מקורות

מספר דוגמאות להמחשת עבודת המרפאים בעיסוק. מתוך אתראגף חינוך מיוחד של משרד החינוך

 

תפקודו של כל אדם מושפע ומורכב ממכלול מרכיבי תפקוד שונים ותחומי תפקוד שונים, הפועלים בשילוב ולא ניתן לעשות הפרדה מלאה ביניהם בזמן הפעילות. האדם הינו מכלול שלם ואין יכולת להפריד בין חלקיו השונים, כל חלק משפיע ומושפע בהכרח מהחלקים האחרים. האדם הינו יותר ממכלול חלקיו. זו גם התייחסות המרפאה בעיסוק אל הילד המטופל

 

המאמר עוסק בלקויות שפה ותקשורת אצל אנשים עם תסמונת אספרגר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ומשפיע על השלבי ההתפתחות השונים בחייהם. המאמר מבוסס על מידע תיאורטי/מחקרי עדכני בשילוב ציטוטים מכתיבה אישית של אנשים המתמודדים עם התסמונת ו/או הורים שלידם יש את התסמונת. המאמר מנסה להאיר את המחקר (המצומצם יחסית) באמירה האישית האותנטית של האנשים עצמם. המטרה הסמויה של הכתיבה היא להאיר היבטים מוכרים פחות ולתת במה לביטוי אישי, כדי לחשוף את הקוראים לאנשים שמאחורי התסמונת.

 

המאמר בוחן דילמות קליניות המתעוררות בעקבות מעבר קליניקה. במצבים כאלה עלולים מטופלים מסוימים (או המטפלים עצמם) לאבד את תחושת ההכלה שלהם, אותה העניק להם המרחב הטיפולי. כשיש איום ממשי על מהלך הטיפול, אפשר לקרוא למצב הזה "אבדן הטמנוס". חשיבה על המצב הזה הובילה את המחבר להמשגה של הארכיטיפ המרפא כמורכב משני מרכיבים שונים: מערכת היחסים המרפאת והמרחב המרפא והוא מדגימם במאמרו וכן מנסה לבחון היבטים שונים של דרכי התמודדות של מטופלים ואנליטיקאים עם "אובדן הטמנוס". מתוך אתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

המאמר הוגש כעבודת גמר ללימודי פסיכותרפיה ונכתב בהדרכת עפרה אשל תחת השם 'על מרחבי הכלה וחוויה רגשית כפולה' על מנת להבין את מקומו של המטפל וחוויותיו הרגשיות, האופן בו הוא מכיל את רגשותיו של המטופל ואת רגשותיו שלו, אני מציע שני מושגים: מרחב הכלה, וחוויה רגשית כפולה. המושג מרחב הכלה מתאר כיצד מתפתחת היכולת להכלה רגשית אצל בני האדם. חוויה רגשית כפולה – זהו מושג המתאר תהליך אוניברסלי ובסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת, במקביל.על מנת להמחיש את המושגים הללו בתהליך הטיפולי, אסיים את העבודה בהצגת מקרה טיפולי. מתוך אתר הבית של עמי ברונסקי

 

רקע תיאורטי ותיאורי מקרה על טיפולים קבוצתיים בנערים "בישנים" - נערים אשר עקב נסיבות חיים ונתונים שונים אינם משתלבים בחברתם של בני גילם, נשארים לעמוד בצד חרדים ומתוסכלים. הנסיון מראה שקבוצה טיפולית עשוייה לשמש כמסגרת חיים מיוחדת מוגנת, שבה הנער/ה הבודד והחרד יכול להבין טוב יותר את צרכיו וצרכיהם של אחרים, לחזק את תחושת האונים (אגו) שלו ולגבש את זהותו העצמית, כל זאת באינטראקציה חברתית בונה ומתקנת עם בני גילו. מתוך אתר משרד החינוך - מנהל חברה ונוער

 

אורי בן 12, מטופל מזה שנתיים בתרפיה בהבעה ויצירה במסגרת ביה"ס היסודי בו הוא לומד. הוא הופנה לטיפול כאשר אינו מדבר עם איש פרט לאימו?

 

This is a true account of Michelle (a pseudonym). Michelle is a family therapist and Transactional Analyst who was kidnapped and taken hostage. Through the application of her clinical expertise, she negotiated her own release from the hands of a man wanted internationally for murder.

 

סיפור "שליחותה החשאית", של ט., הוא סיפור הטיפול בנערה מתבגרת בעלת אישיות יוצאת דופן, הנחושה להביס בכוח אהבתה את הזיקנה והמוות. ט. קוראת תגר על פער הדורות ומסרבת בכל תוקף לראות עצמה כקורבנה של התעללות מינית חמורה. הסיפור ישמש כבסיס לבחינת עולמם של מתבגרים בעידן של טשטוש בגבול שבין מציאות (חיצונית) ופנטזיה. זיקות הגומלין שבין עולמו הפנימי של המתבגר/ת והמציאות החברתית בה הוא או היא מתקיימים יעמדו במרכז הדיון.

 

מקס, שם בדוי, היה בטיפול באומנות במסגרת ביה"ס לחינוך מיוחד ופנימייה טיפולית בשרון. הפגישות נערכו פעם בשבוע במשך שעה, במשך ארבע שנים מאז היותו בן 9. מקס הגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך מאד, אמו גרושה והתקשתה לגדלו ולספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. כשמקס היה בן שמונה, ביקשה אמו לשלבו במסגרת פנימייה. הכתבה מתארת את סיפור הטיפול במקס.

 

תאור מקרה של ד"ר קרן קפלן-סולמס של חולה, אשר עברה שטף דם באזור הרקתי התיכון של ההמיספרה המוחית השמאלית . חולה זאת איבדה את היכולת לשמור את מחשבותיה המילוליות לאורך זמן.

 

בהרצאה זו אתאר טיפול בבחור צעיר בשם גיא (שם בדוי). גיא פנה אלי לטיפול בגיל 25 והיה בטיפולי במשך שנה ועשרה חודשים. הטיפול הסתיים חמישה חודשים לפני כתיבת הרצאה זו. במהלך טיפול זה יישמתי את עקרונות שיטת הטיפול של ג'פרי יאנג - טיפול ממוקד סכמה. להלן אציג בקצרה את הרקע התיאורטי הרלוונטי לטיפול ואתאר את שלבי הטיפול תוך כדי תיאור עקרונות הטיפול של יאנג הרלוונטיים לעבודתי. לסיום אסביר גם מדוע בחרתי בגישה זו לטיפול הנוכחי וכיצד יישמתי אותה הלכה למעשה.