על יחסים של אהבה-שינאה בזוגיות - שינאה ביחסי אהבה
יחסי אהבה-שינאה בקשר רומנטי
אופייה של מערכת היחסים הזוגית מכתיב נוכחות של רגשות אמביוולנטיים בין בני-זוג.
כלומר, לצד יחסי האהבה, בני-זוג לעיתים יחושו כעס עצום, זעם קיצוני ואף שנאה אחד כלפי השני. לפעמים זה מבלבל וכואב, ואם זה המצב, אנו מזמינים אתכם לשיחת הכוונה והמלצה על מטפל/ת זוגי/ת בתל אביב ובאיזורים אחרים בארץ.
תפקיד השינאה
שנאה מעוררת רגשות עוינות, זעם או תרעומת, שיכולים להיות מכוונים כלפי אנשים, קבוצות, אובייקטים, התנהגויות, מושגים או רעיונות.
אנשים לרוב מסמנים שנאה כ"רגש רע", בהשראת החברה המחזיקה בעמדה דומה, ונוטים להתכחש אליה כאשר היא מראה ניצנים ראשוניים.
לשנאה למעשה תפקיד הישרדותי חשוב מנקודת מבט אבולוציונית. האדם חש פחד ושנאה כלפי משהו המאיים על קיומו, הדוחפים אותנו לפעול כנגדו או לחליפין לברוח ממנו.
ברמה הבינאישית שנאה יכולה להתעורר בתגובה לפגיעה בהערכה העצמית הגורמת לתחושות של בושה, שברמה הפיזיולוגית והרגשית עלולה להיתפס כאיום קיומי.
ואכן, במערכות יחסים זוגית, שנאה מתעוררת בדרך כלל בעקבות פגיעה עמוקה מצד בן או בת הזוג, המותירה את הנפגע עם התחושה שהוא דחוי וחסר-ערך, גם אם היא נעשתה ללא כוונה.
הבעייתיות שוכנת באופן שבו שנאה דוחפת אותנו לפעול כנגד ולרצות לפגוע במושא השנאה, מה שבמערכות יחסים עלול להוביל לתוצאות מצערות ובלתי-הפיכות. לכן חשוב להציב גבולות בין בני-הזוג בכל הנוגע לביטויים של כעס ושנאה כדי למנוע ממצב קשה להידרדר לגרוע.
יחסי אהבה שינאה
יחסי אהבה שינאה מתארים מאפיינים מערכות יחסים זוגיות דרמטיות, במיוחד כאשר הרגשות הם אינטנסיביים וכאשר בני הזוג, או אחד מהם, סובל מהערכה עצמית נמוכה, סוגיות של גיבוש זהות או הגנות נרקיסיסטיות. מטפלים זוגיים ומגשרים מכירים היטב את המראה העצוב של בני זוג לקראת גירושים, שפעם אהבו זה את זה עד מאוד וכעת מוכנים לעשות הכל על מנת להכאיב ולפגוע. למרות ששינאה ואהבה נראים כמו רגשות הפוכים, בשניהם יש מושקעות רגשית חזקה.
כאשר זוג נמצא בעיצחמו של תהליך פרידה, רגשות שינאה דווקא אינם מבשרים על התנתקות, אלא על העמקת היחסים והנצחת קונפליקטים.
חוקרים שהתחקו אחר הפיזיולוגיה של השנאה מצאו כי חלק מהמעגלים העצביים במוח שאחראים לה זהים למעגלים הנוירליים שפעילים ברגש של אהבה רומנטית. הממצאים יכולים להסביר למה שנאה יוקדת ואהבה רומנטית קשורות בביצוע של התנהגויות קיצוניות - גם אם הן הרואיות וגם אם הן פוגעניות.
הבדלים בין כעס לשינאה
רב השונה על הדומה בין כעס ושנאה.
אמנם שניהם מתעוררים לרוב בעקבות גורם חיצוני כלשהו (לא בהכרח), אך כעס בא וחולף, אינו משתלט על החוויה הרגשית, וניתן לרוב להביע אותו באופן שאינו פוגעני, בעוד שנאה היא רגש עוצמתי הרבה יותר, עיקשת, מציפה, ומניעה אותנו לרצות לפגוע במושא השנאה שלנו.
בשני המקרים מדובר בתגובה פיזיולוגית בבסיסה, רפלקס, המכונה אפקט (affect) בהגה המקצועית, שאינה שונה מקפיצת הרגל כתוצאה ממכת פטישו של הרופא בברך. בפועל,
מכיוון שרגשות שנאה מתויגות אצל הרוב כ"רעות", אנשים משתמשים במנגנוני הגנה פסיכולוגיים כדי להתמודד איתה כאשר היא מתעוררת במערכת היחסים. המנגנון העיקרי המשמש למטרה זו נקרא פיצול – רגשות האהבה נשמרים עבור בן-הזוג, בעוד רגשות השנאה מפוצלים, ומנותבים החוצה ממערכת היחסים, כלפי אויבים או אנשים ש"מגיע להם" שישנאו אותם.
ליבוי תרבותי של שינאה
הנטייה הזו ליצור פיצולים מעודדת על ידי החברה. בזמן מלחמות למשל ממשלות ינקטו בפעולות כמו תעמולה ומסעות פרסום כדי לעורר את השנאה כלפי הצד השני בסכסוך במטרה ליצור אחדות בהערצת הממשל. ניתן לחזות בתופעה זו גם בדתות פונדמנטליסטיות המאפשרות למאמינים, ואף מעודדות אותם, לפרוק את השנאה שלהם כלפי כופרים.
התמודדות עם שינאה בזוגיות
קשה מאוד להתמודד עם שנאה כאשר היא מתפרצת בתוך מערכת יחסים רומנטית.
בחלוף הזעם, ובמצב רוח רגוע יותר, חשוב שבני הזוג יזהו וייבחנו את הטריגר שקדם להתפרצות ואילו גורמים ככל הנראה העצימו את תחושות והשנאה.
לחץ נפשי, למשל, ותחושה של קריסה תחת עומס החיים, נוטות להעצים תחושות שנאה קיימות.
אחת הדרכים אם כן למנוע את היווצרותה של שנאה בין בני-זוג היא לדאוג לרווחה הנפשית של כל אחד מהם, כל אחד כלפי עצמו, ואחד כלפי השני.
חשוב שבין בני-הזוג תתקיים תקשורת המבוססת על אמון ושיתוף, המאפשרת להם לדבר באופן גלוי וכנה על מה שהם מרגישים ללא חשש, גם אם מדובר ברגשות אותם הם תופסים כלא רצויים.
