פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

כישורי theory of mind בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)/ ד"ר אודי בונשטיין

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתאפיינת בין השאר בקשיים אקדמיים, חברתיים והתנהגותיים. היא משפיעה גם על היבטים התפתחותיים מרכזיים, בינהם השפעה על בניית מושג העצמי, השפעה על ה- executive functions , השפעה על יכולות רפלקטיביות והשפעה על קוגניציה חברתית. בהיבטים אחרונים אלו מתמקדת העבודה תוך בחינת הפגיעה המתגלה בתיאוריה של התודעה (ToM - Theory of Mind) אצל ילדים הסובלים מ- ADHD. יוצגו ממצאי מחקרים עדכניים המציגים תמונה לא אחידה, ויידון הצורך במחקרי המשך בנושא.

מאמרים | 18/10/2006 | 35,513

תגיות:

כישורי ToM בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)
ד"ר אודי בונשטיין
© כל הזכויות שמורות למחבר
 
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר
 
הקדמה
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הנה הפרעה התפתחותית המתאפיינת בקשיים בקשב, בהסחת דעת, בפעילות יתר ובקושי בשליטה בדחפים. ההפרעה מופיעה בילדות, בדרך כלל בין הגילאים 3 ל- 7 שנים. לרוב היא יציבה לאורך זמן, ובכמחצית מהמקרים היא נמשכת גם אל תקופת ההתבגרות והבגרות. אחוז ניכר מהילדים הסובלים ממנה יחוו כישלונות בבית הספר, ויפתחו הפרעות התנהגות, עבריינות ואישיות אנטי סוציאלית. להפרעה שני אופני ביטוי: I) התנהגות אימפולסיבית ולא מבוקרת (ראה קריטריונים לאבחנת הפרעת קשב היפראקטיבית-אימפולסיבית); II) בעיות קשב, זכרון לטווח קצר וקשיי למידה (ראה קריטריונים לאבחנת הפרעת קשב ללא היפראקטיביות). מאפייני ההפרעה בילדות יבואו לידי ביטוי בקשיים אקדמיים, חברתיים והתנהגותיים. להפרעת הקשב והריכוז השפעה גם על היבטים התפתחותיים מרכזיים, בינהם השפעה על בניית מושג העצמי, השפעה על ה- executive functions , השפעה על יכולות רפלקטיביות והשפעה על קוגניציה חברתית. בהיבטים אחרונים אלו תתמקד עבודה זו אשר תבחן את הפגיעה המתגלה בתיאוריה של התודעה (ToM - Theory of Mind) אצל ילדים הסובלים מ- ADHD.
תיאוריה של התודעה (ToM) מוגדרת כיכולת לייחס מצבים נפשיים (רגשות, מחשבות, כוונות, אמונות וכו'') לאחרים ולעצמנו. מתוך כך מתאפשרת הבנה וניבוי של ההתנהגות. הנחה מקובלת היא כי מדובר בכישורים אוטומטיים, שכמעט ואיננו נדרשים להפעיל בצורה מודעת, והנרכשים במלואם בסביבות גיל 5 שנים (אם כי יש מי שאינם מסכימים עם טענה זו, ובינהם כותב שורות אלו). אוכלוסייה בה כישורים אלו פגועים במובהק הנה אוכלוסיית הסובלים מאוטיזם, ועל כך יש ספרות רבה מאוד (למשל, פרית'' 1989).
היכולת להבין ולפרש את התנהגותם הגלויה של עצמי ואחרים במונחי מצבים נפשיים כוללת הן מרכיב של Self reflectiveness והן מרכיב בין אישי. יכולת זו מאפשרת להבחין בין מציאות פנימית לחיצונית; אופנויות "כאילו" (pretend) ותפקוד "אמיתי"; ותהליכים תוך אישיים מתהליכי תקשורת בין אישיים.  
חשיבותם של תהליכי מנטליזציה נעוצה בעובדה שהם מאפשרים לראות את פעולותיהם של אנשים אחרים כבעלי משמעות דרך היחוס של מחשבות ורגשות עבורם. כך, הופכות פעולותיהם להיות ניתנות לניבוי, מה שמאפשר את הקטנת התלות באחרים (מרכיב חשוב בתהליך האינדיווידואציה). מתאפשרת בין השאר גם ההכרה בכך שאם מישהו מתנהג כאילו הדברים הם באופן מסויים אין זאת אומרת שהדבר אכן כך.
ToM יעיל מחייב יכולת לייצוג-על (Meta-Representation). ייצוג כזה ניתן לראות בדוגמת המשפט "יוסי מאמין ש''יורד עכשיו גשם''". דרישה בסיסית לייצוג כזה הוא מנגנון המנתק את הקשר בין תוכן המשפט (יורד עכשיו גשם) מהמציאות. ניתוק קשר זה הכרחי: המשפט אינו אמת או שקר (לגבי הגשם היורד), ושונה מהותית מייצוג המציאות. מכאן, שמתאפשרת הפרדה בין ייצוג מחשבה על המציאות לייצוג המציאות עצמה. מתוך האמור לעיל מעניין הקשר האפשרי בין הפרעת הקשב והריכוז לבין ליקוי בכישורי ה- ToM, בעיקר עקב תסמיני ההפרעה הניתנים להסבר באמצעות פגיעה בכישורים אלו.
סקירת מחקרים
מחקרים הראו כי 20-50% מהילדים האוטיסטים מצליחים במבחנים הבוחנים הבנה של אמונות ממעלה ראשונה (כלומר – מה אני חושב שדני חושב), וזאת בהשוואה ל- 65-80% ממפגרים שאינם אוטיסטים ו- 85-90% מילדים נורמלים. הילדים האוטיסטים המצליחים במטלות ממעלה ראשונה, נכשלים במשימות מורכבות יותר, אלו ממעלה שניה (בהן נדרש הנבדק לבחון אמונה על אמונה או מחשבה לגבי מחשבה, דהיינו – מה אני חושב שדני חושב שאני חושב...).
במחקר שבחן והשווה ToM ויכולת לזיהוי רגשות בין ילדים עם אוטיזם, ילדים עם PDD-NOS, קבוצת ביקורת פסיכיאטרית (שכללה 3 קבוצות משנה: ADHD, הפרעת התנהגות ודיסטמיה) וקבוצת ביקורת של ילדים נורמלים, נמצאו תוצאות מעניינות: לא ניתן היה להבחין בין קבוצת הילדים האוטיסטים, קבוצת הילדים הסובלים מ- PDD-NOS וקבוצת הילדים בעלי ADHD (מקרב נבדקי הביקורת הפסיכיאטרים). נבדקי הביקורת הפסיכיאטרים האחרים (שכללו ילדים עם הפרעת התנהגות ודיסטימיה) לא נבדלו בביצועם מנבדקי הביקורת הנורמלים. השונות שתרמה להבדלים בין הקבוצות נבעה מהביצוע במטלות ToM ממעלה שנייה (Buitlaar et al. 1999).
העובדה כי הבנתם החברתית של ילדים עם ADHD פגועה כמו זו של ילדים אוטיסטים עם תפקוד גבוה, וזאת לעומת ילדים עם הפרעות התנהגות או עם דיסטימיה, יכולה להיות תוצאה של גורמים מספר. גם מבלי להיכנס ישירות לשאלת האטיולוגיה, נשאלת השאלה האם מדובר בפגיעה ספציפית בתפקוד זה, או שמא מדובר בכשל כללי יותר, הקשור לדיספונקציות המוחיות המאפיינות הפרעה זו. אחת האפשרויות היא שהפגיעה בהבנה החברתית של נבדקים אלו היא תוצאה של פגיעה בכישורים האקזקיוטיביים (executive functions).
Barkley (2000) מתאר את הפגיעות בכישורי אקזקיוטיביים המתגלים בקרב בעלי ADHD. בחינה מדוקדקת של כישורים אלו מגלה כי שניים מהם, working memory וורבלי ולא וורבלי, קשורים באופן ישיר ביותר להבנה חברתית. ה- working memory הלא וורבלי (שמיקומו המוחי באזור הדורסולטרלי פרה פרונטלי, ימני בעיקר) אחראי בין השאר לשמירת אירועים בתודעה, חיקוי, תחושת עבר ועתיד, תחושת זמן, ומודעות. ה- working memory הוורבלי (אזור דורסולטרלי פרה פרונטלי, שמאלי בעיקר) אחראי בין השאר על תיאור עצמי, רפלקציה, ושליטה מוסרית על ההתנהגות. מהאמור לעיל משתמע כי הפגיעה בכישורים האקזקיוטיביים, המתגלה בקרב הסובלים מ- ADHD, יכולה להסביר את הממצא לפיו ילדים הסובלים מ- ADHD מראים יכולת מופחתת לקוגניציה חברתית (כפי שמתבטאת בכישורי ToM שלהם).
הרעיון כי כישורים אקזקיוטיביים מתווכים את כישורי ה- ToM נתמך בשני כיוונים של עדויות. הכיוון הראשון מראה קשר בין שניהם בילדים בגיל גן. הכיוון השני מראה קשר בינהם בקרב נבדקים הסובלים מאוטיזם. תומכת ברעיון זה היא העובדה כי ילדים עם אוטיזם מראים קשיים בשליטה אינהיביטורית ובגמישות של תשומת הלב - מרכיבי הכישורים האקזקיוטיביים שנמצאו מנבאים ToM בילדים נורמלים.
שתי סיבות מונעות מאתנו לקבל קשר זה כהלכתו. ראשית, סביר להניח שמטלות theory of mind כוללות בתוכן מרכיבים של ה- executive functions , דבר היכול להסביר את הקשרים שנמצאים בין שני תפקודים אלו. שנית, ייתכן כי אזורי המוח המתווכים ToM ו- executive functions  הם קרובים מבחינה אנטומית. כך, גם אם מדובר בתפקודים נפרדים קוגנטיבית, הרי שנצפה לאסוציאציה בינהם. כזכור, בתפקודים האקזקיוטיביים נודעת חשיבות לאזורים הפרה-פרונטלים. בתפקודי theory of mind יש תפקיד לאזורים מדיאלים-פרונטלים, כך שיש הגיון רב בסברה זו.
ייתכן כי יש צורך במחקר דיסוציאציה שיאשש סברה זו. חקר דיסוציאציה מאפשר להקיש מהשיבוש הקוגנטיבי באנשים עם פגיעות מוחיות אל המערך הקוגנטיבי הנורמלי. הרעיון המרכזי הוא, שאם מטופל מראה תפקוד פגוע בתחום מסוים בו בזמן שתפקודו בתחום אחר אינו פגוע, הרי שהדבר מספק בסיס לטענה כי קיימת דיסוציאציה בין יכולות התפקוד הנוגעות לשני תחומים אלו. פירוש הדבר כי המערכת הקוגנטיבית כוללת שני מנגנונים נפרדים שכל אחד מהם שולט באחד התפקודים. לכן תתכן פגיעה סלקטיבית באחד מהם, תוך המשך פעולה תקין של השני. מחקר דיסוציאציה אשר יצליח להראות כי אין קשר בין תפקודי אקזקיוטיביים ותפקודי ToM יעמיד הנחה זו בספק. וממצא כזה קיים:
Fine ועמיתיו בחנו אדם אשר סבל מנזק מולד באמיגדלה השמאלית (Fine, Lumsden and Blair, 2001). בבגרותו אובחן אדם זה כסובל מסכיזופרניה ומתסמונת אספרגר. הוא נכשל בביצוע מטלות ToM, דבר המחזק את ההשערה בדבר תפקיד האמיגדלה השמאלית ו/או הקשרים שלה בהתפתחות ההבנה של מצבים נפשיים. לאור הסברה כי יתכן שה- ToM מתווך על ידי ה- executive functions כללים יותר, בדקו חוקרים אלה את הקשר שבין ה- executive functions ובין ToM של אותו נבדק. הם מצאו כי ToM אינה תלויה או מתווכת על ידי ה- executive functions. הנבדק הראה ביצוע נורמאלי בכל מטלות ה- executive functions שהוצגו לו, אולם ביצועי ה- ToM שלו היו נמוכים מאוד. החוקרים הסיקו שקיימת מערכת עצבית ייחודית לתחום (Fine, Lumsden and Blair, 2001).
שילוב ממצאים אלה מעלה את הצורך בבדיקה ספציפית של מהות כישורי ה- theory of mind בקרב הסובלים מ- ADHD, תוך ניסיון להסביר את מהות הפגיעה. מעט מאוד מחקרים בחנו שאלה זו, וגם המחקר שצוטט כאן, לא בחן את קבוצת ה- ADHD מלכתחילה, אלא רק בהשערת post hoc, בניסיון לבחון את קבוצת הביקורת הפסיכיאטרית (שבעלי הפרעת קשב וריכוז הוו חלק ממנה). במחקר שערך הכותב, ואשר יפורסם במלואו בספרות המקצועית, לא נמצא קשר בין כישורי ה- ToM וקיומה של ADHD. קשר זה נבחן באמצעות מספר מטלות ToM שהשוו אל ביצועי נבדקים במטלות CPT של Conners, וכן על ידי ניתוחי שונות (ANOVA) בין קבוצת נבדקים שאובחנו כלוקים ב- ADHD לבין קבוצת ביקורת של נבדקים נורמלים ושל נבדקים באשפוז פסיכיאטרי.
תוצאות אלו מפתיעות במידת מה, בעיקר משום שקלינית נצפה קושי בכישורי ToM בקרב ילדים ומבוגרים הלוקים ב- ADHD, אולם הן מתיישבות עם הממצאים הלא עקביים הקיימים בספרות המקצועית בנושא. ייתכן כי קיים צורך בבדיקה "עדינה" יותר של כישורי ה- ToM (מחקר אשר אנו עוסקים בו בימים אלו). מחקר עתידי יתרום הן להבנה טובה יותר של הפגיעה בכישורים החברתיים של בעלי ה- ADHD, ומכאן להבנה טובה יותר של ההפרעה עצמה. חשיבות נודעת למחקר בתחום גם מכיווני חקירה נוספים, כגון בדיקות נוירו-תפקודית או שימוש באמצעי הדמייה. כמו כן, מומלצת חשיבה במקביל על אפשרויות היישום הקליניות היכולות לעזור ולשפר את התפקודים החברתיים של אלו הלוקים בהפרעות קשב, יישומים הקשורים קשר הדוק לממצאי המחקר העתידי בתחום.
 
מקורות
Barkley, R. A., (2000). Genetics of childhood disorders XVII: ADHD. Part 1: The executive functions and ADHD. Journal of American Academy of Children and Adolescence psychiatry, 39(8), 1064-1068.
Buitelaar, J. K., Van Der Wees, M.,Swaab-Barneveld, H., Van Der Gaag, R. (1999). ToMand emotion-recognition functioning in autistic spectrum disorders and in psychiatric control and normal children. Development and Psychopathology, 11, 39-58.
Fine, C., Lumsden, L., & Blair, R. J. (2001). Dissociation between ''ToM'' and executive functions in a patient with early left amygdala damage. Brain, 124, 287-298.
 
 
נספח:
קריטריונים לאבחנה של חוסר קשב:
כאשר קיימים 6 או יותר מהסימנים הבאים, הנמשכים לפחות 6 חודשים ופוגעים בהסתגלות:
·                     לא מרוכז בפרטים, טעויות רשלניות בביה"ס
·                     קושי בשמירת קשב במטלות או משחקים
·                     נראה כלא מאזין כשמדברים אליו ישירות
·                     לא ממלא הוראות, לא מסיים שיעורים, לא מבצע חובות או תפקידים
·                     קושי בארגון המטלות והפעילויות
·                     נמנע מעיסוק במשימות הדורשות מאמץ שכלי
·                     מאבד דברים הדרושים למשימותיו ופעילויותיו
·                     מוסח בקלות על ידי גרויים חיצוניים
·                     שוכח לבצע פעילויות יומיומיות
  קריטריונים לאבחנה של הפרעת קשב היפראקטיבית-אימפולסיבית:
כאשר קיימים 6 או יותר מהסימנים הבאים, הנמשכים לפחות 6 חודשים ופוגעים בהסתגלות:
·                     תנועות עצבניות ברגליו או ידיו, התפתלות על הכסא
·                     מרבה לקום מכסאו בכיתה
·                     תחושה סובייקטיבית של חוסר מנוחה
·                     קושי לעסוק בשקט בפעילויות פנאי
·                     פעיל וחסר מנוחה
·                     מרבה בדיבור
·                     משיב לפני סיום השאלה
·                     מתקשה לחכות לתורו
·                     קוטע דברי אחרים, מתפרץ, מפריע
 
הערות כלליות לאבחנה:
  • חלק מהתסמינים הופיעו לפני גיל 7
  • נזק נגרם בשני תחומים או יותר (בית ספר, בית וכו'')
  • הוכחה לנזק קליני ממשי בתפקוד חברתי, לימודי או תעסוקתי
  • לא מוסבר על ידי הפרעה נפשית אחרת
 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

בונשטיין, א. (2006). כישורי theory of mind בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)/ ד"ר אודי בונשטיין. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=977

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דבורה דרשביץדבורה דרשביץ12/3/2019

בקשה לציטוט. שלום, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. אני כותבת עבודה של תיאור מקרה על ילד עם ADHD ואשמח להשתמש במאמר שלך לביסוס ההתערבות.
תודה רבה! דבורה

אור רצ'בסקיאור רצ'בסקי21/8/2017

בקשה לציטוט. שלום , אני סטודנטית מאוניברסיטת חיפה בתוכנית מטפלים מנוסים באומנות. אני עושה עבודת סמינריון ובו תיאור מקרה של ילדה שיש לה ADHD מבקשת רשות לצטט מתוך המאמר שלך. תודה, אור

ניצן הוניגמןניצן הוניגמן1/5/2014

בקשה לציטוט. שלום,
אני עושה עבודה בנושא המדובר ואשמח לקבל אישור לציטוט
(סטודנט)
תודה רבה

לימור יצחקילימור יצחקי17/3/2013

אישור לציטוט. שלום
אני עושה עבודה theory of mind והפרעת קשב וריכוז
ורציתי לדעת אם אני יכולה לצטט את המאמר שלך מכיוון שלמעלה כתוב כל הזכויות שמורות למחבר
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר.
אשמח לקבלת אישורך.
תודה רבה

גולי שישגולי שיש17/2/2013

ציטוט המאמר. שלום
אני עושה עבודת סמינריון להפרעת קשב וריכוז
ורציתי לדעת אם אני יכולה לצטט את המאמר שלך מכיוון שלמעלה כתוב כל הזכויות שמורות למחבר
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר.
תודה

רבקה בר-דודרבקה בר-דוד24/4/2010

ציטוט. בראש המאמר כתוב שאין לצטט ללא רשות מפורשת מהכותבים, ולכן השאלה היתה 'האם נוכל לצטט?'
רבקה

אחראית תוכןאחראית תוכן23/4/2010

תבנית לציטוט. שלום,
תבנית לציטוט קיימת בסוף כל מאמר (לפני התגובות).
במאמר הנוכחי:
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):
בונשטיין, אודי (2006). כישורי theory of mind בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)/ ד"ר אודי בונשטיין. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום שישי ‏23 ‏אפריל ‏2010, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy....d=977

רבקה בר-דודרבקה בר-דוד23/4/2010

ציטוט. שלום אודי,
אנו כותבים מאמר על הקשר בין תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים.
האם נוכל לצטט מהמאמר שלך? או האם כבר פורסם המאמר שלכם בכתב עת כלשהו שנוכל לצטט משם?
רבקה בר-דוד

שחף רוזנברגשחף רוזנברג28/12/2008

מידע נוסף וחומר למחשבה. שלום לך ד"ר בונשטיין
שמי שחף, אני סטודנטית לחינוך, ואני כותבת עבודה על הפרעות קשב וריכוז בהקשר החברתי שלהן, כיצד משפיעה הלקות, מחלה? על הכישורים החברתיים שלהם. ראשית, כיוון שלא יכולתי להתעלם מכך עלי להעיר במחילה את תשומת לבך לגופן שבחרת להשתמש בו, שלאנשים שאתה כותב עליהם (כמוני) קשה מאוד לקרוא את המאמר בלי לקום כמה פעמים מהכיסא בעומס יתר...
ולעניין הייתי שמחה עם תוכל להפנות אותי למאמרים מקצועיים שסמים דגש על ההקשר החברתי והקשיים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז נאלצים להתמודד איתם לאורך חייהם בבית הספר ואחריו.
תודה מראש

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין9/11/2006

אין לי עדיין תשובות.... הי נעמה,
אני שוקד על סיום איסוף הנתונים ואז אשב לסכם ולכתוב. איני יודע היכן הוא יתפרסם, אולם מאמר בהקשר דומה, על כישורי TOM בקרב חולי סכיזופרניה עתיד להתפרסם בימים אלו ב- J. of nervous and mental desease, ואחר התקבל לפרסום ב"הרפואה", אך איני יודע מתי בדיוק יודפס.
אודי

נעמה איגראנעמה איגרא8/11/2006

המחקר שלך נשמע מעניין [ל"ת]. מתי ואיפה אפשר יהיה לקרוא אותו במלואו?

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין7/11/2006

בדיקות לפני/אחרי רטלין. שלום שי,
המטלות עצמן קלות יחסית ונושא הקשב מבוקר בהן, בדיוק מהסיבות שציינת. בכל מקרה, זו נקודה חשובה ואכן אספתי גם נתונים עם וללא רטלין (אצל אותם נבדקים כמובן). אלו נתונים שאני עדיין אוסף על מנת להגיע לכמות נבדקים מספיקה סטטיסטית ולכן אין לי תוצאות שניתן לדווח עליהן בינתיים (אני מקווה שיהיו בקרוב...).
אודי

שי סלעשי סלע7/11/2006

שילוב של ריטאלין כמשתנה מתערב [ל"ת]. מאמר מאוד מעניין. הייתי מעוניין לעקוב אחר מחקרי ההמשך. הנושא נשמע מאוד בעייתי מבחינה מתודולוגית בעיקר עקב הקושי של הנבדקים לעמוד במטלות מהבחינה הקשבית. האם ההשערות נבדקו לאחר ריטאלין או תחליף מתילפנידאט, פסיכולסטימולנט אחר?
שי

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין4/11/2006

עכבות ו- TOM. שלום חגית,
את מצביעה על נקודות מעניינות (וראי תגובתי לד"ר ז'אק למעלה), אך שווה לחשוב על כך לעומק. הנה גם כאן במחוזותינו הקטנים מתקבלות תוצאות סותרות (המשקפות את הממצאים בספרות). הפרעות בקשב משפיעות על תפיסת העצמי ובניית מושג העצמי. האופן בו אוסף הילד את הנתונים גם הוא מושפע וודאי מיכולות קשב, כמו גם קשר שקיים בין יכולות רפלקטיביות ואינהיביציה - כך שעל פניו ייתכן קשר כזה בתפקודי TOM. מאידך - את אומרת דברי טעם, וממצאי שלי תומכים בדברייך, אז?...
הנושא חשוב ומרתק, ואני מקווה שנצליח להבינו בבוא הזמן יותר טוב.

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין4/11/2006

אבחון אמוציות אצל ילדים עם ADHD. שלום ז'אק,
ראשית, אשמח לעיין בפוסטר (אפשר לשלוח אלי למייל המופיע בכרטיס האישי), ושנית אשמח לדון בממצאים. כאמור, במחקר שאני ערכתי לא נמצאו הבדלים שנבעו מהפרעת קשב בתפקודי TOM. יהיה מעניין לחשוב על כך יחד.
אודי

חגיתחגית3/11/2006

אני חלוקה. לדעתי יש ויש לילדי ה-ADHD כישורי TOM
מה שאין להם או לוקה בחסר זו השליטה בעכבות
הם מבינים וגם מבינים את מה שבין ובין השורות והאותיות הקטנות
ועדיין לא יכולים להימנע מהאימפולסיביות וממהירות התגובה ומחוסר האינהיביציה
לאמר שאין להם TOM זה כמו לנתק אותם מיכולותיהם לראייה מעמיקה של נפשות פועלות ויש להם. של אלו שפוגעים בהם למשל או מעלילים עליהם כמו אנשי צוות במסגרות חינוכיות או הורים של חברים וכיו"ב. הם יודעים היטב. הם גם מבינים שאין להם שליטה ע"כ ולפיכך ממשיכים מאין ברירה אחרת באותו הדפוס ההרסני הגם שהם יודעים את תוצאותיו
תשאל את הילד למה עשית זאת? והוא יגיד יצא לי או משהו דומה. התפלק לי.
עם הידע המצוי כיום אני מסכימה, שמבחינת האתיולוגיה לתסמונות אוטיזם והפרעות קשב יש משהו ברצף בספקטרום שהן חולקות- אבל לא מבחינת כישורים חברתיים ותקשורתיים במובן של יכולות לבסס הבנה של מה אחרים חושבים עלי וגם מה הם חושבים שאני חושב...
 
 

דר ז'אק אייזנברג  ,בח הרצוג ירושליםד"ר ז'אק אייזנברג ,ב"ח הרצוג ירושלים1/11/2006

T.O.M בADHD. עשינו עבודה המשווה  הישגים של ילדים ADHD מול קבוצת ביקורת על המבחן של BARON COHEN : reading the mind in the eyes
ונמצא שילדים עם ADHD  מאבחנים פחות טוב את האמוציות. פרסמנו פוסטר בכנס הפסיכיאטרי האחרוןשל החברה הישראלית בנושא זה

גלגל1/11/2006

טיפול בבעיות המוצגות. האם יש מישהו שיכול להמליץ על פסיכולוג מעולה שמטפל בבני נוער עם ADHD הסובלים מהבעיות שהוצגו במאמר?

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין29/10/2006

אין קשר. שלום נאור,
איני רואה קשר בין הדברים, ובכל מקרה, לא ניתן לומר האם יש או אין בעיה מתאור כל כך כללי ובאמצעות האינטרנט.
אודי

נאור יעקבנאור יעקב26/10/2006

מילים ללא הקשר!!!!!!!!!!!!!!. יש לי חברה שיש דיסלקציה, אנחנו יוצאים כשנה וחצי, בכל שיחה שלנו היא מכניסה מילים ללא קשר לנושא שאנחנו מדברים עליו.
השאלה שלי היא האם יש לה בעיה בלי שום קשר לדיסלקציה?

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין26/10/2006

יישום וטיפול. שלום רבקה,
איני יכול שלא להסכים אתך שלאבחון כשלעצמו אין ערך אם לא מיישמים אותו טיפולית (הפיסקה האחרונה במאמר אכן מצביעה על כיוון יישומי). מאידך, צעד ראשון בלשפר תפקוד הוא לדעת לאתר או לזהות מה דרך פעולתו, מה השתבש, והאם וכיצד ניתן לשפר זאת. ויש דרכי התערבות (יעילות יותר או פחות) הם בכישורי ה- TOM (אינט' רגשית, כפי שקראת לה) והן בתפקודים האקזקיוטיביים.
אודי

רבקהרבקה26/10/2006

כישורים אקזקיוטיביים, אינטליגנציה רגשית - ומה עם טיפול?? [ל"ת]. אין סוף למחקרים העוסקים באבחונים. לדעתי התפיסה ע"פ האינטליגנציה הרגשית גם היא מציעה הסברים נוספים לתופעות הנ"ל אצל הלוקים ב-ADHD/ADD. אבל היכן המחקרים על דרכי הטיפול? היכן המימוש של כל הידע שנצבר? במשך 10 שנים אני מחפשת את הפסיכולוג המתאים - ולא מוצאת.  לאבחן כולם יודעים, אבל בזה מסתיים הידע האמיתי.

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין21/10/2006

אשמח לעיין בהם. המייל שלי מופיע בהודעה ובכרטיס הביקור.
תודה,
אודי

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין21/10/2006

על רגל אחת.... אלו תפקודים המנהלים את המערכות המוחיות הרבות והפועלות בו זמנית ("נשלטים" על ידי האזורים הפרונטליים במוח, באזור המצח) ואחראים בין השאר ליכולת להפריד בין עיקר ותפל, להבהיר יעדים ולתכנן תוכניות להשגתם, ויסות רגשות ועוד.
אודי

מתעניינתמתעניינת21/10/2006

סליחה אבל מה זה "כישורים האקזקיוטיביים (executive functions.

צחי כהןצחי כהן21/10/2006

כולה אני חרטטן אבל אם אתה רוצה אשלח לך לינק. למאמר שלי אודות זמן ומרחב ונראה לי שהוא רלוונטי למחקר על אוכלוסיית האוטיסטים ולחילופין ADHD. לפחות תקרא, מקסימום יצאתי אידיוט. המאמר מאוד מורכב, ואני מנסה להצטנע. בקצר פנה אליי במייל כאן ותקבל שני לינקים למאמרים שלי.
תודה על המחמאות וד"ש לצאל כי לצערי אין לי קשר איתו.
צחי

דר אודי בונשטייןד"ר אודי בונשטיין21/10/2006

רעיון מעניין!. שלום צחי,
ראשית תודה. שנית - איני יודע אם נחקר מושג הזמן בהקשר של ADHD, אם כי יש הגיון בהשערה זו. לוא דווקא בהבנת המושג כי אם בכל הנוגע לרלוונטיות תחושת וחוויית הזמן הסובייקטיבית הנגזרת ממאפייני ההפרעה (שמירה על קשב, למשל, או קושי להמתין לתורו - קשורים בחוויה של זמן). מכיוון אחר אני יכול להמליץ על קריאת עבודתה של ביאטריס פריאל על הזמן ("האחר והזמן" כמדומני, שהתפרסם הן כפרק בספר והן ב"שיחות") - מנקודת מבט של קשר בין התינוק ואחר משמעותי (בד"כ אם).
בכל מקרה, זהו רעיון מעניין ומעורר מחשבה.
אודי

צחי כהןצחי כהן20/10/2006

מאמר שווה. שאלה- האם נחקרה הפרעת הקשב ביחס לתפישת הזמן- מושג הזמן והקשר שלו ל working memory? בכלל, תראה אולי אני חנטריש אבל קשב, לטעמי, וממה שאני זוכר מההרצאות של צאל, זה כמו מיכל שהפרטרים שלו הם בעיקר מידע (וכאן אני גולש לתורת האינפורמציה במדעי המחשב ויש לי מה לומר) ומצד שני זמן (שהפסיכולוגיה לא מתייחסת להיבטים הפיזיקאלים גרידא שלו).
צחי