לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
שכחת את הסיסמה? הקלידו אימייל ולחצו כאן אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
  על יעקב בפרשת ויצא –'ויפגע במקום'

  על יעקב בפרשת ויצא –'ויפגע במקום'

רות נצר | 21/11/2026 | 32 צפיות | הרשמו כמנויים

לזכרו של אורי נוה, אחי הבכור, שפרשת 'ויצא' היתה פרשת העלייה שלו לתורה.

 

בפשט המקרא נאמר שיעקב, לאחר שיצא מבאר שבע והגיע למקום מסוים, עצר ללון שם, לקח מאבני המקום ושם אותן מראשותיו. בחלומו ראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו.

אולם הקַבָּלָה מעניקה למילה ״המקום״ משמעות החורגת ממקום גיאוגרפי. הוא האלוהי. לכן, בקריאה המיסטית, כאשר יעקב ״פוגע במקום״, אפשר להבין זאת כמפגש עם האלוהות עצמה, עם הממד האלוהי הנוכח במציאות. בקריאה מיסטית אפשר לראות כאן רגע שבו האדם נתקל בקדושה, לא משום שהוא יזם את המפגש, אלא משום שהמפגש מתרחש בו.

יש כאן גם משמעות סמלית חשובה: יעקב יוצא-בורח מבית אביו ואמו, בדרכו אל הלא־נודע. השמש שוקעת, הוא נותר לבדו, ובדיוק אז מתרחש המפגש עם המקום ועם האלוהות. כפי שנאמר בתהלים – "כי אבי ואמי עזבוני ואלוהי יאספני".

קריאה פסיכולוגית־יונגיאנית

יעקב יוצא מבית אביו ומאבד את הביטחון של העולם המוכר. הוא נמצא בצומת של שינוי בחייו, במרחב המעברי בין זהותו הקודמת לבין מה שעוד עתיד להתהוות. דווקא במצב המעבר הלימינלי הזה הוא פוגש את ״המקום״ — אפשר לראות בו דימוי של מרכז פנימי, 'העצמי', מקום שבו האני פוגש ממד גדול ממנו. אז הוא לוקח אחת מאבני המקום וישן עליה. אבן – גם היא אחד מסמלי העצמי, כאשר מתממש כאן הפסוק "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" – כי האבן הסתמית בדרכו נהיית למוקד המפגש שלו עם האלוהות בחלימת הסולם, כמו האבן הגולמית שהופכת לאבן היקרה באלכימיה. הסולם המחבר ארץ ושמים עשוי לסמל את האפשרות ליצור קשר בין התודעה האנושית לבין הלא־מודע הקולקטיבי, או תנועה בציר בין האני לבין העצמי.


- פרסומת -

מעניין במיוחד שהמפגש אינו מתרחש כשיעקב חיפש את האלוהים, אלא דווקא כאשר הוא פוגע במקום. יש כאן מעין התגלות בלתי צפויה. לא חיפוש מכוון של האדם, אלא אירוע שבו משהו עמוק מעבר לו מתגלה אליו מעצמו.

בנוסף אני רואה קרבה אפשרית בין פגיעה ופציעה, כאשר המפגש הפתאומי עם העוצמות הנומינוזיות-הקדושות פוגע ביעקב, מערער את שלמותו של יעקב ופוצע-סודק את המבנה הקיים. הקרבה בין פגיעה, היפגעות ופציעה מאפשרת לחשוב על המפגש עם הנומינוזי לא רק כהתגלות של משהו נשגב, אלא כאירוע שיש בו גם כוח מערער, חודר ואף פוצע. זה מזכיר את התאור של תרזה מאוויליה את המפגש עם האלוהות כחץ פוצע.

יש כאן כמה רבדים:          

  1. הנומינוזי אינו רק מאיר — הוא גם פוגע-סודק.

המפגש עם עוצמות החורגות מן המבנה התודעתי הקיים עלול לערער את הארגון הנפשי שהאדם נשען עליו. הוא אינו יכול להכיל את מה שפגש באמצעות הכלים הישנים שלו. משהו בשלמותו הקודמת נסדק.

2 הפציעה כתנאי להתמרה.

אפשר לחשוב על הפציעה לא רק כנזק, אלא גם כפתיחת סדק שדרכו יכול להיכנס משהו חדש. המבנה הקודם אינו נהרס בהכרח, אבל הוא מאבד את סגירותו ואת שלמותו המדומה.  אצל יעקב יש לכך ביטוי גופני מובהק: בהמשך, במאבק במעבר נחל יבוק עם המלאך ("האיש") הוא יוצא מן המפגש עם המלאך צולע. הברכה והפציעה מופיעות יחד. הוא זוכה בשם חדש, אבל נושא בגופו את עקבות המאבק.

3 הקשר ליונג.

כאן הקירבה לתפיסתו של יונג את המפגש עם הארכיטיפ של האלוהות, ואת הסכנה שבהצפה על ידי הלא־מודע הקולקטיבי. האנרגיה הארכיטיפית גדולה מכושר ההכלה של האגו. היא עשויה להוביל להתפתחות ולהרחבת התודעה, אך גם להצפה, להתפרקות או לאינפלציה. במובן הזה, הפציעה יכולה לסמן את גבול יכולתו של האגו להכיל את הנומינוזי. מפגש נומינוזי עמוק (מפגש עם הטרמנדום-הנורא, במונחים של רודולף אוטו ([1917] 1999), חוקר הקדושה) עשוי להיות פוגע-מזעזע במובן זה שהוא אינו מאפשר לאדם להישאר כפי שהיה. יעקב אומר - "וַיֹּאמַר: מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז).

ניתן לסכם שהמפגש עם הנומינוזי הוא פגיעה במבנה הקיים של הנפש. עוצמתו חורגת מגבולות ההכלה של התודעה, סודקת את שלמותה הקודמת ופוצעת את הארגון המוכר של העצמי. אך דווקא דרך הסדק עשויה להיפתח אפשרות להתמרה. הפציעה היא בעת ובעונה אחת עקבת המפגש ועדות לכך שמשהו חדש חדר אל תוך המבנה הישן.

מבט אחר:

כתוב "ויפגע במקום". מכאן משתמעת האפשרות שיעקב עצמו פגע באלוהות. נזכור שיעקב שנאמר עליו שהוא תם, נאלץ ללמוד להיות נכלולי, לפגוע באחיו ואביו ברמיה, כשהוא מוסת על ידי אמו. בהיותו בורח מאשמת היותו פוגעני, ומפחד שמא אחיו רודף אחריו, הוא לא ממהר לתת  אמון באלוהות הנקרית לפניו, אולי הוא חש עצמו פוגעני, ואז הוא עושה חוזה עם האל, ומפגיע בו, שיעבוד אותו אם  האל יוכיח לו שניתן לתת בו אמון, אם האל יעזור לו בדרכו.

כפל המשמעות של גורלו ממשיך כאשר לא ברור אם האיש עמו נאבק במעבר יבוק הוא מלאך או נציג הרוע. לפי חז"ל והזוהר, האיש שנאבק עימו הוא הסיטרא אחרא (הצד האחר של האלוהות, הרוע) שהוא שרו של עשו. במקרא עצמו אין שום בסיס לקישור של עשו עם רוע. אלא שחז"ל[1] העדיפו לרומם את איכותו של יעקב על ידי השלכת כל הרוע על עשו שבעצמו לא עשה דבר. במחשבה יונגיאנית נוכל לראות ב'שרו של עשו' את יצוג רגשי האשמה של יעקב כלפי עשו ואת פחדיו מפניו, עמם הוא מתמודד בלילה.

במבט יונגיאני גם ארכיטיפ הרוע הוא בעל עוצמות גבוהות, ובוודאי שהוא יכול להיות פוגעני. העצמי, לפי יונג, הוא שילוב של הטוב והרע. היכולת של יעקב להאבק עם האיש כייצוג של הרוע בוודאי מעידה על איכות נפשית.

הצליעה

הצליעה של יעקב כתוצאה מהמאבק עם המלאך נגרמת ביחד עם הינתן שמו 'ישראל' כאבי האומה. ניתן לראות בנכותו-צליעתו כנועדה למנוע ממנו תחושת עליונות על השגיו כמי שהצליח להפגש ולהאבק עם שרו של האל ועל השגו המיועד למנהיג העם. הצליעה נועדה להזכיר לו את מגבלותיו האנושיות לבל ירום לבו.


- פרסומת -

ניתן לראות בצליעה לא רק את מחיר המפגש עם הנומינוזי, אלא גם אמצעי שמווסת את הסכנה של גרנדיוזיות בעקבות המפגש הזה.

יש כאן כמה נקודות חשובות:

1.  . הפציעה כאיזון לאינפלציה (התנפחות האגו). אפשר לקרוא את הפגיעה כתזכורת גופנית לכך שגם מי שזכה במפגש עם האלוהי אינו נעשה אלוהי. הוא נשאר אדם, מוגבל ופגיע. במונחים יונגיאניים, זו מעין הגנה מפני אינפלציה של האגו בעקבות הזדהות עם תוכן ארכיטיפי.

2.  . הצליעה כסימן של ענווה. יש משהו יפה בכך שהפגיעה אינה נמחקת לאחר המפגש. היא נשארת בגופו של יעקב, כמו צלקת קרב. הוא אינו יכול להפוך את ההישג הרוחני שלו לסיפור של ניצחון מוחלט. גופו נושא את זיכרון גבולותיו כפי שמשה נושא בגופו את גמגומו. אפשר אפילו לומר שהצליעה היא סימן לכך שהמפגש עם הנשגב אינו מקנה לאדם עליונות על בני אדם אחרים, אלא אולי דווקא מחייב אותו בענווה גדולה יותר.

המקרא אינו אומר במפורש שהפגיעה נועדה למנוע מיעקב גאווה. אבל זו פרשנות שיש לה אחיזה במבנה הסיפור: הברכה, השם החדש והפציעה מופיעים באותו אירוע. יתר על כן, מיד לאחר מכן יעקב פוגש את עשו, משתחווה לפניו שבע פעמים וקורא לעצמו עבדו. אפשר לראות בניגוד שבין המאבק הלילי לבין המפגש האנושי ביום שאחריו הדגשה של ענווה לאחר חוויית העוצמה.

המפגש עם הנומינוזי פוגע במבנה הנפשי הקיים, אך בה בעת עלול להוליד תחושת גדלות ואינפלציה, בשל ההזדהות עם העוצמות הארכיטיפיות ותחושת הנבחרות. הפציעה של יעקב, המתרחשת בד בבד עם קבלת שמו החדש, עשויה לסמל את הצורך לשמר את תודעת המגבלה האנושית דווקא בשיא ההתעלות הרוחנית. הצליעה היא תוצאה בלתי נמנעת של המפגש עם האלוהי, אך גם תזכורת לכך שהאדם אינו יכול לנכס לעצמו את עוצמתו של האלוהי. הוא נושא את ברכת המפגש ואת פציעתו בעת ובעונה אחת. הנכות הגופנית מחייבת את האדם לקבל את פגיעותו ומוגבלותו הגופנית כנגד עולמו הרוחני. גיבורים מיתולוגיים רבים הם פגועי רגליים וצולעים (נצר 2011: 230-238).

הפגיעה של יעקב במקום האלוהי בראשית דרכו מכינה אותו להיבחרות וגם למאבק הפוצע עם האלוהי במאבק הלילי עם "האיש". הפציעה-צליעה אינה רק המחיר שמשלם האדם על המפגש עם האלוהי; היא גם מה שמגן עליו מפני הפיכתו לאלוהי בעיני עצמו. בהמשך דרכו של יעקב כתוב: (בבראשית ל״ג, י״ח) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם...״. כמובן שאמירה מפתיעה זו, שלא נאמרה על שום דמות במקרא, סותרת את פגיעתו הגופנית. אפשר להציע שהשלמות שלו אינה עוד שלמות גופנית או שלמות רוחנית. זו שלמות חדשה, שהיא השלמה, הכוללת בתוכה את הפציעה והנכות ואת ההכרה במגבלותיו וצלליו, שכוללים את חטא גנבת הברכה מאחיו אחרי שעבר תהליך חרטה עליו[2].

נשים לב ששני המפגשים של יעקב עם האל מתרחשים בלילה. בחלום הסולם ובמעבר יבוק בלילה. האם המשמעות היא שהמפגש מתרחש בנפשו פנימה בחלימת הלילה?

                                                                    *

ולסיום: אחי המנוח אהב את הפרשה "שלו" על יעקב וקרא בה בכל שנה בבית הכנסת. אני מאמינה שאחי הרגיש במובן מה, כמו יעקב, מבורך, בדרכו מהאל ובשובו אליו, בבחינת "אברח ממך אליך", בחייו הפעלתניים שהוקדשו לעבודה חברתית-ציבורית-קהילתית. ימים אחדים לפני מותו, בהיותו כבר על ערש דווי, חלמתי אותו עטוף טלית ומברך.

 

נצר רות. 2011. מסע הגיבור. מודן.

רודולף אוטו . [1917] 1999. הקדושה. תרגום מרים רון.  כרמל.

 

 

 

[1] אריך נוימן תאר את שני האחים כמופנם (יעקב) ומוחצן (עשו), אך לא בהבחנת טוב ורע.


- פרסומת -

[2] אם כי אין עדות על יעקב במהלך חייו שמלא תפקיד של מנהיג האומה. גם אין עדות להיותו איש שלם. תעיד על כך טעותו כששלח את יוסף אל אחיו למרות שידע שיוסף מוציא דיבתם רעה והם שונאים אותו.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
רני יקיר
רני יקיר
עובד סוציאלי
מטפל זוגי ומשפחתי
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
תמי גפן
תמי גפן
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, עפולה והסביבה, יקנעם והסביבה
אורין בוטוב
אורין בוטוב
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
דניאלה משטינגר
דניאלה משטינגר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה
נטע עוז
נטע עוז
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אילנה אהרן
אילנה אהרן
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה

עוד בבלוג של רות נצר

הבוקר, בוקר של יום הזכרון לחללי צהל, התעוררתי מוקדם, ובנים ולא נים של שרעפי הבקר צפה בי שאלה – מה אני...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.