סדרת: הורים, ילדים ומה שביניהם / נעמה עצבה-פוריה, נעמה צאן בן אריה

נעמה עצבה-פוריה, נעמה צאן בן אריה

סדרת: הורים, ילדים ומה שביניהם

מרכז דואט, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

הורים, ילדים ומה שביניהם הינה סדרת ספרים מיוחדת לילדים ולמבוגרים. בסדרה זו מובאים סיפורים מחיי היומיום המוכרים בכל בית שיש בו ילדים צעירים. הקראת הספרים מהווה הזדמנות הן לילדים והן להורים לחשוב על מה קורה להם במצבים דומים. בכל סיפור מורחבת ההבנה לגבי עולמם הפנימי של ההורים והילדים, ומוצגות דרכי תקשורת המסייעות ביצירת ביטחון ותחושת קרבה. במהלך הסיפורים נזמין אתכם ההורים ואת ילדיכם לעצור, להתבונן בדמויות השונות ולחשוב: ״מה עובר להן בראש?״, ״על מה הן חושבות?״, ״מה הן מרגישות?״. דרך הסיפורים השונים, תחוזק יכולת ההתבוננות - שלכם ההורים ושל ילדיכם – אודות העולם הפנימי של העצמי ושל האחר. הקראת הספרים לילדים מהווה הזדמנות לחיבור, להבנת חוויותיהם בצורה טובה יותר, ומאפשרת שיחה שעוזרת להבין מה קורה לנו במצבים שונים.
דואט – מרחב רפלקטיבי ליחסים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, הינו מרכז המאגד מחקר, הוראה והתערבות, בנושאים הקשורים להתפתחות ילדים, הורים ויחסים משמעותיים.

פרופ׳ נעמה עצבה-פוריה, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, חברת סגל באוניברסיטת בן-גוריון, מטפלת בהורים וילדים, מפתחת שיטת ״דואט״ לחיזוק היכולת הרפלקטיבית של הורים ואנשי חינוך.

ד״ר נעמה צאן בן אריה, פסיכולוגית קלינית מומחית. מטפלת במבוגרים, מתבגרים ילדים והורים. מנחת קבוצות ומדריכה מוסמכת בשיטת ״דואט״.

לפניכם קטע מתוך הספר 'רק ארטיק אחד' בסדרה באדיבות המחברות וההוצאה לאור:

רק ארטיק אחד

בדיוק כשהארטיק של מוני כמעט ונגמר, הוא התחרט וביקש ארטיק בטעם אחר. אמא לא הרשתה ואז התחילה כל המהומה. קראו מה אמא עשתה כדי לעצור את הסערה.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

אֵיזֶה יוֹם קַיִץ חַם הַיּוֹם! שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה, וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ.

הִנֵּה אִמָּא מַגִּיעָה בַּמְּכוֹנִית לֶאֱסֹף אֶת הַיְּלָדִים. בִּקְפִיצָה אַחַת בִּילִי וּמוֹנִי בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי מִתְיַשְּׁבִים, וּבִשְׁנֵי קוֹלוֹת גְּבוֹהִים צוֹהֲלִים: "אַרְטִיקִים! אַרְטִיקִים! אֲנַחְנוּ רוֹצִים אַרְטִיקִים!"

"בְּסֵדֶר" אִמָּא מְחַיֶּכֶת. "יֵשׁ אַרְטִיקִים בַּבַּיִת, בַּמְּקָרֵר, אֲבָל כְּבָר עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֶרֶת: לְכָל אֶחָד יֵשׁ רַק אַרְטִיק אֶחָד- אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת!

בִּילִי וּמוֹנִי פּוֹרְצִים לַבַּיִת בְּשִׂמְחָה, הֵם רָצִים לְכִוּוּן הַמְּקָרֵר, פּוֹתְחִים אֶת הַמְּגֵרָה. בִּילִי בּוֹחֶרֶת אַרְטִיק עִם הֲמוֹן שׁוֹקוֹלָד, וּמוֹנִי- אַרְטִיק וָרֹד בְּטַעַם פֶּטֶל מְיֻחָד.

בִּילִי מְלַקֵּק אֶת הָאַרְטִיק בַּהֲנָאָה, וּמְרֻצֶּהָ מְאֹד מֵהַבְּחִירָה.

פִּתְאוֹם, הוּא רוֹאֶה שֶׁהָאַרְטִיק שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ וְקָטֵן, וְשֶׁלְּבִילִי יֵשׁ אַרְטִיק מַמָּשׁ עֲנָק, כִּמְעַט שָׁלֵם. וַהֲכִי הִתְחַשֵּׁק לוֹ בָּעוֹלָם לִבְדֹּק אִם הָאַרְטִיק שֶׁל בִּילִי גַּם טָעִים וּמָתוֹק.

מוֹנִי נִהְיָה עָצוּב וְכוֹעֵס-

הָאַרְטִיק שֶׁלּוֹ עוֹד רֶגַע נִגְמַר, וְשֶׁלָּהּ אֲפִלּוּ לֹא נָמֵס. "אִמָּא, הָאַרְטִיק לֹא טָעִים לִי" מוֹנִי אוֹמֵר, וְרָץ לַמְּקָרֵר לָקַחַת לוֹ אַרְטִיק אַחֵר.