לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
ההריון הפסיכולוגי של הגבר – התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווההריון הפסיכולוגי של הגבר – התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלוו

ההריון הפסיכולוגי של הגבר – התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא מאת שוש כרמל

מאמרים | 23/1/2009 | 29,132

המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים במהלך ההריון, במעבר מהיותם יחידים להיותם אבות. המשך

ההריון הפסיכולוגי של הגבר – התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא

 

מאת שוש כרמל [1]

 

תקציר

המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים במהלך ההריון, במעבר מהיותם יחידים להיותם אבות. לתהליך זה מאפיינים מיוחדים, השונים מאלה המאפיינים את ההסתגלות הנפשית הגברית לאחר הולדת התינוק.

מילות מפתח: הריון פסיכולוגי, חרדה, גבר, קשר דיאדי, טריאנגולציה, תגובות פסיכוסומאטיות.

 

מבוא:

הידע הרפואי אודות תהליכי פריון והריון צבר תאוצה רבה במרוצת המאה ה-20 . לפיכך, התרבו האופציות הרפואיות להבאת ילדים לעולם  – לתועלת הציבור ולשמחת הנוגעים בדבר (בן רפאל, 1993). זמינותן של הטכניקות הרפואיות החדשות הובילה להרחבת ההתייחסות לפריון כמותנה בשני שותפים - צעד מבורך כשלעצמו ותואם את הטבע. כיום, עוברים נשים  וגברים כאחד מבחני פוריות, כחלק מקבלת ההחלטה למסד קשר רומנטי. נוהג נפוץ זה תואם את התמורות שחלו בחברה החילונית המודרנית - בתפיסת המערכת הזוגית  כמושתתת על יחסי שיתוף והדדיות.

אנו עדים אפוא למהפך בנורמות החברתיות הקשורות להריון ולידה. בהיסטוריה המתועדת עד למאה השמונה עשרה הייתה הלידה בתחומן הבלעדי של הנשים (ריץ'', 1989). המגמה שרווחה בעבר הייתה שימור  ההתנהלות ההריונית בצניעות, מלווה במסרים של סודיות ומסתורין, ואילו כיום הנורמות החברתיות הפוכות! אמצעי התקשורת מלאים במאמרים וגם בצילומים חושפניים  ומעודדים מעורבות רבה של הגבר במה שעובר על  האישה ההרה שלצידו. יתר על כן, יש ציפייה חברתית מפורשת לשיתוף פעולה, המגיעה  לעתים  להקצנה. כך למשל, פגשתי בקליניקה, זוג שהמתין ללידת בכורם. בת הזוג באה בדרישות בלתי פוסקות לבעלה, עד שיום אחד, הוא התפרץ: "מה את רוצה?! אני לא בהריון!" דוגמא זו ממחישה את קיומם של  קונפליקטים נפשיים  ביחסים שבין נשים-גברים בתקופת ההריון, שהתעצמו עקב המהפך הסוציולוגי הנ"ל. בדיקת האימפקט הפסיכולוגי מוטלת על אנשי בריאות הנפש.


- פרסומת -

אכן, סוגיית  ההכנה וההסתגלות  ללידה נחקרת בימינו יותר מבעבר. ראשית, ניתנה לגיטימציה להכיר במורכבות ובקשיים הנפשיים שרווחים אצל האשה לאחר הלידה (קרון, 1989).  לצד הידע הרב על ההריון הפיסיולוגי, הצטבר גם מאגר נתונים מרשים לגבי התהליכים הפסיכולוגים המלווים את השינויים הגופניים הנצפים אצל האם לעתיד. אולם, המחקר בסוגיות  ההריון והלידה נשאר ממוקד בעיקר באישה. נראה כי מה שחבוי ונסתר  ולא זכה עדיין למודעות מספקת הוא התהליך הפסיכולוגי המלווה את בן זוגה של האישה ההרה, ובהמשך- היולדת. במילים אחרות, המעבר מיחיד להורה/ אב על גווניו ומכלול התגובות הטמונות בו, בשונה ממעברי חיים אחרים, טעון עדיין בדיקה ומחקר. המאמץ נדרש בעיקר נוכח העובדה, כי הטבע מכין את האישה ללידה על ידי השינויים הפיסיים בגופה. באמצעותם, צפויה לחלחל  לתודעתה ההכרה לגבי השינוי שעתיד להתחולל בחייה. עד כמה שידוע עד היום, אצל הגבר שמזרעו התעברה האישה לא מתחוללים שינויים פיסיים. על כן, נותר לו להתכונן למאורע הקרב ברמה הפסיכולוגית בלבד. בנסיבות אלה, החשש מהבלתי ידוע עלול לגבור.

מאמר זה מתמקד בסוגיה הזו.

מאפייני "ההריון הפסיכולוגי" של הגבר:

העבודה הקלינית מספקת תמיכה רבה לקיומו של תהליך "ההריון הפסיכולוגי של הגבר", המקדים את תהליך ההסתגלות הנפשית הגברית להולדת תינוק ונבדל ממנו. ההכרה, כי הגבר עובר תהליך נפשי מקביל לאשתו  ההרה אין פירושה שהוא זהה לזה של האישה. לתהליכים אלה אפיונים ייחודיים, נפרדים משל האישה, שחלקם דומים לאלה של האישה וחלקם שונים.

בשלבי ההריון הראשונים, יש נטייה להתקרבות רבה בין בני הזוג, לקראת ההורות המשותפת. כתוצאה מהמגמה החברתית של מעורבות ושיתוף, כפי שצוינה לעיל, גברים מודרניים מלווים את נשותיהם לבדיקות השונות ומגלים בקיאות בהיבטים השונים של ההריון. יש גברים המשתמשים בביטויי לשון כמו  "אנחנו בהריון". אפשר שאמירה זו מאותתת על חציית גבולות - משיתוף להזדהות מלאה. חציית גבולות (מודעת או בלתי מודעת)  - מהדדיות לעבר חתירה לשוויון מלא  - מחטיאה את המטרה. עלולה להשתמע מכך דרישה  מהגבר "לשאת יחד את ההריון". מצב כזה עלול לעורר חרדה  אצל הגבר, כמעין איום על תחושת הגבריות. לקבוצה זו מצטרפים גם גברים ש"מנכסים" לעצמם ההריון ו"נוטלים פיקוד" צמוד על התנהלות בת זוגם, הנושאת את ההריון בפועל. אחת מהנשים שפנו לקליניקה, סבלה מהצקות בלתי פוסקות מבן זוגה. היא הופתעה מהשינוי שחל בו מאז הרתה. בימים רגילים הוא גילה מעט מאד עניין ביום עבודתה ואילו כעת התעניינותו באורח חיי היום יום שלה הלכה  וגברה: מה אכלה, מתי אכלה, הטיל איסורים לעשות פעילות גופנית, לעשן ופיקח צמוד ובלווי מתמיד לבדיקות ועוד. כמובן,שתגובות אלה יצרו אצלה כעס, תחושת אובדן חירות וחשש שלא סומכים עליה. עקב כך, פרץ עימות חריף בין בני הזוג. גברים אחרים דיווחו על תגובות פסיכוסומאטיות כמו בחילות, השמנה או הצמחת שדיים.

מנגד, עומדת קבוצה של גברים המפגינים תגובות שונות, שמטבען אינן תואמות את הנורמות החברתיות העכשוויות. הן מפתיעות את הסביבה ובעיקר מקוממות את האישה ההרה. תגובות אלה לובשות צורות שונות:

  1.      התרחקות  פיסית ונפשית מהאישה ההרה
  2.      התעלמות מתהליך ההריון והצרכים המיוחדים המתלווים אליו
  3.      ניתוק רגשי (כהגנה מפני האיום של השנוי הבלתי הפיך שעומד להתרחש).
  4.      במקרים של הריון לא מתוכנן, ניתן לצפות להתרבות של התקפי כעס וזעם כלפי האישה, בעיקר בנסיבות שבהן ההריון מתמשך בניגוד לרצון הגבר התומך בהפלה. גבר כזה עלול להרגיש פגוע ונטול יכולת בחירה ושליטה בנוגע לאירוע מרכזי בחייו. ביטויי הכעס ישמשו במקרים אלה כאמצעי להחזרת תחושת שליטה כלשהי במצב.

ניתן לשער, כי מקורן של תגובות אלה בהפרעות חרדה אצל הגבר ובקושי לווסת את החרדות המציפות אותו במהלך הריון האישה ולאחר הלידה.

החרדה, שגבר העומד בפני אבהות חווה, נובעת מכמה מוקדים:

  1.      האחריות והמחויבות לגידול צאצא – ברמה הכלכלית, החברתית והנפשית.
  2.      האיום הנפשי  נוכח השינוי הבלתי הפיך בחיים העומד להתרחש. בחברה המודרנית, הליברלית ביחס לגירושים, לידת צאצא מהווה הבחירה האישית היחידה שהיא בלתי הפיכה.
  3.       בהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי, עד כדי חרדה מאובדן מוחלט של האישה.  במערכת הזוגית הבוגרת, מעצם מהותה, חבוי פוטנציאל לסיפוק צרכים ינקותיים של הכלה אימהית עבור כל אחד מבני הזוג. הגעגועים לאהבה הנרקיסיסטית הראשונית אינם נמוגים לעולם (סולן, 2007). כאז כן עתה, יתעורר חשש לאבד אהבה זו למתחרה. מנקודת מבטם של תיאורטיקנים הדוגלים בגישה המערכתית, זהו מצב של טריאנגולציה (Bowen,1971). קיימים אספקטים שונים של טריאנגולציה – הכוונה לתהליך המתרחש במערכת רגשית דיאדית המצרפת גורם שלישי למערכת, במטרה להחזיר לה את האיזון ההומאוסטטי.

כאשר בנסיבות מסוימות, הגבר חווה חרדה מאובדן מוחלט של האושר והאהבה, יצופו גם רגשות של נטישה, קנאה, בגידה. על רקע זה, נתקלתי בקליניקה בלא מעט בגידות שהתרחשו בזמן ש"האישה החוקית" הייתה בחדשי הריון מתקדמים.


- פרסומת -

 

עם התקדמות ההריון, בהשפעת השינויים ההורמונליים והגופניים, האם-לעתיד נכנסת לשלב מנטאלי של שקיעה במחשבות מקדימות אודות האמהות והתינוק, המוכר כ"התמסרות אימהית ראשונית" (Winnicott,1990).

בשלב זה, הפער בין צרכי האישה והעובר לבין צרכי הגבר גדל. מי שעלול להתקשות בהתמודדות עם פער זה הם גברים שהזוגיות שלהם סבלה מקשיים או שהייתה עדיין לא מגובשת לפני ההתעברות - למשל, בנסיבות של הריון שקדם לנישואין, כניסה להריון סמוך לחתונה, גיל צעיר ועוד. גורמי לחץ נוספים שעלולים להקשות על ההסתגלות לשלב זה הם, למשל, אם מדובר בגבר שחווה אובדנים משמעותיים אחרים - כמו מוות של הורה, מחלה כרונית או אפילו פיטורים.

ההתעברות מהווה עבור האישה אקט פיסי, גלוי לעין, של התמלאות מוחשית, המפצה מיידית על הפרת האיזון הזוגי וממלאת את האישה באופן שמספק את הצורך הנרקיסיסטי בצורה חדשה, לעתים אפילו עדיפה מבעבר. לעומתה, הגבר נותר בתחושת חוסר: שום שינוי חיצוני נראה לעין אינו מבשר  לו על התמלאות, בעוד שמול עיניו בת זוגו הולכת ומשתנה גופנית ורגשית. במצבים קיצוניים, כשהאישה ההרה מגלה דפוס התנהגות של התעסקות יתר טורדנית בעצמה או בעוברה, המלווה לרוב בהפחתה ושינויים בחי המין, מואצת גם אצל הגבר התחושה כי היא מתרחקת או מתעלמת ממנו. לפני שזכה לחבק את צאצאו, הוא מאבד את תשומת הלב שהוא זקוק לה מצד בת הזוג. הוא חש שנגזל ממנו משהו, ללא תמורה נראית לעין. החשש מאובדן העניין של בת הזוג בו גובר והולך. ככל שתגובה רגשית מעין זו לא מדוברת ומודחקת, כן מחמיר המצב ומסלים הקונפליקט.

ככל שעובר הזמן והעובר גדל וההתעניינות בו גוברת, ומתבטאת בנגיעות בבטן האישה ו"הכרות ויזואלית" עימו באמצעות תצלומי אולטרה-סאונד, הופך הקונפליקט  למורכב יותר וגובר החשש  מפלישת המתחרה, הזר לזוגיות וגוזל את תשומת הלב מצד בת הזוג.

הדחקה  של מהלכים נפשיים כאלה תתכן עקב מבוכה או בושה, במיוחד לנוכח הנורמות החברתיות שסקרנו בתחילת הדיון. אפשר שהקונפליקט החבוי יוסווה בפעילות מוגברת, שקיעה בעולם העבודה  והלימודים או קשר מיני חלופי. הכחשה מסיבית מתמשכת תקשה על התקרבות לתינוק או עלולה לשמש בסיס להתפתחות דיכאון אצל הגבר טרם לידת הצאצא.

 

סיכום:  

לסיכום, במאמר זה, עמדתי על כך שבמעבר מזוגיות להורות, הגבר והאישה עוברים תהליכים פסיכולוגיים מקבילים, אך לא זהים. סקרתי כמה מאפיינים של התהליך הפסיכולוגי של הגבר המודרני במעבר מהיות יחיד ובן זוג להיות אב והורה משותף. תגובות הגבר בהתמודדות עם מעבר חיים זה תלויות בויסות חרדות  קיומיות העולות בהקשר זה מכמה מוקדים: מחויבות ואחריות לגידול הצאצא, איום מול השינוי הבלתי הפיך ובהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי עם האישה.

​​​​​​​

 

הערות

  1. שוש כרמל, M.S.W, היא פסיכותרפיסטית, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מתמחה בליווי בתהליכי פריון

 

מקורות

בן רפאל צ., זיידמן ד., המדריך המלא לפריון, הוצאת שוקן, 1993.

סולן, רוני, חידת הילדות, הוצאת מודן, 2007.

קרון תמר, נשים ורודות, הוצאת עם עובד, 1989.

ריץ'' אדריאן, ילוד אישה, הוצאת עם עובד, 1989.

Bowen, M., The use of family theory in clinical practice, in Haley J. (ed.), Changing families, New York: Grune and Stratoon, 1971.

Winnicott, D. W., The Maturational Processes and the facilitating environment.  The institute of psycho-analysis,  Karnac Books, 1990, p. 85-86.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, מגדר, הריון ולידה
רשא מוסא-קעואר
רשא מוסא-קעואר
פסיכולוגית
חיפה והכרמל
יובל אדם
יובל אדם
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, חולון והסביבה, רמת גן והסביבה
רוני אפשטיין
רוני אפשטיין
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
נעמה ריינר
נעמה ריינר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
נועה פרן דרומי
נועה פרן דרומי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה
ורד בן-דוד
ורד בן-דוד
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דנה ויזמןדנה ויזמן27/5/2011

מתעניינת. אם אפשר לשאול- אשמח לדעת כיצד לדעתך ניתן לטפל בעניין בין בני הזוג אם בכלל?

צחי כהןצחי כהן1/3/2009

נושא מעניין - ביקורת. הנקודה של היות הגבר חרד לכך שנוסף מתחרה למשולש מעניינת. אם יש פה נושא של גבריות - אולי למין הילוד יש קשר. אם תיולד בת - האב ישמח - סוג של השלמה. אם יוולד בן - סוג של תחרות.
אבל נשאלת  השאלה אם זהו המניע? מה שהכותבת טוענת שילד חדש מחליש את הליבידו של הגבר בשל הדיאדה אם ילוד. האומנם?.
אני טוען שלידה יוצרת אמביוולנטיות, החלשה נרקסיסטית, הנצחת הזוגיות-ה-"חוק" וחזרה לסירוס.
1. מצד אחד יש הנאה נרקסיסטית לאם. לאב יש הנאה?. לא לפי מאהלר. האב מקנא ב"רחם" של האם. כלומר כבר יש החלשה נרקסיסטית לאב.
2. לידה הינה גורם קרדינאלי בזוגיות של הגבר והאישה. הילד הוא מסמן של המחוייבות - "החוק" המגדיר מגבר-לאב. אני מערער על גישה של דיאדה אם- ילוד. עצם הלידה מעמידה במבחן את הזוגיות. הלידה הינה אקט מוכיח של הזוגיות. היא עוד שלב במיסוד אחרי חתונה. 
3. הילד כמסרס גבר - "החוק". תסביך הסירוס מורכב. לא אכנס כאן לכל המרכיבים והקונסטלציה של פרוייד ולאקאן. אבל, חשוב להגדיש כי מעצם היותה של הלידה כאקט - "החוק". היא מחלישה את הגבר ומעמידה אותו מול "שם האב" - וה-"חוק"- לפיכך, בת הזוג  הנתפסת כאם פתאום נתפסת בלא מודע כמותרת וכלא מותרת לקיום יחסי מין - וזה מקור האמביוולנטיות אצל הגבר. החוק שמחזיר אותו לאדיפוס. זה מסביר למה הכותבת מסבירה שהגבר מתרחק לעבודה ולניאוף - אישתו פתאום לא "מותרת" לו. וזה לא בגלל הדיאדה אם ילוד אלא עצם האקט של הילדה והיותה "חוק" כחזרה לסירוס. 

אילנה בן מאיראילנה בן מאיר14/2/2009

ההריון של הגבר , ההריון של האשה. שלום שוש,
בהמשך למאמר שלך ולמאמר של רעיה: מטופלת שנמצאת בטיפולי מתחילת הריונה ומתכוננת עתה ללידה יחד עם בעלה, עם כל ההכנות המשותפות מחד ומאידך, עם רצון "לשמור את התינוקת" לחוויה הנשית שלה, ולשתף בלידה רק מעגל נשי שעליו היא סומכת, חלמה לאחרונה, שבעלה יולד את התינוקת.
ובהמשך למאמרה של רעיה על מוטיבים יונגיאנים בחלומות של נשים בהריון.  - לא הזכרת את הארכיטיפ של התינוק, שחזר רבות אצל המטופלת שלי,כתינוק ולעיתים כתינוקת, בתחילת הריון והטיפול, וסימל לדעתי חלקים תינוקיים שלה, שהיתה צריכה לגדל בתוכה ובתחושת לחץ ודחיפות, ועם לא מעט חרדה  עקב השינוי שנחת עליה. כיצד יונג מתיחס לשלב הזה, שהוא בכל זאת שונה מארכיטיפ הילד.

רעיה שרידרעיה שריד7/2/2009

הי שוש. איזו חוויה משמחת לפגוש אותך כאן!
גם אני עוסקת בנושא הזה מכיוון של חלומות בזמן ההריון, את מוזמנת להציץ במאמר שפורסם כאן: http://www.hebpsy.net/a....asp?id=1237
אשמח לשוחח איתך בנושא
רעיה

אורלי נעמה אלקריב-דרך המיליםאורלי נעמה אלקריב-דרך המילים4/2/2009

שלום שוש. האם אפשר לצרף את המאמר המעניין הזה למאגר המאמרים של "דרך המילים-מרכז נעמה למידע חברתי? כמובן שעם קרדיט והפנייה מתאימה?
אנחנו מתמחים בהעבת מידע ,כמאמרים,בנושאים של הורות,גידול ילדים,משפחה וחינוך. קהל היעד הוא הורים ,אנשי חינוך ומומחים.
אשמח אם תיכנסי לאתר ותתרשמי
www.derech-hamilim.co.il
אורלי נעמה אלקריב

נעם ישראלינעם ישראלי24/1/2009

מעניין. אבל חסר ההקשר בו הדברים נכתבו והאם זהו תמצית מחקר או סקירה קצרה
אשמח למידע נוסך
נעם