעות מהתנהגות ההורים. לכן יש טעם להתחיל בעבודה עם ההורים- להבין את מקור הקושי וכיצד התנהגות ההורים משפיעה עליו. הורים רבים מתוסכלים ומבולבלים, ולא מוצאים את דרכם מול ילדיהם. הם מגלים שאהבה ורצון טוב אינם מספיקים, והם זקוקים להדרכה כיצד לחזור לשיקול דעת ולהתנהגות הורית יעילה יותר.
כך למשל בעיות משמעת קשורות פעמים רבות לקשיים של ההורים בהצבת גבולות. תרגום לא יעיל שהם עושים לתפיסת עולם ליברלית שלהם המובילה אותם לתת לילד לעשות כרצונו ואחר כך לכעוס עליו. באופן דומה תלונות הורים על חוסר אחריות של הילד קשורה בדרך כלל למסרים לא ברורים וחיזוק לא מודע של ההורים את ההתנהגות הלא מאורגנת של ההורים. ההדרכה יכולה לעזור להורים לצאת ממעגל שלילי חסר מוצא של כעס ביקורת וחרדה מול הילדים. תחושה לא נעימה של חוסר הצלחה וחוסר סיפוק הורי.
הדרכת ההורים עוזרת להם להתארגן בצורה טובה יותר מול ילדיהם, משפרת את הדיאלוג ביניהם ומגבירה את הסיפוק ביחסים. בהדרכה מקבלים ההורים מידע על נורמת ההתפתחות של ילדים בגיל בו מדובר, מבינים איתם טוב יותר את אופי הבעיה, את התגובות שלהם כלפיה, את ההשלכות שלהם על ילדם שפוגעות בעניניות שלהם. ביחד עוזרים להורים לבנות סגנון הורי טוב יותר להם ולילדיהם.
לעיתים מספיקה הדרכת הורים כזו, המתקיימת לאורך מספר פגישות ומשלבת הבנה דינמית עם הכוונה מעשית. לעיתים המצב משתפר ואין צורך בהבאת הילד עצמו לטיפול ישיר בו. הילד בא לעיתים לפגישות אך בתור 'יועץ' להוריו הבאים לשפר את המצב בבית. המוקד אינו בו אלא בהורים.
לעיתים הדרכת ההורים בלבד אינה מספיקה, ויש לשלב בהדרגה גם טיפול ישיר בילד. גם כשהילד מטופל, הדרכת ההורים ממשיכה ללוות את התהליך במקביל לילד.
שיקול הדעת על הדרך הטובה ביותר לעזור לילד ולהורים מתבצע ביחד- ההורים בעזרת היועץ מוצאים את מה שמתאים לבעיה ולשותפים לה.

 

* מה השאלות המרכזיות שהורים מעלים בהדרכה?
השאלות שהורים מעלים בהדרכה משתנות ותלויות בגיל הילדים . לכל גיל את המטלות ההתפתחותיות שלו, ואת המצוקות המאפינות אותו.
בגנים - הורים מתייעצים על פחדים של ילדים, על התפרצויות זעם וחוסר משמעת, על בעיות חברתיות, על קשיים מול הגננת, מתלבטים לגבי הבשלות לכתה א' ועוד
ביסודי - מצטרפות שאלות הורים הקשורות לבית הספר- בעיות בלימודים, חוסר הרגלי למידה (שיעורי בית, הארגנות למבחנים), מתחים ואי הסכמות מול בית ספר. בבית בולטים קשיים הקשורים לבעיות משמעת ואחריות של הילדים, וגם שאלות הקשורות לחיזוק הדימוי העצמי של הילדים. ההורים מחפשים איך להיות דמויות סמכות עבור ילדיהם, ובו בזמן להיות איתם ביחסים חבריים בגובה העיניים
בגיל ההתבגרות - המתבגרים עוברים שינוי בתחומים רבים בו זמנית. הורים מתלוננים על אובדן השליטה וההשפעה עליהם. ההורים לא יודעים מה קורה איתם וחרדים מסיכונים שהמתבגרים יכולים להסתבך בהם (סמים, אלכוהול, חברה שלילית). קיים חשש מניכור וריחוק ביחסים, וקושי לקיים עם המתבגרים דיאלוג קרוב ומשמעותי. יש מאבקים קשים על המשמעת והכללים בבית, על סדר היום וההרגלים של המתבגרים. עולות בעיות מוטיבציה בלימודים וחשש מנשירה או חוסר מיצוי פוטנציאל, בעיות חברתיות שהשפעתן רבה בגיל זה. וקושי להתמודד עם מצבי הרוח של המתבגרים כשברקע החשש ממשברים נפשיים ואולי אף מאובדנות.
ההורים ממשיכים לחפש איך להיות משמעותיים וסמכותיים מול ילדיהם, ובו בזמן להיות קרובים ולקיים איתם דיאלוג אישי וגלוי.
(קריאה נוספת: 'בגובה העיניים' ו'תקשיבו לי רגע')
בצבא - הילדים יוצאים מהבית בפעם הראשונה ועוברים לרשות הצבא. השינוי, הריחוק, הסיכון – מגבירים את חרדות ההורים המרגישים חוסר שליטה והשפעה על חיי ילדיהם. ההורים מתלבטים איך לתמוך בילדיהם מרחוק, מה לעשות כשקשה להם, ומתי מתאים שיפנו ישירות למפקדים. ההורים מרגישים זנוחים מול הזמן שילדיהם מקדישים לחברים בחופשות, ומתלבטים איך לתת להם עצמאות ובו בזמן לשמור עליהם, כמו תמיד
אחרי הצבא - הילדים יוצאים ברובם לטיול הגדול כדי לנוח מהצבא, וההורים צריכים שוב לגייס כוחות ולתרום בילדים, כשהם עצמם לא הספיקו לנוח מהצבא של הילדים.
אחרי הטיול עולות התלבטויות הקשורות לבחירת מסלול הלימודים והעבודה, איך מסתדרים במגורים משותפים בבית- עכשיו כשכולם בוגרים, ואיך מתמודדים כשהילדים באמת יוצאים מהבית. לא ברור להורים וגם לא לצעירים מה הגיל המתאים להתחיל ללמוד, לעבוד, לבנות זוגיות ולצאת מהבית, חוסר הידיעה מגביר את הלחץ. ההורים מחפשים ידע, הבנה ושיטות להתמודד עם היציאה של ילדיהם לחיים הבוגרים.
(קריאה נוספת: 'כשהילדים יוצאים מהבית')

בכל גיל- ההורים מקבלים בהדרכה ידע התפתחותי על כל גיל, מבינים טוב יותר את הקשיים של ילדיהם ומודעים לתגובות שלהם עצמם שלעיתים מעצימות את הבעיה. ביחד מחפשים דרך התמודדות יעילה יותר, ויציאה ממילכודים שמכאיבים ומתסכלים- כל כך את ההורים והילדים.

 

* איך אפשר לייעץ לצעירים בשנות העשרים הנמצאים בטיול הגדול? האם אפשר לייעץ להם ממרחקים?
צעירים המטיילים בעולם נתקלים לעיתים בהתלבטויות וקשיים, ועזרת בני גילם לא מספיקה. הם צריכים לדבר עם מישהו בוגר, להתייעץ, ולא תמיד ההורים הם המתאימים. חוששים להדאיג, להלחיץ להכעיס.
במקרים כאלו יעוץ דרך האינטרנט יכול להיות פתרון. ניתן לקיים תקשורת חד או רב פעמית דרך מיילים, או דרך פורום. דרכים שצעירים מורגלים בהן כתקשורת עם ההורים והחברים ממרחק.
לעיתים שיחה ועצה בזמן המתאים יכולה לחסוך לצעירים כאב ולמנוע הסתבכויות מיותרות.
(קריאה נוספת: בספר 'כשהילדים יוצאים מהבית')

 

*איך יכולה הדרכה לתרום לאנשי חינוך בדילמות המעסיקות אותם?
אנשי החינוך (מורים, יועצות, וגם מנהלים) מתלבטים בסוגיות שונות הקשורות לעבודתם. לעיתים מרגישים מוצפים מלחצי העבודה, מבעיות המשמעת, והקשיים מול התלמידים וההורים.
מתלבטים איך להמשיך ולהשקיע את מלא האכפתיות בעבודה, ובו בזמן לא להבלע בתוכה בהשקעת יתר שמובילה לתסכול, מרירות ושחיקה.
אנשי החינוך זקוקים להדרכה שבחלקה ניתנת להם בתוך בית הספר, ולעיתים לא מספיק. במקרה כזה יכולה לעזור התייעצות עם איש מקצוע מומחה, שלא מעורב ויכול לעזור תוך שמירה על סודיות והאינטרס של הנועץ.
יעוץ באינטרנט, נגיש ונוח יכול לתת מענה לשאלות ההדרכה של אנשי החינוך.

 

סדנאות והרצאות

הרצאות וסדנאות מאת הפסיכולוגית חלי ברק


1. אני רוצה משמע אתה לא קיים- למה לעבוד עם מוח אחד כשיש לנו שלושה? 

יישומי דיאלוג  מגישת הסומטיק אקספיריאנס וה NLP להורות וחינוך

אני רוצה משמע אתה לא קיים- למה לעבוד עם מוח אחד כשיש לנו שלושה

מצבים רבים בחיים הם מצבי לחץ, ואנו מגיבים אליהם בתגובות רגשיות מוקצנות ולא יעילות. בלחץ אנחנו מרוכזים בעצמנו ומתעלמים לחלוטין מאחרים, לעיתים בהתנהגות גסת רוח, תוקפנית שלא מאפיינת אותנו כשאנחנו רגועים ושקולים. ההבדל בין מצבי הלחץ והרוגע הוא האיום שמציף את האדם, במהירות, לפני שיש זמן לחשוב ולהגיב בשיקול דעת. האיום הוא בדרך כלל על תחושת הערך העצמית, מה שגורם לתחושות אשמה או להאשמה אוטומטית של אחרים. איום נוסף הוא על תחושת השליטה. תחושה של חוסר בטחון ויציבות, הרגשה ‘שכל מה שבנו עלול להתמוטט’, שכל הטכניקות והידע שלנו לא עוזר, ומרגישים חסרי אונים וחלשים באותו רגע. תחושת הלחץ עולה, ואיתה הדחיפות לפתור את הבעיה ‘מהר, עכשיו ובלי שאף אחד יעמוד בדרך ויתסכל אותי. חלקי המוח המגיבים במצבי לחץ ואיום מסוכנים כאלו הם המוח הרגשי (האמיגדלה) והמוח הגופני (תחושות הלוחמה והבריחה). תגובות מוחיות אלו מהירות וחזקות יותר מאשר תגובות המוח השכליות השקולות שלנו (תגובות הקורטקס). כשאנו בלחץ  הדיאלוג שלנו עם סביבתנו  יהיה סוער ובלתי יעיל. במפגש אסביר את הדינמיקה בין שלושת תיפקודי המוח, אביא דוגמאות רבות למצבי לחץ מאיימים מחיי היומיום בכלל, וגם בסביבת העבודה. אתן עצות מעשיות כיצד להתאזן, 'לחזור לשכל ולתבונה' על מנת להגיב בצורה שהיינו רוצים בה- תגובה שקולה גם במצבים מעצבנים.
 
2.  דיאלוג רגשי לקידום הלמידה - קרבה רגשית וגם הספק לימודי 

הדגש בהרצאה יהיה על דרכים בהם יכול המורה ליצור דיאלוג עם תלמידים תוך כדי ההוראה בכתה – יצירת קרבה, בטחון ומוטיבציה בכתה, בשילוב עם שמירת משמעת .כיצד יכול המורה להתיחס לתהליכים הרגשיים המתלווים באופן בלתי נמנע ללימודים הקוגנטיביים בכתה- סקרנות , עניין וסיפוק, בצד חרדה מכשלון , לחץ, תחרות, קנאה בין המתבגרים.נדבר על הדרך בה יכול המורה לווסת את הלחץ שלו בניהול הכתה- לחץ שהתנהגויות של ילדים מקשים מעוררת במורים, וכך גם עומס דרישות. ככל שמורה מווסת את הלחץ שלו- כך יוכל לנהל בדרך יעילה יותר את הלחץ של תלמידיו בכתה. בנוסף- נדבר גם על הגישה של ‘תקשורת חיובית סוגסטיבית’- שילוב של תיקוף לתחושות הקיימות בכתה (גם שיעמום, אנטי ללמידה, ולחץ) , השמת גבולות ברורה (מה מותר ואסור) וסוגסטיה (השמת אמונה חיובית שתגשים את עצמה- למשל, שהילדים יודעים גם הם שצריך להתנהג כראוי ולהמשיך ללמוד גם כשקשה)

יישומים של גישות אלו- ויסות הלחץ והתקשורת החיובית הסוגסטיביות רלוונטיות גם לשיחות אישיות עם תלמידים.

 
3. דיאלוג בנושא משמעת ואחריות

בהרצאה יוסברו מחד הצורך האנושי בגבולות, ומאידך הקשיים בשמירת גבולות על ידי דמויות הסמכות (הורים, מורים) בעידן המודרני. אנו בתקופה המעבירה מסרים סותרים של צורך בסמכות ומשמעת מחד, וצורך בדמוקרטיה מאידך. בהרצאה נכיר את הפרשנויות האישיות שיש לכל אחד מאתנו על 'המשמעת הרצויה'. במיוחד נתמקד בציפיות הלא ריאליות שיש לרבים למשמעת מלאה, מהירה, 'מחייכת' והגיונית. ציפיה ל'משמעת פנימית'- אחריות, במקום שאינה אפשרית. ציפיות אלו גובות מחיר יקר של כעס מיותר המפחית מיעילות תהליך המשמעת. בהרצאה יוצע מודל ציפיות ריאלי המתאים למשמעת לילדים בגילאי הגן ועד גיל ההתבגרות. נדבר על טכניקות מרכזיות 'לדבר משמעת' עם ילדים (בבית/בכתה), להיות 'קשים לבעיה ורכים לבני האדם', לשמור על גבולות אך בדרך הומניסטית ומכבדת.

4. דיאלוג לפתרון בעיות
ילדים נתקלים במהלך חייהם בבעיות שונות: לימודיות, חברתיות ורגשיות. מרגישים עקב כך מצוקה, כעס ותיסכול. לעיתים הילד מעונין בעזרת המבוגרים (הורים, מורים) ולעיתים המבוגרים הם אלו המוטרדים מהבעיה ורוצים לעזור לפתור אותה.
רוב המבוגרים מנסים לעזור בכך שהם מסבירים לילד כיצד לפעול, נותנים עצות ומכוונים אותו לפתרון הרצוי בעיניהם. פעמים רבות נסיונות אלו לעזור אינם מצליחים- הילד מרגיש כועס, מותקף, ודוחה את העזרה.
בהרצאה יוסבר כיצד מבין כל הורה/מורה באופן סוביקטיבי את תפקידו החינוכי 'לעזור לילד'. תפיסת התפקיד יכולה לעיתים לחבל בהגשת עזרה אם היא אינה ריאלית. בהמשך תוצע דרך מומלצת לדבר עם ילדים כשהם במצוקה. להקשיב, לגלות אמפטיה, להבין במדויק מה הבעיה, ולחפש עם הילד פתרונות המתאימים לו. לקיים דיאלוג המקרב בין המבוגר לילד ומאפשרת לו לסייע ביעילות. דגש יושם על היכולת של המבוגר להישאר תומך והומני גם כשהתקשורת עם הילד מאיימת ולא נעימה.

עקרונות דומים של דיאלוג לפתרון בעיות ניתן ליישם בשיחות בין מבוגרים- בין מורים להורים, ובצוות מורים

5. להקשיב ולהבין ילדים
עולמם הפנימי של ילדים עשיר- הם מרגישים וחושבים בעוצמות. את רגשותיהם ומחשבותיהם הם מעבירים בדרכים ישירות (אומרים) ובעיקר בדרכים עקיפות. לעיתים חסרות להם מילים, ופעמים רבות המסרים לא מודעים אף להם. ילדים מאותתים באופן סמוי על תחושותיהם. אם בהתנהגויות ואם ברמזים. כך למשל ילד הטוען שמשעמם לו מנסה אולי לאותת שקשה לו, וילד שצועק שלא אכפת לו מנסה לומר שאכפת לו מאוד אלא שהתייאש. לנו המבוגרים לא קל להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הילדים. לחלקם קשה לנו להקשיב- אם בגלל שהמסרים קשים (הילד מעביר עלינו ביקורת) אם בגלל שהמסרים לא מקובלים עלינו בשיפוט הבוגר שלנו (מה פתאום הוא לא רוצה ללמוד, זה חשוב) ואם בגלל שאנחנו ממהרים לענות ולהיות צודקים עוד לפני שהקשבנו והבנו את הילד.
בהרצאה אפרט את המחסומים להקשבה מדויקת לילדים. אסביר כיצד ניתן להבין מסרים סמויים, וכיצד ניתן לנהל דיאלוג אמפטי ומקדם כדי להבין אותם טוב יותר.

6. ילדים מסבירים: ככה תחנכו אותנו לערכים
להורים ולמחנכים חשוב מאוד ללמד ילדים ערכים. שיפנימו את כללי החברה 'ושיתנהגו כמו שצריך'. מאמינים שערכים הם דבר הכרחי, שיעזור לילד להשתלב טוב יותר בחברה ולהיות מבוגר מתפקד ומצליח. ואכן כך. חשוב שילדים יהיו חרוצים, מנומסים, ישרים, אוהבי תרבות, וכו'. כך גם מבוגרים.
במציאות קיים קושי רב בהקניית ערכים, ובחיים לפיהם. פעמים רבות החינוך לערכים נעשה בדרך של הטפות מוסר, כעס וענישה על הפרת ערכים. הערכים מועברים באופן צדקני של 'ראה וקדש', שקשה ליישמו בחיים עצמם (אל תשקר, אל תלשין- מי יכול לעמוד בערכים כאלו בצורתם הטוטלית?). כתוצאה מחוסר היעילות של החינוך הזה לערכים הילדים לא מתנגדים והמבוגרים מתוסכלים.
בהרצאה יסביר למבוגרים 'ילד מייצג' בשם חבריו הילדים כיצד ניתן לדבר על ערכים 'בגובה העיניים'. כיצד ניתן להקנות ערכים באמצעות דיאלוג ריאלי ותומך. למשל, כיצד יכולים המבוגרים להיות מודל ריאלי ללמידת ערכים, כיצד ניתן להפוך את הערכים 'מפלקטים על הקיר' למפת דרכים שעוזרת בחיים עצמם.

7. לתרגם פוטנציאל להצלחה בלימודים
פוטנציאל מולד הוא היכולת שיש לכל ילד עם הולדתו. פוטנציאל שכלי, רגשי, חברתי ופיזי. הפוטנציאל מסמן את מקסימום התיפקוד האפשרי לילד, אך אינו מבטיח כלל את מימושו. כדי לממש את הפוטנציאל יש צורך בתנאים סביבתיים מתאימים, שיפתחו בילד כוחות ובטחון הנדרשים ללמידה. מדובר בתנאים אנושיים הנקבעים על ידי המבוגרים המחנכים.
ההורים והמורים רוצים שהילדים 'יצליחו בלימודים'- יגיעו לציונים גבוהים, המקסימום שהם יכולים. במציאות אנחנו נתקלים בילדים רבים שהם 'תת- משיגים', תופעה המתסכלת את ההורים המורים והילדים עצמם. גורמת לפגיעה בדימוי העצמי, לכעס ולבעיות משמעת.
בהרצאה יוסברו התנאים הנדרשים למימוש פוטנציאל להצלחה בלימודים- מדובר בתנאים פיזיים, בתחושת בטחון, קבלה, שייכות עידוד ועוד. יוסבר כיצד מורים והורים מתמלכדים מרצון טוב לדרבן ילדים, הם מעבירים ביקורת ומלחיצים דבר המשיג תופעה הפוכה של חרדה ונסיגה. יוסבר כיצד ניתן לפתח עם ילדים דיאלוג לפתח את הפוטנציאל שלהם בעיקר בדרך של הפחתת מחסומי חרדה וחוסר בטחון עצמי הפוגעים בלמידה.

8. עולמם החברתי של ילדים
תיפקודם החברתי של ילדים הוא חלק מרכזי בהתפתחותם. הילדים עצמם, ההורים והמורים מוטרדים מאוד כשיש לילדים 'בעיות חברתיות' כמו: בדידות, ביישנות, דחיה חברתית/חרם, חברים שליליים. התנהגות אנטי חברתית של תוקפנות, שתלטנות, השפלות, סחיטה נצלנות ועוד. מיקום חברתי בעייתי-החנון למשל. או חוויה אישית של הילד שהוא 'לא מספיק מקובל'.
בהרצאה יוסבר מקורן המגוון של בעיות בתיפקוד החברתי. מקור אחד הוא חוסר במיומנויות חברתיות (כמו היכולת לנהל שיחה, לשתף, לוותר, לשחק). מקור נוסף הוא קשיים בדימוי העצמי ובתחושת הערך של הילד המקרינה על יחסיו החברתיים. מקור נוסף הוא תוקפנות ותיסכול מעולמו של הילד המתבטאים באופן בעייתי ביחסיו עם חבריו. ומקור נוסף הוא ציפיות חברתיות לא מותאמות של ההורים מילדם (מתקשים למשל לקבל שילדם מסתפק במעט חברים ולא צריך יותר).
בהרצאה יועלו דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים. למשל, ללמד את הילד כישורים חברתיים, לחזק את בטחונו העצמי במסגרת חינוכית או טיפולית. ובמקביל לטפל במסגרת המשפחתית- לחזק את מודעות ההורים לציפיותיהם, ללחצים ולביקורת המקשים על המצב, ולבנות במקומם דיאלוג תומך שישפר את תיפקודו החברתי של הילד.

9. בשלות לכתה א'
הכניסה לכתה א' היא ארוע משמעותי, כניסה לבית הספר בפעם הראשונה. ההורים והילדים מתרגשים וגם חוששים מהשלב החדש והכה חשוב בחיי הילדים. בהרצאה נבחן את הדומה ואת השונה בין גן הילדים לבית הספר. נגדיר מהי תופעת הבשלות בכלל והבשלות לכתה א' בפרט. נזהה מה יכול לעזור לילדים להצליח ולהנות בכתה א'. מה נדרש מהם מבחינה פיזית, שכלית, רגשית וחברתית כדי להשתלב במסגרת החדשה. להורים יושמו הדגשים כיצד ללוות את ילדיהם בצורה תומכת בכניסה לכתה א'.

10 חיזוק הדימוי העצמי 

הדימוי העצמי שלנו הוא הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו, והערך שאנו נותנים לעצמנו- חיובי גבוה, או שלילי נמוך. דימוי עצמי נמוך פועל לרעתנו: פוגע בתחושת הערך, מקשה להתאמץ כדי להצליח, ופוגע גם ביחסים החברתיים בגלל הפרשנויות השליליות שהוא מייצר. דימוי עצמי חיובי פועל לטובתנו: מדרבן אותנו להתאמץ ולהצליח, מחזק אותנו גם כשקשה, ומעודד אותנו ליחסים חברתיים טובים. הורים ומורים רוצים ומוכנים לעשות 'הכל' כדי לחזק את הדימוי העצמי של הילדים, אך לא תמיד יודעים כיצד. בהרצאה יוצגו הדרכים השונות לחיזוק הדימוי העצמי של הילדים, דרכים הניתנות ליישום בכתה ובבית.

11.  דיאלוג מורים- הורים

כשהורים ומורים מקיימים ביניהם דיאלוג עניניני ופורה- הדבר תורם לכל הצדדים, כולל הילדים כמובן. פעמים רבות  הדיאלוג בין המורים להורים 'נתקע' וגורם לכעס ומצוקה לכל הצדדים. גם המורים וגם ההורים רוצים את טובת הילד אך בפועל יש קונפליקטים ומתחים מיותרים.  יש חרדות, ראיה שונה של הדרך בה צריך לפנות, קושי לקבל ביקורת ופידבק, ובעיה בשיתוף פעולה. בהרצאה יוסברו המאפיינים של 'הורות 2016', ושל 'מורה 2016', מה הגורמים המכבידים על הדיאלוג ובמיוחד מה יכול לקדם אותו. הטענה שלי היא שאם כל צד בדיאלוג יבין את הרצונות והקשיים של הצד האחר, כשתהיה הקשבה, וחיפוש פתרונות עניני- אפשר יהיה להגיע לשיתוף פעולה גם במצבים של חוסר הסכמה.  בהרצאה יוצג מודל לדיאלוג יעיל בין מורים להורים אותו ניתן ליישם בחיי היומיום

12. לדבר על כסף ולהרוויח- כסף ויחסים במשפחה

כסף מנהל את חיינו ומשפיע מאוד על יחסינו במשפחה. ולמרות זאת מעט מאוד מדברים עליו, מעט מידי מבינים את משמעויותיו הרגשיות, ורוב ההורים לא קיבלו בעצמם ולא נותנים לילדיהם חינוך מספק בתחום הכספי. בהרצאה אפרט את המשמעות הרגשית של כסף: כוח, שליטה, חרדה, אשמה, תחושת הערך הנשפטת דרכו. אפרט כיצד נרכשות העמדות הרגשיות והמעשיות כלפי כסף כבר בילדות, ואציע דרכים לחנך ילדים בנושא הכסף- לתת להם ידע בנושא, לעזור להם לווסת את רגשותיהם ודרישותיהם (לדעת לשמוע 'לא') , ולתרגל אותם בניהול תקציב שלהם. במקביל אדריך את ההורים כיצד לנהל ביניהם דיאלוג עניני בנושא כסף, כך שיוכלו לקבל במשותף החלטות כספיות לטובת הילדים ולטובת עצמם. ההרצאה מתבססת על הרצאה שכתבתי בנושא 'לו היינו רוטשילד' ומתפרסמת באתר, ועל פרק מספרי 'כשהילדים יוצאים מהבית'.

 13. מוטיבציה- לכוון את הרצון האישי כדי להשיג מטרות

בהרצאה יסובר מנגנון המוטיבציה האנושית. המוטיבציה היא רצון המכוון לפעולה. חלקה מודע וחלקה לוא, חלקה רגשי וחלק ה קוגנטיבי,  יש בה קונפליקטים , ויש דרכים מוכחות להניע אותה כדי שהמוטיבציה תגשים את עצמה. יש מוטיבציה פנימית המתבססת על ענין ובחירה, ומוטיבציה חיצונית המתבססת על חיזוקים מחוץ לאדם. שתיהן חשובות, ויש לדעת להפעיל את שתיהן. הורים ומורים נתקלים פעמים רבות בקשיים בהנעת ילדים למוטיבציה בתחומים שהילדים לא מעונינים בהם. כך למשל- הלימודים. בהרצאה אסביר דרכים להתמודד עם ילדים 'שלא מתחשק להם', או שהם מתנגדים בפועל לדברים. אתיחס גם למוטיבציה של ההורים והמורים עצמם- כיצד אפשר לתחזק אותה מול הקשיים הבלתי נמנעים בתפקיד. כיצד לא לוותר, ולהמשיך לשמור על המוטיבציה שלך- חזקה, ממוקדת ויעילה. אסביר על גורמים המעודדים מוטיבציה ושעליהם יש להורים ולמורים השפעה- כך תנאים סביבתיים של תמיכה ועידוד, דיאלוג ישיר, חיזוק בטחון עצמי  ויכולות התארגנות. המאמר יעסוק בסביבה הבית הספרית, אבל לא רק. נתיחס גם למוטיבציה בהקשר משפחתי וגם בהקשר לעולמם הפנימי של כל מי שיהיה נוכח בהרצאה.

14. כיצד לממש פוטנציאל להצלחה ?!
לכל אדם יש פוטנציאל עמו נולד. מדובר בפוטנציאל שכלי, רגשי, חברתי ופיזי המסמן את מקסימום התיפקוד האפשרי לאותו אדם. בחיים הבוגרים הפוטנציאל הפנימי אמור לבוא לידי מימוש דרך תוצרים והצלחות בחיים עצמם . לא מספיק שהאדם 'יכול ורוצה' הוא צריך גם 'להביא תוצאות'.
כדי להצליח ולממש פוטנציאל יש צורך בתנאים סביבתיים שיאפשרו זאת, ובמיוחד בכוחות נפשיים, בדלק שיניע את 'מכונית הפוטנציאל' ויביא את האדם למקום הטוב ביותר שהטבע המולד שלו מאפשר.
ישנם אנשים לא מעטים, שנמצאים 'בתת תיפקוד' יחסית לפוטנציאל שלהם. הם עצמם חווים תסכול, כעס ופגיעה בתחושת הערך שלהם, מחיר יקר בפני עצמו. בנוסף, הם אינם מצליחים להשיג את היעדים, שהם או אחרים הציבו להם, וגם כאן המחיר לא קל. בהרצאה יוסברו המכשולים הרגשיים העומדים בפתחו של כל אדם הרוצה לממש את הפוטנציאל שלו, ולהצליח . כך למשל, הנטיה לפרפקציוניזם, הנטיה לפרשנויות לא רציונליות של מצבים, הקושי לעמוד במצבי תסכול וכשלון, הקושי בשליטה ברגשות, קשיים בדיאלוג עם עצמך ועם הסביבה ועוד.
במיוחד יודגשו בהרצאה האמצעים המאפשרים לממש את הפוטנציאל, ולהגיע לתיפקוד וסיפוק מירביים בתנאים הקיימים.
* מדובר ביכולת לתפיסה ריאלית של הכוחות שלך כאדם, ושל הסביבה מולה אתה מתפקד. מתוך תפיסה כזו (שלא מעוותת מחרדות או משאלות לב גרנדיוזיות) אתה יכול להציב לעצמך יעדים ריאליים שניתן להשיגם בהצלחה.
* מדובר בחיזוק הביטחון העצמי, והיכולת לעמוד בחוסן נפשי מול מצבי תסכול, חוסר אונים ואף כשלונות, שתמיד קיימים בדרך להצלחה.
* מדובר ביכולת לוויסות עצמי של רגשות כעס, אכזבה, חרדה, שבאופן טבעי עולים במצבי התמודדות מורכבים בחיים. ויסות שלהם (הכולל מודעות לקיומם, יכולת לדיאלוג איתם ומציאת דרכי הרגעה שלהם) מאפשר לאדם להיות עניני ויעיל גם במצבי לחץ ומצוקה.
* וכמובן שמדובר גם ביכולת לקיים דיאלוג עם האנשים סביבך. לזהות את הצרכים והרגשות שלהם, להגיב באמפטיה מבינה ובו זמנית בתכליתיות ענינית כך שהדיאלוג ייקדם את המשימה.
הנחת היסוד של ההרצאה היא שלכל אדם יש את הפוטנציאל לחזק את יכולת ההתמודדות שלו כך שיוכל לבטא את מירב היכולות שלו, ולחוות הצלחה וסיפוק. אכן נדרשת לשם כך עבודה, אך הדבר אפשרי, ולכך מכוונים דברי.
 

15. אל תהיה עבד למחשבותיך  האוטומטיות! 

 על כוחה של הפרשנות הרציונלית 

תגובותינו לארועים העוברים עלינו קשורות פחות לארוע עצמו, ויותר לפרשנות שלנו אותם. אנחנו מרגישים ופועלים על פי הדבר מה אנו מבינים את המצב, הבנה סוביקטיבית, שלעיתים פוגעת בנו. אנחנו כועסים, נעלבים, מתייאשים, מקנאים- הכל על בסיס פרשנויותינו שאינן די מדויקות. מדובר בדיאלוג פנימי, רובו לא מודע, שבו מחשבות לא רציונלות נוטות לנהל את האדם באופן אוטומטי ולא די יעיל, ומחשבות רציונליות מנסות להתווכח עמן כדי לכוון את האדם למקום טוב יותר עבורו. לדוגמא: אם מישהו מתנגד לך אתה עלול לחשוב, שהוא רוצה לפגוע או להכניע אותך. אתה תיגרר למאבק כוח חסר פשרות על מנת לפגוע חזרה ולנצח (חשיבה לא רציונלית) אך אם תחשוב שזה לגיטימי שאנשים חושבים שונה ממך, תוכל לנהל איתם משא ומתן ממקום עניני ויעיל יותר (חשיבה רציונלית). דוגמא נוספת: אם יש לך קשיים במטלה מסוימת אתה עלול לחשוב שאתה עומד להכשל, אולי אפילו בגלל טעות שלך. לכן תגיב בלחץ, באשמה וביאוש (חשיבה לא רציונלית). אך אם תחשוב שתמיד יש קשיים בדרך להצלחה תחפש בעניניות פתרונות, ואך תגיע לפתרון (חשיבה רציונלית). בהרצאה יוסברו מאפייני החשיבה הלא רציונלית על פי התאוריה של אלברט בנדורה (ה- R.E.T). יפורטו מחשבות 'הצריך', הקטסטרופה, ההנמכה העצמית, והקושי לשאת תסכול.
בהמשך תוצע דרך להתווכח (to debate) בדיבור הפנימי עם המחשבות כדי להגיע לחשיבה רציונלית וענינית. כך יוכל כל אדם לווסת את תחושותיו ולהיטיב את תגובותיו גם במצבי קושי אישיים ותעסוקתיים.

 16.  זה לא צריך להיות כל כך מלחיץ!!!

התמודדות עם לחצים היא משימה עמה מתמודדים כולנו- בחיינו האישיים והמקצועיים. רמת לחץ גבוהה גורמת לפגיעה בבריאות, לפגיעה באיכות החיים, וגם ברמת התוצרים. בהרצאה אסקור את מקורות הלחץ עמם בחיים המודרניים בכלל ובעולם בעבודה בפרט. אציג מודלים ודרכים להפחית את רמת הלחץ, להשיג רמת שליטה גבוהה יותר של האדם בחווית הלחץ האישית שלו. הנחת היסוד של ההרצאה היא שתחושת הלחץ קשורה לפרשנויות האישיות של האדם את המציאות סביבו, ושמודעות עצמית לדיבור הפנימי שלך, ושיפור טכניקות וויסות הלחץ- יכולים להביא לשיפור משמעותי. זה לא צריך להיות כל כך מלחיץ!

 

17. מתבגרים והורים בדרך לצבא...

ההרצאה תעסוק ביחסי ההורים והילדים במהלך התקופה של תהליכי החיול בדרך לצבא. כתות י"א וי"ב במהלכן מגיעים הצו הראשון והשני, מתבצעים המיונים, ונלקחת ההחלטה
לגבי המסלול הצבאי המועדף, או במקרים מסויימים ההחלטה על אי- שרות.
שנות השרות הצבאי נחוות גורליות, ולכן כל החלטה מלווה במתח רב. זו התקופה בה המתבגרים וגם הוריהם מתמודדים עם ציפיות, תסכולים וחרדות מתמשכים עד הגיוס.

התחושות והדילמות בהקשר לשרות הצבאי קורות בתקופה עמוסה בתיכון. אלו השנים בה המתבגרים מנסים בו בזמן לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה ולמצות עד תום את הכיף והשחרור של שנו הנעורים האחרונות לפני הגיוס 'הכניסה לחיים הבוגרים'. המתבגרים מתפקדים מחד כצעירים תחת חסות הוריהם ומאידך הם כבר 'כמעט גדולים' עם תעודת זהות, חשבון בנק ופעמים רבות גם רשיון נהיגה. זו תקופה מבלבלת ומורכבת שמשפיעה גם על יחסי ההורים והמתבגרים.

כשהמתבגרים מתגייסים ההורים מתגייסים איתם, בתחושה לפחות. לכן מעורבות ההורים כה גבוהה, ורצונם להשפיע ולתרום לילדיהם כה חזק. לעיתים יש הסכמה בין ההורים למתבגרים, ולעיתים יש מחלוקות, לעיתים התהליך מתבצע בקלות יחסית ולעיתים מעורר סערות.

בהרצאה אתאר את הדילמות המרכזיות עמן מתמודדות ההורים והמתבגרים בשנים אלו. כך למשל : כיצד משפיעים ההורים על ההחלטות של ילדיהם לגבי הצבא, עד כמה יש להם זכות להתערב, ומה דרכי ההשפעה היעילות יותר בגיל זה- הפעלת סמכות, שכנוע או דרכים נוספות.
ההמלצות המרכזיות שיינתנו בהרצאה יהיו לכיוון הרחבת המודעות למורכבות המצב, ולמכשולים המאפיינים אותו. לכיוון דיאלוג שיכבד מחד את עצמאות הילדים ומאידך גם את זכות המעורבות של ההורים . דיאלוג עניני שיעזור למתבגרים לבחור בצורה הטובה ביותר את המסלול הצבאי המתאים להם, ושישאיר את היחסים עם ההורים במצב טוב.

18. הרגל הופך לטבע, וטבע קשה לשנות- איך לרכוש ולשנות הרגלים 

ילדים ומבוגרים מופעלים על ידי הרגלים- חלקם חיוביים וחלקם שליליים הפוגעים בהם. פעמים רבות גם כשרוצים לשנות הרגל השלילי הדבר קשה, וההרגל נותר. יעידו על כך הורים מתוסכלים שמנסים להקנות הרגלים אצל ילדיהם, מורים, וגם בני זוג שמנסים לשנות אחד את הרגלי האחרבהרצאה נדבר על דרכים שנמצאו יעילות לרכישת הרגלים (רמז- לא הסברים, הטפות, כעסים, עונשים) . כך יוכלו הורים ואנשי חינוך להקנות הרגלים בסיסיים לפעוטות (נקיון, סדר, נימוס ועוד) לילדים ומתבגרים (התארגנות, ויסות רגשי, ועוד ).

נעסוק גם בדרכים לשנות הרגלים שליליים או כאלו שכבר אינם יעילים, בעצמך או אצל אחרים שחשובים לך (רמז- גם כאן הסברים, הטפות כעסים ומוטיבציה קצרת מועד לא עוזרת). זהו אינו תהליך קל, אך הוא בהחלט אפשרי כשהוא מתבצע בדרכים הנכונות.

ההרצאה מתבססת על מחקרים וגישה מספרו של צ'רלס דוהיג 'כוחו של הרגל' (2013),     ומאמר שכתבתי בנושא באתר זה ' מפסיקים להיות עבדים להרגלנו המגונים '

ההרצאה משלבת ידע תאורטי טכניקות יישומיותודוגמאות רבות להורים, משפחות, ואנשי חינוך.  בסיומה ניתן יהיה להתחיל בתהליך יעיל של רכישה ושינוי של הרגל אחד חשוב לפחות... 

 

*ההרצאות מתבססות על ספריי:

  1. בגובה העיניים- לדבר עם ילדים (הוצאת אח,1999)
  2. תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים-תשובות של ילדים (הוצאת אח, 2002)
  3. ו'כשהילדים יוצאים מהבית - יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים (2006, הוצאת יסוד)   

 ועל מאמרים שלי המופיעים באתר. 

*הרצאות לצוותי חינוך:

1. הילד עם הצרכים המיוחדים- כיצד לתת לו את הטיפול המקצועי הטוב ביותר?
ילדים עם צרכים מיוחדים (לימודיים, רגשיים, התנהגותיים) מעוררים פעמים רבות מצוקה אצל הגורמים המטפלים בהם. ההורים והמורים חווים באופן דומה 'פגיעה נרקסיסטית', תחושת חוסר ערך, כשלון ותסכול במפגש עם הקושי המתמשך. בהרצאה יוסברו התגובות האופיניות להורים ולמורים במפגש עם ילדים עם צרכים מיוחדים. יפורטו 'הצריכים'- הציפיות הלא רציונליות שבאופן בלתי נמנע לא מוגשמות ולכן מעוררות כעס רב. יתוארו החרדות והכעסים המושלכים על הילד ועל כל מי שמעורב בתהליך.
הטענה המרכזית בהרצאה היא שיש דמיון בתגובות הרגשיות של כל הדמויות המעורבות- כולם מגיבים בקושי ורגרסיה, ולכן פעמים רבות הטיפול בילד לא די עניני ויעיל. ההנחה היא, שהמורה הוא איש המקצוע בתהליך, הוא זה שצריך לזהות את הקשיים הרגשיים של הילד והוריו, ושל עצמו ולהוביל דיאלוג מקצועי לשיפור המצב.
בהרצאה יובאו דוגמאות מתאורי מקרים בשטח.

2. תהליכים קבוצתיים בכתה
בהרצאה אסביר מספר תהליכים קבוצתיים שהכרות איתם יכולה לעזור למורה בעבודתו בשטח. לדוגמא, אסביר על המושג 'קול קבוצתי' – כשדני מתחצף למורה הוא לעיתים אומר בשם כל הקבוצה למורה שקשה להם איתה, ושהם כועסים. לדני יש את האיפיונים האישיותיים שלו שגורמים לו לההתחצף בשם אחרים אך בהקשר הקבוצתי לחוצפה שלו יש משמעות רחבה יותר.
אפרט ואדגים תהליכים התפתחותיים אותם עוברת הכתה במהלך השנה.
כך בתחילת השנה הילדים עדיין לא מספיק עצמאיים, ולעיתים הם בודקים גבולות ומבטאים בכך את החרדה והתלות של הפתיחה. מורים שלא ייבהלו מתופעות אלו יוכלו לבסס עם הילדים דיאלוג עניני של הגדרת הכללים, ודרכי העבודה.
בסיום השנה 'אחרי פסח' ישנן תופעות של זלזול בכללים, ירידה במוטיבציה. מורים רבים רואים בכך ביטוי לחוסר הצלחה של עבודתם, כשלמעשה אלו תופעות אופיניות לשלב הסיום.
הכרות עם התהליכים הנורמאליים של שלבי קבוצה יחסכו למורה כעסים ואכזבות ויעזרו לו להגיב ביעילות רבה יותר לכתה.
בהרצאה יוסברו דרכים שונות לשפר את הדיאלוג של המורה עם 'הכתה כשלם קבוצתי' בעיקר במצבי התנגדות, חוסר מוטיבציה ובעיות חברתיות.

3.  דיאלוג רגשי בקבוצה-

מורים מנהלים דיאלוג רגשי עם הכתה כולה כקבוצה, וגם עם קבוצות קטנות של ילדים (במסגרת אופק חדש'). ההרצאה מיועדת לעזור למורה לנהל את הדיאלוג הרגשי עם הקבוצה על מנת לדבר על רגשות, על קונפליקטים, מנסים לפתור בעיות, ליצור אמון ובטחון,  וגם להתמודד עם כעסים והתנגדויות. נעסוק בזיהוי אמונות לא רציונליות של המורה/מנחה (ציפיות, חרדות מהדיאלוג)  המקשות על הובלת הדיאלוג, ונכוון לדיבור פנימי מווסת יותר המסייע בהנחיית הדיאלוג הרגשי. ציפיות ריאליות  המבינות שלדיאלוג יש את הקצב שלו, שהוא אינו מושלם ומרגש בכל שלביו וכו'.  בנוסף, נעסוק בטכניקות דיאלוג בקבוצה בשתי רמות: דיאלוג אישי עם הפרט בקבוצה, ודיאלוג עם 'הקבוצה כשלם'.  נתיחס לשימוש בהפעלות, וכיצד ניתן להוביל באמצעותן את הדיון עם התלמידים למקום רגשי.

ההרצאה תהיה מעשית ויישומית , ותאפשר למורים לשכלל את יכולתם לקיים דיאלוג רגשי

4. עבודה עם התנגדויות בקבוצה

בכל קבוצה ובכל כתה יש התנגדויות. למרות שאולי היינו רוצים שלא יהיו.

יש התנגדויות ישירות- כשמשתתפים מבטאים מורת רוח, תוקפים את המנחה או את הנושא, או משתתפים אחרים, ועוד. יש התנגדויות עקיפות ופסיביות כמו- אחורים, חיסורים, צימצום, שתיקות, חוסר שיתוף פעולה ועוד.

התגובה הטבעית של כל אדם  מול התנגדות היא קשה- עלבון, בהלה, חוסר אונים, כעס.

כמנחה יש ציפיה 'שתדע לעבוד עם ההתנגדויות', שתבין אותן, ותדע לגייס אותן לקידום הקבוצה ומטרתה.

בהרצאה, אעלה הסברים למקור ההתנגדויות השונות בקבוצה. אפרט את הקשר של ההתנגדויות לשלבי הקבוצה השונים. כמו למשל- התנגדויות לסטינג כחלק מבדיקת האמון בפתיחה, הכעס על המנחה כחלק ממאבקי העצמאות בהמשך. ועוד.

אתאר את התעוררות ההתנגדויות כחלק בלתי נמנע  מהתהליכים  הדינמיים הלא מודעים שכל קבוצה עוברת. כך למשל- חרדות, כעס, אמביוולנציה, קנאה, תחרות, ועוד.

ואציע מודלים המסבירים את ההתנגדויות, כמו מודל 'הקונפליקט המוקדי', הרואה בהתנגדות פתרון של הקבוצה לקונפליקט בין משאלה וחרדה המעסיקים אותה. כך למשל, לתקוף את המנחה הוא אחד הפתרונות למשאלה להיות אהוב, והחרדה שידחו אותך.

 הבנת מקור ההתנגדויות יכול לעזור למנחה לשמוע על 'המרחב הטיפולי שלו' ולא להשאב אליהן ממקום רגשי בלבד.

 

בהרצאה אציע דרכים לפתח דיאלוג עם ההתנגדויות. לראות בהן איתותים, מסרים שהקבוצה שולחת למנחה בצורה ישירה ובעיקר עקיפה כדי לספר לו על עצמה ועל תחושותיה ורצונותיה.  כך למשל, הקבוצה מתקיפה את המנחה ובעצם שואלת אותו: "כמה אפשר לסמוך עליך? האם לא תישבר או תתקוף חזרה?". הקבוצה שותקת ובעצם מספרת למנחה "כמה קשה לנו עם מה שנאמר, כמה בטוח יותר לשתוק מאשר להשתתף"

כשהמנחה קשוב למסרים הלא מודעים של ההתנגדות הוא יכול לשקף אותם, לבטא אמפטיה, לנהל עמם משא ומתן ולחפש דרכי התמודדות אחרות, ועוד.

 ההרצאה תהיה עם דגש יישומי. יהיו בה בדוגמאות רבות, ואם יתאפשר תהיה התיחסות גם ל'כאן ועכשיו' של המשתתפים בהרצאה. בסיום ההרצאה יתאפשר דיון עם המשתתפים

5. דיאלוג אפקטיבי- דרך להשגת יעדים

דיאלוג עם אנשים אחרים הוא הכרחי כשרוצים להשיג יעדים אישיים ומקצועיים. גם בחיים האישיים וגם בעולם העבודה אנחנו צריכים להקשיב לאנשים, להבין את כוונתם- הגלויה והסמויה, לגלות אמפטיה, לנהל משא ומתן על דעותיהם מול דעותינו, ולנסות להגיע להסכמות שיקרבו אותנו ליעדים שלנו. בו בזמן אנחנו צריכים להיות ברורים לעצמנו : לדעת מה אנחנו רוצים, מה אפשרי במציאות ועל מה אולי צריך לוותר. צריכים לנסח את רצונותינו בבהירות ובהתאמה לשומע. זהו דיאלוג שיכול לסייע לנו לגייס מוטיבציה  ולפתור בעיות אצל עובדים ולקוחות.  בהרצאה אפרט את עקרונות הדיאלוג האפקטיבי, אתאר מודל להשפעה על אחרים,  ואדגים את הגישה והטכניקות על מקרים מעולם העבודה.

.6.  מעברים בכלל, ובין חטיבת הביניים לתיכון בפרט

ההרצאה תעסוק בליווי ההורים והמתבגרים במעבר בין החטיבה לתיכון כך שיהיה מוצלח, שלא רק ישרדו אותו, אלא אולי גם ירוויחו ממנו.  ברוב מערכות החינוך ילדים עוברים לתיכון בסיום שש שנות לימוד ביסודי, ולעיתים בסיום שמונה. המעבר מהווה אתגר מאחר והוא חושף את התלמידים ואת הוריהם לחווית חוסר וודאות וחוסר שליטה- הם אינם יודעים בדיוק מה מחכה להם בבית הספר החדש. חוסר הידיעה הוא בדברים קטנים וגדולים- החל מאיך תראה הכתה, מי יהיו החברים , מי יהיו המורים, כמה קשה יהיו הלימודים, איך ירגישו בשנים הקרובות- יצליחו יותר לעמוד בדרישות שיהיו - יותר או פחות מבקודם. יש התרגשות ושאיפה לשפר דברים שהיו חלשים עד כה, וחרדה רבה שדברים אולי יסתבכו כי העתיד נראה אפילו קשה יותר. לחץ ומתח מנהלים את המעבר בין השלבים, גם אצל התלמידים ובמיוחד אצל ההורים, המבינים את המשמעויות העתידיות של הצלחה בבית הספר. במיוחד בתיכון 'החורץ גורלות' , קובע דרך הבגרות, את ההצבה בצבא ובלימודי ההמשך. החרדה סביב מאפיני גיל ההתבגרות מבחינה חברתית גוברת אף היא ועמה התובענות על המתבגרים להתנהג 'בדרך הנכונה'. והם? להם יש אג'נדות, דאגות, ושאיפות אחרות משל המבוגרים. והנה מתכון לחיכוכים ומתחים. בהרצאה יוסברו מקורות הלחץ, ובמיוחד יוסברו ויודגמו דרכים לשפר את הדיאלוג בין ההורים למתבגרים כך שיהיה יעיל ורלוונטי בכלל, ובאופן יישומי למעבר בין החטיבה לתיכון בפרט. הדגש יהיה על טכניקות של תקשורת חיובית סוגסטיבית ופתרון בעיות. 

 

 *משך כל הרצאה כשעה ורבע+ שאלות 

*תשלום: 1800 ₪ + מע"מ
 (+נסיעות וביטול זמן למקומות דרומה לתל אביב וצפונה לנתניה)
לפרטים: חלי ברק,        09-7624041              . heliba@inter.net.il

 

 

*סדנאות לצוותים חינוכיים ופסיכולוגיים

 תעריף הסדנאות: 420 ש"ח + מ.ע.מ לשעה אקדמית. בתוספת נסיעות וביטול זמן (דרומה מתל אביב וצפונה מנתניה)

   

1.סדנה קצרת מועד בנושא 'טיפול בהתנגדויות בקבוצה'

מטרות הסדנה:

- רכישת ידע להבנת התהליכים הקבוצתיים המעוררים התנגדויות בקבוצה

- רכישת מיומנות להתערבות קבוצתית בגישת 'הקבוצה כשלם', כדי להתמודד עם מצבי התנגדות, ולהשתמש בהם לקידום מטרות הקבוצה.

 

תכנים מרכזיים:

-          הבנת תהליכי התנגדות בקבוצה בהתיחס לתהליכים קבוצתיים מרכזיים כמו:   'הקבוצה כשלם', 'שילוב תוכן- ותהליך בהנחיה', 'שלבי התפתחות קבוצה' ו'קולות קבוצתיים'.

-          הבנת ההתנגדות כמסר קבוצתי סמוי, שתפקיד המנחה להבין ולקיים איתו דיאלוג לקידום יעדי הקבוצה.

-          תרגול התערבויות מנחה מול התנגדויות שונות בקבוצה (כמו- התקפת מנחה, ירידת מוטיבציה, חוסר שיתוף פעולה)

 

מבנה ההשתלמות:

2 פגישות בנות 6 שעות אקדמיות . סך  12 שעות

 ניתן לשקול להוסיף פגישה נוספת וליישם את הלמידה לצרכי הקבוצה עצמה 

 

הקבוצה:

עד 18 משתתפים

 

שיטת העבודה:

שילוב של למידה תאורטית, עם התנסויות והתבוננות על תהליכים 'בכאן ועכשיו' של הקבוצה הלומדת עצמה.

 

  

2. סדנה לפסיכולוגים בנושא 'תהליכים קבוצתיים'

 

מטרות הסדנה:

- רכישת ידע להבנת תהליכים קבוצתיים בקבוצות פסיכולוגיות, בכתות ובצוותים במערכת החינוך

- הבנת מהותן של התערבויות קבוצתיות  בגישת 'הקבוצה כשלם'.

- אפשרות להשתמש בידע מהסדנה להדרכת יועצות ומורים, להתערבויות בישיבות צוותים רב מקצועיים ובקבוצות שיקימו הפסיכולוגים.

 

תכנים מרכזיים:

-          משמעות התפיסה של  'הקבוצה כשלם'

-          הבנת תהליכים דינמיים בקבוצות משימה של 'תוכן- ותהליך'

-          'קולות קבוצתיים' בקבוצה-  הבנה דינמית של משמעותם

-          שלבים התפתחותיים בקבוצה- מאפיינים, תפקיד מנחה, התערבויות

-          תהליך תכנון קבוצה בשלב 'הטרום קבוצה

-          התנגדויות בקבוצה- בעיות משמעת ומוטיבציה

-          תכנון תכנים, ועבודה עם הפעלות בקבוצה.

 

מבנה ההשתלמות:

3 פגישות מרוכזות בנות 6 שעות אקדמיות . סך הכל  18 שעות

ניתן לקיים את הפגישות ברצף, וגם במהלך השנה מידי מספר שבועות

 

 

הקבוצה:

כ 20  - 15 משתתפים

 

שיטת העבודה:

שילוב של למידה תאורטית, עם התנסויות והתבוננות על תהליכים 'בכאן ועכשיו' של הקבוצה הלומדת עצמה.

 

 

 

3. סדנה למורים בנושא: הנחיית דיונים קבוצתיים של תלמידים בתכנים רגשיים 

 

הרציונל:

 מורים רבים מביעים תסכול וקושי כשעליהם לנהל עם התלמידים שיחות כיתתיות בנושאים רגשיים וחברתיים. כך למשל כשעליהם להעביר תכנים ייעוציים בשיעורי חברה, או לקיים דיאלוג על ארועים שונים שקורים בכתה (תלונות, בעיות משמעת, וכו').  לרוב המורים יש רצון ונכונות להשקיע בשיחות הכתתיות אך לאכזבתם הם לא מצליחים 'לגעת' מספיק בתלמידים ולגרום לדיון להיות משמעותי כפי שהיו רוצים.  בעיות משמעת ומוטיבציה התלמידים לא תמיד מעונינים בשיחות הכתתיות, וקיימות בעיות משמעת ומוטיבציה מצידם המקשות אף הן.

 

הסדנה תיתן למורים כלים לנהל דיונים כתתיים בנושאים רגשיים בצורה יעילה ומספקת יותר עבורם ועבור התלמידים.

 

מטרת הסדנה: 

-          עבודה עם העמדות האישיות המלוות את המורים במהלך הנחיית הדיון הכתתי- מודעות ועיבוד הדיבור הפנימי המלווה את המורה, ומכתיב את רגשותיו ותגובותיו  (כך למשל - ציפיה שהדיון יהיה מעניין ומשמעותי לכל אורכו וקושי עם חלקים תקועים ולא נעימים שבו, תסכול מכך שהמורה משקיע והתלמידים לעיתים משועממים ולא מעונינים בשיחה, קושי לקבל ולנהל דעות מתנגדות של תלמידים המעוררות קונפליקט וכעס בכתה, חרדה מאובדן השליטה המאפיין הנחיית דיון לעומת ההוראה הרגילה שהיא מובנית יותר)

-          תרגול טכניקות ניהול דיון קבוצתי- תכנון הדיון (לפי מסרים והפעלות מתאימות),  הקשבה ליחידים ולשלם הקבוצתי, הקשבה לתכנים הגלויים והסמויים, איסוף הנאמר למסרים משותפים, עבודה עם התנגדויות בשלבים שונים של הדיון.

  

מבנה הסדנה:

-          מומלצת הרצאת פתיחה בנושא 'תהליכים קבוצתיים בכתה' שמבהירה מושגים בסיסיים בראייה קבוצתית. ההרצאה יכולה להיות לכלל חדר המורים.

 

-     מומלצת הרצאה נוספת בהמשך התהליך בנושא 'דיאלוג לפתרון בעיות', שתפרט טכניקות מעשיות לניהול הדיון (הקשבה, אמפטיה ודיבוב) 

 

-          3-4 פגישות סדנאיות בנות 4 שעות אקדמיות.  הסדנה תשלב תכנים תאורטיים, תאורי מקרים, ותרגול מיומנויות.

 

-          בסיום הסדנה מומלץ מעקב והדרכת המשך של יועצת בית הספר

 

 

המשתתפים: עד 20 מורים, רצוי מחנכים ו/או מורים שמעונינים בנושא, ומתחייבים להעביר דיונים כתתיים לשם התרגול בכתותיהם

 

 

 4. סדנה למורים בנושא 'דיאלוג מורה תלמיד'

הסדנה מתבססת תאורטית על ספריי: 'בגובה העיניים- לדבר עם ילדים' (חלי ברק ושירה שושן- גלנץ, 1999הוצאת אח) ו'תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים-תשובות של ילדים' (חלי ברק, 2003, הוצאת אח)

 

 

מטרת העבודה הקבוצתית עם מורים בנושא 'דיאלוג מורה תלמיד':

-          הקניית ידע תאורטי ויישומי בנושאי דיאלוג מורה- תלמיד. הידע יהווה את הבסיס לרכישת מיומנויות הדיאלוג בהמשך.

-          זיהוי וויסות הרגשות המעורבים בתהליכי הדיאלוג. הפחתת המכשולים לדיאלוג שנגרמים בגלל רגשות קשים כמו: כעס, חרדה, עלבון, חוסר אונים ונחיתות.

-          ביסוס עמדה ענינית ומקצועית של המורים בהגיעם לקיים דיאלוג עם התלמידים

-          רכישת מיומנויות דיאלוג מעשיות, שיאפשרו למורים להבין תלמידים ולהגיע איתם לשיתוף פעולה מירבי גם במצבי מחלוקת וקושי.

-          יישום הלמידה בסדנאות בחיי היומיום של המורים בכתות

 

העבודה על 'דיאלוג מורה- תלמיד' שני מרכיבים:

* הרצאות לכל חדר המורים-

חדר המורים מקבל  מחלי ברק שתי הרצאות לפחות על מושגי היסוד של גישת הדיאלוג. ההרצאות משולבות ברצף הסדנה, ומתקיימות בתחילתה ובמהלכה.

בדרך כלל  נושאי ההרצאות הם: דיאלוג בנושאי משמעת ואחריות, ודיאלוג לפתרון בעיות.

אך כל בית ספר יכול לבחור את תכני ההרצאות לפי צרכיו המערכתיים.

 מטרת ההרצאות להציג את מושגי היסוד של הדיאלוג כך שכל בית הספר יתחיל לדבר בשפה דומה. השפה מהווה את הבסיס לעבודה הקבוצתית.

 

*תהליך קבוצתי בחדר המורים-  הנחיית קבוצות מורים  על ידי יועצות בית הספר.

כל יועצת עובדת  עם קבוצה של 15-20 מורים. קבוצות הטרוגניות של מחנכים ומורים מקצועיים (מהשכבה שלה, ושלא).

 מתקיימים  6-8 מפגשים בני שעתיים מלאות, פעם בשבועיים. הנושא: דיאלוג מורה- תלמיד.

הסדנה מובנית למחצה, ומשלבת תכנים תאורטיים וישומיים.

דגש מושם על התנסות וניתוח תאורי מקרה מחיי היומיום של המורים, כך שהלמידה תהיה כמה שיותר רלוונטית.

דגש מושם על יישום הלמידה בסדנה לכתות עצמם. עידוד המורים לתרגל בפועל מה שמתאים להם ומעצים אותם מתוך הנעשה בסדנה.  נתינת 'שיעורי בית' למורים, מעקב ותמיכה בקבוצה ל'שיפורים קטנים ומשמעותיים' שעוברים המורים.

  

היועצות המנחות את הקבוצות מקבלות ליווי שוטף  של הדרכה.

מחלי ברק היועצות מקבלות הדרכה קבוצתית דו-שבועית של שעתיים כל פעם. ההדרכה מלווה באופן רציף את המפגשים הקבוצתיים, ומתקיימת ביניהם.

בהדרכה מועלות דילמות, וניתן מענה לצרכים מעשיים (חומרים לסדנה) וליווי של הבנת תהליכים בקבוצה ודרכי התערבות יעילות לקידום התהליך הקבוצתי והתכנים.

 

בנוסף מומלץ, שהיועצות יקיימו מפגש ביניהן בין הפגישות הקבוצתיות, ולפני מפגשי ההדרכה עם חלי ברק. במפגשים אלו ישתפו אחת את השנייה בתכנים שעלו בקבוצות, יבהירו את השאלות המטרידות אותן, יתחילו לחשוב על פתרונות, ויגיעו למפגש ההדרכה החיצוני עם חלי ברק ממוקדות יותר.

 השילוב של קבלת הדרכה חיצונית ממדריך מומחה (חלי ברק) והדרכה פנימית (PEER- SUPERVISION) נותן מענה הולם לצרכי ההדרכה של היועצות המנחות.

 

תכני הסדנה:

הסדנה היא חצי מובנית, ותכניה משתנים לפי צרכיו הספציפיים של כל בית ספר.

כך למשל, יש בתי ספר שמתמקדים בדיאלוג מורה- תלמיד, ויש בתי ספר המרחיבים בהמשך את הסדנה גם לדיאלוג מורים- הורים.

 

מעבר לשונות ישנם תכנים בסיסיים המועלים בכל הסדנאות:

-          הגדרת המונח 'דיאלוג' , במובנו היישומי בחיי היומיום

-          הקשבה לעצמך- זיהוי וויסות מחשבות לא רציונליות הפוגעות בדיאלוג

-          הקשבה פעילה לזולת- זיהוי תכנים סמויים מעבר לגלויים, הקשבה ללא תגובה

-          אמפטיה- הבנת זוית החוויה של הזולת, ושיקוף אמפטי שלה כדי להשיג קרבה ודיוק.

-          טכניקות דיבוב (להעמקת הדיאלוג, ולקידומו במצבי תקיעות)

-           דיאלוג לפתרון בעיות- הגעה לפתרונות מוסכמים במצבי מחלוקת

-          דיאלוג בנושאי משמעת ואחריות.

 

כמובן, שהיישומים וההדגשים מותאמים לצרכי המורים ובית הספר, ותלויים בדוגמאות שמובאות במהלך הסדנה.

 

 תעריף הסדנאות:

לפרטים: חלי ברק שטיין helibarak1@gmail.com

 

 

פרסומים בתקשורת

פרסומים בתקשורת

השתתפות בתוכניות טלויזיה כמומחית ומחברת ספרים:

בשנת 2006-2007:

  בשנת 2003-2005:

בשנת 1999- 2000:

 

ראיונות בתוכניות רדיו כמומחית ומחברת ספרים:

 

בעתונות:

על הספר 'בגובה העיניים', אתר וואלה.

- מוסף זמנים מודרניים - ידיעות אחרונות, 20.10.99, כתבה מאת סמדר שיר: 'ילד אסור, ילד מותר'

"...מדברים משמעת הוא שמו של אחד הפרקים המרתקים בספר חדש 'בגובה העיניים- לדבר עם ילדים' (הוצאת "אח") שכתבו חלי ברק ושירה שושן- גלנץ, שתיהן פסיכולוגיות חינוכיות, שתיהן אמהות, ושתיהן מאמינות שחובה לדבר עם הילד כאדם לאדם ממקום שווה, למרות הבדלי הגיל והגודל.
הספר שמציע טכניקות לשיפור הדיאלוג, מסביר בעזרת דוגמאות מחיי היומיום איך להקשיב לילד, איך לדובב אותו, איך לעודד אותו לאחריות, ואיך לשוחח בנושאים מאיימים כמו מוות או גירושין, וכאמור, איך להקנות משמעת שיוצרת הרגלי חיים (כמו שעות שינה סדירות, שמירה על סדר או הקפדה על הגיינה אישית)..."

- עתון 'להיות משפחה', ירחון דצמבר 1999
כתבה מאת עמרי גילת: יש על מה לדבר

"...אחרי הרבה שנות עבודה עם הורים ועם ילדים לקחו הפסיכולוגיות החינוכיות שירה שושן- גלנץ וחלי ברק פאוזה ספרותית על מנת להפוך את התורה שבעל פה לתורה שבכתב, ובמילים אחרות: על מנת לכתוב ספר הדרכה להורים, שיתמקד בסוגיה החינוכית החשובה מכל- איך לדבר עם ילדים....
...רוב ההורים כבר מכירים את העצות, קראו את הספרים ויודעים מה כדאי ומה צריך. יתירה מזאת, הנסיון שלנו מלמד שעצות בסגנון: 'אל תכריח את הילד לאכול, כי הוא יעשה לך דוקא' או 'היה עקבי בדרישות המשמעת' או 'היה אמפטי' לא מסייעות בפתרון הבעיות שהעסיקו הורים וילדים...
... שתי הכותבות מאמינות בכוחם של בני אדם לעבור תהליך בעצמם, והמטרה שלהן היא לסייע להורה לפתח את היכולת לנהל קודם כל דיאלוג פנימי עם עצמו ואחר כך עם הילד, ובמילים אחרות: לחשוב לפני שמתחילים לצעוק. ברק: ' המטרה אינה לפתוח מחנה אימונים, אלא שכל הורה יוכל למצא משפט או שניים שאותם יוכל ליישם. לדוגמא, הורה ששמע שנים את המשפט 'היה עקבי עם הילד', קורא בספר מחשבה שאולי עולה גם במוחו לפעמים, כגון: אני נמצא כל כך מעט זמן בבית, אולי מיותר להתעמת עם הילד בזמן הזה'...ההורה יכול ללמוד לומר לעצמו 'נכון שאני מבלה מעט זמן עם הילד, אך אינני צריך להתנצל, ולטובת הילד שלי עליי להתעמת איתו בכל זאת...
...ברק ושושן- גלנץ ניסו לתרגם מושגים פסיכולוגיים מופשטים למשמעותם היומיומית הפשוטה..."

- עתון הורים וילדים, ירחון ינואר 2001
כתבה מאת: גליה אלוני דגן: מפגשים מהסוג השלישי

"...ילד בן שלוש חושב ומרגיש אחרת מאשר מבוגר, מספקת הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק הסברים. הוא לא רק קטן יותר פיזית או יודע פחות: הוא אחר. כשמתרחשות סיטואציות בחיי היומיום הילד מבין אותן אחרת מאיתנו, המבוגרים. הפרשנות שלו שונה מזו שאנו מצפים לה, ולכן גם תגובותיו שונות לפעמים מהתגובות ההגיוניות והנוחות לנו. כדי להפחית את הבלבול, התסכול והכעס שתגובות הילד גורמות לנו, כדאי לנסות להבין את פרשנויותיו מגובה העיניים שלו. אם נבין- נופתע פחות, ונדע טוב יותר לדבר עם הילד ולהתאים את עצמנו אליו.
בעזרתה של חלי ברק, מחברת הספר 'בגובה העיניים- לדבר עם ילדים' (בשיתוף שירה שושן-גלנץ) ניסינו לבדוק סיטועציות נפוצות מחיי היום יום.
כאלה שתחילתן כוונה טובה, וסופן אי הבנה אחת גדולה, וביקשנו ממנה לסייע בפענוח הסיטואציה, להבין למה התכוון המשורר, בן השלוש....
...הסיטואציה: 'הפעם הרביעית ברציפות שאת מאחרת השבוע לעבודה'...
... הסיטואציה: 'כמה פעמים דיברנו על זה שתגיד לי לפני שאתה עושה פיפי, מה כל כך קשה להגיד- אמא, אני צריך פיפי'...
...הסיטואציה: 'אבל השמלה הירקוה בכביסה, מתוקה שלי. למה כל דבר צריך להתווכח?'....

 

על הספר 'תקשיבו לי רגע', אתר Ynet.

- על הספר 'תקשיבו לי רגע', אתר חינוך עולמי.

- מוסף זמנים מודרניים- ידיעות אחרונות, 16.11.2002
כתבה מאת סימה אלה: כשהילד מנסה להגיד לכם משהו

"...'כתבתי את הספר הזה כי היה חשוב לי להיות פה לכל הילדים האלה, שעושים צרות. הילדים הרגישים והחשופים שקשה, שסובלים מפחדים והתפרצויות זעם. מהנסיון למדתי, שדווקא הילדים האלה מגיבים נפלא כשמקשיבים להם. הספר מנסה להסביר להורים מה הילד שלהם מנסה להגיד להם' . כך מתארת חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית את הרקע לכתיבת ספרה החדש 'תקשיבו לי רגע!' (הוצאת אח).
הספר עוסק בקשיים ובהתלבטויות שהורים נתקלים בהם מדי יום, כמו מתי אנחנו מפנקים את הילד במקום פשוט לאהוב אותו, מה אומר לנו ילד שמתחמק מדרישות, מה המשמעות של מריבות בין אחים, ומה ההתנהגות של הילד שלנו אומרת עלינו, הוריו.
כל נושא מטופל מזוית ראיה של ילדים בקבוצות גיל שונות: עד גיל שנה, מגיל שנה עד ארבע, מגיל ארבע עד שבע, בגיל בית ספר יסודי ובגיל ההתבגרות...
הספר מציג בעיות שונות, ולכל בעיה מביא תשובה של ילד, המייצגת את נקודת המבט של ילדים בני גילו...ומייעצת להורים איך להתמודד איתו..."

 

- על הספר 'כשהילדים יוצאים מהבית', אתר 'טקסט'.

- על הספר 'כשהילדים יוצאים מהבית', אתר אסימון.

- מוסף שישי- תרבות וספרות- הארץ, 23.3.07
כתבה מאת עומרי הרצוג: אומרים נעורים יש בצרפת.

"מה בין הספרים 'אפשרות של אי' של מישל וולבק, ו'כשהילדים יוצאים מהבית' של חלי ברק...אם וולבק חרד מטורפנותם של הצעירים הנהנתניים מוטב לו שימהר לעקור מערבות אירלנד, ששם הוא מתגורר, אל מדינת ישראל. מעיון בספר ההדרכה הסימפטי 'כשהילדים יוצאים מהבית' נדמה שבכל זאת קיימת אפשרות של אי, שבו הצעירים אינם מסוגלים- ואפילו אינם מעונינים- לבחור בחיי תענוגות חסרי אחריות. אדרבה, הם נותנרים תלויים בהוריהם עד שהם הופכים בעצמם למבוגרים רבי עמל וצרות. "לכל אדם יש כמיהה להרגיש צעיר" כותבת חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית: "לכן לא קל להורים רבים עם התבגרות ילדיהם, והם רוצים כבר לראות את ילדיהם הבוגרים מסודרים".... הספר של ברק מלווה בעצות את מסלול החיים של הצעירים בישראל...."

 

- מוסף זמנים מודרניים - ידיעות אחרונות, 17.1.07
כתבה מאת סמדר שיר: אנחנו נשארים בבית

"...ממש בימים אלו יצא לאור ספרה השלישי של חלי ברק 'כשהילדים יוצאים מהבית, יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים' (הוצאת יסוד). היא החלה בכתיבתו לפני ארבע שנים כשגיא, בנה היחיד, הגיע לגיל 18 ומערכת היחסים ביניהם דרשה שדרוג והתבגרות...
...העתוי של היציאה מהבית הוא תלוי תרבות. מחקרים שנערכו בישראל הראו, ש- 75% מהילדים נשארים בבית לפחות שלוש שנים וחצי אחרי סיום השרות הצבאי, מספרת ברק, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בסמינר הקיבוצים.
...זה לא ממש טבעי שכל כך הרבה מבוגרים יגורו בבית אחד. גם בגיל ההתבגרות פורצות מריבות סביב כסף ועזרה, אבל בגיל הזה עדיין ברור שההורים הם הסמכותיים ובעלי המילה האחרונה. אחרי הצבא זה כבר לא מובן מאליו ויש ליצור הסכמים ודיאלוג..."

- מוסף על השרון - ידיעות אחרונות, 1.12.06
כתבה מאת עומר אורי: 'עוף גוזל'

"... עד היום התמקדו ספרי ההדרכה להורים בגיל הילדות וההתבגרות בלבד. אבל מה קורה כשהילד גדל והולך לצבא, חוזר, טס לחו"ל ולקינוח גם עוזב את הבית? הצעירים שביננו יחשבו כי מדובר בתהליך שעובר ומשפיע אך ורק על הילד, אבל מסתבר שלא רק. גם ההורים עוברים תהליך, שחשוב ששני הצדדים ידעו כיצד להתמודד איתו...
בדיוק כדי למצוא פתרון לכל הסוגיות הללו ישבה חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית מרעננה שלוש שנים שלמות, ראיינה הורים וילדים וכתבה את הספר 'כשהילדים יוצאים מהבית' שיצא בימים אלו. לא מדובר במחקר אקדמי אלא בפניה ישירה להורים ולילדים תוך ניתוחי המצבים השונים והמלצות..."

- עתון את, ירחון נובמבר 2006
כתבה מאת שרון חן: עוף גוזל

"...יום אחד, מבלי שהבחנו בכך, זה קורה. הילדים הקטנים שרק לפני דקה השתובבו בארגז החול ונדנדו 'על הידיים', עומדים היום על הרגליים, הפעם שלהם, מפתחים חיים עצמאיים, ועושים קולות של לעזוב את הבית. לא מעט הורים מוצאים עצמם בנקודה הזו, מבולבלים ולא ממש יודעים איך לאכול את המהפך הזה. פתאום מתישהו במהלך י"ב והגיוס לצבא, הדברים משתנים. הילד גדל, יש לו דרישות, צרכים אחרים, ורצונות שונים לגמרי מאלה שהיו לו פעם, ומצד שני, הוא כבר לא בבית או אולי הוא כן בבית, ואז מה? עד איזה גיל הוא אמור בכלל לגור שם?...
...כשגיא, בנה של הפסיכולוגית חלי ברק, הגיע לפני כ-4 שנים לגיל 18 היא שמה לב שגם היא 'שם', בנקודה המבולבלת ההיא. 'הבחנתי שאני מתמודדת פתאום עם מצב חדש שלא הכרתי לפני כן. שאני כועסת, חרדה, נעלבת. הגעתי למסקנה שזו לא עוד שנה של גיל ההתבגרות, אלא משהו אחר לגמרי. הבנתי שאני חייבת לעדכן מחדש את יחסי עמו, ועדיף שעה אחת קודם, כדי שאוכל למנוע את הפיצוצים והעלבונות'...
...ברק, פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית שבאמתחתה שני ספרים קודמים העוסקים בנושאי הורים וילדים בגילים צעירים יותר, החלה לאסוף חומר אקדמי ולראיין הורים וילדים בוגרים, ומכל אלה, רקחה את ספרה 'כשהילדים יוצאים מהבית' (הוצאת יסוד) אשר ראה אור החודש. הספר מורכב משבעה פרקים העוסקים בנושאים כמו התמודדות רגשית של שני הצדדים לקראת היציאה מהבית, המעבר מיחסים בין הורים לילדים ליחסים בין הורים לבוגרים, מידת ההתערבות בחייהם, הגיוס לצבא, מה עושים עם כסף, ואיך מתמודדים עם בני הזוג של הילדים..."

- עולם האשה, ירחון חודש מרץ, 2007
כתבה מאת נעמי אלון: תרגילים בהתבגרות

"...כשבנה גיא הגיע לגיל 18 מצאה עצמה הפסיכולוגית חלי ברק במצב חדש. ברק, 47, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית לילדים והורים, נשואה בשנית זה ארבע שנים...
...'כשבני גיא נהיה בן 18 התחלתי לקלוט שהיחסים עם מתבגרים שונים מגיל ההתבגרות, שאני תלויה בתשומת הלב שלו, שזה לא עוד ילד שמחפש את אמא שלו, אלא שאני תלויה ברצון הטוב שלו לדבר איתי, והבנתי שנוצר מצב של התרחקות... המסקנה הובילה את ברק לפרסם את הספר 'כשהילדים עוזבים את הבית- יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים' (הוצאת יסוד). גיא היה מעורב בכתיבת הספר, ענה לשאלותיה הרבות, הביע את דעתו, והפגיש אותה עם חברים בני גילו.
הספר פונה להורים וילדים כאחד, מנתח מצבים משפחתיים ועוסק בדילמות כמו: כיצד להפעיל סמכות על ילדים בוגרים? איך מסתדרים עם ענין הכסף? מתי יודעים שהילדים באמת יצאו מהבית..."

- מקומון תל אביב, ידיעות אחרונות, 27.12.06
כתבה מאת יעקב בר-און: כשהילדים יוצאים מהבית...

"...מתישהו זה אמור לקרות לכולנו. ככה פתאום , או אולי לא פתאום, מתעופפים להם הגוזלים מהקן. ברק, פסיכולוגית חינוכית מנתחת את התופעה הן מבחינה מקצועית, והן מנקודת מבט אישית...."

 

קבוצת הורים באינטרנט

 

 

רוצים ללמוד שיטות התמודדות חדשניות בחינוך ילדים?

רוצים לשתף בהתלבטויות יום יומיות פסיכולוגית ילדים והורים כמוכם?

רוצים לתרגל טכניקות יישומיות ומעשיות כדי לשפר דברים?

רוצים להיות הורים בעלי סמכות ותקשורת יעילה יותר?

 

מרחוק ומקרוב

קבוצת הורים ישראלים באינטרנט

 

מפגשים עם הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין

מחברת הספרים: "בגובה העיניים", "תקשיבו לי רגע", ו"כשהילדים יוצאים מהבית" ומנהלת האתר להורים www.hebpsy.net/barak

 

כל הדרוש הוא זמן, חיבור לאינטרנט ורצון ללמוד!

 

 

 

סדרה ראשונה:

לדבר עם ילדים על משמעת ואחריות

 

 

 

תתקיים בתאריכים 19 בינואר, 26 בינואר ו-2 בפברואר 2012

בימי חמישי בשעה שמונה וחצי בערב שעון מקומי

תתקיימנה שתי קבוצות: קבוצה אחת לחוף המזרחי (101) ואחת לחוף המערבי (102)

עלות הסדרה 60 דולר למשפחה (הורה או שני בני זוג).

 

 

כדי לאפשר אווירה אינטימית במפגש, מספר המשתתפים מוגבל.

המפגשים יערכו בקבוצה וירטואלית באמצעות וידאו חי של המנחה, ותתאפשר שיחה בין חברי הקבוצה. משך כל מפגש כשעה וחצי כל אחד.

 

 

לפרטים נוספים ולהרשמה: חלי ברק שטיין

במייל heliba@inter.net.il או בטלפון 1-516-474-2310

קליפ וידאו קצר בנושא משמעת ילדים

 

 

 

בואו ליהנות מחוויית למידה ישראלית עדכנית מקרוב, גם כשאתם רחוקים

גם אם אינכם יכולים להצטרף לסדרה הנ"ל, הנכם מוזמנים להרשם דרך המייל לצורך קבלת עדכונים על מפגשים נוספים, שיתקיימו בהמשך, בנושאים שונים ובאזורי זמן שונים.

 

סדנאות המשך:

§ חיזוק הדימוי העצמי

§ יחסי אחים במשפחה

§ איתור בעיות ושיפור כישורים חברתיים

§ מימוש פוטנציאל אישי להצלחה

 

הרצאות מוקלטות

הרצאות להורים ואנשי חינוך בקטעי וידאו מוקלטים

סדרת הרצאות 'עצות להורים - קצר ולענין' 


הרצאה מספר 1: חיזוק דימוי עצמי של ילדים

בהרצאה מוסבר מהו דימוי עצמי לסוגיו, וכיצד יכולים הורים להשפיע ולחזק את הדימוי העצמי של ילדיהם בשיטות פשוטות ויעילות. ההרצאה מלווה בדוגמאות רבות- קצר ולענין!


הרצאה מספר 2: משמעת ילדים 

בהרצאה מוסבר מהי משמעת , כיצד ניתן לאכוף אותה עם מקסימום שיקול דעת, ומינימום כעס ומאבקי כוח. מודגמות טכניקות מעשיות כיצד להביא את הילדים להקשיב להורים- קצר ולענין!


הרצאה מספר 3: כיצב להשאר רגוע כשהילד מרגיז

עוד הרצאה מוקלטת בסידרה עצות להורים קצר ולעניין
הפעם עצות מעשיות איך להשאר הורים רגועים כאשר הילד גורם לנו להתרגז.
ההרצאה מסבירה מה מפעיל אותנו וכיצד להיות מודע לדבר ולשלוט במצב כדי להשאר הורים רגועים ומתפקדים ובכך גם לעזור לילדינו
 
הרצאה מספר 4: התנגדויות בקבוצה 
ההרצאה הוקלטה ביום עיון למרפאים בעיסוק בדצמבר 2014. ההרצאה מסבירה את מקורות ההתנגדויות בקבוצה, את הדרך בה המנחה יכול להבין את ההתנגדויות מבחינה דינמית בקבוצות משימה. כיצד הוא יכול להתערב ולקדם את מטרת הקבוצה למרות ההתנגדות , ותוך שימוש בה. 
 


 

סדרת הרצאות  מאתר 'בין הצלצולים' - (מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית)


הרצאה מספר 1: סוגסטיות חיוביות

סוגסטיות חיוביות הן צורת תקשורת אשר מסייעת למניעת הסלמה בתקשורת, ומעודדת הקשבה, שיתוף פעולה וגיוס כוחות חיוביים לפתרון בעיות  


הרצאה מספר 2: ניהול דיון יזום על נושא רגשי או חברתי

מגוון טכניקות לתכנון דיונים על נושאים רגשיים וחברתיים כגון חרם, מקובלות חברתית, הבעת ביקורת ושיתוף ברגשות


הרצאה מספר 3: מה עושים כשילדים נחשפים 

הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין מסבירה איך ליצור בקבוצה אווירה תומכת, שתאפשר לתלמידים להעלות סיפורים אישיים, וכיצד להגיב כאשר סיפורים כאלה עולים


הרצאה מספר 4: איך לנהל דיון רגשי בכיתה

הפסיכולוגית חלי ברק שטיין מסבירה כיצד להתכונן לדיון על נושאים רגשיים בשיעור. מורה צריכה להתייחס לרגשות -- מה זה אומר?


  הרצאה מספר 5: ההזדמנות שבדיאלוג

הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין מסבירה מדוע השעה הפרטנית היא הזדמנות להעצמה אישית של הילדים והקשר עם המורה


הרצאה מספר 6: תקשורת בין מורים להורים במצבי לחץ

בין מורים והורים קיימת שותפות בתהליכי החינוך הפורמאלי, הערכי והחברתי של הילד. על כן, צריך שיפתחו תקשורת שיש בה אמון הדדי, ושיתוף פעולה. בסרטון, נותנת חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, כלים ליצירת תקשורת מיטבית בין מורים להורים, גם כשנוצרים קונפליקטים ומתחים בתקשורת


הרצאה מספר 7: איך מגיבים להתפרצויות רגשיות של ילדים

הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין, מתייחסת להתפרצויות ריגשיות של ילדים במהלך השיעור וממליצה על מספר תגובות על פיהן יכולים המורים לפעול ביעילות כדי לשפר את המצב


הרצאה מספר 8: איך מקיימים דיאלוג רציף בשעה הפרטנית

הפסיכולוגית החינוכית חלי ברק שטיין מסבירה איך ניתן לקיים קשר משמעותי ודיאלוג רציף בשעה הפרטנית


 

אודות

אודות חלי ברק

על עצמי

*נולדתי וגדלתי בחיפה. בילדותי הייתי שחיינית מקצועית ושחקנית חובבת, במשך שנים ניהלתי תאטרון בובות במקביל לעיסוק בפסיכולוגיה.

 מגיל עשרים שלי אני גרה ברעננה שם בניתי את ביתי ואת מרכז עיסוקיי המקצועיים.

 *אני אמא לגיא, בן 24. נשואה בשנית לנתן שטיין

נסיוני האישי עם בני, ונסיוני המקצועי עם מטופלי הרבים הביא אותי לפתח מודל לדיאלוג בין הורים ומורים לבין ילדים,  דיאלוג המשלב סמכות, אמפטיה ורגישות הדדית.

המודל החינוכי- טיפולי שלי לדיאלוג מפורט בשלושת ספריי: 'בגובה העיניים- לדבר עם ילדים' 1999, 'תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים- תשובות של ילדים 2003, ו'כשהילדים יוצאים מהבית- יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים' 2007.

במקביל אני מפרסמת באופן קבוע באתר שלי מאמרים מעשיים להורים , ואנשי חינוך על תהליכים קבוצתיים (כמו 'עבודה עם התנגדויות'), דיאלוג הורים- ילדים (כמו 'דיאלוג לפתרון בעיות'), ונושאים משפחתיים (כמו 'כסף ומשפחה')

במשך כעשרים שנה אני מטפלת ומייעצת לילדים, הורים ומשפחות, מלווה מנהלים ואנשי חינוך. מעבירה הרצאות וסדנאות להורים,  ואנשי חינוך במסגרות שונות.

רקע מקצועי

*בהכשרתי המקצועית אני פסיכולוגית חינוכית מומחית (רשיון מס' 3211/1)

* מנחה קבוצות, ומלמדת 'תהליכים קבוצתיים' בכתות וארגונים

*  פסיכותרפיסטית- מטפלת ויועצת לילדים, הורים, זוגות, ומשפחות

 *מעבירה הרצאות וסדנאות בתכנים פסיכו- חינוכיים כמו : שיפור המשמעת והאחריות של ילדים, הקניית ערכים, חיזוק הבטחון העצמי, ועוד. קהלי היעד מגוונים: הורים, אנשי חינוך (גננות, מורים, מנהלים, יועצות) פסיכולוגים, ומטפלים פרה-רפואיים

*משנת 1996 עובדת בקליניקה פרטית  באבחון וטיפול בילדים, נוער וצעירים, ובהדרכת הורים, זוגות ומשפחות.

*משנת 1995 מרצה בסמינר הקיבוצים בתוכנית להכשרת מנחי קבוצות.

*משנת 2005 נותנת יעוץ והדרכה להורים ואנשי חינוך בטלפון ובאמצעות הפורום באתר האישי שלי www.hebpsy.net./barak

נסיון מקצועי:

הכשרתי האקדמית ונסיוני הקליני המצטבר מאפשרים לי לשלב בעבודתי הבנה של תהליכים פסיכולוגיים העוברים על הפרט (ילדים, צעירים, הורים, אנשי חינוך וטיפול) ותהליכים העוברים על קבוצות וארגונים בתוכם מתפקד הפרט.

היעוץ שלי מכוון אנשים באופן מעשי לשיפור התמודדותם במצבי חיים שונים- אישיים ומקצועיים. אני משלבת גישות דינמיות, קוגנטיביות- התנהגותיות, ואימוניות (מומחית NLP) עם התיחסות לגוף (מומחית SOMATIC EXPERIENCEׂ)

אני מאמינה בדיאלוג ככלי מרכזי לעבודה רגשית לכל סוגיה. דיאלוג, שכל חד מאיתנו יכול לקיים עם עצמו ועם הזולת כדי להבין, לווסת ולהתמודד עם רגשות, ומצבי קושי שונים.

מיוני 2007 אני עובדת לסירוגין בניו יורק ובישראל, ונותנת יעוצים גם בטלפון ובסקייפ

להלן פרוט קורות חיי, הכשרתי ונסיוני המקצועי

About Rachel Barak

About Rachel Barak
 1-516-474-2310
1-516-822-2947

Education

 

1999-2002 : Haifa University, School of Psychotherapy – three-year program in Child Psychotherapy.
Aug. 10, 1995: Specialist certification in educational psychology.
1990-1993: Advanced coursework in family therapy and organizational consulting.
1989-1991: Tel Aviv University, School of Social Work, Continuing Education Department – two-year program in Group Facilitation.
1984-1987:  Tel-Aviv University, Counseling and Occupational Psychology program – M.A. in Psychology. Thesis: Death Anxiety in Children.
1980-1983: Tel Aviv University – B.A. in Psychology and Education, Curriculum Development program. Cum laude.
1977: Hugim Academic High School, Haifa, Mathematics/Sciences Section – matriculation certificate.

 

Employment

2007- present         Manager of a "child psychology" forum in www.doctors.co.il

 

1998-Present: Trainer for psychologists at educational psychology clinics. Topics: "Working with Systems," "Group Processes," and "Working with Parents."
Course instructor in regional continuing education programs for psychologists and at the National Conference of Educational Psychologists. Course topic: "Group-Oriented Perspective as a Tool in Coping with Classroom Difficulties."
1996-Present: Educational psychologist in private practice. Provide diagnosis, therapy, and parent guidance (details in Experience section).
1994-Present:  Lecturer in two-year Group Facilitation program, Continuing Education Center, Seminar Hakibbutzim College of Education. Lead experiential group dynamics course, teach group facilitation skills course, and supervise students.
1993-Present: Leader of workshops and training sessions on topics in educational psychology for educational psychology personnel (details in Experience section).
1987-2005:  Teacher and psychology section coordinator, Hayovel Comprehensive High School, Herzeliya. Participated in writing and grading national matriculation examination in psychology.
1993-1998: Lecturer at Levinsky College of Education, Beit Berl College, and Seminar Hakibbutzim College of Education. Taught courses on a variety of topics in educational psychology, including "Transition to Special Education," "Teachers' Professional Identity," and "Discipline Problems in Preschool."
1993-1997: Mentor teacher in "My Strengths" Program, Center for Educational Technology.
1990-1996: Educational psychologist, Municipal Psychology Service, Ramat Hasharon and Raanana.
1990-1995: Psychologist at evaluation centers for identification of managerial potential, Bank Leumi.
1991-1992: Lecturer in continuing education courses for teachers, Bar Ilan University.
1979-1990: Administrative and artistic manager, Buboni children's marionette theater.

 

Experience

Two main areas of experience:
First, as a group facilitator specializing in work with dynamic processes in classrooms and in educational task groups.
Second, as an educational psychologist specializing in dialogue processes, classroom management, and work with parents and administrators.
The combination of these two areas of experience enables me to apply an integrated approach to educational issues confronted by parents and educators in their interactions with children and classrooms.


1. As a group facilitator:
Lead workshops and groups for psychologists, other clinical professionals, education professionals (counselors, teachers, principals), and parents.
Lead groups dealing with interpersonal relationships, staff development, and communication within work teams.
Lead educational groups on topics such as dialogue with children, reinforcing discipline and responsibility, the relationship between parents and children and the educational system, classroom management, and managerial identity of administrators.
Conduct workshops aimed at imparting group facilitation skills.
Provide supervision for group facilitators.

2. As a specialist educational psychologist:
Perform psychoeducational assessments for children and adolescents (tests of intelligence, learning disabilities, and emotional functioning).
Provide individual therapy for children and adolescents.
Provide parent guidance.
Lecture and lead workshops on educational topics for parents and education professionals.
Lecture topics: "Dialogue on Discipline and Responsibility," "Problem-Solving Dialogue," "Dialogue to Impart Values," "Maximizing Potential for Success," "Working with Children with Special Needs," "Group Processes in the Classroom," and more.

3. Publications: 3 books on the subject of parent-child dialogue
When Children Leave Home: Parent-Child Relationships from Age 18 to as Long as Needed – 2006, Yessod Publishing.
Listen to Me for a Moment! Parents' Questions – Children's Answers – 2002, Ach Publishing.
At Eye Level: Talking to Children – 1999, Ach Publishing.

4. Media experience
Appeared on television programs as a consulting psychologist:
- Eight months on the Odetta show, Channel 10.
- Appearances on programs such as Parent Time, Parent Channel.
Radio consultant – guest psychologist on the Varda Raziel-Jacont show, Radio Lelo Hafsaka.

 

References available upon request.

 

 

 

Articles

Articles
By Rachel Barak, Psychologist

Handling Discipline and Motivation Problems in the Classroom through Group Processes
Teachers often confront discipline and motivation problems in the classroom: children may interrupt, talk back, arrive late, or disobey rules. Some children lack motivation and suffer from anxiety and learning difficulties. In terms of the social composition of the class, in many classrooms there is a child who is overbearing, aggressive, rejected, and takes the role of class clown. Discipline and motivation problems make it difficult for teachers to achieve their objectives of teaching and educating children in a supportive, safe classroom environment and to feel that the work of teaching is as satisfying and enjoyable as they would like.

 

 

Lectures & workshops

Lectures & workshops for Parents and Education Professionals
By Rachel Barak, Psychologist

 Topics for Parents & Education Professionals:

1. Dialogue on Discipline and Responsibility

The lecture will explain the human need for boundaries, on the one hand, and the difficulties authority figures (parents, teachers) encounter in maintaining boundaries, on the other hand. We live in an era of conflicting messages regarding the need for authority and discipline versus the need for democracy. We will learn about our individual personal interpretations of "desirable discipline," focusing especially on many people's unrealistic expectation of complete, quick, rational discipline "with a smile," as well as expectations of "internal discipline" – responsibility – where this is impossible. The high cost of these expectations is needless anger that reduces the effectiveness of the discipline process. The lecture will propose a model for realistic expectations appropriate for children's discipline, from preschool age to adolescence. We will discuss key techniques for "talking discipline" with children (at home/in class), for being "hard on the problem and soft on the person," and for maintaining boundaries in a humane, respectful way.

2. Dialogue for Problem Solving

During the course of their lives, children encounter various problems – academic, social, and emotional – causing them to feel distress, anger, and frustration. Sometimes the child is interested in help from adults (parents, teachers), while other times it is the adults who are troubled by the problem and would like to help resolve it.
Most adults try to help by explaining to the child how she should act, giving rational advice, and directing her towards the solution they believe is desirable. These attempts to help are often unsuccessful – the child is angry, feels attacked, and rejects the help.
Parents sometimes interpret their role in "helping the child" unrealistically. They try to find a quick, simple, perfect solution to the problem that will rescue their child, and themselves, from pain. Since it is usually not possible to provide this type of help, the parents and child remain frustrated. The lecture will suggest a recommended way of talking with children when they are in distress: listening, expressing empathy, understanding what exactly the problem is, and seeking a solution suitable for the child, together; holding a dialogue that brings the adult and child closer and allows the adult to be relevant to his child and to help effectively. We will emphasize the adult's ability to remain supportive and humane even when communication with the child is threatening and unpleasant.

3. Listening to and Understanding Children

Children have a rich inner world; they feel and think intensely. Their emotions and thoughts are communicated directly (spoken), but mainly indirectly (signaled). Sometimes they lack words, while often they themselves are unaware of these messages. Children subtly transmit their feelings, whether through behavior or through hints. Thus, for example, a child who claims he is bored may be trying to signal that he is having difficulty; a child shouting that she doesn't care may be trying to say that she cares very much, but has given up. It is not easy for us as adults to understand children's overt and covert messages. Sometimes it is hard for us to listen – because the message itself is a difficult one (the child is criticizing us), because the message is unacceptable to us based on our adult judgment (how can he not want to study – it's important!), or because we rush to answer and be right, even before listening and understanding the child. The lecture will detail the barriers to accurately listening to children and explain how to understand covert messages and conduct empathic, progress-inducing dialogue in order to better understand them.

4. Children Explain: How to Teach Us Values

Parents and educators believe it is highly important to teach children values, so that they internalize the rules of society and "behave properly." They assume values are essential and will help the child fit into society better and become a functioning, successful adult. This is true: it is important for children to be hardworking, polite, honest, appreciative of culture, and patriotic; the same goes for adults.
In reality, it is quite difficult to impart values and to live according to values. Values are often taught through moralization, anger, and punishment for violations. Values are communicated in a self-righteous way with an expectation of absolute obedience, which is difficult to apply in real life (do not lie, do not tell tales – who can live up to these values in their absolute form?). This type of values teaching naturally fails, leaving both adults and children frustrated.
In this lecture, I will explain to adults, through a first-person narrative from the perspective of a "representative child" and her peers, how values can be discussed "at eye level" and how values can be taught through supportive dialogue. For example, how adults can provide a realistic model for children to learn values; how values can turn from "posters on the wall" to a road map that helps in real life. Children, and I myself, believe that this type of values teaching can succeed.

5. Turning Potential into Academic Success

Every infant has innate potential. This is the intellectual, emotional, social, and physical potential that delineates the maximum level of functioning possible for that child. Suitable environmental conditions are necessary in order to realize this potential and truly succeed; these conditions are created by adults – parents and teachers.
The lecture will explain the conditions necessary in order to realize the potential for academic success – physical, and especially emotional and social conditions that provide children with a sense of security, acceptance, and belonging, and encourage them to develop the strengths and self-confidence needed for learning.
The lecture will then describe the way teachers and parents fall into a trap resulting from their well-meant desire to urge children to succeed: they criticize and pressure, achieving the opposite outcomes of anxiety and withdrawal. Many children are "underachievers" who do not realize their full potential, a situation that frustrates parents, teachers, and the children themselves, and causes damage to self-esteem, anger, and discipline problems. The lecture will explain how to cope with this problem by developing dialogue with children aimed at stimulating their potential, mainly through the reduction of barriers caused by anxiety and low self-confidence that impede learning, and by forming supportive, strengthening emotional dialogue.

6. Children's Social World

Children's social functioning is a central part of their development. Children themselves as well as parents and teachers are very troubled when children have social problems of various types, such as loneliness, shyness, rejection or exclusion, or friends who act as a negative influence; antisocial behaviors such as aggression, domination, humiliation, extortion, exploitation, etc.; problematic social standing, such as being classed as a "nerd"; or the child's personal experience of being insufficiently popular.
The lecture will explain various sources of social problems: lack of social skills (such as the ability to carry on a conversation, share, give in, play); problems in self-image and the child's sense of self-worth that impact his social relationships; aggression and frustration stemming from the child's own world that are expressed in his relationships in a way that causes problems; and parents' unrealistic social expectations for their children (e.g. an inability to accept the fact that a child is satisfied with a small number of friends and does not need more).
The lecture will suggest ways for parents and teachers to improve children's social coping. For example, teaching the child social skills and reinforcing her self-confidence, either in an educational or therapeutic setting, while also addressing the family setting – strengthening parents' awareness of their expectations and of pressure and criticism that exacerbate the situation, and instead building supportive dialogue to improve the child's social functioning.

 7.Strengthening Self-Image 

Self-image is the way we perceive ourselves and the value we assign to ourselves – high and positive, or low and negative. A low self-image works against us: it damages our sense of value, makes it difficult to invest effort in order to succeed, and also harms social relationships, due to the negative interpretations it generates. A positive self-image works for us: it drives us to make an effort to succeed, strengthens us in difficult times, and encourages us to maintain good social relationships. Parents and teachers are willing to do “anything” to boost children’s self-image, but don’t always know how. This lecture will present various ways of strengthening children’s self-image, which can be implemented both in the classroom and at home.

 8. Money and family relations

Money runs our life. It determines our life style, our relations with others and even our health. Still, people don’t usually talk openly about money. Sometimes it’s a taboo and in other times it’s embarrassing. In families money issues arise anger, jealousy, and frustration and control issues. There are arguments and fights over money, between parents and their children and between siblings and siblings in law. As the parents get older there are more issues related to their will.

In  my talk I will explain the emotional aspects of money, the ways it affects our lives and family relations. I will also offer techniques to better manage our money issues in the family. This is especially important in these days of financial destrsss.

 

 

 

 

 

 

Topics for Education Professionals:

1. Practical Care of Children with Special Needs
Children with special needs (academic, emotional, or behavioral) often evoke distress in those caring for them. Parents and teachers experience a similar "narcissistic injury," a sense of worthlessness, failure, and frustration in their confrontation with the ongoing difficulties. The lecture will explain typical responses of parents and teachers in the encounter with special-needs children; describe irrational expectations of improvement that inevitably are not fulfilled and arouse a great deal of anger; and discuss the anxieties and anger projected onto the child and everyone involved in the process.
The lecture's main argument is that there are similarities in the emotional responses of all those involved – everyone responds with difficulty and regression, and as a result, the child's care is often not practical and effective. We assume teachers are the professionals in this process and must identify the emotional difficulties of the child and the parents, as well as their own, and lead a professional dialogue aimed at improving the situation. The lecture will include examples drawn from actual case studies.

2. Group Processes in the Classroom
The lecture will address various ways of improving teacher-class dialogue, especially in situations of resistance – discipline problems, lack of motivation, and social problems. Most teachers respond to classroom problems at the individual level, in reference to a particular student, with insufficient understanding of the group processes that occur in the class and can sometimes explain problems that emerge.
For example, a particular student being rude to the teacher may sometimes be expressing a "group voice," representing the group as a whole and telling the teacher that they are having a hard time or are angry. While the child has her own personal characteristics that cause her to be rude, in the group context of the classroom her rudeness has a broader significance. The teacher can address the group process and improve the situation.
Another group process important for teachers to understand is the developmental stages undergone by the class over the course of the year. Thus, early in the year the children are still insufficiently independent, and may test boundaries through rudeness or difficulty in learning; this is their way of expressing their distressing feelings of anxiety and dependence. Teachers who are not alarmed by these phenomena will be able to establish a practical dialogue with the children in which rules and work methods are defined. Similarly, it is important to realize that towards the end of the year, many classes start to show disrespect for the rules and a decline in motivation. Many teachers see this as a sign of the lack of success of their work, whereas these are actually typical characteristics of the ending stage.
Familiarity with normal group processes and stages will save the teacher anger and disappointment and help her respond to the class more effectively.

 Topics for organizations: 

1.ACHIEVING ONE’S FULL POTENTIAL FOR SUCCESS

Every human being has a wide variety of innate potentials:  intellectual, emotional, social and physical abilities that, when fully realized, reflect the highest level of performance for this person. In adult life the inner potential is supposed to be fulfilled through results and successes in life itself.  It is not enough for a person to want or to be able to succeed- he must also show measurable results.

The process of realizing one's potential requires certain qualities - especially mental strength.  This is the energy that enables a person’s achievements to match his or her potential.

Unfortunately there are many people who have difficulty reaching their full potential. They experience frustration, anger and low self-esteem. In addition they are not able to attain goals (their`s or assigned) and again - the consequences are damaging.

 

 In my lecture I will specify the emotional obstacles facing each individual who wants to realize his potential for success. For example: the propensity for perfection, irrational interpretations of situations, the difficulty to withstand frustrations and failures , trouble controlling one’s feelings , and problems in communicating with oneself  and with others. 

 

 Special  emphasis will be given to the abilities that help us to fulfill potential and achieve satisfaction . For example:

*The ability to have a realistic perception of your strengths and weaknesses. Accurate self-awareness that is not unduly distorted by anxieties or grand wishful thinking.

*The ability to self–regulate and manage feelings such as: anger, disappointment, anxiety, frustration, helplessness. Feelings that often emerge facing the inevitable setbacks and failures that are often encountered along the road to success.

*The ability to reinforce self -confidence and find practical solutions in stressful situations.

*And of course the ability to have an efficient dialogue with people around you .Identify their needs and feelings with empathy and at the same time be focused on advancing the mission .

 

In my lecture I will demonstrate the principals described above in the personal and professional  environments of the participants .

 

2. Think possitive! Deal with your  negetive thoughts Our reactions to events surrounding us are less related to the event itself, but more to our interpretations of it: the way we understand the situation, a subjective comprehension that sometimes offends us. We find ourselves angry, offended, despaired, jealous – sometimes on the basis of our incorrect interpretations.

 

We all have an inner dialogue with ourselves, mostly unconscious, in which irrational thoughts incline to manage us in an automatic, inefficient way while rational thoughts try to contend with them in order to guide us to a better place.

For example: if someone objects to your position, you may think he means to harm or overpower you. You may be inclined to engage in an uncompromising power struggle in order to strike back and win (irrational thinking).

But if you accept the legitimacy for other people to think differently, you will be able to negotiate from a practical and more efficient position (rational thinking).

Second example: If you have difficulties in achieving a certain assignment and think it is going to fail - maybe because of your own fault -you may react with stress, guilt and despair (irrational thinking).

But if you think that along the way to success hurdles and difficulties are always there, you will seek practical solutions and succeed (rational

 

In my lecture I will explain the nature of irrational thinking according to Alebert  Ellice  theory  ( the R.E.T).

I will explore reactions such as: “I must!”, “What a catastrophe!", self demeaning thoughts, and  frustrations that arise .

During the lecture I will present a way to engage in an inner dialogue with your thoughts in order to achieve practical and rational thinking. This way every person can regulate his feelings and improve his responses coping with occupational and personal difficulties.

 

3.  It doesn't have to be so stressful!

Managing your feelings under pressure

Coping with stress is a task we all must handle in our personal and professional lives. High stress levels can damage our health and quality of life, as well as the quality of our output. In this lecture, I will review the sources of stress in modern life in general, and in the work world in particular. I will present models and methods for reducing stress levels and achieving better control over our personal experience of stress. The basic assumption of this talk is that the feeling of stress is related to our personal interpretations of the reality around us, and that awareness of our internal dialogue and improvement of stress-management techniques can bring about significant change for the better. It doesn’t have to be so stressful!

 

4.-Talk to me! Effective dialogue as a way to achieve goals

 

Dialogue with others is essential in order to achieve personal and professional goals. Both in personal life and in the work world, we must:  listen to others and understand their intentions, both explicit and implicit; show empathy; negotiate over opinions; and try to reach agreements that bring us closer to our objectives. At the same time, we need to be clear with ourselves: to know what we want, what is realistically possible, and what we may have to give up.

 

It is important to be able to express our wishes clearly, in a way that is suited to the listener. This type of dialogue can help us raise motivation and solve problems with employees and clients. In this talk, I will describe the principles of effective dialogue, the ways of inspiring others, and influence them. I will demonstrate the approach and techniques using scenarios from the work environment.

 

 

For details:
Rachel Barak-stein
heliba@inter.net.il 
              516-474-2310       

              516-822-2947       
 

 

Referals

Referals
  
 

Ms. Tsipi Mel, Hayovel high school - Herzeliya.

Mrs. Tzipi Haikin, Israeli Psychological Association

Mr. Moshe Alon, Tel-Aviv's Psycho-Educational Service

Mrs. Michal Carmel, Kibbutzim College of Education

Mrs. Madlena Treister, State of Israel - Ministry of Education

Dr. Leora Lev, Local Support Center of Kfar Saba

Mrs. Lea Zaide, Department for Elementary schools, Tel-Aviv Municipality.

Mrs. Havatzelet Arnon, Ministry of Education

Mrs. Esther Shalev, Jaffa Educational Services

Mrs. Irit Kirszenblat, Municipal Psychological Services of Rehovot City.

Mrs. Irit Bar-Sela, Ministry of Education

   

 

מאמרים

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.