לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
על העברה אירוטית במסגרת הטיפולית – המקרה של אוריעל העברה אירוטית במסגרת הטיפולית – המקרה של אורי

על העברה אירוטית במסגרת הטיפולית – המקרה של אורי

מאמרים | 12/4/2024 | 1,968

התמודדות של מטפלת עם מטופל שהתאהב בה ומביע רגשות משיכה ותוקפנות עוצמתיות שמאתגרות את הקשר הטיפולי. וניתוח תהליך ההתמודדות עמן לאור עקרונות ההעברה האירוטית המשך

 

על העברה אירוטית במסגרת הטיפולית – המקרה של אורי1

הדר חזן

 

 

הקדמה

המקרה המתואר התרחש במסגרת קשר מקצועי אינטנסיבי, הכולל פניוּת וזמינות של 24 שעות ביממה, עם צעיר העובד בתעשיית הזנות. במאמר זה אבקש להציג התמודדות שלי כמטפלת עם התאהבות של מטופל צעיר לאור עקרונות ההעברה ותשוקה אירוטית בטיפול. העברה אירוטית מתחילה לעתים במופע חיזור עדין וכמעט בלתי נראה: הערות על פרטי לבוש ונעימות הקול שלא מעוררות תשומת לב מיוחדת. עם הזמן, הערות-אגב אקראיות מתחלפות באמירות ישירות אך מאופקות: "אין לי חשק ללכת מכאן, הייתי נשאר לישון כאן על הספה הנפלאה הזו", "הייתי נשאר כאן לכל סוף השבוע עד פגישתנו הבאה. מתלוות להן הזמנות תמימות למראה: "תבואי לראות את הבית שלי", "תבואי למסיבה..." אחר כך מופיעות אמירות מפורשות מעט יותר: "ראיתי אותך בבית הקפה ולא יכולתי להפסיק להסתכל עליך. ראיתי עם מי דברת, עם מי הלכת, קנאתי במי שישב לצידך". מכאן, כמו במדרון חלקלק, מתעצמים הרגשות והתחושות. חלומות ארוטיים וכמעט פורנוגרפיים על המטפלת פוקדים את המטופל בלילות ולעיתים גם בימים. משאלות לב הופכות לדרישות לגעת, להרגיש, לנתק את המטפלת מההקשר המקצועי ולהפוך אותה לרכוש פרטי: "אני מוכן לשלם לך כפול ממה שאת מרוויחה בחודש".

העברה אירוטית בטיפול

העברה ארוטית דווחה לראשונה על ידי י'וזף ברויאר במסגרת הטיפול הידוע באנה או. פרויד, שהיה שותף בניתוח המקרה ובכתיבה עליו, היה הראשון להסביר את התופעה. על פי פרויד, העברה מתרחשת כאשר המטופל חווה מחדש רגשות שמקורם בחוויות ילדות שהודחקו בשל הקונפליקטים שעוררו, ומעביר אותם אל המטפל וזה הופך להיות המושא של אותם רגשות ב"כאן ועכשיו" של הסיטואציה הטיפולית. הוא ראה הן ברגשות אהבה והן ברגשות עוינות מצד המטופל שחזור לא־מודע של יחסים אדיפליים. על פי עקרון זה, העברה אירוטית היא אקט של התנגדות להליך הטיפולי שבה המטופל מסיט, באמצעות רגשות אהבה עוצמתיים אל המטפל, את תשומת הלב מהנושא האמיתי שמטריד אותו. ההתנגדות מתרחשת בנקודות מסוימות בטיפול שבהן המטופל נדרש לשחזר דחפים ופנטזיות או להודות בפרטים טעונים מעברו (פרויד, 1915).


- פרסומת -

במהלך הזמן שינה פרויד את עמדתו לגבי העברה אירוטית וראה בה אמצעי טיפולי בעל ערך לשחזור יחסי אובייקט ולתיקון יחסים מוקדמים של המטופל (1910 ,Freud). כך כתב פרויד על אנה או: "פעם היו סבורים כי חולה סובל בשל אי-ידיעה ולאחר שמבטלים אי ידיעה זו על ידי הודעה, חזקה עליו שיחלים... לא אי הידיעה כשלעצמה מחוללת המחלה, אלא התבססותה על אי ידיעה של התנגדויות פנימיות שעוררו את אי הידיעה תחילה ועכשיו הן מוסיפות להתקיים" (1910 ,Freud). העברה אירוטית אפוא, היא אמצעי דרכו ניתן להתחקות אחר מקורן הלא מודע של אותן התנגדויות. במאה השנים שחלפו מאז ארוע ההתאהבות של אנה או בי’וזף ברויאר התפתחה מאד ההבנה של התהליך שמטפלים מנוסים רבים מכירים: התאהבות ארוטית של המטופל במטפל.

הספרות המחקרית נוטה להבחין בין העברה ארוטית (Erotic Transfer) לארוטיזציה של העברה ((Eroticized Transference. בעוד העברה ארוטית מתארת שילוב של רגשות ארוטיים רכים של מטופל כלפי מטפל (Person, 1985), אירוטזציה של העברה כוללת ביטויים קיצוניים של תשוקה מינית המופיעים בקרב מטופלים. כך, אירוטיזציה של העברה היא תת-מקרה של העברה ארוטית. בלום (1973) הגדיר ארוטיזציה של העברה כחלק הקיצוני בספקטרום של העברה אירוטית בהיותו רגש עוצמתי חזק ואי-רציונאלי השולט במטופל. העברה אירוטית ואירוטיזציה של העברה הם מצבים שכיחים בחדר הטיפולים. על אף שההיסטוריה המתועדת של ההעברה ארוטית מתייחסת בעיקר להתאהבות של מטופלת אישה במטפל גבר (Lester, 1982), התאהבות נואשת וכמיהה עזה לאיחוד פיזי איננה ייחודית ליחסי מטפל-מטופלת אלא מתרחשת לעיתים תכופות גם ביחסי מטפלת-מטופל.

הגורמים להעברה ארוטית מוסברים לאורך ההיסטוריה של הפסיכואנליזה בעיקר במונחים אדיפאליים ופרה-אדיפאליים. על פי גולד (1994) מה שנראה על פניו כמו תשוקה מינית עשוי לייצג כמיהה פרה-אדיפאלית להזנה, הכרה, הגנה והערצה. לטענתה, הצורך הקמאי העוצמתי המתעורר במטופל יוצר לחצים קשים מנשוא המבקשים סיפוק בצורה של מימוש האירוטיזציה עם המטפלת. פרויד (1915) לעומת זאת הסביר שבמהלך הטיפול מתרחש תהליך שחזור שבו מתעוררים לתחייה ניצנים של תחושות ילדיות שגורמים למטופלת לחוות מחדש את פנטזית ההתאהבות באביה. כך למשל, בחלומה של אנה או מילא ברויאר את תפקיד האב. בחלום איימה אנה לעזוב את המטפל כפי שעזבה את ביתו של אהובה. ברויאר, שלא הצליח לזהות את ההעברה, הביא לכך שאנה תעזוב לבסוף את הטיפול.

פרויד לא ראה בהעברה ארוטית חוויה אמיתית אלא אוסף של תחושות המהוות ביטוי בסט הטיפולי לדחפים מדוכאים. ואולם, אפשר לראות בהתאהבות חוויה אמיתית ועוצמתית ולטעון כי דווקא העוצמה והאינטנסיביות של הרגשות הם היוצרים את האתגר עבור המטפל (Ogden, 1999). אדרבה, העברה אירוטית היא תהליך טיפולי שבו המטופל חש שהוא נבלע לתוך רגשות עוצמתיים של כמיהה למגע פיזי.

להעברה הארוטית תפקידים שונים ופנים מגוונות. היא עשויה לבטא התנגדות לטיפול באמצעות תחושות החוסמות את התקדמות החקירה הנפשית (impasse). כך המטופל המבטא תחושות מיניות משפיע על העבודה הטיפולית וגורם ל"התקפה על קישור" (attack on linkage) ((Bion, 1967 – מצב שבו המטפל נעדר יכולת לקבל את ההזדהות ההשלכתית שלו. ההעברה מסוג זה יכולה להוות פיתוי והעמדה של המטפל במבחן מוסרי, אתי ומקצועי. העברה ארוטית עשויה אף להוות אמצעי תקשורת (Schafer, 1993) או שחזור של יחסי אובייקט מוקדמים שבהם הכמיהה המינית מבטאת צורך באם מטפלת. כדברי רפופורט (1956): "דחיפות הרעב המכרסם לאם מטפלת ומאכילה" (עמ', 519). רפופורט גורס כי התשוקה העזה היא הדרך המוכרת שבה מסביר לעצמו המטופל את התחושות העזות והילדיות שהוא חש כלפי מטפלת "בכאן ועכשיו" של הטיפול: "הרגשות יהיו מוסווים על ידי הדרישה הסוערת למגע גניטלי קונבנציונלי יותר" (עמ' 519).

לבסוף, אפשר לראות בהעברה אירוטית בלבול בין שפת הרוך לשפת התשוקה (פרנצי, 2003) ובין שפת הילדים לשפת המבוגרים. מזווית זו נראה כי המטופל מפרש את החוויה הרגשית המשוחזרת של יחסי האובייקט בשפת המושגים של המבוגר שהיא שפת התשוקה. הסיבה לכך היא שהעברה אירוטית היא חוויה הנחווית כחלק מרגרסיה עמוקה של המטופל למצב ראשוני של חיבור לגוף המענג אותו (Winnicott, 1955). במצב זה המטופל הוא כתינוק המשתוקק לחמימות, להזנה ולהגנה של רחם אימו, אולם בהיותו בפועל מבוגר בעל מערכת מושגים שונה מן הילד הוא מפרש את תחושותיו כאהבה אירוטית.


- פרסומת -

תאור המקרה

אורי (שם בדוי) הוא נער טרנסג'נדר בן ה-20 העובד בזנות מזה חמש שנים. בשיחות הראשונות ביננו הוא מתלונן בעיקר על לאות, כובד ועייפות שהוא מייחס לארועים שונים בחייו. הוא שותק ארוכות ומדבר במאמץ רב. הוא מעלה זיכרונות רבים מילדותו וקטעי ארועים עצובים. הוא עצוב ומדבר לאט מאד, בשקט, על בדידות בילדותו, על אם מזניחה ועל חוויה של היות בלתי נראה. בתוך כחודש אנחנו עוברים להפגש ביחידות בקליניקה בביתי במקום בקליניקה במרכז הטיפולי. כך מתחיל תהליך שנראה כהתאהבות אך למעשה מבטא העברה אירוטית עוצמתית כלפי.

בתחילה הוא מחזר ומזמין אותי לבילוי. אחר כך, באופן מפורש ובוטה ליחסי מין. כאשר אינו מצליח לשכנע אותי הוא מחליף שוב יעד: להצטרף אליו לארועים חברתיים, להתלוות אליו כשידי מונחת על זרועו, "להרביץ הופעה" שכמוה לא נראתה, להמם את כולם. בהמשך הוא מציע הצעות "רכות" יותר: לקחת חלק במסיבה גדולה שנערכת בביתו.

עם הזמן ההתאהבות הופכת לעוצמתית ומינית עד מאוד. הנער אינו מוכן לדבר על שום דבר אחר למעט אהבתו כלפי והתשוקה העצומה למגע פיזי בינינו: "אותך אני רוצה, א-ו-ת-ך ולא אף אחת אחרת", "רוצה אותך כאשה בשר ודם. את מושכת, את סקסית, את אשה ואני חושק בך". הוא מזמין אותי לבלות איתו, לנסוע איתו לחו"ל, לבוא למסיבות.

הוא חוזר ומספר שהוא אוהב אותי ואני בתגובה מסבירה שלא אוכל למלא את בקשותיו כלשונן למרות כל מה שאני מרגישה כלפיו. הוא משיב: "לא שווה לי מה שאת מרגישה אם את לא מראה לי את זה בפועל. איך אאמין לך?" אני מסבירה שאני מבינה את האכזבה מכך שאני לא יכולה לתת באופן מציאותי את מה שהוא מבקש, ושאני מצטערת על כך שהוא מרגיש עלבון ודחייה אף כי איני מתכוונת לכך. והוא משיב: "כן, זה מעליב ויום אחד את תשלמי על כך.... יום אחד עוד תצטערי על כך".

האכזבה מחוסר המימוש של התשוקה הארוטית צובעת את תחושותיו. בתחילה הוא מאשים אותי בכך ששמחת החיים עוזבת אותו ובחוסר האנרגיה והבדידות שהוא חש במחיצתי: "קלקלת לי את שמחת החיים, קלקלת את הכיף של לבוא הנה ולהשתעשע, קלקלת את השעות המיוחדות שהיו לי כאן איתך. היו לי חלומות הכל הלך..." האשמה שהוא מטיח בי הופכת לכעס נורא שבוער בתוכו: "את הכרחת אותי, בגללך... אני מרגיש רע... קשה לי ככה... את עושה אותי חסר אונים... את לוקחת לי את שמחת החיים, את המרץ, החיוניות".

עם הזמן הוא נעשה יותר ויותר תוקפני בדבריו, התלונות מתחלפות בתקיפה בכל דרך אפשרית, הוא צועק, מקלל ומאשים; לפרקים עובר לטונים שקטים אך ארסיים. הוא דוחה את קיומי במרחב הטיפולי, מקפיד להודיע לי שהוא לא ימשיך לבוא, ומצהיר שהוא שונא אותי. אני מבינה שתגובתי כבדה מנשוא. כאשר הוא מציע שנפסיק להפגש ביחידות אני מסכימה עימו ואנחנו מפסיקים להפגש בקליניקה הפרטית וחוזרים למתכונת של פגישות במרכז הטיפולי. הרצון שלו, שהופך לתביעה בלתי מתפשרת, מעיק עלי. אני שומעת את הייאוש ונעשית מיואשת בעצמי. בזמן שהוא סובל אני חשה כאב חד מפלח את חזי. אני חומלת, מצטערת, מבקשת לסייע בהתמודדות עם הכאב. עוצמות הרגש שלו ממלאות את החלל הטיפולי. אכן, "העברה אירוטית עוצמתית היא אחת התופעות החזקות והמאתגרות ביותר בפסיכולוגיה קלינית" (Gabbard, 1994, p.385).

ניתוח המקרה של אורי במונחי העברה אירוטית

המקרה של אורי (שם בדוי) הוא דוגמא לרגרסיה עמוקה אשר מרגע שהחלה להתרחש חשפה דמות נוספת בתוכו, ממש כמו בסיפור על ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. המפגש הטיפולי לאורך זמן הוביל לאמון שאפשר לאורי לחזור אל מה שיתברר בהמשך כנקודת השבר של ילדותו. המעבר מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי (מהמרכז הטיפולי לקליניקה הביתית) סימל את תחילתה של החזרה לאחור שבעקבותיה עלתה ושטפה את המפגש הטיפולי תוקפנות קשה ואכזרית. האגרסיה אפשרה לאורי לחוות את עצמו כחזק – תחושה שנמנעה ממנו כפעוט מול אם חלשה ומעורערת ואב קשה ומאיים.

ויניקוט (Winnicott, 1963) מספר כי היה עד למהלך דומה כאשר המטופל שלו, שחשש מפני התאהבות בו, ביקש להרוס אותו כדי להציל את עצמו מהרגש המאיים. במהלך הטיפול חשתי תחושה דומה לפיה גם אורי מנסה להרוס אותי. התקפי התוקפנות שימשו אמצעי להרס האהבה שחש כלפי או ניסיון להרוס אותי כדי לא לאהוב אותי יותר; להרוס את הווית ההתאהבות ובמקביל גם את תחושת הדחייה, ההשפלה, הנבגדות והכאב הפוטנציאליים.


- פרסומת -

היכולת שלי לעמוד בתוקפנות של אורי ולהכיל אותה אפשרה לו להרפות מן "העצמי הכוזב" (false self) – עצמי שנוצר כסוג של הגנה – ולהיות הוא עצמו (Winnicott, 1963). במעבר למפגשים במרכז אורי החל להסיר מעליו את שכבות ההגנה ולפתח רגשות עזים כלפי. האגו המגונן חש בטוח לשוב אל נקודת השבר שבה חווה את עצמו כחסר אונים ומשתוקק לאמו. השתוקקות עזה לאם שנבצר ממנו להשיג שחזרה עצמה בסט הטיפולי והפכה אותי לאובייקט.

הצעותיו החוזרות ונשנות לא הרפו והוא המשיך לבקש ולהתחנן. עוצמת ההשתוקקות היתה בלתי נסבלת עבורו בעודו חש שוב חוסר אונים ויאוש נוכח עוצמת הצורך שאינו מתממש. כאשר גיליתי אמפתיה לקושי שלו כמי שרוצה משהו שלא יוכל לקבל הוא השיב בצעקה: "למה לא? זה אפשרי, תפסיקי להיות קטנונית. מה איכפת לי מהחוקים המטומטמים שלכם". בתגובה אני מדברת איתו על האכזבה והייאוש כשאני לא נענית לו ותוהה אם יוכל לקבל את הבלתי אפשרי. אורי על סף התמוטטות בשל עוצמת הרגשות שהוא חווה. על פי ויניקוט ויניקוט (Winnicott, 1963) עוצמת הרגשות מבטאת את הפחד מפני התמוטטות שמקורו בתחייה המחודשת של החרדה המקורית: "דרך חוויה מחדש בהעברה... מתרחשת תחייה של חרדה בלתי נסבלת מקורית או התמוטטות נפשית ראשונית. ההתמוטטות קשורה לגורם סביבתי שלא ניתן היה בזמנו לשלב בתחום האומניפונטיות של התינוק..." (עמוד 75).

אני אומרת לאורי שאני מבינה שהוא מאוכזב ממני, שהוא אוהב אותי ורוצה את קרבתי, ושאני מבינה שכואב לו נורא ושהוא פגוע וכועס עלי. אורי צורח: "כן, כואב לי! אבל מי את בכלל שתחשבי שזה בגללך. כואב לי ממני". אני מעלה את האפשרות שכאב זה מזכיר כאב ישן שהוא נושא בקרבו אך אינו מלווה בתמונה או במילים ממשיות; אולי כאב של דבר-מה שמקבל צורה, מילים ומשמעות כאן ביחסים הנוצרים בינינו ואולי לכן זה כל כך קשה. על כך אורי שותק. על פי ויניקוט (Winnicott, 1963) הפחד מהתמוטטות נעוץ לעתים בכך שהתמוטטות כבר התרחשה למעשה בגיל מוקדם מאד. בהעדר אמצעים נפשיים להתמודד עם הטראומה לא התאפשר עיבוד שלה והיא נותרה איפוא כגוף זר בנפש מלווה בחרדה מפני הישנות. כחלק מהתפתחות יחסי אמון כלפי המטפל הצליח אורי לחוות מחדש את החרדות העמומות והמעורפלות של עברו. מנגנון ההעברה אפשר לו לבטא את עוצמת התחושות הנפשיות באופן אירוטי. ההעברה האירוטית היא, אם כן, תהליך בו נופלות ההגנות ושולטים הכאוס, האימה והכאב.

העדר מנגנוני הגנה והתפרקות מבוקרת של האגו מאפשרים מצד אחד בנייה מחדש ואיחוד של פיצולי אישיות. מצד שני, הם גורמים למטופל לחוות כאב נפשי עמוק, שבו הוא מחייה מחדש את הזיכרון הגופני של חוויותיו המוקדמות. היעדר מילים לתיאור החוויה מחזק את הטענה שמקורה ברגש ראשוני שנחקק ברפרטואר הזיכרונות הלא מודעים ומפוענח בגיל הבגרות באמצעות עולם המושגים של שפת התשוקה. הנואשות של ההתאהבות והתחושה שאם התשוקה לא תבוא לידי מימוש האדם יחדל מקיומו מקבילות לסיטואציה המוקדמת שבה כל קיומו של התינוק תלוי בסביבה ובדמות המטפלת. שחזור החוויה משמר את תחושת הנזקקות העצומה אשר אין המטופל יכול לפרש אותה אלא כהתאהבות.

דיון

במאמרו Boa and Flowers (1991) מתאר אייגן מפגש עם מטופלת בשם ג'ניס שבמשך 25 דקות שואלת, מבקשת, דורשת, בודקת ומעמידה במבחן את יכולתו להיות הורה טוב עבורה: "אני זקוקה להורות טובה. האם תעניק לי כזו? האם תוכל? האם תעשה זאת?" (עמ' 106). באופן דומה אורי (שם בדוי) שואל, מבקש, דורש ובודק את נכונותי להיות מאהבת, פרטנרית מינית או בת זוג בכל צורה ודרך. ג'ניס מביעה באופן ישיר צורך בקשר ראשוני עם הורה אידיאלי בעוד שאורי משתמש בשפת התשוקה ומבקש לעצמו פרטנרית מינית כדרך גבר באשה. למרות השפה השונה הצורך זהה: שני המטופלים דורשים מהמטפל להעמיד את עצמו לרשותם באופן מלא ומוחלט ואפילו במחיר של שבירת הכללים.

אכן, התאהבות במטפל עשויה לעיתים להיות ביטוי של שחזור משאלות אדיפליות (פרויד, 1910). פעמים רבות משוחזר מצב מנטאלי ראשוני ובלתי אפשרי בו הזדקקות עצומה נותרת ללא מענה. הטראומה החוזרת על עצמה במצב הרגרסיבי מתהווה בטיפול ונחווית שוב כאובדן, היכחדות, התרסקות וכאוס (Winnicott, 1974). אני נוטה להאמין כי החוויה של המטופל היא מאוד אמיתית ומוחשית. הוא חש את הרגשות במלוא עוצמתן ועבורו מדובר באהבה אמיתית. האותנטיות של חוויה זו מאפשרת נגישות לאותה נקודה בזמן בה התרחשה הטראומה (Winnicott, 1970). הליווי הבלתי מתפשר שמעניק המטפל, באמצעות עמדת מוצא אמפתית נוכח הסבל שבאהבה נכזבת, מאפשר למטופל לעבור דרך הכאב ולצאת ממנו עם תקווה חדשה. היכולת של המטפל להכיל את הייאוש, הכאב והבדידות של המטופל היא זו שמאפשרת למטופל צמיחה חדשה ממקום השבר.


- פרסומת -

העברה אירוטית עשויה להוות מנוף לפריצת דרך כאשר הטיפול נמצא מבוי סתום. העברה מסמלת השתוקקות למגע גופני שאולי לא התאפשר מעולם: חיבוק, ליטוף, החזקה, הכלה – ביטויים קונקרטיים של האמא-סביבה שלא ניתנה לתינוק. ביטויים אלה מתפרשים ביחסי העברה כאהבה ארוטית. ההעברה הארוטית מסמנת חזרה לשפת הגוף הראשונית הקודמת למלים: חיבוק, ליטוף, החזקה, האכלה, נגיעה של הפיטמה בשפתיים ובחיך; תחושה של חלב הנשפך וממלא את חלל הפה ולא רק לשם סיפוק הרעב; החזקת הגוף העירום בעת ההלבשה והרחצה; ליטוף ונגיעה, העונג שבמגע הגופני; הכרות התינוק את עצמו דרך הגוף והחושים.

העברה ארוטית מסמלת את תחילתה של הרגרסיה המתבקשת במהלך הטיפול לאזור שבו טמונה הטראומה שגרמה לחרדה משיגעון ומהתרסקות. במושגיו של ויניקוט, חווית האבדן והאניהילציה, הניכור וההתפרקות שסכנתם מרחפת לאורך כל החיים (ויניקוט, 1949/2009).

ניתן, אם כן, לעבוד עם ההעברה הארוטית באופן חיובי. אם אנו כמטפלים חשים העברה כעול זו כנראה תגובתנו הרגשית אל מי שצרכיו הלגיטימיים לא התמלאו ובעקבות כך הפך לדורש בלתי נלאה שלעולם אינו מסופק וחש כל נתינה כבלתי מספקת. אם נבין שעברה אירוטית היא ביטוי של אותה הכמיהה ונוכל לעמוד בפרץ יתכן שנוכל לסייע למטופל "לחצות את הנהר" ולפצע להגליד.​​​​​​​

 

הערות

  1. ערך: ד"ר גדי און

 

מקורות

ויניקוט ד.ו. (2009/1949). התפקוד המנטלי ויחסו לפסיכה-סומה. בתוך ד.ו.ויניקוט עצמי אמיתי עצמי כוזב, תל אביב: עם עובד.

פרויד. ז. (1915). הערות על אהבת – העברה. מתוך ע. ברמן, וע. רולניק (2002), (עורכים), הטיפול הפסיכואנליטי (עמ' 120-129). תל-אביב: עם עובד.

פרנצי, ש. (2003). בלבול השפות בין המבוגרים לילד. תל אביב: עם עובד.

Bion, W. (1967). Attacks on Linking. In: Second Thoughts. Selected papers on Psychoanalysis (pp. 93–109) London: Heinemann Medical (reprinted London: Maresfield).

Blum, H. P. (1973), The concept of erotized transference. Journal of the American Psychoanalytic Association, 21: 61-76.

Eigen, M. (1991). Boa and Flowers. Psychoanalytic Dialogues,1, 106-119.

Freud, S. (1910). The Origin and Development of Psychoanalysis. American Journal of Psychology, 21, 181-218.

Gabbard, G. O. (1994). On love and lust in erotic transference. Journal of the American Psychoanalytic Association, 42(2), 385-386.

Gould, E. (1994). A Case of Erotized Transference in a Male Patient. Formations and Transformation. Psychoanalytic Inquiry, 14, 558-571.

Lester, E. P (1982). New directions in affect theory: Journal of the American Psychoanalytic Association, 30, 197-213

Ogden, J. K. (1999). Love and sex in 45 minutes: Transference love as self- and mutual regulation. Psychoanalytic Psychology, 16, 588-604

Person, E. S. (1985). The Erotic Transference in Women and in Men Differences and Coincidences. Journal of American Academic Psychoanalyses, 13, 159-180.

Rapaport, E. A. (1956) The first dream of an erotized transference. International Journal of Psycho-Analysis, 40, 240-245.

Schafer, R. (1993). The analytic attitude. London: Karnac Books

Winnicott, D. W. (1974). Fear of Breakdown. International Journal of Psycho-Analysis , 1, 103-107.

Winnicott, D. W. (1963). A note on a case involving envy in D.W. Winnicott C. Winnicott, R. Shepherd (Eds) Psycho-analytic explorations, Harvard: university press.

Winnicott, D. W. (1955). Metapsychological and Clinical Aspects of Regression within the Psychoanalysis. International Journal of Psycho-Analysis, 36, 16-26

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אתיקה, תיאורי מקרה, יחסי מטפל מטופל, העברה והעברה נגדית
עמירה איתיאל
עמירה איתיאל
מטפלת זוגית ומשפחתית
אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ד"ר ריבי אפרת
ד"ר ריבי אפרת
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל
שרה שולומון
שרה שולומון
פסיכולוגית
כפר סבא והסביבה
כרמית מאיר שרר
כרמית מאיר שרר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
יהודית וינשטיין
יהודית וינשטיין
עובדת סוציאלית
רמת הגולן, אונליין (טיפול מרחוק), קרית שמונה והסביבה
אורלי צרפתי פרידמן
אורלי צרפתי פרידמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

חוה קרייסלרחוה קרייסלר14/4/2024

תודה הדר על המאמר המעמיק והמלמד. העוצמה של הרגשות הקמאיים, הפרוורבאליים שמגולמים בהעברה האירוטית אכן מהווה אתגר טיפולי ממשי.
לא קל לעמוד מול עומק הכאב, הפחד והתסכול עם המניפולציות, התובענות והתקפנות הישירות המופנות כלפי המטפל בנסיונות הנואשים של המטופל לספק את צרכיו במוקדמים...
לא פשוט לעמוד בנחישות בלתי מתפשרת בפרץ, עם ההכלה, ההחזקה והאמפתיה למטופל הפגוע הפוגע ולא לאפשר לו להרוס את הטיפול ואת המטפל.
ואת, הדר, עושה זאת בכישרון וביכולות אנושיות-מקצועיות מרשימות, שלא לדבר על המעטפת האינטגרטיבית (תיאורטית, קונספטואלית קלינית) בה את מגישה את המאמר לציבור הקוראים.
בנוסף לכל מורגשת אהבתך ומחוייבותך המקצועית העמוקה לאורי.
תודה לך על כל זאת.
חוה קרייסלר
פסיכולוגית קלינית