לקראת יום העצמאות

רות נצר | 18/4/2018 | 2,691 צפיות | הרשמו כמנויים

הבוקר, בוקר של יום הזכרון לחללי צהל, התעוררתי מוקדם, ובנים ולא נים של שרעפי הבקר צפה בי שאלה – מה אני מעבירה לדורות הבאים, כלפיד שהורי העבירו לי במרוץ השליחים של הדורות?

יצאתי להליכת בקר מוקדמת ועברו לידי אם צעירה ובנה בן השלוש ושרו יחד: "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת". איזו מתנה קיבלתי על הבוקר! ואמנם אז הבחנתי בשדה פרגים אדומים פורחים שעד כה לא שמתי לב אליו. אלו פרחי האש שחיים גורי כתב עליהם במלחמת השחרור, שבאודם לבם שבים אלינו הנופלים.

בהמשך הדרך התרונן לבי נוכח שדה תבואה קצורה. השבולים הקצורות עדיין לא נאספו, כאילו ממתינות לרות ונערותיו של בועז ללקוט מן השבולים. מטס של צפורים מנמיך ונוחת בין השבולים ללקט גרעינים שנשרו מן השבולים, ועולה ריח השבולים של שדות ילדותי. עכשיו זמן ספירת העומר, ועוד מעט קט יגיע חג השבועות ונקרא במגילת רות שעל שמה נקראתי.

כשחזרתי הביתה הייתה לי תשובה לשאלת הבוקר: הרי זו אהבת הארץ והאדמה שהורי העבירו לי להעביר הלאה.