פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי
 

מאמרים

הבגידה הוירטואלית - היבטים של שביעות רצון זוגית, חשיפה עצמית ונרקסיזם

המאמר מתאר מודל שמנסה לנבא לאילו משתמשי אינטרנט הרומן הוירטואלי יכול לקסום ודן בהשלכות קליניות של הממצאים על הטיפול בתופעה בהקשר הזוגי והפרטני. המאמר מתבסס על עבודת התזה שנעשתה בהנחיית ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר באוניברסיטת בר אילן ועל מאמר שהתפרסם באפריל 2005 בכתב העת
Journal of Computer Mediated Communication .

מתפרסם מ 7/1/2007 | 30,522 צפיות

תגיות: | | | |

עוד לילה יורד, אורות בחלונות כבים ואת המולת היום מחליפים רחשי הלילה: סירנה רחוקה, צרצרים, וצלילי מוסיקה חרישית הגוועים אט אט. נדמה שכולם כבר נמים את שנתם, אך בשנים האחרונות לצד אותם רחשי לילה מוכרים ונושנים נוספו צלילים נוספים, אשר נוכל לשמוע רק אם נקרב את אוזנינו לחלונות הבתים – קולות תקתוקי המקלדת, והאצבעות המטיילות עליהן, חגות בין האותיות במין ריקוד סטפס עליז. שיחות ארוכות אל תוך הלילה מתנהלות להן כך, על גבי צגים בוהקים ועולם שלם מתעורר לו לחיים דווקא בשעות הערב המאוחרות והלילה, השעות שבהן רוחש וגועש האינטרנט כשדה לפעילות חברתית מכל הסוגים, לעיתים גם פעילות חשאית ו"אסורה".
רשת האינטרנט העולמית עברה גלגולים רבים מאז היווצרה בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, כששמשה כרשת להעברת מידע למטרות ביטחוניות. בהמשך, בשנות ה- 80 התפתחה לכדי רשת מידע למטרות מחקר אקדמי ולבסוף הפכה לרשת מידע ותקשורת הפתוחה לכל, עם הקמת חברות ספקי האינטרנט (ISP) הראשונות בארה"ב בתחילת שנות ה- 90. מעבר למספר המשתמשים ההולך וגדל, השתנו עם השנים מטרות השימוש ברשת. אם בעבר הרחוק הייתה אמצעי לחיפוש מידע אקדמי בלבד, כיום בנוסף לפונקציה אינפורמטיבית זו, היא משמשת לקניות, בילוי זמן ואף לאינטראקציות חברתיות (Kraut et. Al., 1998). מחקרים מצביעים על כך שכיום מרבית המשתמשים באינטרנט (87%) נעזרים ברשת כדי לתקשר עם בני משפחה וחברים (D’amico, 1998; from McKenna, 2000).
 מגוון צורות התקשורת באמצעות האינטרנט התרחב אף הוא. הדואר האלקטרוני, הצ'אט, הפורומים, תוכנות המסרים המיידיים (Instant messengers) ושיחות הועידה בוידאו (video conferencing) מאפשרים למשתמש למצוא בני שיח באופן מיידי ולבנות קשרי ידידות באופנים שונים. כך נוצרות גם מערכות יחסים דרך האינטרנט (Cyber relationshipcomputer mediated relationship), חלקן על רקע ידידותי וחלקן על רקע רומנטי (McKenna, 2000), הנחלקות לשלושה סוגים עיקריים (Griffiths, 2000):
1.                   מערכת יחסים וירטואלית בלבד ובה בני הזוג לעולם לא ייפגשו פנים מול פנים אלא ינהלו התכתבות ושיחות בעלות מרכיב מיני דומיננטי בדרך כלל. מערכות יחסים כאלה לעיתים יהיו קצרות מאד ולמנהלים אותן  עשויה להיות מערכת יחסים נוספת לא מקוונת, פנים אל פנים.
2.                   מערכת יחסים המתחילה באינטרנט אך עוברת למפגשים פנים מול פנים. בני הזוג יוצרים ראשית אינטימיות רגשית דרך האינטרנט, העוברת לעיתים לפסים מיניים דרך התכתבות ארוטית (Cybersex). עבור רבים, מערכת היחסים תתקדם לאחר החלפת תמונות ושיחות טלפוניות למפגשים פנים מול פנים.
3.                   מערכת יחסים המתחילה במפגש פנים מול פנים, ונמשכת דרך האינטרנט, לרוב עקב מרחק גיאוגרפי המונע מפגשים תכופים יותר.
שני הסוגים הראשונים של מערכות היחסים יוצרים עניין מחקרי מיוחד מאחר ובהם האינטרנט הוא יותר מאשר אמצעי בכדי "לתחזק" מערכת יחסים קונבנציונלית , אלא משמש כ"בית הגידול" בו נוצר ומתפתח הקשר, על כל המשמעויות הנלוות לכך.
מערכות יחסים וירטואליות
כאשר בוחנים את היווצרותן של מערכות יחסים וירטואליות, המתקיימות באמצעות האינטרנט, לא ניתן להימנע מן ההשוואה למאפיינים של מערכות יחסים "קונבנציונאליות" שנוצרות במפגש פנים אל פנים. קיימים מספר הבדלים מהותיים בין שתי צורות הקשר:
1. הדרישה לקרבה גיאוגרפית (proximity) אשר נדרשת במערכת יחסים פנים מול פנים אינה רלוונטית  ברשת בשל האפיון הבין לאומי  והגלובאלי שלה.
2. הממד הטקסטואלי של הקשר הוירטואלי מעמעם את החשיבות של משיכה פיזית על בסיס מראה, זאת גם אם החידושים הטכנולוגיים הבלתי פוסקים הופכים גם את התקשרות הוירטואלית לויזואלית יותר באמצעות השימוש ההולך וגובר במצלמות רשת (webcam) ובשיחות קוליות.  
3. האנונימיות ברשת מאפשרת למשתמש חשיפה עצמית גבוהה יותר מאשר פנים אל פנים
 (Cooper & Sportolari, 1997; Kraut et al., 1998). כך נוצרת תחושה של היפר-אינטימיות וקרבה מועצמת במהירות רבה יחסית למקובל בקשר פנים אל פנים (Bonebrake, 2002).
האינטימיות המועצמת שנוצרת בקשר הוירטואלי יכולה להיות מוסברת גםע"י אפקט הדיסאינהיביציה של האינטרנט (Suler 2001), המוגדר כחשיפה עצמית מזורזת ומועצמת המתרחשת בקשרים וירטואליים. אפקט הדיסאינהיביציה מתפתח מתוך מספר מאפיינים נוספים של התקשורת האנושית באינטרנט. בנוסף למרכיב האנונימיות שהוזכר לעיל, קיים יסוד של "בלתי נראות" מאחר שהמשתמש באינטרנט אינו נראה על ידי שותפו לשיחה. כך, ממש כמו על ספת הפסיכואנליזה הקלאסית, בה יושב האנליטיקאי  מאחורי המטופל, נוצרת סביבה המעודדת הפחתה של מנגנוני ההגנה. כמו כן, חלק מהתקשורת באינטרנט אינו מתבצע באופן מיידי (למשל בחילופי דואר אלקטרוני ובקבוצות דיון) וההשהיה שבין שליחת ההודעה והתגובה עליה יוצרת תחושה של "שגר ושכח", המצמצמת את ההגנות ומאפשרת העזה גדולה יותר בחשיפה העצמית. בנוסף, הדיאלוג שנוצר ברשת בין המשתמש לבן שיחו, שהינו דמות בלתי נראית, הוא במידה רבה דיאלוג השלכתי ובן השיח הוירטואלי נעשה דמות בתוך העולם התוך-נפשי שעמה יש יכולת שיתוף והתמזגות רבה יותר מאשר עם דמות ממשית בעולם החיצוני.בהמשך לכך, נוצר אפקט של דיסוציאציה ופיצול בין ה"חיים האמיתיים" ובין העולם הוירטואלי אשר בו חוקים ונורמות התנהגות שונות. פיצול זה מאפשר למשתמשים להתנהג באופן שונה מן המקובל ולהעיז במידה רבה יותר במסגרת הקשר הוירטואלי. לבסוף, מציין סולר כי ברשת מתקיימת אשליה של שוויון בין המשתמשים משום שהסטטוס שמלווה אותם במציאות הלא מקוונת יכול להיוותר מחוץ לתמונה ונוצרת הזדמנות מחודשת ליצירת רושם ראשוני על בסיס של הזדמנות שווה. Holand (1996( מתאר את התהליך העובר על המשתמש באינטרנט כרגרסיה למצב נפשי פרימיטיבי, שבו מתאפשרים ביטויי תוקפנות, אלימות, התמזגות וגרנדיוזיות, שאינם אפשריים בסיטואציה מציאותית של קשר פנים אל פנים, על רקע המאפיינים הייחודיים של התקשורת הוירטואלית. תהליך זה אמנם לא נבדק מחקרית, אך עומד בקנה אחד עם אפקט האינהיביציה של האינטרנט שתואר לעיל. 
יש לשער, כי מבין אותם משתמשים המפתחים מערכות יחסים רומנטיות דרך האינטרנט ישנם רבים המנהלים מערכות יחסים זוגיות ארוכות טווח ב"חיים האמיתיים" בין אם במסגרת של נישואין, מגורים משותפים או בילוי משותף. היבט זה של פנייה לאינטרנט כאפיק נוסף של קשר רומנטי, מחוץ לקשר הזוגי קבוע, היווה את מוקד המחקר הנוכחי.
חוסר נאמנות "בחיים האמיתיים"
כיום, ההגדרה של חוסר נאמנות בהקשר של מערכת יחסים זוגית infidelity)), או כפי שהיא מכונה בשפת היומיום- "בגידה", הינה הפרה מצד בן/בת הזוג של הנורמות המווסתות את רמת האינטימיות הרגשית והגופנית עם אנשים מחוץ למערכת היחסים הזוגית. גברים ונשים מגדירים את חוסר הנאמנות במידה מעט שונה, כאשר גברים מתייחסים בעיקר לאלמנט הפיזי-מיני שנוצר בקשר שמחוץ לנישואין ואילו נשים נותנות משקל רב יותר לאלמנטים הרגשיים שבקשר זה.
עד שנות ה-70 של המאה הקודמת לא קיבלה התופעה של חוסר הנאמנות התייחסות מחקרית, על רקע תפיסתה כחלק ממערכת ההתנהגויות המיניות הסוטות (Drigotas& Barta, 2001). מאוחר יותר התפיסה השתנתה, לאור הבולטות החברתית של התופעה והופעתן של משפחות במבנים לא מסורתיים, וחוקרים החלו לבדוק את הרקע לחוסר הנאמנות.
גם אם הגדרת מעשה בגידה הינה גמישה, יחסית ותלויה בג'נדר, אופן השיפוט המוסרי לגביו אחיד ועקבי.   מרבית הציבור בעולם המערבי מתייחס לאקט הבגידה כ"מוטעה תמיד" או כ"כמעט תמיד מוטעה" ודוגל במונוגמיות במערכת היחסים (Smith, 1974). עם זאת, הצהרות לחוד, ומעשים לחוד. הנתונים מצביעים על כך שלמעלה מ- 25% מהנשים והגברים בארה"ב, ילידי השנים 1953-1974, היו בלתי נאמנים לבני זוגם ((Laumann et. Al., 1994
ההשלכות הרגשיות הבין אישיות של חוסר נאמנות הינן רבות ומשמעותיות. נראה, כי חוסר נאמנות הינו הגורם המשמעותי ביותר לסיום מערכות יחסים בכלל ונישואין בפרט בתרבויות שונות  
(
Betzig, 1989). יתרה על כך, חוסר נאמנות מצד נשים נשואות, בין אם בפועל או רק על פי חשד של בן הזוג, הוא הגורם המוביל לאלימות ואף לרצח של נשים (Daly& Wilson, 1988). הביטויים הרגשיים המתעוררים בעקבות בגידה של בן או בת זוג הינם קשים וכוללים תחושות של השפלה, כאב, כעס ודיכאון (Lawson, 1988 מתוך Drigotas & Barta, 2001).
מחקרים רבים התחקו אודות הרקע להיווצרות מערכות יחסים שמחוץ לנישואין או הקשר המונוגמי הקבוע. מערכות יחסים אלה אינן תופעות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לניבוי ונמצאו שלוש קבוצות עיקריות של משתנים המנבאים חוסר נאמנות במערכות יחסים (Buss& Shackelford, 1997 ; Drigotas &Barta, 2001):
I.       משתנים אישיותיים :
מבין תכונות האישיות שנחקרו, אחד המנבאים החזקים של חוסר נאמנות הינו נרקסיזם. נמצא, כי נשים בעלות נטיות נרקסיסטיות מעידות על עצמן כי יפלרטטו , יתנשקו ויפגשו לבילוי רומנטי עם גברים אחרים ובנוסף, אף ינהלו רומנים מחוץ לנישואים. באופן מעניין בני זוגן של נשים אלה מצפים מעצמם להשתתף בפעילות מינית מחוץ לנישואין. מחקר אחר הראה כי משתתפים בעלי רמה גבוהה של נרקסיזם הם בעלי מחויבות נמוכה יותר לקשר הרומנטי בו הם נמצאיםFoster,2002)).
 משתנים אישיותיים נוספים שנמצאו בעלי ערך מנבא של חוסר נאמנות הינם מצפוניות נמוכה ופסיכוטיזם גבוה (אשר מוגדר גם כאימפולסיביות או פסיכופתיות). נראה, כי סגנון אישיותי המאופיין בהתנהגות אימפולסיבית ולא מהימנה תורם להתפתחותו של רומן מחוץ לנישואים על רקע יכולת נמוכה יותר לויסות דחפים ולדחיית סיפוקים.
II.    משתנים הקשורים למערכת היחסים :
קיומם של קונפליקטים זוגיים מהווים גורם מנבא משמעותי של חוסר נאמנות. קונפליקטים אלה צצים בעיקר בקרב זוגות בהם אחד מבני הזוג חש כי השני מקנא לו יתר על המידה, מגלה רכושניות רבה מדי, עצור מבחינה מינית או צורך אלכוהול. משתנה משמעותי נוסף הקשור במערכת היחסים ונמצא מנבא חוסר נאמנות הינו חוסר שביעות רצון מינית.
III.משתנים דמוגרפיים:
מגדר הינו המשתנה הדמוגרפי העיקרי המשפיע על חוסר הנאמנות בנישואין. אמנם מבחינה היסטורית גברים מדווחים על יותר קשרים מחוץ לנישואין מאשר נשים, אולם כיום נראה כי בקרב שני המינים יש נטייה זהה לפתח מערכות יחסים מחוץ לנישואין.
חוסר הנאמנות באינטרנט
הדיון, האם השתתפות בצ'ט אינטימי עם אדם שאינו בן הזוג בחיים האמיתיים עומדת בקריטריונים החברתיים המקובלים של חוסר נאמנות, הוא דיון מורכב ומרתק אך המחקר הנוכחי לא עוסק בכך ישירות. אם נסתמך על הגדרת חוסר הנאמנות כפי שהינה מקובלת כיום, על מרכיביה הנפשיים והפיזיים, ניתן לקבוע כי המגע הוירטואלי הרומנטי, הכולל אלמנטים של חשיפה רגשית, וכן לעיתים מגע מיני (שהוא וירטואלי ביסודו אך ריאליסטי בעונג שהוא מסב למשתתפים בו) יכול להיחשב כחוסר נאמנות. לכן, יש מקום להשוואה בין ביטויי חוסר נאמנות במרחב הוירטואלי למעשה הבגידה ב"חיים האמיתיים" ולהשערה כי הם מופיעים על רקע דומה.
רשת האינטרנט מאפשרת יצירת קשרים אינטימיים בזכות מאפייניה הייחודיים, העומדים בפני עצמם, אולם מאפיינים אלה משמעותיים וקוסמים במיוחד עבור המשתמש הנמצא במערכת יחסים קבועה ומבקש לטעום את "הפרי האסור" של הקשר החוץ-דיאדי. האנונימיות ויכולת השליטה המלאה של המשתמש בתזמונו של המפגש האינטרנטי חשובים במיוחד למי שמחפשים פעילות הנחשבת מחוץ לקונצנזוס החברתי, כמו למשל הומוסקסואלים בארון
(McKenna & Bargh, 1998). אפשר על כן לשער, שהרשת עשויה להיות להוות מעין "מרחב בדיקה" עבור מי שמנהל מערכת יחסים בחיים האמיתיים ומחפש אלטרנטיבות אחרות, אך חושש מהמחיר האישי שעלול לגבות ממנו הצעד במפגש פנים אל פנים. קימברלי יאנג פיתחה את מודל ACE (Young, 1999) המנסה להסביר את מקור המשיכה של האינטרנט כשדה לפיתוח מערכות יחסים "אסורות" מחוץ לנישואין.
הגורם הראשון במודל, אנונימיות (Anonimity), הוזכר כבר בהקשר של קשרים וירטואליים בכללותם, ומאפשר למשתמש יכולת שליטה בתוכן, בטון ובטבעה של האינטראקציה ברשת. המשתמש יכול לנתק קשרים במהירות על ידי סגירת חלון כאשר אינן מספקים אותו, ולאפשר לעצמו התנסות מינית ללא חשש מנידוי חברתי.
הגורם השני במודל, נוחות (Convinience), מתייחס לפשטות הגישה היחסית למקומות מפגש וירטואלים , כגון צ'טים ופורומים. טיבם של הצ'טים, בהיותם מחולקים מראש לקהלי יעד ספציפיים ( "נשואים ומחפשים באזור תל אביב " , לדוגמא) מקל על איתור בן זוג פוטנציאלי.
הגורם השלישי במודל, בריחה (Escape), מתאר את היכולת של המשתמש לברוח באמצעות הפנטזיה למציאות סובייקטיבית אחרת בו הוא יכול לעטות על עצמו זהות שונה. כך, יכולה, למשל, עקרת בית, שחשה בלתי נחשקת על ידי בעלה, למצוא את עצמה מחוזרת על ידי גבר צעיר ממנה ולחוות מחדש את נעוריה האבודים.
המצוקה שמתעוררת בקרב זוגות בהם אחד מבני הזוג פיתח מערכת יחסים וירטואלית הינה כה גדולה עד כי חוקרים התגייסו ואיתרו את הסימנים המקדימים, היכולים להעיד על כך שבן/בת הזוג מגלה סימני התמכרות לפעילות מינית ברשת. חלק מסימנים אלה יכול להוות עדות לניהול מערכת יחסים באמצעות האינטרנט (Young et Al. ,2000):
1.       שינוים בהרגלי השינה: מאחר שמקומות המפגש הוירטואלים פעילים במיוחד בשעות לא שגרתיות מאוחר בלילה או לפנות בוקר, המנהלים מערכת יחסים באינטרנט עשויים להישאר ערים או להתעורר מוקדם מן הרגיל.
2.       צורך עז בפרטיות: מרבית המנהלים פעילות מינית ברשת שומרים זאת בסוד מפני בני זוגם ולכן יטו להעביר את המחשב לאזור מבודד בבית, בו ניתן להסתגר מאחורי דלת נעולה ועשויים יהיו להגיב בכעס כאשר יופרעו במהלך הישיבה מול המחשב.
3.       התעלמות ממחויבויות אחרות: האדם נוטה לבלות מול המחשב שעות רבות על חשבון פעילות משפחתית ומשימות יומיומיות בבית (לעיתים, אם יוכל, בתואנה כי הפעילות סביב המחשב קשורה לעבודתו או לימודיו).
4.       עדות לשקרים: על מנת לשמר את מערכת היחסים הוירטואלית ולמנוע את גילויה יעשה שימוש בהסתרת חשבונות האינטרנט ובטשטוש עדויות ( כגון תכתובות EMAIL ).
5.       שינויים אישיותיים: האדם המנהל מערכת יחסים באינטרנט עשוי להראות התנהגות שונה לחלוטין מכפי שבן זוגו היה מורגל בה.
6.       אבדן עניין במין : בהנחה שהקשר ב"חיים האמיתיים" כלל קיום יחסי מין, עם קיומו של רומן וירטואלי תהיה ירידה בעניין בקשר המיני לאור מציאת האובייקט המיני החדש.
 אחרים, אינם מסתפקים בנורות אזהרה אלו ומפתחים תוכנות שונות המיועדות למעקב אחר הבעל או האישה הסוררים המנהלים מערכת יחסים באינטרנט ( www.spector.com). תוכנות אלו מנהלות באופן חשאי רישום של כל התכתובות המתבצעות במחשב , באתרי צ'ט, בתוכנות למסרים מידיים ובדואר אלקטרוני.
נראה אפוא, כי רבות מושקע באיתור התופעה של "הבגידה האינטרנטית" לאחר מעשה, אולם טרם בוצע ניסיון לאבחן את הרקע לתופעה, ובכך התמקד המחקר הנוכחי.
כשמנסים לסכם את המרכיבים העיקריים אשר עשויים להשפיע על אדם הנמצא המערכת יחסים ב"חיים האמיתיים" לעלות על נתיב של חיפוש ובניית מערכת יחסים וירטואלי בחרנו להתייחס לגורמים הבאים, המבוססים על הידע הקיים אודות חוסר נאמנות בזוגיות בתוספת לגורמים היחודיים לקשר הוירטואלי:
I.       שביעות רצון נמוכה ממערכת היחסים האמיתית:
כפי שחוסר נאמנות בחיים האמיתיים נמצא קשור לשביעות רצון נמוכה ממערכת היחסים הקבועה (Wiggins & Ledere, 1984), ניתן לשער ששביעות רצון נמוכה יחסית תהיה קשורה לחיפוש אחר ריגושים רומנטיים באינטרנט. הוזכר כבר (Cooper et. Al. 2000) כי בני זוג העומדים בפני קונפליקטים במערכת היחסים שלהם ב"חיים האמיתיים" יחפשו הבנה, תמיכה ואינטימיות ברשת במקום להתמודד עם פתרון הקונפליקט.
II.    שביעות רצון נמוכה מהקשר המיני :
 כפי ששביעות רצון נמוכה, הן מאיכות הקשר המיני והן מתדירות קיום יחסי המין,   נמצאה קשורה לחוסר נאמנות מינית ב"חיים האמיתיים" (Buss & Shackelford, 1997) כך היא עשויה להיות קשורה גם לחיפוש פרטנרים מיניים דרך האינטרנט. האינטרנט עשוי לסייע למשתמש למצוא פרטנר העונה לפנטזיות המיניות שלו והוא מאפשר "ניסוי ובדיקה" תוך התנסות בתפקידים מיניים חדשים (Cooperet. Al., 2000). 
III.צורך בחשיפה עצמית (Self Disclosure):
חשיפה עצמית (Self Disclosure) מוגדרת כמוכנות לגלות פרטים אינטימיים לאדם אחר – בין אם בעל פה או בכתב (Omrazu,2000). הפרטים האינטימיים הנמסרים יכולים להיות תאוריים, הערכתיים או רגשיים. עיקר תשומת הלב למושג החשיפה העצמית ניתן על ידי ג'ורארד, מן האסכולה ההומאניסטית, אשר פיתח את שאלון החשיפה העצמית מתוך מטרה לאבחן את הנטייה האישיותית של כל אדם להיחשף לזולתו. לדעתו, חשיפה עצמית הינה יכולתו של אדם ליצור שקיפות כלפי הסביבה באמצעות תקשורת בינאישית. ג'ורארד ראה את החשיפה העצמית כתכונת אישיות אשר הימצאותה תורמת לבריאותו הנפשית והפיזית של האדם.   מחקרים אף הראו שהחשיפה העצמית קשורה באופן שלילי לרצייה חברתית ובאופן חיובי לאקסטרוברטיות (Stokes, 1987). תאורטיקנים אחרים (Worthy,Gary, &Kahn,1969מתוך Omzaru, 2000) רואים את החשיפה העצמית כתהליך של סחר חליפין חברתי , בו היא משמשת כמעין מטבע עובר לסוחר שערכו עולה ככל שעומק החשיפה גובר. לדעתם, החשיפה מתגמלת את השומע ויוצרת אצלו מחוייבות "לספק סחורה" על ידי חשיפה הדדית. לצד התגמול, לחשיפה העצמית יש מחיר וסיכון בצדו. ע"פ מונטגומרי ובקסטר )1996) הסיכונים העיקריים בחשיפה הינם דחייה על ידי המקשיב, צמצום בתחושת האוטונומיה והשלמות העצמית של החושף, אבדן תחושת השליטה של החושף ואפשרות שהמקשיב יפגע או יובך. בהתאם לכך, ניתן להבין מדוע באינטרנט החשיפה העצמית קלה יותר ויוצרת משיכה רבה למדיום זה, הואיל והסיכונים הכרוכים בחשיפה העצמית בקשר הוירטואלי קטנים בעוד שהתגמול תמורת החשיפה קיים.
ג'ורארד טען כי אחד התנאים למערכת יחסים בריאה וצומחת הינו חשיפה עצמית של האדם לבן/בת זוגו, על צדדיו החיוביים   והשליליים, כחלק מקיומה של תקשורת אותנטית בין בני הזוג (Jourard&Landsman, 1962). חשיפה עצמית נמצאה קשורה גם ליציבותה של מערכת היחסים (Fitzpatrick & Sollie, 1999). בנוסף, נמצא כי רשת האינטרנט מאפשרת חשיפה עצמית הדדית בעומק, ברוחב ובמהירות שאינה מקובלת בתקשורת פנים אל פנים
(Levine, 2000). על כן, יש להניח כי הרשת תהווה מוקד מפלט לאלה הנמצאים במערכת זוגית שאינה מאפשרת חשיפה עצמית מספיקה ויכולה גם לספק פיצוי על חסך זה.
IV. נרקסיזם
האפשרות כי הקשר הוירטואלי עונה על צרכים נרקסיסטיים כבר הועלתה על ידי זיידן (2000) והולנד (1996). זיידן מתאר את סיפור האהבה האינטרנטי כ"מנוע נרקסיסטי" המחניף לגרנדיוזיות של המשתמש, מאפשר לו להגדיר את עצמו כאוות נפשו ולהמציא זולת-עצמי המספק את צרכיו, תוך שיתוף פעולה עם אדם אחר המשיג את אותה תוצאה דרך יחסי גומלין אלה
(Seiden, 2001). בהתאם להשקפתו של קוהוט (1971 1978(, במסלול ההתפתחות של ההפרעה הנרקסיסטית ההורה אינו מספק לילד שיקוף ויכולת לאידיאליזציה וכך נשמר מבנה עצמי פרימיטיבי וגרנדיוזי המתבטא בהפרעת האישיות הנרקסיסטית. בעקבות שימור מבנה פרימיטיבי זה, הנרקסיסט חווה את הסובבים אותו כ-"זולת- עצמי" (SelfObjects), אובייקטים המשרתים את צרכי העצמי בכך שהם מאפשרים תחושה מאוזנת ושלמה ומשקפים עבור האדם את מה שהוא רוצה לראות בעצמו. קוהוט מרחיב אודות טיפוס הנרקסיסט הביישן, שאינו עונה על הקריטריונים של ההפרעה הנרקסיסטית המוגדרת ב- DSM. לדעתו, אותו עצמי גרנדיוזי ופרימיטיבי, אינו מקבל את הסיפוקים שהוא זקוק להם, מתייאש ובסופו של דבר מרגיש שכנראה לא היה ראוי להתפעלות, מאחר שאימו לא זיכתה אותו בהתפעלות לה ייחל. למעשה, הוא מוותר על צרכיו, חש בושה וחוסר אדווקטיות ו"יורד למחתרת". אליס מילר (1981) פתחה את מושג הפגיעות הנרקסיסטית המתייחס לנזק הפסיכולוגי הנגרם לילד כאשר צרכים נרקסיסטים של הבנה, כבוד ושיקוף נמנעים ממנו. לכן, יש מקום להשערה כי אנשים בעלי פגיעות נרקסיסטית יעזרו זה בזה באמצעות האינטרנט על מנת למצוא זולת-עצמי אשר ישקפו עבורם חלקים רצויים באישיותם, יתפעלו מהם ויהוו עבורם אובייקט לאידיאליזציה.
השערות המחקר הנוכחי :
בהתאם לגורמים שנמנו לעיל, ניתן איפוא לראות במערכת היחסים המתנהלת באינטרנט מעין מודל של פיצוי עבור הצרכים שמערכת היחסים ב"חיים האמיתיים" אינה ממלאת. האדם יכול להמשיך בקיום המערכת "האמיתית", ליהנות מהרווחים הפורמליים שלה ולהימנע מההפסדים הכרוכים בעזיבתה, תוך קבלת הצרכים החסרים דרך מערכת היחסים הוירטואלית. בהתאם לכך ניתן לצפות שכלל המשתנים הנבדקים: שביעות רצון זוגית ומינית, נרקסיזם, ומידת החשיפה העצמית ינבאו את התפתחותן של ציפיות גבוהות מקשר וירטואלי. בנוסף, ציפינו כי אנשים המגלים שביעות רצון נמוכה ממערכת היחסים שלהם ב"חיים האמיתיים" יגלו ציפיות גבוהות יותר כלפי מערכת יחסים באינטרנט   מאשר אנשים בעלי שביעות רצון גבוהה ממערכת היחסים ב"חיים האמיתיים. כמו כן, שערנו כי  אנשים בעלי רמת חשיפה עצמית נמוכה (Self disclosure) במערכת היחסים שלהם ב"חיים האמיתיים" ייגלו ציפיות גבוהות יותר לגבי מערכת יחסים באינטרנט מאשר אנשים בעלי רמת חשיפה עצמית נמוכה. לבסוף, יש לשער כי  אנשים בעלי נטיות נרקסיסטיות בולטות יגלו ציפיות גבוהות יותר לגבי מערכת יחסים וירטואלית בהשוואה לאנשים ללא נטיות נרקסיסטיות. 
המשתתפים במחקר
יתרונותיה של רשת האינטרנט כאמצעי מחקר מתעצמים בייחוד במחקר הנוכחי. באמצעות הרשת ניתן לאתר ולגייס מועמדים למילוי שאלוני המחקר במוקדי מפגש וירטואלים שונים כגון קבוצות Chat, קבוצות דיון ופורומים. מאחר וישנם מקומות מפגש ייעודיים לאנשים המחפשים רומנטיקה ברשת בכלל ולאנשים נשואים המחפשים קשר בפרט (לדוגמא פורומים נשואים/נשואות בפורטלים כגון Yahoo, MSN וכו'), ניתן להגיע ישירות לאוכלוסיית היעד של המחקר על ידי השארת הודעות בפורומים אלה והזמנת משתתפים למחקר. מאחר והשאלונים אנונימיים, יש למשתתפים אפשרות רבה יותר לחשיפה עצמית בנושאים האינטימיים בהם עוסק המחקר ומאחר שהם מעורים בסביבת האינטרנט אין הם צפויים לגלות חרדה מטפסים אלקטרוניים.
בהתאם לכך, מודעות לחיפוש מתנדבים למחקר הושארו בפורומים שונים באינטרנט, הנסובים סביב נושאים של קשר זוגי ונישואין ובפורומים הנוגעים ספציפית לחיפוש ומציאת קשר וירטואלי שמחוץ לנישואין. הפנייה במודעה הייתה לגולשים וגולשות, בני שמונה עשרה ומעלה, הנמצאים בקשר זוגי ב"חיים באמיתיים" ומוכנים לענות על מחקר בנוגע לקשר הזוגי שלהם.   על מנת למשוך יותר משתתפים למחקר , ניתנה לכל משתתף האפשרות לקבל משוב אודות התשובות שמסר דרך כתובת דואר אלקטרונית שמילא בשאלון הפרטים האישים (אפשרות זו הייתה רשות בלבד , וזאת על מנת למשוך את המעונינים בפידבק ולמנוע את הרתעתם של החרדים לפרטיותם).
 שאלוני המחקר הוצבו באתר אינטרנט אליו הופנו המתנדבים במודעות. לאחר שהמשתתף סיים את מילוי השאלון והקליק על לחצן ה"המשך", השאלון נשלח באמצעות הדואר האלקטרוני ישירות לכתובת הדואר האלקטרונית של עורך המחקר. על מנת לזהות כי השאלונים מתייחסים לאותו אדם התבקש כל אחד מהמשתתפים לבחור לעצמו סיסמא אישית אותה מילא בראש כל שאלון.
במחקר השתתפו 200 נבדקים מהם נכללו 178 בניתוח התוצאות לאחר שנופו בעלי רצייה חברתית גבוהה מאד (ציונים מעל 8 בדרוג הרצייה החברתית) וכן בעלי קשר זוגי ב"חיים האמיתיים" שנמשך פחות משלושה חודשים.   יש לציין כי משתתפים רבים נוספים (כ- 100 נוספים) החלו להשתתף במחקר אולם נשרו ממנו תוך כדי מילוי השאלונים ומשום כך לא יכלו להיכלל בניתוח התוצאות. 
כלי המחקר**:
1.      שאלון פרטים דמוגרפיים :לאחר קריאת מספר פרטי הסבר קצרים אודות ההשתתפות במחקר התבקש כל משתתף למלא מספר פרטים דמוגרפיים על עצמו על מנת שיסייעו בניתוח הנתונים: גיל, לאום, סיווג מערכת היחסים ב"חיים האמיתיים" (נישואין, מגורים משותפים, בילוי משותף), משך מערכת היחסים ב"חיים האמיתיים", האם הייתה התנסות במערכת יחסים רומנטית דרך האינטרנט בעבר או בהווה ואם כן מה משכה. 
2.       שאלון הסתגלות זוגית Dyadic Adjustment Scale (Spanier, 1976) : השאלון בודק את שביעות הרצון של המשתתף מהקשר הזוגי בו הוא נמצא. השאלון עבר שימוש ביותר מאלף מחקרים אמפיריים ומשמש ככלי בידי חוקרים ומטפלים להערכת איכות הקשר הזוגי (Hunsley et al. 2001). השאלון מורכב משני גורמים: לכידות זוגית וקונצנזוס זוגי.
3.       שאלון חשיפה עצמית של ג'ורארד Jourard Self Disclosure Questionnaire (1971): שאלון הבודק את מידת החשיפה העצמית של הנבדק כלפי בן/בת זוגו בנושאים שונים כגון: עבודה, אישיות, בריאות, מצב כלכלי, מראה חיצוני, רגשות ועוד .
4.       שאלון אינדקס שביעות רצון מינית (Hudson , 1981 : Index of Sexual Satisfactionשאלון המאפשר להעריך את מידת שביעות הרצון של המשתתף מחיי המין שלו במערכת הזוגית בה הוא נמצא.
5.       שאלון נרקסיזם Narcissistic Personality Inventory (Raskin& Hall, 1979) : שאלון הבודק היבטים של קווי אישיות נרקסיסטיים על פי הגדרות ה- DSM III. השאלון כולל ארבעה גורמים המרכיבים את תכונת הנרקסיזם הגלובלית: מניפולטיביות ואקסהביציוניזם, צורך בשליטה, יוהרה ותשומת לב.
6.       שאלון ציפיות ממערכת יחסים באינטרנט Internet relationship Expectancies Inventory: שאלון זה פותח במיוחד עבור מחקר זה ומיועד לבדוק את הציפיות של המשתתף ממערכת יחסים באינטרנט, ששמשו כמשתנה המנובא במחקר. השאלון מורכב ממספר גורמים המקבילים לגורמים שנבדקו על ידי השאלונים הקודמים, אך בהתייחס לציפיות וההערכות של מערכת יחסים באינטרנט.
7.        שאלון רצייה חברתית Social desirability questionnaire   ( (Marlowe & Crowne1960שאלון הבודק את מידת הרצייה החברתית של המשתתף ומשמש כמדד לבדיקת הכנות של המשתתף במתן תשובות.
הממצאים העיקריים *
הממצאים העיקריים מצביעים על כך שכלל המשתנים שנבדקו במחקר מנבאים 32.6% מהשונות של הציפיות מקשר וירטואלי. מבין משתנים אלה מובהקת ובולטת במיוחד התרומה של עצם ההתנסות במערכת יחסים וירטואלית בעבר, גורם המניפולטיביות והאקסהביציוניזם שבשאלון הנרקסיזם וכן החשיפה עצמית של האדם בקשר הזוגי. כמו כן, נמצא, כי כאשר רמת החשיפה העצמית היא נמוכה, אין כל קשר בין מידת הלכידות הזוגית לבין רמת הציפיות מן הקשר הוירטואלי, אך בקרב בעלי חשיפה עצמית גבוהה, ככל שרמת לכידות הזוגית   יורדת יותר כך עולה רמת הציפיות מהקשר הוירטואלי. שביעות רצון זוגית ומינית לא נמצאה בתורמת באופן משמעותי ומובהק לציפיות גבוהות מקשר וירטואלי.
מבין כל ההשוואות שנערכו, נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הציפיות מקשר וירטואלי כדלקמן: משתתפים גבוהים במניפולטיביות ובאקסהביציוניזם גילו ציפיות גבוהות יותר מקשר וירטואלי, משתתפים שהתנסו בעבר בקשר וירטואלי גילו גילו ציפיות גבוהות יותר מקשר שכזה ולבסוף, משתתפים בעלי חשיפה עצמית נמוכה במערכת היחסים שלהם ב"בחיים האמיתיים" גילו ציפיות גבוהות יותר מקשר וירטואלי.
דיון
נראה, כי בהתאם להשערות המחקר, ציפיותיו של אדם מקשר וירטואלי הינן תוצר משולב של מרכיבים אישיותיים ומרכיבים סביבתיים הקשורים למערכת היחסים בה הוא נמצא ב"חיים האמיתיים". בנוסף, נראה כי קיימת תרומה משמעותית, במידה אשר לא נצפתה מראש, לעצם התנסותו של אדם בקשר וירטואלי. התנסות זו, ללא כל קשר לטיבה ולאופן בו התפתחה, מאפשרת לאדם לפתח ציפיות גבוהות יותר מקשר וירטואלי ככלל.
מבין המרכיבים האישיותיים שנבדקו, שקשורים לתכונה הגלובאלית של נרקסיזם, נמצאה תרומתו של גורם המניפולטיביות והאקסהביציוניזם מובהקת ליצירת ציפיות מקשר וירטואלי. גורם המניפולטיביות והאקסהיבציוניזם הוא למעשה גורם כפול שיש להתייחס לכל אחד ממרכיביו בנפרד.
ע"פ המילטון (1986), מניפולטיביות הינה השפעה או שליטה מכוונת בהתנהגות האחר לצורך סיפוק צרכי העצמי, על ידי שימוש בקסם אישי, שכנוע, פיתוי, יצירת רגשות אשמה ומרמה. לדעת הופר (1989), המניפולטיביות הינה מנגנון הגנה פסיכולוגי שמטרתו לפצות על כשלון בתהליך הספרציה – אינדיבידואציה והיא מצביעה על קיבעון אינפנטילי בשלבים מוקדמים של יחסי האובייקט. במילים אחרות, האדם הבוגר שמר על דפוסי קשר בהם הוא מבקש לשלוט באובייקט כפי שמבקש הפעוט לשלוט בהוריו. המניפולטיביות באה לידי ביטוי במספר הפרעות אישיות כגון ההפרעה הנרקסיסטית, ההפרעה האנטי סוציאלית וההפרעה הגבולית. ניתן לשער, כי הקשר הוירטואלי מאפשר למשתמש לבטא מניפולטיביות משום שביכולתו ליצור הצגה עצמית (בדויה או משופרת) שתביא את האחר לפעול על פי רצונו ולממש את הפנטזיה כחלק מיחידה של "זולת-עצמי". בתאור המקרה של זיידן (2001) מובא סיפורו של מייק, גבר נשוי בן 35, הנקשר ברומן וירטואלי לוילמה, נערה בת 17, המגשימה את הפנטזיות המיניות שלו ומגלמת בתוכה חכמה של אישה בוגרת בשילוב עם מיניות מתפרצת של נערה. בהמשך, מתברר למייק כי וילמה היא למעשה אישה בת 40 אשר בעזרת האינטרנט יכלה ליצור מניפולציה ולקשור אליה את מייק ליחידת זולת- עצמי וירטואלית.
עיון נוסף מראה כי גורם המניפולטיביות, אשר הורכב בשאלון מפריטים כגון : "אני מסוגל לקרוא אנשים כמו ספר פתוח" ו"אני יכול לגרום לכך שאנשים יאמינו", מבטא למעשה עמדה בסיסית של אומניפוטנציה. אומניפוטנציה הוגדרה ע"פ פרנזי (1913, מתוך מקוויליאמס, 1994) כפנטזית שליטה של הפעוט בעולם סביבו וכשלב התפתחותי נורמלי אשר בהמשך תהליך הגדילה עובר התמרה לראייה אומניפוטנטית של הדמויות המטפלות.   לבסוף, עם ההבשלה מגיעה ההכרה הכואבת בכך שקיימות מגבלות ליכולתם של בני האדם לשלוט בעולם. ויניקוט (מתוך Mitchell, 1986) רואה ב"אם הטובה דיה" (Good enough mother), אשר מספקת לתינוק את צרכיו בצורה מיידית אך בלתי חודרנית, כמי שמאפשרת לו לחוש "רגעי אשלייה" (moments of illusion) בהם הוא חש שצרכיו מתמלאים וכי העולם הוא פרי יצירתו. רגעי אשלייה אלה מוגדרים על ידי ויניקוט כאומניפוטנציה סובייקטיבית ומהווים נדבך חיוני בהתפתחות עצמי בריא .
לעומת זאת כאשר האומניפוטנציה מופיעה אצל האדם הבוגר, מצב העניינים מעט שונה. קרנברג (1990) מאפיין את האומניפוטנציה באדם הבוגר כמרכיב במבנה אישיות ברמת ארגון נמוכה. לדבריו, האומניפוטנציה מהווה הזדהות הגנתית של הפציינט עם חלקים מהאגו האידיאלי שלו, חלקים פרימיטיביים של העצמי שעברו אידיאליזציה.
כאשר הצורך לחוש אומניפוטנציה מהווה ציר מרכזי בארגון האישיות ניתן לדבר על טיפוס "המניפולטור" (“The manipulator(, שהוגדר על ידי ברשטן (1973) כאדם המשתמש במניפולציות מודעות לשלוט באחרים כאמצעי עיקרי להימנעות מחרדה ולצורך שמירה על ערך עצמי.
עם זאת, ע"פ מקוויליאמס (1994), גרעינים של אומניפוטנציה אינפנטילית קיימים בכולנו והם תורמים לתחושות של קומפטינטיות ויכולת. ראייה זו משותפת גם לויניקוט אשר מגדיר בריאות נפשית כיכולת לנוע באופן גמיש ודו כיווני בין המציאות האובייקטיבית לאומניפוטנציה הסובייקטיבית. יתר על כן, הרגרסיה לאומניפוטנציה סובייקטיבית היא, לדעתו, הקרקע להתפתחות היצירתיות בבני האדם.
נראה, כי הקשר הוירטואלי מאפשר למשתמש לסגת לרגעים של אומניפוטנציה סובייקטיבית בהם בהקלקת עכבר ניתן לבחור להתחבר ולהתנתק מהאובייקט ובכך לשלוט בו שליטה אומניפוטנטית. הקשר הוירטואלי, על תכונותיו היוצרות אפקט של דיסאינהיביציה, תורם לתחושת גדלות ואומניפוטנציה משום שברגע שהאובייקט אינו ממלא את צרכי העצמי הוא מסולק מן המציאות הוירטואלית, יכולת שאינה קיימת במציאות החיצונית. 
ניתן, אם כן, להבין מדוע משתמשים בעלי ציון גבוה במניפולטיביות ובאומניפוטנציה יימשכו לקשר הוירטואלי או לחילופין, להבין מדוע הימצאות בקשר כזה תגרום לניפוח תחושות של אומניפוטנציה אשר קיימות בכל מקרה.
תכונת האקסהביציוניזם שהורכבה בשאלון מפריטים כגון: "אני אוהב להסתכל על הגוף שלי" ו-"אני אוהב לחשוף את גופי" קשורה לצורך של הנרקסיסט בשיקוף ובאידיאליזציה של עצמו על ידי הסביבה , כפי שהדגיש קוהוט. צורך זה, שלא סופק על ידי ההורה בשלבי ההתפתחות המוקדמים, הינו צורך מרכזי של הנרקסיסט גם על פי קרנברג, שמזהה זאת כמרכיב ה"עצמי האידיאלי" באישיות הנרקסיסטית. מרכיב זה, שאינו תורם לבוחן מציאות תקין, אינו מעיד על דימוי עצמי חיובי בריא כי אם על פגיעות רבה שמוסתרת על ידי אידיאליזציה פרימטיבית שאינה עומדת במבחן המציאות. החשיפה האקסהביציוניסטית מבטאת צורך בקבלת הערצה ותשומת לב ומשאלה להתגבר על תחושות של בושה וחוסר אדקווטיות ולמעשה מהווה אקט "נוגד בושה" (Counte-shame) (Silverstein, 1996).
האלמנט האקסהביציוניסטי של הקשר האינטרנטי טרם נחקר אולם ניתן להתייחס אליו ממספר כיוונים אפשריים שונים.ראשית, ייתכן והאקסהביציוניזם, אשר ב"חיים האמיתיים" מתאפיין בחשיפה של אברי גוף גניטליים, עובר ברשת האינטרנט התמרה לחשיפה ורבאלית ברמה הגניטלית, כלומר, באמצעות השיחה הגלויה והבוטה בנושאי מין במהלך קיום יחסי המין הוירטואלי מושג אפקט דומה לזה של ההתערטלות הגופנית בפומבי.
כיוון אפשרי נוסף נובע מן ההתפתחות הטכנולוגית הבלתי פוסקת של האינטרנט, המאפשרת כיום שיחות ועידה בוידאו על ידי שימוש במצלמות אינטרנט על בסיס תשתית של אינטרנט מהיר. אמצעים אלה הופכים זמינים וזולים יותר ומהווים גן עדן לאקסהביציוניסט הטיפוסי אשר מחפש קהל להתערטל בפניו. אין לו צורך יותר להסתכן במאסר או לכתת רגלים למועדון חשפנות כאשר ניתן לחוות זאת בבית תוך שמירה על אנונימיות. נראה, כי הטכנולוגיה מקדימה את המחקר המדעי ולכן עדיין לא משתקפת במחקרים עד כה עדות לשינויים הטכנולוגיים ולהשפעתם על אופן השימוש באינטרנט. יחד עם זאת, ניתן לשער כי לפחות חלק ממערכות היחסים הוירטואליות מתבססות גם על קשר וידאו המאפשר ביטוי אקסהביציוניסטי אשר קורץ לאנשים בעלי נטיות אקסהביציוניסטיות במיוחד.
 מעבר לכך, ניתן אף לתהות האם האינטרנט לא מאפשר גם לנרקסיסטים הביישנים שבקרבנו לחוות צדדים אקסהביציוניסטים בעצמם באמצעות הרשת, תוך ניצול הגורמים במודל ה- ACE (אנונימיות, נוחות ובריחה). כידוע, נרקסיסטים אלה, שתוארו על ידי קוהוט, מתאפיינים ברמות גבוהות של בושה עצמית, המהווה גורם מפעיל אקסהביציוניזם וניתן לשער כי באינטרנט יוכלו לחוות צדדים אלה בעצמם.
 כאמור, תכונת הנרקסיזם במדד הגלובאלי שלה וכן הגורמים האחרים בתכונת הנרקסיזם, יוהרה ותשומת לב, מנהיגות ושליטה ומסוגלות עצמית לא נמצאו תורמים באופן מובהק לניבוי רמת הציפיות מהקשר האינטרנטי.
ניתן להעלות מספר השערות מדוע גורמים אלה לא נמצאו תורמים באופן מובהק לניבוי הציפיות מהקשר האינטרנטי . ראשית, גורמים אלה הינם דומיננטים בדמותו של "הנרקסיסט השחצן" המתואר על ידי ה- DSM ועל ידי קרנברג, אך אינם נראים לעין בקרב ה"הנרקסיסטים הביישנים" שתוארו על ידי קוהוט. משתתפים בעלי נטיות נרקסיסטיות מסוג זה לא ידווחו דווקא על הצדדים הגרנדיוזיים באישיותם משום שאינם מחוברים אליהם באופן מודע, אך עדיין יגלו כמיהה חבויה לשליטה אומניפוטנטית באובייקט , באופן שלא בא לידי ביטוי בציון הכללי של שאלון ה- NPI, אלא רק בגורם המניפולטיביות.
מאחר שהאינטרנט הינו מדיום אשר מאפשר ביטוי ייחודי דווקא לביישנים ואינטרוורטים (Amichai-Hamburger et. Al., 2002) והתהליך הנרקסיסטי, כפי שתואר על ידי זיידן, אינו מאפיין דווקא את הנרקסיסטים השחצנים והבולטים המתוארים ב- DSM, יש לשער כי הקשר בין נרקסיזם לציפיות ממערכת יחסים וירטואלית יהיה חזק יותר כאשר ייבדקו המרכיבים של האישיות הנרקסיסטית, על פי קוהוט.
הסבר אחר טמון באפשרות כי הקשר הוירטואלי אינו קשור באופן ייחודי דווקא לאישיות הנרקסיסטית אלא לכלל טיפוסי האישיות המשתמשים במנגנונים של אומניפוטנציה ומרכיבים את ארגון האישיות הגבולי על פי קרנברג (1990(. יתר על כן, גם התרומה המנבאת של גורמי המניפולטיביות והאקסהביציוניזם אינה מצביעה עדיין על קשר בין הפרעות אישיות ככלל וארגון אישיות גבולי בפרט לקשר וירטואלי. ייתכן, כי כפי שראה זאת ויניקוט, האינטרנט הוא מעין משחק המאפשר גם לאדם הבריא רגרסיה לתחושות של אומניפוטציה סובייקטיבית. בהקשר זה ניתן גם לראות את המושג "רגרסיה אינטרנטית" המתייחס לתופעות התנהגותיות אגרסיביות ומיניות שמופיעות באינטראקציות חברתיות ברשתHolland, 1996)). רגרסיה זו מקורה בפנטזיות פאליות ואגרסיביות ותחושה של אבדן גבולות בין המכונה , קרי המחשב, לבין האדם. ייתכן ובמסגרת רגרסיה זו מתקיימת נסיגה אל יחסי אובייקט פרה גניטליים אשר בהם יש שליטה אומניפוטנטית באובייקט ואבדן גבולות בין העצמי לאובייקט. בכדי לבדוק השערה זו יש צורך במחקר המשך אשר יבדוק לעומק את מאפייני הקשר והוירטואלי על פי קנה מידה התפתחותי פסיכודינמי. כמו כן, מעניין יהיה לבדוק בנוסף, האם הנטייה ליצור קשר באינטרנט מאפיינת משתמשים בעלי דפוס התקשרות מסוים.
מוקדם, אם כן, לקבוע כי קיומו של קשר וירטואלי מצביע על ארגון אישיות גבולי או על הפרעת אישיות, אך יחד עם זאת תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כיוון אישיותי מסוים בקשר בין הצורך בשליטה אומניפוטנטית ובין הציפיות הגבוהות מהקשר האינטרנטי. 
הצורך האקסהביציוניסטי שתואר לעיל ואשר מתמלא בקשר הוירטואלי מסייע בהסבר החסך בחשיפה העצמית אותו חשים בעלי הציפיות הגבוהות מקשר זה. בעלי חשיפה עצמית נמוכה בקשרים פנים אל פנים נוטים לפתח ציפיות גבוהות מקשר וירטואלי אשר טומן בחובו גם אפשרות לחשיפה עצמית מהירה, עמוקה, אך בד בבד מבוקרת וסלקטיבית.
משתנה החשיפה העצמית הוא משתנה משמעורבים בו אלמנטים מצביים ואישיותיים, אשר כל אחד מהן יכול להסביר באופן שונה את ההשפעה הנמדדת של חשיפה עצמית נמוכה על יצירת ציפיות גבוהות מקשר וירטואלי.
ראשית, כפי ששערנו, באופן דומה למערכות יחסים מחוץ לנישואין שנוצרות גם על רקע חשיפה עצמית נמוכה, כך גם מערכות היחסים מחוץ לנישואין המתקיימות באינטרנט ניזונות מחסך בחשיפה עצמית כלפי בן הזוג . בנוסף, לקיומו של "רומן וירטואלי" השפעה ניכרת על מערכת היחסים ב"חיים האמיתיים" אשר עשויה להתבטא גם בירידת "זמן האיכות" של בני הזוג יחדיו, זמן שהיה מוקדש לשיחות אישיות ולחשיפה אינטימית הדדית ומוקדש על ידי אחד מבני הזוג לרומן הוירטואלי. כתוצאה מכך, ניתן לצפות לירידה בחשיפה העצמית במהלך קיומו של רומן וירטואלי. עם זאת, יש לזכור כי במחקר הנוכחי המשתנה המנובא היה ציפיות מקשר וירטואלי ולא קיומו של קשר שכזה בהווה. חלק ניכר מן המשתתפים שהיו גבוהים במשתנה זה לא היו בקשר וירטואלי במהלך המחקר עצמו ולכן הסבר זה אינו רלוונטי לגביהם והינו חלקי בלבד.
כמו כן, יש לזכור כי הדיווח העצמי אודות החשיפה העצמית, כפי שנבדק על ידי שאלון המחקר, עשוי היה להיות מוטה בקרב נבדקים אשר חוו קשר וירטואלי במהלך ההשתתפות במחקר או בעבר ואשר נחשפו לאותה אינטימיות מהירה וכובשת, אשר צבעה את החשיפה העצמית בחיים האמיתיים בצבעים קודרים יותר. נבדקים אלה, אשר מצויים תחת השפעת "סערת הרגשות הוירטואלית" עשויים לשפוט את מערכת היחסים ב"חיים האמיתיים" בקנה מידה בלתי מציאותי ולראות בה פגמים שלא ראו בעבר. ייתכן, כי הצורך בחשיפה עצמית בקרב אותם משתמשים אינו רק צורך מצבי בשל מערכת יחסים בלתי מתגמלת בהיבט זה אלא גם צורך אישיותי כפי שעולה מן גורם האקסהביציוניסטי שתואר לעיל. גורם זה, שמהווה משתנה אישיותי ולא מצבי עשוי ליצור מראש צורך גדול יותר בחשיפה עצמית, ובהתאם לכך עלולים להיווצר גם חסכים.
לאור ההסברים האפשריים נראה כי יש צורך בפענוח ממוקד יותר של מקור החשיפה העצמית הנמוכה בקרב בעלי הציפיות הגבוהות מהקשר הוירטואלי באמצעות שאלונים דיאדיים בהם נכלל גם דיווח של בן הזוג של המשתמש על מידת החשיפה העצמית שלו.
ממצאי המחקר הנוכחי אינם מצביעים על תרומה של חוסר שביעות הרצון זוגית ומינית להיווצרותן של ציפיות מקשר וירטואלי ובכך אינם תומכים בהשערות המחקר. בניגוד לציפיות, הקשר הוירטואלי לאו דווקא משמש כ"עיר המקלט" של בני זוג החשים אומללות בקשר הזוגי שלהם ב"חיים האמיתיים".
בהעדר התרומה של שביעות הרצון הגלובאלית לציפיות מקשר וירטואלי נחשף הבדל מהותי בין חוסר הנאמנות באינטרנט לחוסר הנאמנות ב"חיים האמיתיים". בעוד שהבגידה ב"חיים האמיתיים" מקושרת לחוסר שביעות רצון, ככל הנראה, לקשר הוירטואלי מניעים אחרים שאינם קשורים לשביעות הרצון גרידא. בהקשר זה ניתן להעלות השערה כי הקשר הוירטואלי שמחוץ לנישואין, בהיותו חסר סיכונים יחסית לקשר הפיזי מחוץ לנישואין מהווה מוקד משיכה למשתמשים שאינם חפצים להחליף את הקשר הזוגי שלהם ב"חיים האמיתיים", אך מנהלים מעין ניסוי בתנאי מעבדה על הפנטזיות שלהם ועל מאוויהם הכמוסים. 
ניתן לשער כי הבגידה בחיים האמיתיים, בשונה מן הקשר הוירטואלי, מהווה כבר צעד מוחשי למציאת אלטרנטיבה זוגית ועל כן בחירה זו נעשית על ידי מי שחש כי הקשר הזוגי שלו בלתי מספק.
באופן מפתיע, הקשר הוירטואלי אשר רבות נאמר על היסוד המיני שבו, אף אינו נתפס כפיצוי על חוסר סיפוק מיני. נראה, כי למרות המאפיינים המיניים הבולטים בקשר הוירטואלי, הציפיות המיניות אינן נעוצות בקשיים מיניים ב"עולם המציאות". ייתכן שהמימד הפנטזמטי הדומיננטי בקשר הוירטואלי מעיד על צרכים מיניים מסוג שונה, שאינם דווקא גופניים כי אם נפשיים, אשר יכולים להתממש רק בעולם הפנטזיה. ייתכן כי בכך שוב בא לידי ביטוי המרכיב האישיותי אשר מסביר את הצורך העז להיעזר בפנטזיה.
ממצא דרמטי שעלה במחקר הנוכחי היה תרומתה הנכבדת של ההתנסות הקודמת בקשר וירטואלי להיווצרות ציפיות מקשר שכזה בעתיד.   נראה כי כאשר נשבר המחסום הפסיכולוגי בפני כניסה למערכת יחסים וירטואלי, עולה מידת הפתיחות, המוכנות וההשתוקקות לקשר כזה בעתיד. משתמשים שעדיין לא התנסו בקשר כזה, נראים כמי שנמצאים טרם קפיצה למים הקרים ולכן, הם מלאים חששות, היסוסים ומפתחים ציפיות נמוכות יחסית. לעומת זאת, מי שכבר קפצו למים פעם אחת, אינם נרתעים מכך ותאבונם לקשר רומנטי באינטרנט גובר. במחקר זה לא נבדק ההבדל בציפיות מקשר וירטואלי בין משתמשים שחוו קשר כזה בעבר באופן חיובי לבין כאלה שחוו קשר זה כשלילי. יש מקום לבדוק באיזה מידה משפיעה טיבה של ההתנסות על הציפיות . ייתכן, כי כפי שמרמז המחקר הנוכחי, הכניסה לקשר וירטואלי מקפיצה את הציפיות מקשר כזה בכל מקרה, גם כאשר ההתנסות היא שלילית. השערה זו נתמכת על ידי מחקרים המצביעים על כך שעצם החשיפה לשימושים שונים באינטרנט יכולה להשפיע על עמדות שהיו שליליות בעבר. כך למשל, נמצא כי סטודנטים אמריקאיים החזיקו בעמדות שליליות ביותר לגבי השימוש באתרי אינטרנט למטרות הכרות. עם זאת, לאחר שנחשפו לאתר הכרויות באינטרנט ניכרו תזוזות חיוביות בעמדתם כלפי הכרויות רומנטיות באינטרנט לעומת סטודנטים שלא נחשפו לאתר זה. ממצאים אלה מחזקים את ההשערה בדבר קיומו של מחסום הפסיכולוגי שעומד בפני המשתמש שטרם התנסה במערכת יחסים וירטואלית. 
השלכות קליניות של ממצאי המחקר
היווצרות רומן וירטואלי מחייבת התייחסות קלינית הן במסגרת הטיפול הזוגי אליו פונה הזוג לאחר התגלות הרומן הוירטואלי והן במסגרת הטיפול האינדיבידואלי בבן הזוג אשר מפתח קשר וירטואלי או חושק בקשר שכזה.
בהקשר של הטיפול הזוגי, אליו מתייחסת הספרות המחקרית ביתר תשומת לב (Young et. al., 2000) מחזק המחקר הנוכחי חלק מהדגשים הטיפוליים שניתנו ובהם חיזוק שיפור התקשורת הבינאישית בין בני הזוג באמצעות הטיפול הזוגי וברור הסוגיות מעוררות המחלוקת אשר עלולות היו לתרום להיווצרות הרומן הוירטואלי.
מתוך הממצאים הנוכחיים עולה כי במסגרת טיפול זוגי יש לברר עם בני הזוג את מידת החשיפה העצמית של כל אחד מהם כלפי בן הזוג השני ולברר באיזו מידה הקשר הוירטואלי מהווה פיצוי על העדר חשיפה כזו. כאשר החשיפה העצמית במסגרת הזוגיות מוגבלת יש לעודד את בני הזוג לשתף זה את זו ברגשותיהם, מצוקותיהם ואף בפנטזיות שלהם, ולנצל את המרחב הטיפולי בכדי לבנות תשתית לחשיפה זו. בנוסף, ניתן להשתמש בפונקציות של הקשר הוירטואלי בכדי להמחיש לבני הזוג את היסודות שחסרים בקשר שלהם ובכך לנסות ולענות על צרכים בלתי מסופקים אלה בתוך הקשר ב"חיים האמיתיים".
עם זאת, העדר הקשר בין שביעות רצון גלובאלית בכלל ומינית בפרט לבין ציפיות מקשר וירטואלי וכן הקשר המוכח שבין נטיות אישיותיות (מניפולטיביות ואקסהביציוניזם) לציפיות מקשר רומנטי באינטרנט, מצביעים על כך שמעבר למישור הזוגי קיים מישור תוך-נפשי אשר משחק תפקיד במגרש הוירטואלי ומחייב התייחסות טיפולית.
קיימת, על כן, חשיבות רבה לדון ברומן הוירטואלי במסגרת טיפול אינדיבידואלי אשר יאפשר להשתמש בקשר הוירטואלי בכמעין פנטזיה , המהווה מרחב בדיקה בטוח של האדם לגבי צרכיו בקשר.
השימוש בפנטזיה כאמצעי טיפולי מוכר וידוע משחר היוולדה של הפסיכאנליזה, בייחוד בהקשר של חלומות (Freud ,1961). ויניקוט (1971) הדגיש את חשיבותו של המשחק בתהליך הטיפולי. במלותיו שלו: "הפסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה בין שני אזורי משחק: זה של המטפל וזה של המטופל. בפסיכותרפיה שני אנשים משחקים יחדיו וכאשר המטופל אינו מסוגל לשחק על המטפל לסייע לו לעבור ממצב של חוסר יכולת לשחק למצב של יכולת לשחק".     לאחרונה, הוזכר שימוש טיפולי בפנטזיה המגולמת באמצעות המשחק הממוחשב "מבוכים ודרקונים"
(
Blackmon, 1994).   הפנטזיה מאפשרת לאדם לגלות ולהביע את מרכיבי העצמי האמיתי שלו ובהמשך ניתן ליישם זאת גם לעולם יחסי האובייקט במציאות.
באופן דומה ניתן להשתמש ברומן הוירטואלי על מנת למפות את הצרכים הראשוניים אותם מחפש המטופל ואשר מסופקים על ידי הקשר הוירטואלי. הקשר הרומנטי באינטרנט יכול להעלות לרמת המודע פנטזיות של שליטה אומניפוטנטית באובייקט, שיקוף ואידיאליזציה.
ראשית, על המטפל להשתמש בפנטזיה המסופרת באמצעות הרומן הוירטואלי על מנת להבין טוב יותר את הצרכים הבלתי מודעים של המטופל ואת כמיהותיו הנסתרות. בהמשך, על המטפל   לשקף למטופל את הצרכים הבלתי מסופקים שלו, לאפשר לו לבטאם ולתת להם לגיטימציה תוך כדי חיזוק בוחן מציאות והדגשת האבחנה שבין המאפיינים של קשר וירטואלי ובין מאפייני הקשר ב"חיים האמיתיים".
כמובן, שההתייחסות לרומן הוירטואלי חייבת להיות מותאמת לארגון האישיות של המטופל. ככל שארגון האישיות נמוך יותר והדומיננטיות של התהליכים הראשוניים (אומניפוטנציה, אידיאליזציה ודבלואציה) רבה יותר, לא רק בפנטזיה הרומנטית אלא גם ב"חיים האמיתיים", על המטפל לשמש גם כקול המציאות ולעמת את המטופל עם האלמנט הפנטזמטי של הקשר הוירטואלי.
השימוש בקשר הרומנטי באינטרנט כאל חלום או פנטזיה אשר יש לפרשם ולא רק לבערם, כפי שמוצע כאן, אינו עומד בקנה אחד עם הגישה הטיפולית שמיוצגת על ידי יאנג, ואשר נפוצה בספרות המקצועית כיום ומדגישה את הצורך בהפסקת הקשר הוירטואלי ובמניעה התנהגותית – קוגניטיבית שלו בטיפול הזוגי . התייחסות התנהגותית אמנם יעילה בטווח הקצר "להכחיד" את התופעה, אך מחמיצה את ההזדמנות שמזמין הקשר הוירטואלי בהעלאה של מרכיבי פנטזיה אל המודע ובכך אינה מונעת את המשכיות הציפיות הגבוהות מקשר וירטואלי ואת הפיתוי לחזור אליו בעתיד, לכשתשכך הסערה הזוגית. שיטותיה של יאנג אמנם מתאימות למהלך טיפולי קצר בן 12 פגישות כפי שהיא מתארת, אך לא חודרות אל שורש הדינמיקה האישיותית והזוגית שיוצרת את הרומן הוירטואלי. בחושבנו על בחירה בפתרון הקצר והשטחי, יש להזכיר את ממצא המחקר הנוכחי, המעיד על כך שמי שטעם מטעמו של רומן וירטואלי מפתח תאבון מוגבר אליו. לכן, עולה הצורך בגישה טיפולית שתיעזר בפנטזיה בכדי להבין את הצרכים הלא מודעים של המטופל. 
נראה כי ה"בגידה הוירטואלית", מהווה אתגר טיפולי דווקא משום המצאה בתחום האפור שבין החלום והמציאות. מחד, הרומן הוירטואלי מתקיים בפנטזיה ובראשו של המשתמש בלבד ומאידך, השפעותיו מציאותיות וניכרות באיכות הקשר הזוגי .
בנוסף כפי שמדגיש המחקר הנוכחי, הרומן הוירטואלי מתפתח על מצע מעורב של מרכיבים אישיותיים ובין אישיים,, ולכן מחייב התייחסות תואמת, הן לקונפליקטים הזוגיים אשר הוא מציף, והן לצרכים התוך נפשיים שעולים ממנו.
נראה כי האינטרנט הוא מדיום המאפשר לדפוסי קשר ראשוניים וארכאיים לצוץ ולמצוא מענה במרחבי הסייברספייס. זוהי הזדמנות בלתי רגילה עבורנו להציץ אל תוך עולם הפנימי שלנו ושל מטופלינו, גם כאשר הן חוצות גבולות נורמטיביים של קשרים זוגיים. זו הזדמנות לבקר בעולם שמאחורי הקלעים ומבעד למסך תאטרון הנפש, היכן שמתרחשות הדרמות הגדולות באמת. לכן, מוטב ונדע להבין את סוד הקסם שבאותו ריקוד סטפס של האצבעות על המקלדת בלילה, ריקוד אשר בכל צעד שבו, חושף טריטוריות שאינן תמיד נגישות.
ביביליוגרפיה
Amichai-Hamburger, Y., Wainapel, G., Fox, S., (2002). “On the Internet No One Knows I am an Introvert”: Extroversion, Neuroticism , and Internet Interaction. Cyberpsychology and Behavior Vol. 5(2), pp. 125-128.
Baxter,L.A., Montgomery, B.M., (1996). Relating: Dialogues and dialectics. New York: Guilford.
Betzig, L., (1989).Causes of Conjugal Dissolution:A cross-cultural study.Current Anthropology,Vol. 30, pp. 654–676.
Blackmon W.D., (1994). Dungeons and Dragons: The Use of a Fantasy Game in the Psychotherapeutic Treatment of a Young Adult. American Journal of Psychotherapy, Vol. 48 (4), pp. 624-632.
Bonebrake, K., (2002). College Students’ Internet Use, Relationship Formation , and Personality Correlates. Cyber Psychology and Behavior, Vol. 5 (6), pp. 551-557.
Bursten, B. (1973). Some Narcissistic Personality Types. International Journal of Psycho-Analysis, Vol. 54 pp. 287-300.
Buss, D.N., Shackelford, T., (1997). Susceptibility to Infidelity in the first Year of Marriage. Journal of Research in Personality, Vol. 31(2), pp. 193-221 .
Campbell, W. K., Foster, C. A., & Finkel, E. J. (2002). Does Self-love Lead to Love For Others?: A Story of Narcissistic Game Playing. Journal of Personality and Social Psychology,Vol. 83, pp. 340-354.
Cooper, A. & Splortolari, L. (1997). Romance in CyberSpace : Understanding Online Attraction. Journal of Sex Education and Therapy. Vol. 22(1), pp. 7-14.
Cooper, A., McLoughlin, I.P., Campbell, K.M., (2000). Sexuality in Cyberspace : Update for the 21st Century. CyberPsychology and Behavior Vol. 3(4),pp. 521-536.
Crowne, D., & Marlowe, D. (1960). A New Scale of Social Desirability Independent of Psychopathology. Journal of Consulting Psychology Vol. 4, pp. 349-354.
Daly, M., Wilson, M., (1988). Spousal Homicide and Sexual Jealousy in North American , Homocide , New York: Hawthorne.
Donn, J.E., Sherman, R.C., (2002). Attitudes and Practices Regarding the Formation of Romantic Relationships on the Internet. CyberPsychology and Behavior, Vol. 5(2), pp. 107-123.
Drigotas, S., & Barta, W., (2001). The Cheating Heart: Scientific Explorations of Infidelity. Current Directions in Psychological Science, Vol.20(5), p.177-180.
Emmons, R.A., (1987). Narcissism: Theory and Measurement. Journal of Personality and Social Psychology, Vol. 52(1), pp. 11-17.
Fitzpatrick, J., Sollie, D., (1999). Unrealistic Gendered and Relationship Specific Beliefs. Contributions to Investments and Commitment in Dating Relationships. Journal of Social and Personal Relationships, Vol. 16(6), pp. 853-867.
Freud, S., (1961). The Interpretation of Dreams. New York: Wiley.
Griffiths, M., (2000). Excessive Internet Use: Implications for Sexual Behavior. CyberPsychology and Behavior, Vol. 3(4), pp. 537-552.
Hamilton, J.D., Decker, N., Rumbaut, R.D., (1986). The Manilpulative Patient. American Journal Of Psychotherapy, Vol. 40(2), pp. 189-200.
Hofer, P.A., (1989). The Role of Manipulation in the Antisocial Personality. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology Vol. 33(2), pp. 91-101.
Holland, H.,H., (1996), The Internet Regression, Psychology of Cyberspace [ available online ],  http://www.rider.edu/~suler/psycyber/psycyber.htm .
Hudson, W.W., Harrison, D.F., Crosscup, P.C., (1981). The Index Of sexual Satisfaction.  The Journal of Sex Research Vol. 17(2), pp. 157-174.
Hunsley, J., Best, M., Lefebvre, M. & Vito, D., (2001). The Seven Item Short Form Of the Dyadic Adjustment Scale: Further Evidence for the Construct Validity. The American Journal of Family Therapy, Vol. 29 pp. 325-335.
ITU – International Telecommunications Union (2002). [Available Online] http://www.itu.int/ITU-D/ict/statistics/index.html
Joinson, A.N., (1999). Social Desirability, Anonymity and Internet-based questionnaires. Behavior Research Methods, Instruments and Computers Vol., 31 (3), pp. 433-438.
Joinson, A.N., (2001). Self-Disclosure in Computer-Mediated Communication: The role of Self-Awareness and Visual Anonymity. European Journal of Social Psychology, Vol. 31, pp. 177-192.
Jourard, M.S. & Landsman T., (1961). Healthy Personality. An Approach From the Viewpoint of Humanistic Psychology, 3rd Edition, New York: Macmillan Publishing Co.
Jourard, M.S., (1971). Self-disclosure: An Experimental Analysis of the Transparent self. New York: Wiley Interscience.
Kernberg, O.F., (1990). A Psychoanalytic Classification of Character Pathology. Object Relations Theory and Clinical Psychoanalysis, pp. 139-157, New Jersey: Jason Aronson.
Kernberg, O.F., (1975). Borderline Conditions and pathological Narcissism. New York: Jason Aronson.
Kohot, H., (1971). The Analysis of the Self : A Systematic Approach to the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personality Disorder. New York: International Universities Press.
Kohut, H., (1972). Thoughts on Narcissism and Narcissistic rage. Psychoanalytic Study of the Child, Vol. 27, pp. 360-400.
Kohut, H., (1978). The Disorders of the Self and Their Treatment: An Outline. International Journal of Psychoanalysis Vol. 59, pp. 413-425.
Kraut, R., Patterson, M., Lundmark, V., Kiesler, S., Mukopadhyay, T., Scherlis, W., (1998). Internet Paradox: A Social Technology That Reduces Social Involvement and Psychological Well-Being? American Psychologist, Vol. 53, pp. 1017-1031.
Laumann, E., Gagnon, J., Michael, R., Michaels, S. (1994). The Social Organization of Sexuality. Chicago: University of Chicago.
Levine, D., (2000). Virtual Attraction: What Rocks Your Boat. CyberPsychology and Behavior, Vol. 3(4), pp. 565-573 .
McCown, J., Fischer, D., Page, R., Homant, M., (2001). Internet Relationships: People Who Meet People. Cyberpsychology and Behavior, Vol. 4(5), pp. 593-596.
McKenna, K.Y.A, Bargh J.H., (2000). Plan 9 From Cyberspace: The Implications of the Internet for Personality and Social Psychology. Personality and Social Psychology Review, Vol. 4(1), pp. 57-75.
McWilliams, N., (1994). Primary (Primitive) Defensive Processes, Psychoanalytic Diagnosis: Understanding Personality Structure in the Clinical Process , pp. 105-103, New York: Guilford.
Mitchell, S.A., (1986). The Wings of Icarus: Illusion and the problem of Narcissism. Contemporary Psychoanalysis, Vol. 22(1), pp. 107-132.
Omrazu J., (2000). A Disclosure Decision Model:Determining How and When Individuals Will Self-Disclose. Personality and Social Psychology Review Vol.4(2) pp. 174–185.
Raskin, R., Terry, H., (1988). A Principal Components Analysis of the Narcissistic Personality Inventory and Further Evidence of Its Constructs Validity. Journal of Personality and Social Psychology Vol. 54(5), pp. 809-902.
Seiden, H. M., (2001). Creating Passion: An Internet Love story. Journal of Applied Psychoanalytic Studies Vol. 3(2), pp. 187-195. 
Shackelford, T. (1998), Predictors and Consequences of Infidelity, Dissertation Abstracts International: Section B: The Science and Engineering, Vol. 59(1-B) 0461.
Silverstein J.L., (1996). Exhibitionism As Countershame. Sexual Addiction and Compulsivity, Vol 3(1) pp. 33-42.
Smith, J.R., (1974), Introduction to Beyond Monogamy: Reecent Studies of Sexual Alternatives in Marriage. Baltimore: John Hopkins Press.
Spanier, G.B., (1976)., Measuring Dyadic Adjustment: New Scales for Assessing Quality of Marriage and Similar Dyads, Journal of Marriage and the Family, Vol. 38, pp. 15-28.
Stokes,J.P., (1987). The Relation of Loneliness and Self-disclosure.In V.J., Derlega , J.H., Berg (Eds.), Self-disclosure: Theory, research and therapy, pp.175–202. New York: Plenum.
Suler, J., (2001), The Online Dishinhibition effect. Psychology of Cyberspace [available online] http://www.rider.edu/~suler/psycyber/psycyber.htm .
Winnicott, D. W., (1971). Playing and Reality. New York: Basic Books.
Young, K.S., Griffin-Shelly, E., Cooper, A., O’Mara, J., Buchanan, J., (2000). Online Infidelity: A New Dimension in Couple Relationships with Implications for Evaluation and Treatment. Sexual Addiction and Compulsion
 
 
 
 
 


*(תאור מפורט יותר של השאלונים ונתונים סטטיסטיים ניתן למצוא במאמר המקורי באנגלית)
 
*נתונים סטטיסטיים מלאים ניתן למצוא במאמר המקורי http://www.jcmc.indian.edu/vol10/issue3/aviram.html

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אבירם, א. (2007). הבגידה הוירטואלית - היבטים של שביעות רצון זוגית, חשיפה עצמית ונרקסיזם. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 20/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1093

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

yosi polakyosi polak1/4/2008

בקשה.

שלום אילן.

האם ידוע לך מתי המאמר הוכנס לאתר? חשוב לי להשתמש במאמר היפה שלך לצורך עבודה. באיזה שנה נכתב המאמר?

 

תודה,

 

יוסי

שלי י.שלי י.18/1/2007

תודה על המאמר המעניין שנוגע בהרבה אנשים שנלכדים ברשת..