כמה מחשבות על הכנסת 'תומכי בריאות נפש': הנסיון בקליניקה שלנו ומודל הכשרה של אדם לייטון
ארנון רולניק | 4/5/2024 | הרשמו כמנויים
לא מעט נכתב על הצורך הדחוף בהרחבת שרותי התמיכה הנפשית בישראל. הצורך היה קיים עוד לפני האוקטובר המקולל הזה אבל אין ספק כי כעת עולה הצורך בהתערבויות בתחום בריאות הנפש ויתכן שנדרש לצאת מהפורמאטים המקובעים הישנים.
כשמדובר על הרחבת אוכלוסית נותני הטיפול הנפשי – נתקלים ישר בהתנגדות. יש חשש אמיתי כי הכנסת אנשים שאין להם את הרקע הטיפולי הנכון יפגע באיכות השרות ואפילו עשוי להביא לנזק.
עם זאת אני נזכר במאבקים ה"תוך משפחתים" בקרבנו – הפסיכולוגים. כמה דם רע נשפך כשאנו הפסיכולוגים הקלינים נאבקנו על סעיף 9ב שמטרתו היה להגביל את אחינו מההתמחויות השונות האחרות (פסיכולוגים רפואיים, שיקומיים) הייתי אז בועד החטיבה הקלינית ואני זוכר איך ציפו ממני להחזיק בדגל הייחודיות שלנו. ובעוד אנו הקלינים נלחמים באחינו הפסיכולוגים מחטיבות ומגמות לימוד אחרות – נכנסו הרבה מקצועות אחרים לתחום הטיפול. ולא תמיד עם הכשרה מתאימה.
בפוסט זה אני רוצה לשתף מנסיוני בקליניקה שלי: שם אני משלב מטפלים מרקעים שונים: פסיכולוגים עם תואר שני ושלישי מתמחומי התמחות שונים – עובדים סוציאלים, וגם מספר מצומצם של מטפלים שגדלו בתחומים אחרים כמו ביופידבק והתערבויות שלLI-CBT וגם LI-ACT .
אדם לייטון הוא דוגמה טובה למטפל שהגיע מרקע של התערבויות CBT בעצימות נמוכה וכן מהכשרה בשיטת ה Acceptance and Commitment therapy. אדם הגיע אלי לפני מספר שנים מתוך רצון לקבל הדרכה בפרוטוקול המאחד של בארלו. די מהר זיהיתי את יכולותיו ואת ידיעותיו ומאז הוא עובד יחד עימי בקליניקה. אדם גם עומד בראש עמותה לטיפול פסיכולוגי ראשוני בבריטניה. והוא מכיר היטב את מודל ה IAPT הבריטי ואת הדרך בה משתמשים בבריטניה במטפלים שאינם מגיעים מרקע טיפולי קלאסי. בפוסט זה יתואר בקיצור מודל ההדרכה שבנה.
דוגמה אחרת של מטפל בקליניקה שעושה עבודה טיפולית מרשימה הנה של דרור גרוניך שהיה איש הייטק בעברו ולמד שיטות טיפול שונות והיום הוא מטפלך בכיר מדריך מוסמך בטיפול פסיכופיזיולוגי וביופידבק – על הכיוונים שדרור מוביל בקליניקה נכתוב בפוסט הבא.
חלק גדול מפוסט זה נכתב על ידי אדם לייטון. חלק אחר מבוסס על ראיון ושיחה שעשיתי עם פסיכולוג בריטי שאחראי על מטפלים ב"רווחה נפשית" Psychological Wellbeing Practitioner (להלן PWP)
Improving Access to Psychological Therapies (IAPT) היא תוכנית בריאות נפשית חדשנית של שירותי הבריאות הלאומיים באנגליה (NHS). התוכנית מספקת טיפולים פסיכולוגיים מבוססי ראיות לאנשים עם חרדה, דיכאון והפרעות נפשיות נפוצות נוספות. IAPT, הפועלת מאז 2008, עזרה ליותר ממיליון אנשים מדי שנה. הצלחת התוכנית הקנתה לה פרסום בינלאומי והפכה אותה למודל לחיקוי למדינות אחרות ברחבי העולם. היבטים ייחודיים של IAPT כוללים ניטור מדויק של התוצאות הקליניות ודגש חזק על שקיפות עם הציבור. מדינות כגון אוסטרליה, נורבגיה ושוודיה כבר מתאימות את מודל IAPT למערכות בריאות הנפש שלהן.
הראיון הכללי הינו להתאים את 'רמת ההתערבות' ל'רמת הצורך', כלומר בהתאם לאבחון ראשוני. לשם כך הוחלט שטיפולים פסיכולוגיים צריכים להינתן בתוך מערכת טיפול מדורגת. טיפול מדורג פועל על העיקרון של מתן הטיפול הכי פחות חודרני והיעיל ביותר ראשית כל; לאחר מכן ניתן "להגביר" את המטופלים לטיפול אינטנסיבי יותר אם נדרש.
על הכשרת מטפלים "תומכי בריאות נפש"
מאחר ואנשים אלו מגיעים ללא הכשרה קלינית (כגון פסיכולוג או עו"ס), מספר עקרונות מלווים את התפיסה של הPWP. עקרון ראשון מתייחס להגדרה ברורה במה מותר לPWP לטפל ובמיוחד במה אסור לו/לה לטפל. עקרון שני מתייחס למרכזיות של ההדרכה, בין השאר על מנת לוודא יחד עם המטפל PWP את התאמת המטופל החל מההפנייה הראשונית וגם במהלך הטיפול להסמכתו. עקרון שלישי הינו נסיון חיים ומיומנויות הניתנות להעברה שיאפשרו לתמוך ביעילות באנשים עם אתגרי בריאות הנפש.
בעבר נקרא PWP בשם אחר, מטפל liCBT כלומר מטפל התנהגותי קוגנטיבי בעצימות נמוכה. בארץ, שם זה עדיין נפוץ מעתה נשתמש בשם זה, ונתייחס לתוכנית ייחודית הנשענת על אותם עקרונות ומבוססת על הגל השלישי של CBT.
הכשרת מטפלים – על פי הפורמאט שבנה אדם לייטון
על מנת לעמוד בדרישות הקפדניות של התפקיד PWP / LICBT ACT, על המטפלים לעבור הכשרה מיוחדת כדי להכין אותם לעבודה כמטפלים בבריאות הנפש.
לפני שנפרט אודות ההכשרה, חשוב להתעכב רקע על הרקע הנדרש מהמועמדים למסלול. כפי שציינו, המועמדים לקורס נדרשים לנסיון חיים רלוונטי. תנאי כניסה לקורס הם א) נסיון משמעותי של עבודה תהליכית עם אנשים (למשל אימון, NLP, ייעוץ זוגי, ייעוץ חינוכי) למעט מקרים חריגים. ב) נסיון חיים - כניסה לקורס מגיל 27. תנאי נוסף להשתתפות בקורס הינו השלמת קורס מבוא לפסיכולוגיה.
מסלול ההכשרה כולל שני נדבכים מרכזיים, אשר בפועל משולבים זה בזה:
- יכולות ליבה של CBT
- יכולות ליבה של איש טיפול
יכולות ליבה של CBT /ACT:
בפרק זה אנו עוסקים בהבנת 'רוח הגישה', עקרונות ליבה, מיומנויות תהליך, המשגה ויישומים. בתחום היישומים ניתן דגש רב לזיהוי (לא אבחון) סימנים לכך שמצבו הנוכחי של המטופל, אינו תחום ההסמכה של המטפל. במקרים אלו מונחה המטפל להעזר בהדרכה ו/או להפנות לאבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי). למרות של ACT הינה גישה טרנס-דיאגנוסטית, המטפל לומד להכיר לעומק את האבחונים השונים של הDSM.
יכולות ליבה של איש טיפול
פרק זה כולל מיומנויות רבות הנדרשות לכל איש טיפול בתחום הבריאות הנפשית. בכלל זה הסטודנטים לומדים על הקשר הטיפולי ושלל הרכיבים הכלולים על מנת לבנות בזמן קצר קשר טיפולי משמעותי, על הסטינג, אינטייק, מבנה מפגש טיפולי, סיום מפגש.
הראייה שאנו מביאים להכשרה מחפשת להיות מרחיבה ועל כן לומדים גם על היבטים ביו פיזיולוגיים כגון שינה, תזונה ופעילות גופנית, מכירים את המענים הניתנים בקהילה בתחום הבריאות הנפשית. לומדים על אתיקה מקצועית, היבטים חוקיים (כגון חובת דיווח), עבודה עם שונות, היכרות ראשונית ותפקיד המטפל בהקשר של טיפול תרופתי.
על מנת השלים את ההכשרה, כללנו גם נושאים מרחיבים כגון מודל התערבות לעזרה ראשונה נפשית, היבטים של חוסן וכן היכרות עם טכניקות התנסותיות רבות.
דגשים בהכשרה
תוכניות ההכשרה של מטפלי LICBT / LICBT ACT מייחסות חשיבות גבוהה ליכולת יישום של כישורי הליבה הנלמדים. הרכיב ההתנסותי מקבל מענה בשלושה אופנים שונים. 1) התנסות אישית הכלים הנלמדים כחלק אינטגרלי מהקורס. בשלב הראשון של הקורס, הסטודנטים נדרשים לתרגל בעצמם / על עצמם את המיומנויות השונות וניתן לכך משקל גם במהלך המפגשים בכיתה. 2) התנסות בכיתה. זמן רב מתוך המפגש מוקדש להתנסות המגוון דרכים שונות הכולל שימוש בדוגמאות מקרים, סרטונים ועוד מתודות שונות. 3) פרקטים -יפורט בהמשך.
ההדרכה / סופרויז'ן
הדרכה (סופרויזן) הינה מרכזית הן בשלב ההכשרה והן בשלב העבודה הקלינית של מטפל
מסיבה זאת, הושקעו מאמצים רבים לפתח תפיסת הדרכה מודרנית ויעילה. במהלך הכשרה הסטודנטים ייחשפו לשני סוגי הדרכה: הדרכה קבוצתית והדרכת מיומנויות (מודל פורטלנד). במהלך ההדרכות הסטודנטים נדרשים להביא הקלטות של מטופלים (כמובן נדרש הסכמה בכתב והקפדה על שמירת הרשומה). ההדרכה מונחית על פי קריטריונים ברורים לגבי מיומנויות המטפל והשילוב של אימון מכוון (Deliberate Practice) מגביר את האפקטיביות וההטמעה.
שילובם של מטפלים כאלו בקליניקה שלנו
יודגש כי אצלי בקליניקה מטפלים שבאים מרקעים שונים מקבלים מעמד שווה למטפלים שהגיעו מרקע קונבנציונאלי ובעצם אנו שונים מהמודל הבריטי שעושה אבחנה בין רמות שונות של טיפול. על מודל העבודה המופעל בקליניקה שלנו נכתוב בפוסטים הבאים.
מקורות
Lucas J., Bradley S. SEED: An ACT Supervision Model. A Guide for developing your skills in Acceptance and Commitment Therapy Supervision.
NHS. (n.d.). National Curriculum for Psychological Wellbeing Practitioner (PWP) Programmes. 4th Edition. https://www.hee.nhs.uk/sites/default/files/documents/PWP%20Curriculum%204th%20Edition%202022.docx
NHS. (n.d.). Psychological wellbeing practitioners . NHS choices. https://www.healthcareers.nhs.uk/explore-roles/psychological-therapies/roles/psychological-wellbeing-practitioner
Rolnick, A., Leighton, A., Weinberg, H., & Briggie, C. Enhancing Supervision Practices: The Promise and Potential of Online Group Supervision. In The Virtual Group Therapy Circle (pp. 340-357). Routledge.
Rousmaniere, T. (2016). Deliberate practice for psychotherapists: A guide to improving clinical effectiveness. Routledge.