לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
על התפקיד השנוי במחלוקת של 'תומכי בריאות נפש'  שיחה עם פסיכולוג בריטי העוסק בתחום

על התפקיד השנוי במחלוקת של 'תומכי בריאות נפש' שיחה עם פסיכולוג בריטי העוסק בתחום

ארנון רולניק | 5/4/2024 | הרשמו כמנויים

פודקאסט זה מיועד לאפשר לנו לדון באורח שקול באפשרות להכשיר "תומכי בריאות נפש" שאינם אנשי מקצוע טיפולי זהו המשך לפוסט הקודם הנושא את השם "היום השמיני" 

נתונים עדכנים שפורסמו עלי ידי משרד הבטחון ומשרד הבריאות מדווחים על יותר מ-6,800 פצועי צה"ל ומערכות הביטחון שטופלו על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון מאז השבעה באוקטובר, כ-21% מהם מטופלים על רקע פגיעות בנפש.

הפצועים הללו, המתמודדים בתחום הנפש, מתווספים ליותר מ-11,000 נכי צה"ל ותיקים המתמודדים עם פגיעה נפשית, בהם כ-8,000 מתמודדים עם פוסט טראומה. עוד אלפי בני משפחות שכולות (הורים, אחים, אלמנות ויתומים) מטופלים באגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון.

nשרד הבריאות מתכנן להתמודד עם נתונים אלו , בעזרת תפקיד חדש — "תומך בריאות נפש". תפקיד זה מיועד לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית וברפואה (לאחר שלוש שנות לימוד).

לדברי ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, התפקיד החדש "לא מחליף את הפסיכולוג או העובד הסוציאלי, וגם לא מעכב את הטיפול אצל פסיכולוג למי שחפץ בכך". בודנהיימר הסביר כי "מדובר יהיה כנראה בכמה מפגשים קצרים מרחוק, שנועדו לסייע לאדם להתמודד עם חרדה או דיכאון בדרגה נמוכה".

הרבה מאיתנו חוששים שמדובר בגישה פסולה.  נייר עמדה של איגוד הפסיכולוגים הקליניים שנשלח לא מכבר למשרד הבריאות מצהיר כי "טיפול באירועי חירום וטראומה ללא הכשרה מעמיקה וידע מתאימים — למשל ע"י סטודנטים לתואר ראשון — מאפשר לכאורה 'מענה על הנייר' אך טומן בחובו פוטנציאל נזק אדיר". כך למשל לא ברור אם תומך בריאות הנפש ישתתף בהחלטה איזה מטופל יועבר הלאה להתערבות מקצועית יותר, כלומר — אם הוא ישמש גם מנגנון סינון. ייבוש המערכת והשפעות המלחמה הם קרקע פורייה לקיצורי דרך מסוכנים לטיפול נפשי.


- פרסומת -

נדמה שמן הראוי ללמוד את הנושא היטב לפני שנוקטים עמדה.

מטרתי בפודקאסט זה היא ללמוד על גישה זה מבריטניה שם פותחה גישת ה-IAPT (Improving Access to Psychological Therapies) גישה נועדה לשפר את הגישה לטיפולים פסיכולוגיים יעילים עבור אנשים הסובלים מבעיות בריאות הנפש.

חלק מ ה IAPT מבוסס על מודל  stepped care כלומר על העיקרון של התאמת הטיפול לצרכים האישיים של כל מטופל. הגישה מתמקדת במתן טיפולים יעילים וזמינים, תוך שימוש במשאבים באופן מיטבי.

בראיון אני דן עם ד"ר Steven Kellet העוסק בהכשרת "תומכי בריאות הנפש" מה שמוגדר שם  כ Psychological well Being Practioners  . ד"ר kellet ואני חברים בגוף היגוי של ה NHS הבריטי הדן בהקמת אפליקציה והתערבויות קבוצתיות המבוססות על  ה unified protocol של בארלו.

ראשית אני שואל על גישת Stepped Care בה המטופלים עוברים דרך מספר רמות טיפול, החל מהתערבויות קלות ועד לטיפולים מורכבים יותר. לכל רמה ישנם יעדים מוגדרים, והמטופל מתקדם לרמה הבאה רק לאחר שהשיג את היעדים של הרמה הנוכחית.  כך למשל תוכנית טיפולית מבוססת Stepped Care  עבור חרדה עשויה לכלול את הרמות הבאות:

  • רמה 1: פסיכו-חינוך וטכניקות רגיחה והתבוננות

  • רמה 2: טיפול פסיכולוגי קצר מועד, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה  (LOW INTENSITY CBT). 

  • רמה 3: טיפול פסיכולוגי ממושך יותר, כגון טיפול עם אוריינטאציה פסיכודינמית. טיפול IPT ועוד

  • רמה 4: טיפול תרופתי.

לגישה זו נראה שיש כמה יתרונות: של יעילות גישת מאפשרת למטופלים לקבל את הטיפול המתאים להם בצורה יעילה יותר. של זמינות: מאפשרת להנגיש טיפולים למספר גדול יותר של מטופלים ושל חסכון במשאבים: גישת Stepped Care עשויה לחסוך במשאבים, על ידי הפניית טיפולים מורכבים רק למטופלים שזקוקים להם.

השאלות הבאות שלי בראיון  עוסקות בשאלת "תומכי בריאות הנפש" מהם תנאי הקבלה ומה סוג ההכשרה שהם מקבלים. תוכלו לשמוע את המרואיין- האחראי על תוכנית ההכשרה של אוניברסיטת שפילד - מציג בפרוט את תכני ההכשרה ואת ההתמחות שמתבצעת שם. אף שנראה שד"ר kellet מספר בגאווה על התוכנית שהוא מרכז הוא עונה בכנות על חלק מהבעיות שבה.

בשיחתנו אני דן בסכנה ש"תומכי בריאות הנפש"  מזדרזים מידי במתן טכניקות, מבלי לתת למטופל את החוויה החשובה שיש דמות אנושית שמקשיבה לו ומהדהדת את הקשיים שהוא חווה. ד"ר Kellet עונה על כך שאכן פסיכולוגים קלינים העוברים על הפרוטוקולים וההקלטות של "תומכי הנפש" מוצאים את עצמם לעיתים מוטרדים מדרך העבודה וכפי שהמראויין שלי אומר מספר פעמים הם שואלים את עצמם בתדהמה "what is that". מה שמאפשר לי להעיז ולשאול אותו האם בעצם ה low intensity CBT הוא בעצם יותר   "too high intensity".....

אני מקשה עליו עוד יותר כאשר אני שואל על ההדרכה ש"תומכי בריאות הנפש" מקבלים: מצד אחד נראה שיש מערכת הדרכה מסועפת ומסודרת מצד שני ההדרכה אינה ניתנת על ידי פסיכולוגים או אנשי בריאות נפש מוסמכים אלא עלי ידי תומכי בריאות נפש ותיקים. כנראה בגלל השוני המהותי בין שני סוגי ההתערבויות.

יכולתי לשמוע בראיון את המורכבות של הבחירה במודל הבריטי. אבל כפי שסיכם Kellet - מצב הנגישות של טיפולי בריאות הנפש טרום ההפעלה של ה Stepped Care - היה מאוד מוגבל.

נראה שסטיב רואה את מגבלות השמוש ב "תומכי בריאות הנפש" אבל ממליץ ללמוד את הרלוונטיות של הגישה למצב בישראל אחרי ה שביעי באוקטובר.

לא הספקנו לדון בראיון בתוצאות מחקריות של הגישה כפי שמופעלת בבריטניה - על כך בהמשך סדרה זו שמנסה להבין את הערכות בריאות הנפש בתקופה לא פשוטה זו.

<

trbui · Kellett

על התפקיד השנוי במחלוקת של 'תומכי בריאות נפש'  שיח 1


- פרסומת -


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: דיכאון, תוכניות הכשרה, ממסד וחוק, אימון - קואצ'ינג, סטינג וגבולות, הפרעות חרדה
טלי וולף
טלי וולף
עובדת סוציאלית
פרדס חנה והסביבה
אליוט גרהם
אליוט גרהם
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
דורון ברסלבסקי
דורון ברסלבסקי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
סיון גופמן
סיון גופמן
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אוריאל רוס
אוריאל רוס
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, רמת הגולן, טבריה והסביבה
ד"ר תמר שביט פסח
ד"ר תמר שביט פסח
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.