לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מושגי יסוד בתיאוריות של מינושין ובואן בראי הסרט "אנשים פשוטים"מושגי יסוד בתיאוריות של מינושין ובואן בראי הסרט "אנשים פשוטים"

רוברט רדפורד בטיפול משפחתי: מושגי יסוד בתיאוריות של מינושין ובואן בראי הסרט "אנשים פשוטים"

מאמרים | 6/11/2013 | 43,652

לימוד מושגים תיאורטיים עלול להיות משימה מורכבת, אך בעזרת סיפורים, הצגות וסרטים ניתן להדגים מושגים תיאורטיים מסובכים באופן בהיר ואף מהנה המשך

רוברט רדפורד בטיפול משפחתי

מושגי יסוד בתיאוריות של מינושין ובואן בראי הסרט "אנשים פשוטים"

מוריס עוז

 

 

מבוא

במאמר זה אתאר מספר מושגי יסוד בתיאוריות של טיפול משפחתי דרך דיון בסרט "אנשים פשוטים" (סרט הבכורה של רוברט רדפורד כבמאי, שנכתב על-פי ספרה של ג'ודית' גסט). אשתמש בסרט וביחסים בין הדמויות להדגמת השימוש שניתן לעשות במושגים התיאורטיים לתיאור המשפחה ולתכנון התערבות טיפולית ברמה המשפחתית.

אתמקד במאמר בשתי גישות לטיפול משפחתי: 1. הגישה המבנית של מינושין, שרואה קשר בין המשפחה וחלקיה ומתייחסת בעיקר לאינטראקציות חוזרות שיוצרות את תבניות ההתנהגות במשפחה, תתי מערכות, היררכיה וגבולות נוקשים או מטושטשים. 2. הגישה המערכתית של בואן, שמתארת את המשפחה כרשת יחסים רב-דורית המעצבת את אפשרויות המובחנות והביחד, ומתייחסת בעיקר לתהליכים כגון מובחנות העצמי, תהליכי השלכה משפחתיים, התנתקות רגשית, תהליכי העברה רב-דורית, המיקום במשפחה ומשולשים רגשיים, שניתן לראותם בתוך המערכת המשפחתית והם המשפיעים על האפקטיביות והחיות של המשפחה. לבסוף, אנסה להציע התערבות טיפולית על-פי התיאוריות הנדונות.

לפני קריאת המאמר מומלץ לצפות בסרט. הסרט זכה בשבחים רבים ואף ב- 4 אוסקרים. העבודה הפסיכותרפויטית בסרט מרשימה ביותר ומשחקו של ג'אד הירש כד"ר ברגר זכה לשבחים מרובים מהקהילה הפסיכיאטרית כאחת הפעמים הנדירות שהמקצוע שלהם נראה בצורה חיובית בסרטים.

 

תקציר עלילת הסרט

אנשים פשוטים (באנגלית: Ordinary People) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1980 אשר עלילתו עוסקת בהתפרקותה של משפחה מהמעמד הבינוני-גבוה בלייק פורסט, אילינוי, בעקבות מותו של בנם הבכור בתאונת שיט. משפחת ג’ארט מנסה לשוב לחיים נורמאליים אחרי ניסיון ההתאבדות של בנם בן העשרה, קונראד, שחזר לאחרונה הביתה אחרי שהות בת ארבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי. מנוכר מחבריו ומשפחתו, קונראד עוזב את בית החולים, ובוחר לראות פסיכיאטר, ד"ר ברגר, שמגלה שהילד היה מעורב בתאונת השיט שבה אחיו הבכור, באק, נהרג. באק היה טיפוס חברותי וספורטיבי יותר מקונראד, ועמד במרכז תשומת הלב של כולם. אביו של קונראד, קלווין, מנסה בלא הצלחה להתחבר עם בנו ששרד, שסובל מרגשות דיכאון, אשמה, וטראומה מתמשכת מהתאונה. אמו של קונראד, בת'', שנראה שאהבה את בנה הבכור, הולכת ומתרחקת מקונראד, מקובעת על הפגנת החזות המושלמת והנורמלית.


- פרסומת -

 

מושגי יסוד בגישה המבנית של מינושין

הגישה המבנית רואה קשר בין המשפחה וחלקיה ומתייחסת בעיקר לשלבי ההתפתחות של המשפחה. על פי גישה זו, רוב הבעיות במשפחה צצות בדרך כלל בשלבי המעבר כי אז המשפחה צריכה לעבור ארגון מחדש בכדי לגדול ולשמור על הרצף. בדרך כלל יש כוחות שרוצים לשמר את הקיים, אבל יש גם כוח הרוצה להתקדם. על פי גישה זו, לכל משפחה יש תת מערכות. למשל תת מערכת ההורים ותת מערכת האחים. לכל תת מערכת יש פונקציות משלה ועל כן חשוב שכל תת מערכת תהייה מובחנת ותוכל לתפקד. מינושין תבע מושגים מרכזיים כמו "הפציינט המזוהה" במשפחה, מעורבות יתר, לכידות גבוהה מאוד (enmeshment) וניתוק (disengagement), מערכת ותת מערכת.

הפציינט המזוהה (Identified Patient)

הפציינט המזוהה הוא זה שהמשפחה והחברה רואים אותו כבעל בעיה וההתנהגות שלו מרמזת על הפתולוגיה של כל המשפחה. המטפל בדרך כלל מתייחס אליו כמייצג של מכלול. כלומר, מי שמגיע (או מופנה) לטיפול, הוא עצמו הינו סימפטום של מערכת שאינה מתפקדת כראוי, ולאו דווקא בעייתי בפני עצמו. למשל, במשפחת ג'ארט, קונראד הוא הפציינט המזוהה. הוא הצעיר במשפחה, שחזר לא מזמן משהות של ארבעה חודשים מהתאשפזות במרכז בריאות נפש, לאחר שניסה להתאבד. הוא מראה סימנים של דיכאון ופוסט-טראומה. יש לו הפרעות בשינה והוא חווה סיוטים כתוצאה מהטראומה ממות אחיו. הוא מאשים את עצמו בתאונת הסירה שבה מת אחיו. אין לו הרבה תיאבון ומעט מאוד קשרים סוציאליים עם חברים. הוא לא מצליח להתרכז בלימודים, רוצה לעזוב את שיעורי השחייה ואין לו תקשורת טובה עם הוריו.

תתי מערכות

תת מערכת ההורים

הזוגיות של בת' וקלווין, נראית בהתחלה כזוגיות בריאה, הם יוצאים יחדיו למפגשים חברתיים, מדברים ביניהם, אך במהלך הסרט אנחנו נחשפים למציאות אחרת. בת' (האם) מקובעת על הפגנת החזות המושלמת והנורמלית, בונה את עולמה כך שכל "הכביסה המלוכלכת" נשארת בבית, ונעזרת במפגשים חברתיים על-מנת לברוח מהכאב ומההתמודדות מול בנה. בתת מערכת זאת יש בעיה בתפקידים. האב הוא רך עם הרבה רגש והאם היא נוקשה וחסרת רגשות, בעוד שבמשפחה המסורתית האם אמורה להעניק את ההכלה והתמיכה הרגשית, ובמקרה הזה, האב לוקח את התפקיד הזה והאם היא זאת שיוזמת, מחליטה ומבצעת. למשל: תכנון טיול לה ולבן זוגה, בדיקת החשבונות לאחר חזרה מהטיול, קניית לבוש לבן שלה ואפילו בחירת נעליים לבעלה. הצורך שלה בשליטה וכוח גורם למתח רב במשפחה. הפגנת החזות המושלמת והנורמלית מול העולם החיצוני אולי מספקת בטחון והגנה לבת', אך מקשה מאוד על קלווין (האב). למשל: בסצנה בארוע החברתי, בה היא שומעת במקרה שבעלה מספר לאחת החברות שבנם נפגש עם פסיכיאטר, היא גוערת בו בדרכם הביתה מכיוון שלדעתה חשף משהו שצריך להיות פרטי. קלווין דוחף למערכת יחסים בריאה עם בנם קונראד, אך הנוקשות וחוסר הגמישות של בת' לא מאפשרים זאת. לבסוף, קלווין מתעמת עם בת' לגבי רגשותיו החדשים, באומרו לה שהוא מטיל ספק באהבתה אליו, ותוהה אם היא מסוגלת בכלל לאהוב מישהו. בזמן שבת' אורזת את מטלטליה על מנת לעזוב את הבית, העמדת הפנים שהיא מציגה כלפי העולם מתנפצת לרגע קט כשהיא פתאום מתייפחת, אבל היא נאבקת ומצליחה להשיב לעצמה את מסכת הנוקשות, ומוכיחה מבלי להתכוון לכך שקלווין צדק.

בת'-קונראד (אמא-בן)

ישנו חוסר תקשורת קיצוני בין האם לבנה על רקע המשבר משפחתי. הסצנה הראשונה (לינק), שבה אנו נחשפים לאופייה של בת', ולאינטראקציה שלה עם בנה קונראד, היא סצנת ארוחת הבוקר, שבה קונראד מודיע שהוא לא רעב, ואמו מבלי לחשוב פעמיים, לוקחת את הצלחת עם ארוחת הבוקר, וזורקת למגרסת המזון. בעיית התקשורת ביו האם לבנה נחשפת באופן ברור, וכמו כן, העוינות האגרסיבית כלפיו וגם מול בעלה, קלווין. מלבד ניסיונות דלים לדיאלוגים ביניהם שמסתיימים בחוסר תקשורת, נראה שבת' לא ממש יכולה להיפתח רגשית לבנה. פחדיו של קונראד שאימו אינה אוהבת אותו מספיק, מבוססים היטב. למשל, בסצנה שקונראד מתעמת עם אמו על שמעולם לא באה לבית החולים הפסיכיאטרי לראות אותו הוא אומר לה: "את היית באה אם באק היה בבית החולים", ואילו אימו משיבה: "באק לעולם לא היה נכנס לבית החולים". קונראד מנסה להתנצל על התנהגותו באופן כנה ואמיתי כשמחבק באהבה את אמו ואומר לה שהוא אוהב אותה, אך היא קופאת ואינה משיבה לו שום חיבוק או רגש כלשהו.


- פרסומת -

קלווין-קונראד (אבא-בן)

לקונארד ואביו יש מערכת יחסים המבוססת על רגש ורוך. אנו בהתחלה נחשפים לאב קלווין, כאשר הוא נרדם בקולנוע, לצידי אשתו, בעוד שנראה שאשתו מביעה עניין רב בסרט. כשמגיעים חזרה לבית, קלווין ישר ניגש לחדרו של קונראד, ושואל אותו אם הוא כבר נפגש עם המטפל, ומראה הרבה יותר התעניינות בבריאותו הנפשית של בנו. בסוף הסרט, כשקונראד מתעורר לשמע מונית חולפת, הוא יורד במורד המדרגות ואביו מספר לו שאמו עזבה. תגובתו הראשונה של קונראד היא להאשים את עצמו. בתחילה קלווין נוזף בכעס בקונראד בגלל שהגיב כך, אולם אחר כך הוא מצטער שאיבד את עשתונותיו. קונראד אומר לו לא להתנצל, ושאולי הוא זקוק לכך שאביו יוכיח אותו לעתים קרובות יותר, כפי שהוא נהג עם באק. הם משוחחים וממשיכים לנסות ולהתגבר על החששות העומדים לרועץ במערכת היחסים ביניהם. אולם עכשיו, שניהם מגיעים לדרגה כלשהי של הבנה בקשר לרגשותיה של בת' כלפיהם. האב ובנו מצליחים לבסוף באמת להתחבר זה עם זה, והם מתחבקים.

תתי מערכות נוספות

ישנה מערכת יחסים מיוחדת בין בת' ובאק (הבן שנהרג). למרות שהוא נהרג, עדיין מערכת היחסים ביניהם ממשיכה להשפיע על המשפחה. למעשה, הסצנה שמראה שחדרו של באק עדיין מסודר, כמו שהיה מסודר כשהוא היה בחיים, כאילו הוא עומד לחזור בכל רגע, מראה שבת' לא ממש מסוגלת להשלים עם מותו. כמו כן, לבת', אמה ואחיה יש תת מערכת נוספת: אליהם היא בורחת ברגע שהיא צריכה מקום בריחה ממה שקורה בבית שלה.

המשפחה על רצף הלכידות / הניתוק

על-פי התיאוריה המבנית, משפחת ג'ארט היא משפחה מנותקת, כלומר, משפחה עם דפוס של יחסים מנותקים, בעלת מאפיינים של היעדרות מבנה ברור, סמכות וקשר משמעותי ועקבי בין בני המשפחה, חוסר מהותי בתקשורת והיעדר אחריות הורית כלפי הילדים. בת' היא זאת שלוקחת את ההחלטות במשפחה ויש לה יותר כוח במשפחה. לקלווין, שאמור למלא את חלקו בהחלטות, אין מספיק כוח לשמור על שלמות המערכת המשפחתית. הקשרים הרגשיים והפסיכולוגיים בין חברי המשפחה נובעים מהאיזון הלא בריא הזה. מעבר לזה שהמבנה של המשפחה לא מתפקד, קשה להתערב או לרפא את הקשרים בין חברי המשפחה. קונראד וקלווין מחפשים את ההתערבות מבחוץ, אך בת' לא סובלנית לכל התערבות חיצונית או שיתוף פעולה בין בעלה לבנה.

 

מושגי יסוד בגישה המערכתית של בואן

גישה זו מבוססת על תפיסת עולם דינמית האומרת שאי אפשר להסתכל על פרט אחד במשפחה מבלי לראות את כל יתר החלקים והפרטים. כל פרט במשפחה יובן רק בקונטקסט הרחב של המשפחה כולה או אפילו בהקשר הרחב יותר של הבין דוריות במשפחה. לכן ההסתכלות היא מעגלית ולא ליניארית. כלומר התנהגותו והרגשתו של כל אחד מבני המשפחה משפיעות על כל אחד מחבריה. מה שקורה לכל אחד מבני המשפחה משפיע כמובן גם באופן ישיר על האווירה במשפחה. בואן מדבר על מספר תהליכים מרכזיים שניתן לראותם בתוך המערכת המשפחתית והם המשפיעים על האפקטיביות והחיות של המשפחה (במאמר ציינתי רק ארבעה תהליכים שהכי קרובים למשפחת ג'ארט, אך בואן מדבר על שמונה תהליכים):

מובחנות העצמי

על פי בואן האדם מופעל על ידי שני כוחות מנוגדים: הרצון להיות ביחד והרצון להיות אינדיבידואל. במצב אידיאלי הכוחות הללו שווים, אך כשאין איזון והמצב נוטה לכיוון הביחד המצב מוגדר כהתמזגות (fusion) או חוסר נפרדות וכשהנטייה לכיוון האינדיבידואל, המצב מוגדר כנפרדות או נתק. בואן טוען כי במשך החיים אנו נעים בין שני מצבים אלו על רצף.

המושג דיפרנציאציה מתייחס לשני תהליכים:

א. תהליך תוך אישי – יכולת האדם להפריד רגשות ממחשבות, כלומר, להיות מסוגל להפריד בין הרמה הרגשית לרמה ההגיונית. אדם עם חוסר דיפרנציאציה יהיה מוצף רגשית ונשלט על ידי הרמה הרגשית עד כדי כך שלא יהיה מסוגל לחשיבה אובייקטיבית.

ב. תהליך בינאישי – יכולת האדם להפריד בינו לבין זולתו. כלומר האדם יוכל להפריד בין אובייקטים מציאותיים, הזולת, שאיתם נמצא בקשר לבין אובייקטים ראשוניים מופנמים שיש לו אליהם זיקה רגשית. אדם אשר לא הופרד מבחינה רגשית מאובייקטים מופנמים, ישליך יחסים בלתי פתורים אלה על היחסים הבין אישיים הבוגרים שלו.


- פרסומת -

במשפחת ג'ארט, קונראד, נאבק עם הכוחות המנוגדים הקיימים בתוכו והקיימים בינו לבין אימו ובינו לבין אביו. למשל, קונראד מתוסכל מאוד מהתנהגות אימו, אבל הוא לא ממש מצליח לבטא זאת מולה באופן ברור ובוגר. הוא מאוד תוקפני כלפיה, או שלחילופין, הוא מבודד את עצמו ממנה לחלוטין. בכלל, התקשורת מאוד לקויה בין חברי המשפחה והדברים לא יכולים להיאמר. המשפחה לא יכולה להפריד בין מחשבות ורגשות. בכל שיחה בעלת תוכן רגשי, השיחה נגמרת בשתיקה או בחוסר הבנה טוטאלי. למעשה, קונראד עובר תהליך של מובחנות עצמית, כאשר שיא התהליך מוצג באותה סצנה שבה הוא מחבק את אימו ואומר לה שהוא אוהב אותה. הפעולות של כל אחד מחברי המשפחה משפיעות באופן ברור על שאר חברי המשפחה ,וגם קלווין, כמו קונראד, עובר תהליך של שחרור רגשי, אך למרות תהליכי ההשפעה החיובית ההדדיים של קלווין וקונארד, בת' לא מצליחה להתגבר על החרדה שלה, ולזכות בחופש זה.

משולשים רגשיים

המשולשים הן היחידות הקטנות ביותר של המערכת האינטר-פרסונאלית, מערכת של שניים אינה יציבה מספיק מבחינה רגשית ובתקופות של לחץ רגשי היא מגייסת באופן לא מודע אלמנט שלישי, שמאזן אותה מבחינה רגשית. כאשר ישנו שימוש נוקשה ומקובע במשולש רגשי, הוא חוסם את האפשרות לפתור את המקום האמיתי של הקונפליקט ומקבע את הצלע השלישית כך שהוא כולא אותה בתפקיד מסוים שאינו מאפשר צמיחה אישית. מצד אחד משולשים מסייעים להפחתת חרדה אך מאידך הם משמרים את הקונפליקט במקומו. ככל שרמת המובחנות נמוכה יותר ומערכת היחסים חשובה יותר, הדפוסים בתוך המשולש יהיו בעלי עצמה גבוהה.

המשולשים הם חלק מהותי בקיום משפחת ג'ארט. החרדה הקיומית של כל חברי המשפחה מוצגת כמעין ריקוד משפחתי. בדרך כלל כשמשפחה מציגה בעיה סביב פרט אחד (הפציינט המזוהה) נמצא שהוא הלכוד בתוך המשולש. קונראד נושא עליו את הסימפטום הבעייתי (הוא הפציינט המזוהה), ובת' מנצלת זאת על-ידי שליטה על בעלה במטרה להפחית את החרדה שלה. רוב הזמן קלווין משמש בתור משכין שלום בין קונראד ובת', מכיל את החרדה שלהם, אך באותה עת, גם מתחזק אותה. כשקונראד מתחיל את תהליך השינוי בעזרתו של הפסיכיאטר, הוא לאט לאט מצליח להפריד את עצמו מהכאוס הרגשי. הוא הופך להיות פחות תגובתי, ולבסוף אף מצליח להראות אהבה בלתי אנוכית לכל הורה בנפרד, בעוד שבת' נשארת להתמודד עם סערה פנימית הנעה בין כאב עמוק ובלבול, ואז למעשה בת' הופכת לפציינט המזוהה. הסרט מסתיים כאשר בת' עוזבת, ללא כל יכולת לשנות, בעוד קונרד וקלווין כן מצליחים להתקרב אחד לשני.

תהליך השלכה משפחתי

תהליך זה מתאר את האופן שבו ההורים משליכים את חרדתם על אחד או יותר מהילדים. בתהליך זה ההורים מעבירים לילדיהם את חוסר המובחנות שלהם. השלכה קוראת בדרך כלל בדפוסים של משולשים. קונראד נופל קורבן לתהליך ההשלכה של חוסר הנפרדות של הוריו בעזרת רמה גבוהה של חרדה ותלות רגשית. רוב האינטראקציות במשולש המשפחתי הן ברמה מצומצמת, שטחית ומזויפת וחסרה יכולת ליצור ברית זוגית (קונראד אפילו לא מצליח לנהל שיחה עם אימו על משחק הגולף שלה והמבחן שלו בטריגונומטריה). כשיש הזדמנות לעימות אמיתי, גם קונראד וגם בת' נמנעים. למשל: כאשר אביו של קונראד (או חבריו) מביעים את דאגתם, הוא משתמש בהכחשה רגשית; או בסצנה שבה קונראד מנסה להתעמת עם אימו על הסירוב שלה לבקשת בק (האח שנפטר) לצרף כלב למשפחה, ואז היא בורחת במהירות לנושא אחר; כמו כן, בת' מחליפה במהירות נושא כשבעלה מנסה להתעמת איתה בקשר לדאגתה המוגזמת לנעליים שהוא לבש להלוויתו של באק. רק כשבת' עזבה את הבית, קלווין וקונארד לראשונה יכלו לנשום ולהרגיש את החופש להיות, חופש מהחנק הרגשי שבת' הכניסה למשפחה. כמו כן, לראשונה קונראד מצליח להתנתק מההתמזגות ולבודד את עצמו מתהליך ההשלכה המשפחתי.

ניתוק רגשי

ניתוק רגשי מתאר את דרך ההתמודדות עם חוסר מובחנות (והחרדה המתלווה אליו) בין הדורות. יש השואפים לריחוק על ידי התרחקות מן הבית; יש היוצרים ריחוק נפשי בהימנעות משיחות אישיות או בידול עצמם בנוכחות אחרים. במשפחת ג'ארט ניתן לראות שקונראד מעדיף להתבודד בחדרו ועד לפגישתו עם המטפל מעדיף להתמודד לבד עם קשייו הנפשיים ולא לערב את הוריו או חבריו בכך. כמובן, קיים גם הניתוק הרגשי של בת', ששיאו בא לידי ביטוי שקונראד מחבק אותה והיא קופאת במקומה.


- פרסומת -

 

הצעה להתערבות טיפולית משפחתית

על-פי התיאוריות שתוארו, האתגרים המרכזיים בטיפול משפחתי מדומיין במשפחת ג'ארט יהיו: החזרת ההרמוניה למשפחה, התמודדות עם מות הבן הבכור, שינוי המערכות, החוקים והתפקידים השונים של המשפחה, כאשר המבנה החדש צריך לכלול גבולות והתחייבויות חדשים שתואמים למציאות הנוכחית.

הנחת יסוד בטיפול משפחתי היא שכל חברי המשפחה עושים את המיטב כדי להתנהל במערכת המשפחתית ולהתמודד עם המשבר. קונראד נמצא במצב של פוסט טראומה ממות אחיו ומהאשמה שהוא לוקח על עצמו, ובנוסף לזה, הוא גר בבית שבו המסרים הם: "תשמור את הרגשות שלך לעצמך", "היית צריך לסיים עם הטראומה עד עכשיו – הגיע זמן לחזור לחיים", "מה אחרים יחשבו עלינו?", והמסר הקשה מכל שמגיע מבת' הוא: "אם מישהו היה צריך לשרוד, הייתי מעדיפה שזה היה באק". קלווין איבד את בנו וצריך להחזיק את הרגשות בפנים ולהתנהל כאילו שום דבר לא קרה. הוא זה שצריך להחזיק את המשפחה ולהשכין שלום בין בת' לקונארד. באופן טבעי, האצבע המאשימה מופנית כלפי בת': היא קרה, חסרת רגשות ושתלטנית, אך אסור לשכוח שגם היא איבדה את בנה והדרך שלה להתמודד עם הצער והאובדן זה על-ידי מנגנוני הגנה של הכחשה, כעס ושליטה. הדרך שלה להתגבר על הכאב הוא על-ידי חיוך מאולץ והצגה לעולם החיצוני שהכול בסדר ושהמשבר כבר מאחוריה. בעוד היא מראה לעולם החיצוני עד כמה היא חזקה ושהכול בשליטה, זה ברור שבעצם היא שברירית והכאב בתוכה עמוק מנשוא. בעצם, הדמות שהיא משחקת משקפת את הדרך היחידה מבחינתה לשמור על עצמה ולהתמודד עם החיים.

במידה שמשפחת ג'ארט היו מגיעים לטיפול משפחתי, תחילה ניתן היה לעזור לקלווין ובת' להשיג מודעות שבעצם קונראד הוא הפציינט המזוהה (כלומר שהוא בעצם הסימפטום של חוסר התפקוד של המשפחה ולאו דווקא הוא הבעייתי בפני עצמו) בעזרת איתגור מנקודות מבט שונות, כלומר, הסתכלות מעבר לסימפטומים של קונראד, וחקירה ביחד איתם, האם ישנם דפוסים וחוקים משפחתיים שאולי הובילו לסימפטומים אלה. תוך כדי העבודה הטיפולית למשפחה תהיה הזדמנות להתבונן על הדפוסים ההתנהגותיים שלהם כשהם ניצבים מול הבעיה עצמה. המבנה החדש ייתן לקלווין יותר סמכות כדי לעזור למשפחה להתאחד, לדאוג לבריאותו הנפשית של קונראד, ולעזור לאשתו להתבונן על עצמה ממקום צלול יותר, כאשר המטרה של שינוי היא לטובת המשפחה כולה.

 

מקורות

Goldenberg H, And Goldenberg I. (2004). Family Therapy An overview, Seventh Edition, Belmont, CA, Thomson Brooks.


לקריאה נוספת: 

לרקוד את המחול המטורף הזה: סקירת יום עיון של האגודה לטיפול משפחתי וזוגי

חיה בסרט - הקולנוע בשירות הפסיכותרפיה

משפחה בהפרעת קשב

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תיאוריה והמשגות תיאורטיות, טיפול משפחתי, תרבות ואמנות
רוחי לב לוי
רוחי לב לוי
פסיכולוגית
נתניה והסביבה
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
הראל אגמון
הראל אגמון
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
מור ויימן גרובר
מור ויימן גרובר
פסיכולוגית
תל אביב והמרכז, טיפול מרחוק דרך האינטרנט
נורית סיון
נורית סיון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
הלה יהלום
הלה יהלום
פסיכיאטרית
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

חנה רודיטיחנה רודיטי29/9/2023

ניתוח מעניין. היכן ניתן לצפות בסרט?. בזמנו צפיתי בסרט מספר פעמים. היה לי אותו על קלטת וידאו של פעם. כבר אז חשבתי שנושא הסרט ראוי להתייחסות טיפולית. הבעייה היא שהיום קשה להשיג את הסרט ואם מישהו מהקוראים כאן יודע היכן ניתן להשיגו כדאי לפרסם זאת. בכל מקרה תודה על הניתוח המקיף!!!

מוריס עוזמוריס עוז15/11/2013

הצגת הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית.. במאמר השתדלתי להציג את הדברים מנקודת מבט אובייקטיבית, אבל, כן חשוב לי טיפה להרחיב את הנאמר מנקודת מבט סובייקטיבית, ולכן לפי דעתי האישית והמקצועית, בהסתמך על הסרט, האתגר הגדול בטיפול מסוג זה, דווקא יהיה עם בט.

בהתייחס לדיאלוגים שלה עם בעלה: ' אל תנסה לשנות אותי, אני לא רוצה יותר שינויים בחיי ... אני לא רוצה לראות מטפלים....זה המשפחה שלי , ואם יש לנו בעיות נפתור אותם בבית שלנו באופן אישי', כלומר ,יש לה קושי רב עם שינויים וסביר להניח שהיא תרגיש אשמה גדולה כשהמשפחה כולה ביחד תגיע לטיפול, מלבד זה שמישהוא אחר יידע וגם יתערב במשפחתה, הפחד הגדול שלה באמת , זה שהעולם החיצוני ישמע על כך ( 'מה יגידו עלינו ?' ).

היא לא ממש מאמינה שמטפל יכול לעזור למשפחה שלה, אלא רק היא זאת שמסוגלת לפתור את הבעיות של משפחתה. ולכן, הדרך שהייתי ניגש למשפחה, לפחות בהתחלה, היא לא בדרך פורמאלית, של פגישה בקליניקה, אלא ע'י הצטרפות לארוחה משפחתית ע'מ להבין את הדינאמיקה במשפחה. ובנוסף לזאת, פגישה לא פורמאלית, תצמצם את עוצמת החרדה של בט.

מלבד עבודה טיפולית על יצירת מבנה חדש ודפוסים חדשים, הייתי עובד גם, על הקשר של בט עם בנה בייחוד ע'י לימוד ועידוד של ביטוי רגשות תוך-אישיים ובינאישיים, וכמובן על יצירת איזון בריא יותר, בקשר הזוגי בין בט וקלווין. כמו כן, במידה והמשפחה הייתה פתוחה לכך, הייתי משתמש באמצעים תרפויטיים לא ורבלים כגון: אמצעים אומנותיים (פיסול, ציור, ועוד), טיפול בתנועה ומשחק משפחתי, ע'מ לאתר מקורות יכולת במשפחה, חיזוק הקשר הרגשי והתקשורת בין חברי המשפחה.

לפי דעתי הדרך עבודה הטובה ביותר עבור משפחת ג'ארט הוא טיפול המשלב בין הגישה של מינושין ששמה את הפוקוס על ארגון מחדש של המבנה המשפחתי והגישה של בואן שששמה דגש על הגברת היכולת להפחית את התגובתיות הרגשית, הפחתת החרדה ולמידת ניצול יכולת זאת לשם פתרון בעיות ביחסים בין אישיים.

נעם ישראלינעם ישראלי12/11/2013

מאמר נהדר על סרט נהדר. נהדר לראות פרשנות על יצירת אומנות שמרחיבה את ההתיחסות למסורות טיפוליות נוספות מלבד פסיכואנליזה.

נעם ישראלינעם ישראלי12/11/2013

מאמר נהדר על סרט נהדר. נהדר לראות פרשנות על יצירת אומנות שמרחיבה את ההתיחסות למסורות טיפוליות נוספות מלבד פסיכואנליזה.

עינת בן דוד - הלמןעינת בן דוד - הלמן9/11/2013

מעניין ומרגש.... תיזכורת חשובה למושגים שכולנו נעזרים בהם בטיפול אבל לפעמים נוטים לשכוח.... הצגת הדברים מומחשת כל כך יפה דרך הסרט המדהים הזה...