אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר
- חלק מהתסמינים הופיעו לפני גיל 7
- נזק נגרם בשני תחומים או יותר (בית ספר, בית וכו'')
- הוכחה לנזק קליני ממשי בתפקוד חברתי, לימודי או תעסוקתי
- לא מוסבר על ידי הפרעה נפשית אחרת
מאמרים | 18/10/2006 | 38,597
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתאפיינת בין השאר בקשיים אקדמיים, חברתיים והתנהגותיים. היא משפיעה גם על היבטים התפתחותיים מרכזיים, בינהם השפעה על בניית מושג העצמי, השפעה על ה- executive functions , השפעה על יכולות רפלקטיביות והשפעה על קוגניציה חברתית. בהיבטים אחרונים אלו מתמקדת העבודה תוך בחינת הפגיעה המתגלה בתיאוריה של התודעה (ToM - Theory of Mind) אצל ילדים הסובלים מ- ADHD. יוצגו ממצאי מחקרים עדכניים המציגים תמונה לא אחידה, ויידון הצורך במחקרי המשך בנושא.
חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.
דבורה דרשביץ12/3/2019
בקשה לציטוט. שלום, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. אני כותבת עבודה של תיאור מקרה על ילד עם ADHD ואשמח להשתמש במאמר שלך לביסוס ההתערבות.
תודה רבה! דבורה
אור רצ'בסקי21/8/2017
בקשה לציטוט. שלום , אני סטודנטית מאוניברסיטת חיפה בתוכנית מטפלים מנוסים באומנות. אני עושה עבודת סמינריון ובו תיאור מקרה של ילדה שיש לה ADHD מבקשת רשות לצטט מתוך המאמר שלך. תודה, אור
ניצן הוניגמן1/5/2014
בקשה לציטוט. שלום,
אני עושה עבודה בנושא המדובר ואשמח לקבל אישור לציטוט
(סטודנט)
תודה רבה
לימור יצחקי17/3/2013
אישור לציטוט. שלום
אני עושה עבודה theory of mind והפרעת קשב וריכוז
ורציתי לדעת אם אני יכולה לצטט את המאמר שלך מכיוון שלמעלה כתוב כל הזכויות שמורות למחבר
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר.
אשמח לקבלת אישורך.
תודה רבה
גולי שיש17/2/2013
ציטוט המאמר. שלום
אני עושה עבודת סמינריון להפרעת קשב וריכוז
ורציתי לדעת אם אני יכולה לצטט את המאמר שלך מכיוון שלמעלה כתוב כל הזכויות שמורות למחבר
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר.
תודה
רבקה בר-דוד24/4/2010
ציטוט. בראש המאמר כתוב שאין לצטט ללא רשות מפורשת מהכותבים, ולכן השאלה היתה 'האם נוכל לצטט?'
רבקה
אחראית תוכן23/4/2010
תבנית לציטוט. שלום,
תבנית לציטוט קיימת בסוף כל מאמר (לפני התגובות).
במאמר הנוכחי:
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):
בונשטיין, אודי (2006). כישורי theory of mind בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)/ ד"ר אודי בונשטיין. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ביום שישי 23 אפריל 2010, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy....d=977
רבקה בר-דוד23/4/2010
ציטוט. שלום אודי,
אנו כותבים מאמר על הקשר בין תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים.
האם נוכל לצטט מהמאמר שלך? או האם כבר פורסם המאמר שלכם בכתב עת כלשהו שנוכל לצטט משם?
רבקה בר-דוד
שחף רוזנברג28/12/2008
מידע נוסף וחומר למחשבה. שלום לך ד"ר בונשטיין
שמי שחף, אני סטודנטית לחינוך, ואני כותבת עבודה על הפרעות קשב וריכוז בהקשר החברתי שלהן, כיצד משפיעה הלקות, מחלה? על הכישורים החברתיים שלהם. ראשית, כיוון שלא יכולתי להתעלם מכך עלי להעיר במחילה את תשומת לבך לגופן שבחרת להשתמש בו, שלאנשים שאתה כותב עליהם (כמוני) קשה מאוד לקרוא את המאמר בלי לקום כמה פעמים מהכיסא בעומס יתר...
ולעניין הייתי שמחה עם תוכל להפנות אותי למאמרים מקצועיים שסמים דגש על ההקשר החברתי והקשיים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז נאלצים להתמודד איתם לאורך חייהם בבית הספר ואחריו.
תודה מראש
ד"ר אודי בונשטיין9/11/2006
אין לי עדיין תשובות.... הי נעמה,
אני שוקד על סיום איסוף הנתונים ואז אשב לסכם ולכתוב. איני יודע היכן הוא יתפרסם, אולם מאמר בהקשר דומה, על כישורי TOM בקרב חולי סכיזופרניה עתיד להתפרסם בימים אלו ב- J. of nervous and mental desease, ואחר התקבל לפרסום ב"הרפואה", אך איני יודע מתי בדיוק יודפס.
אודי
נעמה איגרא8/11/2006
המחקר שלך נשמע מעניין [ל"ת]. מתי ואיפה אפשר יהיה לקרוא אותו במלואו?
ד"ר אודי בונשטיין7/11/2006
בדיקות לפני/אחרי רטלין. שלום שי,
המטלות עצמן קלות יחסית ונושא הקשב מבוקר בהן, בדיוק מהסיבות שציינת. בכל מקרה, זו נקודה חשובה ואכן אספתי גם נתונים עם וללא רטלין (אצל אותם נבדקים כמובן). אלו נתונים שאני עדיין אוסף על מנת להגיע לכמות נבדקים מספיקה סטטיסטית ולכן אין לי תוצאות שניתן לדווח עליהן בינתיים (אני מקווה שיהיו בקרוב...).
אודי
שי סלע7/11/2006
שילוב של ריטאלין כמשתנה מתערב [ל"ת]. מאמר מאוד מעניין. הייתי מעוניין לעקוב אחר מחקרי ההמשך. הנושא נשמע מאוד בעייתי מבחינה מתודולוגית בעיקר עקב הקושי של הנבדקים לעמוד במטלות מהבחינה הקשבית. האם ההשערות נבדקו לאחר ריטאלין או תחליף מתילפנידאט, פסיכולסטימולנט אחר?
שי
ד"ר אודי בונשטיין4/11/2006
עכבות ו- TOM. שלום חגית,
את מצביעה על נקודות מעניינות (וראי תגובתי לד"ר ז'אק למעלה), אך שווה לחשוב על כך לעומק. הנה גם כאן במחוזותינו הקטנים מתקבלות תוצאות סותרות (המשקפות את הממצאים בספרות). הפרעות בקשב משפיעות על תפיסת העצמי ובניית מושג העצמי. האופן בו אוסף הילד את הנתונים גם הוא מושפע וודאי מיכולות קשב, כמו גם קשר שקיים בין יכולות רפלקטיביות ואינהיביציה - כך שעל פניו ייתכן קשר כזה בתפקודי TOM. מאידך - את אומרת דברי טעם, וממצאי שלי תומכים בדברייך, אז?...
הנושא חשוב ומרתק, ואני מקווה שנצליח להבינו בבוא הזמן יותר טוב.
ד"ר אודי בונשטיין4/11/2006
אבחון אמוציות אצל ילדים עם ADHD. שלום ז'אק,
ראשית, אשמח לעיין בפוסטר (אפשר לשלוח אלי למייל המופיע בכרטיס האישי), ושנית אשמח לדון בממצאים. כאמור, במחקר שאני ערכתי לא נמצאו הבדלים שנבעו מהפרעת קשב בתפקודי TOM. יהיה מעניין לחשוב על כך יחד.
אודי
חגית3/11/2006
אני חלוקה. לדעתי יש ויש לילדי ה-ADHD כישורי TOM
מה שאין להם או לוקה בחסר זו השליטה בעכבות
הם מבינים וגם מבינים את מה שבין ובין השורות והאותיות הקטנות
ועדיין לא יכולים להימנע מהאימפולסיביות וממהירות התגובה ומחוסר האינהיביציה
לאמר שאין להם TOM זה כמו לנתק אותם מיכולותיהם לראייה מעמיקה של נפשות פועלות ויש להם. של אלו שפוגעים בהם למשל או מעלילים עליהם כמו אנשי צוות במסגרות חינוכיות או הורים של חברים וכיו"ב. הם יודעים היטב. הם גם מבינים שאין להם שליטה ע"כ ולפיכך ממשיכים מאין ברירה אחרת באותו הדפוס ההרסני הגם שהם יודעים את תוצאותיו
תשאל את הילד למה עשית זאת? והוא יגיד יצא לי או משהו דומה. התפלק לי.
עם הידע המצוי כיום אני מסכימה, שמבחינת האתיולוגיה לתסמונות אוטיזם והפרעות קשב יש משהו ברצף בספקטרום שהן חולקות- אבל לא מבחינת כישורים חברתיים ותקשורתיים במובן של יכולות לבסס הבנה של מה אחרים חושבים עלי וגם מה הם חושבים שאני חושב...
ד"ר ז'אק אייזנברג ,ב"ח הרצוג ירושלים1/11/2006
T.O.M בADHD. עשינו עבודה המשווה הישגים של ילדים ADHD מול קבוצת ביקורת על המבחן של BARON COHEN : reading the mind in the eyes
ונמצא שילדים עם ADHD מאבחנים פחות טוב את האמוציות. פרסמנו פוסטר בכנס הפסיכיאטרי האחרוןשל החברה הישראלית בנושא זה
גל1/11/2006
טיפול בבעיות המוצגות. האם יש מישהו שיכול להמליץ על פסיכולוג מעולה שמטפל בבני נוער עם ADHD הסובלים מהבעיות שהוצגו במאמר?
ד"ר אודי בונשטיין29/10/2006
אין קשר. שלום נאור,
איני רואה קשר בין הדברים, ובכל מקרה, לא ניתן לומר האם יש או אין בעיה מתאור כל כך כללי ובאמצעות האינטרנט.
אודי
נאור יעקב26/10/2006
מילים ללא הקשר!!!!!!!!!!!!!!. יש לי חברה שיש דיסלקציה, אנחנו יוצאים כשנה וחצי, בכל שיחה שלנו היא מכניסה מילים ללא קשר לנושא שאנחנו מדברים עליו.
השאלה שלי היא האם יש לה בעיה בלי שום קשר לדיסלקציה?
ד"ר אודי בונשטיין26/10/2006
יישום וטיפול. שלום רבקה,
איני יכול שלא להסכים אתך שלאבחון כשלעצמו אין ערך אם לא מיישמים אותו טיפולית (הפיסקה האחרונה במאמר אכן מצביעה על כיוון יישומי). מאידך, צעד ראשון בלשפר תפקוד הוא לדעת לאתר או לזהות מה דרך פעולתו, מה השתבש, והאם וכיצד ניתן לשפר זאת. ויש דרכי התערבות (יעילות יותר או פחות) הם בכישורי ה- TOM (אינט' רגשית, כפי שקראת לה) והן בתפקודים האקזקיוטיביים.
אודי
רבקה26/10/2006
כישורים אקזקיוטיביים, אינטליגנציה רגשית - ומה עם טיפול?? [ל"ת]. אין סוף למחקרים העוסקים באבחונים. לדעתי התפיסה ע"פ האינטליגנציה הרגשית גם היא מציעה הסברים נוספים לתופעות הנ"ל אצל הלוקים ב-ADHD/ADD. אבל היכן המחקרים על דרכי הטיפול? היכן המימוש של כל הידע שנצבר? במשך 10 שנים אני מחפשת את הפסיכולוג המתאים - ולא מוצאת. לאבחן כולם יודעים, אבל בזה מסתיים הידע האמיתי.
ד"ר אודי בונשטיין21/10/2006
אשמח לעיין בהם. המייל שלי מופיע בהודעה ובכרטיס הביקור.
תודה,
אודי
ד"ר אודי בונשטיין21/10/2006
על רגל אחת.... אלו תפקודים המנהלים את המערכות המוחיות הרבות והפועלות בו זמנית ("נשלטים" על ידי האזורים הפרונטליים במוח, באזור המצח) ואחראים בין השאר ליכולת להפריד בין עיקר ותפל, להבהיר יעדים ולתכנן תוכניות להשגתם, ויסות רגשות ועוד.
אודי
מתעניינת21/10/2006
סליחה אבל מה זה "כישורים האקזקיוטיביים (executive functions.
צחי כהן21/10/2006
כולה אני חרטטן אבל אם אתה רוצה אשלח לך לינק. למאמר שלי אודות זמן ומרחב ונראה לי שהוא רלוונטי למחקר על אוכלוסיית האוטיסטים ולחילופין ADHD. לפחות תקרא, מקסימום יצאתי אידיוט. המאמר מאוד מורכב, ואני מנסה להצטנע. בקצר פנה אליי במייל כאן ותקבל שני לינקים למאמרים שלי.
תודה על המחמאות וד"ש לצאל כי לצערי אין לי קשר איתו.
צחי
ד"ר אודי בונשטיין21/10/2006
רעיון מעניין!. שלום צחי,
ראשית תודה. שנית - איני יודע אם נחקר מושג הזמן בהקשר של ADHD, אם כי יש הגיון בהשערה זו. לוא דווקא בהבנת המושג כי אם בכל הנוגע לרלוונטיות תחושת וחוויית הזמן הסובייקטיבית הנגזרת ממאפייני ההפרעה (שמירה על קשב, למשל, או קושי להמתין לתורו - קשורים בחוויה של זמן). מכיוון אחר אני יכול להמליץ על קריאת עבודתה של ביאטריס פריאל על הזמן ("האחר והזמן" כמדומני, שהתפרסם הן כפרק בספר והן ב"שיחות") - מנקודת מבט של קשר בין התינוק ואחר משמעותי (בד"כ אם).
בכל מקרה, זהו רעיון מעניין ומעורר מחשבה.
אודי
צחי כהן20/10/2006
מאמר שווה. שאלה- האם נחקרה הפרעת הקשב ביחס לתפישת הזמן- מושג הזמן והקשר שלו ל working memory? בכלל, תראה אולי אני חנטריש אבל קשב, לטעמי, וממה שאני זוכר מההרצאות של צאל, זה כמו מיכל שהפרטרים שלו הם בעיקר מידע (וכאן אני גולש לתורת האינפורמציה במדעי המחשב ויש לי מה לומר) ומצד שני זמן (שהפסיכולוגיה לא מתייחסת להיבטים הפיזיקאלים גרידא שלו).
צחי