מאמרים של מכון טמיר

שאלות ותשובות על PTSD

האם תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית פוגעת רק בחיילים?

ממש לא.

PTSD הוא מצב נפשי שיכול לנבוע כתוצאה מכל אירוע טראומטי ואינו שמור להלומי קרב.

החל מאסונות טבע דרך אירועי טרור ועד לתקיפה מינית – התסמונת עלולה  לצוץ אפילו אצל אדם שהתמודד עם מחלה מסכנת חיים.

האם אפשר לחיות חיים נורמליים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית?

בהחלט כן.

במקביל להתמודדות המורכבת עם PTSD, אנשים רבים הלוקים בה ינהלו חיים אישיים ענפים ומוצלחים, יקימו משפחות וישגשגו בקריירה.

הדבר מצריך התמודדות, טיפול ותמיכה, אך אפשרי בהחלט.

האם כולם חווים תסמונת דחק פוסט-טראומטית באותו האופן?

ממש לא.

אפילו במקרה בו החוויה הטראומטית שנחוותה היתה זהה, הסימפטומים עשויים להיות שונים ומגוונים, ובהתאם לכך הטיפול צריך להיתפר עבור כל מטופל בנפרד, כל מקרה לגופו.

האם אנשים הלוקים בתסמונת דחק פוסט-טראומטית הם ״פצצות זמן מתקתקות״?

לא, לא…

רעיון זה נובע מטעות גדולה בתפיסת התסמונת, ולמרבית הלוקים בה אין שום רצון ״להתפוצץ״ על אדם אחר או על עצמם.

האם נכון להגן על בעלי תסמונת דחק פוסט-טראומטית מפני טריגרים?

נהפוך הוא.

הרצון הטבעי, שמגיע מכוונות טובות, לגונן על אהובינו מפני טריגרים שעשויים לעורר בהם סימפטומים של התסמונת, עלול לגרום בדיוק לאפקט הנגדי. ההימנעות מטריגרים עשויה רק להחמיר את הבעיה, והדבר הנכון הוא ללמוד לחיות עם מה שמתרחש ולהנות מכל הדברים שהחולה רגיל להנות מהם.

האם מי שנראה בריא התגבר בהכרח על תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית?

לא פשוט בכלל לפתור את התסמונת הפוסט טראומטית ואין לוח זמנים קשיח להתגברות עליה.

מטופלים רבים שחיים את ההפרעה נראים כלפי חוץ שמחים ו״נקיים״ ממנה, אך בפועל הם נאבקים בתסמינים כרוניים מדי יום ביומו.

האם הטריגרים ל-ptsd תמיד ברורים?

לא תמיד.

לא רק שאון מכונות ירייה יזרקו את הלוקה בתסמונת בחזרה אל אירוע ירי בו היה נוכח.

לפעמים מספיק גירוי ניטרלי לכאורה, כמו צבע הסוודר שהיורה לבש באירוע, כדי לקחת את המתמודד ישירות אל תוך המראות הנוראיים ואל התחושות שנלוו להם.

האם תסמונת דחק פוסט-טראומטית צצה מיד לאחר שהאירוע הטראומטי התרחש?

לאו דווקא.

סימפטומים של התסמונת עלולים להופיע גם זמן מה לאחר האירוע, במיוחד במקרים שבהם אדם מסתיר, או לא מצליח לבטא, את הרגשות שחווה.

במידה והאדם נפצע פיזית באירוע, הסימפטומים עשויים לצוץ או להיות מוחרפים במהלך הטיפולים הרפואיים.