לימונדה מהזום (2): פסיכותרפיה ואומנות ה sharing וגם על חשיבות ה Joint attention
ארנון רולניק | 20/11/2020 | הרשמו כמנויים
היום אנו הולכים לדבר על שיתוף ועל הקשרו לשיתוף מסך. היכולת לשתף היא בעצם המרכיב המרכזי בטיפול . המטופל משתף את המטפל בתכני נפשו והמטפל משתף עם המטופל את הבנותיו/האסוציאציות/הפרושים או הידע המקצועי שלו הרלוונטי לתכנים שמביא המטופל.
בפוסט זה נציע כי לחצן ה share screen ב zoom מאפשר הרחבה של רעיון זה . נראה כיצד להעשיר את הטיפול על ידי יכולת זו של התוכנה לאפשר למשתתפים במפגש לחלק תכנים הרלוונטים לנושאי הטיפול. ברמה התאורטית ננסה לחבר את היכולת הטכנית הזו למושג מרכזי בהתפתחות הנפשית המבט המשותף או ה joint attention..
שיתוף מסך לא רק בהרצאות ולא רק מצגות
שיתוף מסך מוכר לרובנו דרך שפע ההרצאות והוובינארים שאנו מקבלים מאז תחילת ימי הקורונה . למטפלים הקוגניטיבים שביננו השימוש במצגת כחלק מהטיפול איננו זר שכן אותו שלב בטיפול הנקרא psychoeducation ודאי יכול להעזר משמעותית באמצעות הצגה של תמונות על הקשר מחשבה ותגובה רגשית או על "קטיעת גל החרדה" .
אלו כמובן דוגמאות בהן שיתוף המסך הוא מצומצם ומטרתו היא הוראתית.
מטפלי CBT יוכלו גם להשתמש בשיתוף המסך לבדיקת שעורי בית שהמטופלים עשו. להעביר שאלונים און ליין ואפילו ליעשות חשיפות לגרויים מעוררי חרדה.
בפוסט זה אנו נרצה להראות כיצד שיתוף המסך הוא בעל משמעויות עקרוניות חשובות ביותר : הוא יכול לאפשר תקשורת טובה יותר וגם לחזק את הברית הטיפולית. ראשית נסקור את הנושא דרך הרעיון של "השלישי בטיפול" . שנית נחשוב על שיתוף מסך דרךהקונצפט של ה joint attention . עיקרו של המאמר יציע מספר דרכים של שיתוף מסך המאפשרות פאסיליטאציה של דיון רגשי והעמקה.
שיתוף מסך כאלמנט שלישי בטיפול
שיתוף המסף על מה שמוצג בו מהווה אובייקט שלישי . עד כה היו בתמונת המחשב שני ריבואים של המטפל והמטופל, וכעת מופיע אלמנט נוסף, שלישי, שדרכו יכולים המטפל והמטופל לקיים מעין דיאלוג על תפיסתם את -מה שמופיע על המסך.
לעיתים השיחה בין המטופל למטפל אינה זורמת בקלות ודווקא ההכנסה של אלמנט שלישי לתוך החדר יכולה מאוד להפרות את הטיפול.
כבר לפני כ30 שנה כאשר הכנסנו את המחשב לחדר הטיפול דרך טיפולי הביופידבק כתבתי אז : " במשוב ביולוגי מתקיים "דיאלוג" בין המטפל המטופל והמחשב. כיצד כל אחד ממרכיבים אלו מחווה דעתו לגבי מצב המטופל: המחשב מציג את הקריאות והשנויים ברמה האובייקטיבית, המטופל מדוח על החוויה סובייקטיבית, והמטפל עוזר לבצע אינטגרציה בין השניים כדי לאפשר למטופל הבנה טובה יותר של עצמו ושל דרכים בהן הוא יכול לשפר את מצבו הגופני והנפש" קראנו לזה אז "המשולש הטיפולי" .
בנתיים נכתב לא מעט על השלישי בחדר הטיפול או על השלישי האנליטי. ברעיון שיתוף המסך איננו מתכוונים לתפיסתו של אוגדן האומר כי נוצרת גם "ישות" שלישית המבוססת על האינטראקציה הייחודית בין סובייקטיביות המטפל לזו של המטופל - כאן מדובר על ישות שלישית ממשית וקונקרטית המוצגת על המסך. כפי שנראה בהמשך התצוגה המשותפת של אוביקטים שונים על המסך מאפשרת מעין יחסי העברה גם בין כל אחד מהם ובין האלמנט המוצג בשיתוף המסך .
joint attention
רעיון זה של המשולש הטיפולי המתקיים בחדר הטיפול מחבר אותנו לשמוש במונח הjoint attention
קשב משותף, מונח שמגיע מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מדבר על היכולת של שני יחידים להתמקד ולהתעניין יחד באובייקט אחר כגון: חפץ, אירוע או אדם אחר.
קשב משותף מושג כאשר אדם אחד מפנה את תשומת ליבו של האחר למושא כלשהו . הדבר יכול להיות על ידי הפניית המבט או על ידי הצבעה .
כאשר שני אנשים מרכזים את תשומת ליבם על אובייקט משותף נוצרת חווית שיתוף והסתנכרנות: מה שמאפשר ההבנה שהשני הוא שותף – שותף תקשורת. נוצרת הברית שהאחר מתעניין בעולמי ואני בעולמו.
לראות ביחד תמונות עמומות – לא רק מבחנים השלכתים אלא גם אמצעי להכרות הדדית
כאשר עשיתי את ההתמחות הקלינית מצאתי את עצמי סוטה. סוטה מהדרישות המדוייקות הקשורות בהעברת טסטים פסיכולוגים. כך למשל כאשר נדרשנו להעביר את מבחן ה TAT והייתי אמור לשבת מול המטופל ולהציג לו את התמונות העמומות – עשיתי זאת, אך לאחר ביצוע החובה הזו הזמנתי אותו לעיתים לצפייה משותפת בכרטיס ה TAT והצעתי לנו לקיים שיחה על הדמויות השונות בכרטיס. מה לדעתו מאפיין את הילד שיושב מול הכינור, מה הוא מרגיש כלפי האישה מחזיקת הספרים בכרטיס אחר. הסטייה היתה עוד יותר גדולה: כאשר הרשיתי לעצמי גם לשתף במחשבותי אני על הדמויות בכרטיס. להתרשמותי תהליך זה איפשר למטופל ולי להכנס ליצור תקשורת טובה יותר .
לימים שמחתי לראות כי Barlow וקבוצת ה Unified Protocol משתמשת בטכניקה דומה לאפשר למטופל לגלות את ההשפעה של אמונותיו על הדרך בה הוא תופס אינטראקציות שונות. ומהקצה השני של הקשת שמחתי לראות כי מטפלים התיחסותיים יכולים לשתף גם הם בהשלכותיהם ובאסוציאציות שלהם.
שיתוף בתצלומים - ללמוד מתחום פוטותרפיה
וויזר, פסיכולוגית קנדית, ממיסדות התחום של הפוטותרפיה אומרת כששמוש בצילומים אישיים, צילומי משפחה וצילומים אחרים מאפשרת העלאת רגשות, מחשבות, זכרונות ואסוציאציות
התמונות משמשות כמקדמי העמקה, תובנה ושיפור התקשורת בין מטפלים ומטופלים, באופן שלא ניתן להשגה על ידי מלים בלבד.
בעוד שבעבר שמוש בצילומים בטיפול דרש התארגנות מיוחדת (המטופל היה אמור להביא אלבומים, או לחפש בבוידם תמונות ישנות – הרי כעת הרבה מהצילומים נמצאים בענן ויקל מאוד לשתף אותם באמצעות ה share screen של תוכנת הוידאוקונפרנס)
לדוגמה מטופלת שלי הסובלת מעמדה דכאונית ארוכת שנים. טיפול בדכאון עמיד אינו משימה קלה וגם עולם התוכן של מטופלת זו מוגבל ולעיתים המטפל נדרש לדובב אותה. כשהיא מראה לי תמונות מהתיכון שלה ואז פתאום היא אומרת : "דווקא הייתי ילדה שמחה" מה שמאפשר לנו להחליט "להעיר מחדש את הילדה שנרדמה"
לעיתים שיתוף התמונות מאפשר למטופל להביא לתוך האינטראקציה הטיפולית דמויות חשובות מעברו : לסייע לשיחה על דמות הוריו או אפילו על דמויות משמעותיות בהווה (בן /בת זוג , ילדים וכו)
לראות ביחד התכתבויות
הרבה מעולמו הרגשי של המטופל יכול להתגלות דרך התקשורת שלו עם אנשים משמעותים בחייו. לעיתים קרובות מטופלים מספרים על אינטראקציה משמעותית, לפעמים כואבת , עם דמויות בחייהם. נסיוני מלמד כי לעיתים נוכל להבין יותר טוב את עולמו של המטופל אם נציע לו לשתף בצורה מפורטת במה שנאמר בשיחה בינו לבין האחר המשמעותי.
האםשרות של שיתוף המסך מאפשרת למטופל – אם ירצה בכך להציג על פני המסך את ה"וורבטים" של התקשורת שלו עם דמויות שונות. זאת על ידי הצגת התקשורת מבוססת המייל או וואטסאפ הרלוונטי (באמצעות whatsapp web למשל)
לשמוע ביחד באמצעות שיתוף מסך
כולנו מכירים את העוצמה שיש לשירים ולמוזיקה על נפשינו ורגשותינו. אני זוכר למשל שאת ראשית ימי הטירונות שלי ביליתי עם אריק אינשטיין ב "למה לי לקחת ללב /יש לי דברים חדשים בראש/ יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח" . והיום אני משתף לא מעט מטופלים בשיר הנפלא של ריטה ועידן רייכל
" יום אחד זה יקרה/בלי שנרגיש, משהו ישתנה /משהו ירגע בנו/משהו יגע בנו/ולא יהיה ממה לחשוש."
המילים הם נפלאות אבל זוהי המוזיקה שעושה את הטון הרגשי ואת החוויה ולכן האפשרות לשתף עם המטופל את השיר באמצעות שיתוף מסך היא אופציה שאנו עושים לא מעט.
לשוחח עם מטופל על סצנה ביוטיוב
כולנו מכירים את החוויה שלחדר הטיפול מגיע – לעיתים "נשלח" אדם שאיננו מתורגל בשיתוף ונוטה לשתוק . נוצר אז לפעמים קושי המטפל תלוי במטופל . שכן רבים מאיתנו מאמינים כי אל לו למטפל ל"דובב, את המטופל." כמו שאומר הפסיכואנליטקאי אצ'גויין חומר הטיפול או ה data אותו בוחנים מגיע מצידו של המטופל וכי המטפל 'נמנע במובהק מליצור חומרי שיחה.
הפתרון שמצאנו – בעיקר עבור מטופלים "שתקנים" היה מבוסס שוב על עקרון ה joint attention הצגנו באמצעות יוטיוב סיטואציות בין אישיות (למשל בחור המנסה ליצור קשר עם בחורה) והצענו למטופל לשוחח על התחושות האפשריות של הדמויות בסצנה . באותו אופן יכולנו להראות למטופל דכאוני דמות שמסרבת לצאת מהמיטה ולנסות לראות עד כמה הוא מזדהה או מבין את התחושות של הדמות בסרט.
בעבר הדבר היה דורש הכנסת מחשב ומסך גדול לחדר וגם התמקמות שונה של המטפל כך שישב ליד המטופל. אף שהיה באופן ישיבה זה משהו המסמל את עקרון הצפייה ביחד – הדבר היה לעיתים מורכב ומסורבל – בעוד שכאשר עובדים מרחוק ב zoom או בתוכנה אחרת – יכול המטפל להכין מראש קטעי סרטים . שישמשו בסיס לשיחה ויאפשרו למטופל לחשוף - לפעמים באופן עקיף - את רגשותיו
האם אפשר גם לשתף בתגובות הגופניות?
האיפיון הבולט ביותר של טיפול מרחוק הוא העדרו של הגוף. כתבנו כבר לא מעט בפסיכולוגיה עברית על הגישה של ה interpersonal neurobiology המאמינה כי לתגובות הגופניות מרכיב מרכזי בטיפול , ועוד יותר מכך חלק מהתאורטיקנים של גישה זו מאמינים גם ב קיום של body to body regulation . מטפלים רבים מתייחסים לקצב הנשימה של המטופל וגם למתח השרירים בגופו ופניו כנתון חשוב בהבנת מצבו הרגשי
האם ניתן יהיה להציג את מדדים כאלו באמצעות טכנולוגית ה share screen ? אנשי הביופידבק אמונים על מדידות של תגובות פיזיולוגיות אלא שבדרך כלל אלו נמדדות בקליניקה של המטפל באמצעות מכשיר רב ערוצים ובעל יכולת עיבוד גבוהה והצגת נתונים באופן שיהי אטרקטיבי ונגיש למטופל.
בשל הקורונה והעבודה מרחוק אנו נדרשים לשינוי עקרוני: בעבודת המשוב הביולוגי: המדידות צריכות להערך אצל המטופל – בציוד שנמא אצלו והתוצאות צריכות להיות מועברות אל המטפל באמצעות כפתור ה .share screen
לפנינו בעצם שינוי פרדיגמה: תפקיד המטפל לא יהיה לאסוף את הנתונים אלא להתבונן בהם ביחד עם המטופל. כשחושבים על כך יש בכך יתרונות נוספים רבים מאוד שכן מכשור המודד נתונים פיזיולוגים של קצב לב, נשימה ומוליכות חשמלית של העור הפכו לזולים ונגישים לחלקים גדולי של האוכלוסיה. הדב5ר מאפשר גם מדידה של מצב הנבדק לא רק בשעה הטיפולית אלא גם בשעות אחרות במשך היממה.
המטופל ישתף את המטפל בנתונים אלו באמצעות כפתור שיתוף המסך וזה האחרון יתבונן בהם יחד עם המטופל - וישאל על הקורלט הסוביקטיבי של המדד האוביקטיבי.
סיכום
נראה אם כן כי שיתוף מסך פותח בפני עולם הטיפול דרכים שהיו קצת פחות נגישות בטיפול פנים לפנים. יתכן שנכון לנו המטפלים לחשוב על טיפול מרחוק לא רק כהשוואה לטיפולים שהכרנו אלא כשיטה המאפשרת אפשרויות חדשות ומעניינות.
במאמר הבא נדבר על שיתוף המסך כחלק מטיפול באמנות , טיפול במשחק והשמוש האפשרי באפליקציות התאפשרות דרך לחצן ה share screen . נציע במיוחד את השמוש ב white board כחלק המאפשר אינטראקציה לא מילולית עם המטופל.
אף שכולנו מקווים כי יש סימנים ליציאה מהעולם הסגור שהקורונה הכתיבה לנו – דומני שהאופציה של הטיפול מרחוק כבשה לה כבר מקום לגיטימי . נמשיך לסקור כאן את הקשיים כמו גם את האפשרויות החדשות שטיפול כזה מביא עימו.
