מקורות

הפרעת אישיות תלותית | שנינו יחד וכל אחד לחוד? | הלוקים בהפרעת אישיות תלותית מפקידים בידי הזולת אחריות לתחומי חיים שלמים שלהם ומוכנים להיות כפופים לובידי הזולת מתנהגים בהתאם לצורכי הזולת כל אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם כתוצאה מחוסר ביטחון עעצמי ומוכנים לשלם מחירים נפשיים גבוהים ביחסים איתו. הסרטון משתמש בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר ומוצגים בו גם עיקרי מחקר התלותיות הגדול שנערך בישראל ומשווה את הפרופיל האישיותי של 601 סטודנטים שעזבו את בית הוריהם ועבדו לצד לימודיהם לתואר ראשון. את הסרטון חותמות המלצות לטיפול פסיכודינמי, קוגניטיבי-התנהגותי, תרופתי וזוגי.

 

בפוסט זה מוצגים הקריטריונים האבחוניים של הפרעת אישיות תלותית המאופיינת ע'י צורך קבוע ומוגזם בטיפול ובדאגה של אדם אחר. התלותיות מוסברת כקיבעון בשלב הסימביוטי בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר. מוצגים ממצאי מחקר ישראלי מקיף המשווה את התלותיות, הפתיחות לחוויה, המוחצנות, הנעימות והנוירוטיות של 601 סטודנטים לתואר ראשון הגרים בבית הוריהם בזמן הלימודים ואינם עובדים במקביל לעומת אלו שעזבו את בית ההורים ועובדים במקביל ללימודיהם ומוצעות דרכי טיפול בהפרעה.

 

על היחסים הסבוכים בין התפיסה הפסיכואנליטית לפיה הומוסקסואלית גברית היא ביטוי לנרקיסיזם פתולוגי ומכתבו לאם אמריקנית בו הוא מצהיר על הומוסקסואליות כצורת מיניות נורמלית ורואה בפסיכואנליזה אמצעי טיפולי לעזור לבנה להשלים עם משיכתו לגברים. על ההיאחזות בטענה הראשונה כסימוכין לכך שהומוסקסואליות היא הפרעה נפשית, על הסברים חלופיים והצעות לטיפול.

 

ורד רוגל, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כתבה סקירה יפה וממצה על נרקיסיזם. מומלץ.

 

מצחיק, לשים רמקולים

 

המאמר דן בתופעה של התמכרויות שונות כאובייקטים של מעבר על רקע חרדתי, וכתחליף להתפתחות נפשית ורוחנית מעמיקה.

 

"בטיפול עם בעלי חיים, אנחנו מנסים ליצור את אותו קשר סימביוטי בין החיה למטופל. אנחנו מעוניינים שהחיה תקבל את המטופל דרך המאפיינים שלה, ושהמטופל, במובן מסוים, ייקשר לחיה דרך הצרכים שלו". היועץ הטיפולי חיים מויאל מונה שלושה מאפיינים של הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים, שיסודותיהם נגזרים מתיאוריות יחסי האובייקט: תקשורת דו-כיוונית, תקשורת מבוססת על ערוצים לא מילוליים ויחסים המזמנים עיסוק בתכנים ראשוניים של הקיום האנושי.

 

קליין ופרברן היו בוני סיסטמה. כל אחד מהם בנה מבט רחב ושונה של החוויה האנושית וקשייה: קליין בפיתוח חלק אחר חלק והגדרה מחדש, והתמקדות על התאוריה הפרוידיאנית, ופרברן בדחיה דראמטית של עבודתו של פרויד. Winnicott וגאנטריפ, בניגוד לכך, עסקו בנושאים יחידים. שניהם הצהירו על נאמנות למסורת שקיבלו: Winnicott בערוב האישי שלו עם חשיבת פרויד וקליין, וגנטריפ לתאוריית יחסי-האובייקט של פרברן. ועם זאת, כל אחד מהם חש, שהמסורת שקיבל, השמיטה נתונים מכריעים ובעלי עניין.

 

המאמר הוגש כעבודת גמר ללימודי פסיכותרפיה ונכתב בהדרכת עפרה אשל תחת השם 'על מרחבי הכלה וחוויה רגשית כפולה' על מנת להבין את מקומו של המטפל וחוויותיו הרגשיות, האופן בו הוא מכיל את רגשותיו של המטופל ואת רגשותיו שלו, אני מציע שני מושגים: מרחב הכלה, וחוויה רגשית כפולה. המושג מרחב הכלה מתאר כיצד מתפתחת היכולת להכלה רגשית אצל בני האדם. חוויה רגשית כפולה – זהו מושג המתאר תהליך אוניברסלי ובסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת, במקביל.על מנת להמחיש את המושגים הללו בתהליך הטיפולי, אסיים את העבודה בהצגת מקרה טיפולי. מתוך אתר הבית של עמי ברונסקי

 

מרגרט ליטל, פסיכואנליטיקנית שכתבה והרחיבה תיאוריות כותבת מנקודת מבט אחרת - היא כותבת מנקודת ראות של המטופלת. שלוש אנליזות עברה מרגרט, האחרונה והמשמעית הייתה אצל דונלד ויניקוט. ואם לעתים קרובות אנשים שואלים בשביל מה זה טוב לשכב ולדבר אל הקיר, הפעם תהיה בספר התייחסות בדיוק לשאלה בשביל מה זה טוב, איך עוזרת הפסיכואנליזה, מה אפשר להפיק ממנה. מאת דן לחמן, מתוך אתר אימגו.

 

המונחים 'קומפלקס' ו'אוביקט' הינם חלק מהדיון הפסיכואנליטי היום-יומי, אך יש הבדל במשמעותם בין הגישות השונות, והקשר ביניהם אינו מובן מאליו. מאמר זה בוחן את הקשר בין הקומפלקס בגישה היונגיאנית, והאוביקט הפנימי של קליין. הבנת מחברי המאמר היא ש'האוביקט הפנימי' של קליין קשור בעיקר ל'דימוי הארכיטיפלי', ו'האוביקט המופנם' למושג 'אימגו' של יונג. הקומפלקס הוא המושג המרכזי, שבמודל מוגדר של נפש האדם מאחד את התופעות המתוארות ע"י מונחים אלה. בנוסף, בקונפליקט הנוירוטי המאבק בין אגו לקומפלקס האוטונומי מתרחש בשדה הקרב של נפש הפרט, אך כשמדובר בהפרעות אישיות - הקומפלקס מושלך ללא הבחנה ובמלואו, על האוביקט החיצוני. מאת ד"ר אראל שליט וג'יימס הל, התפרסם בכתב העת Quadrant http://www.cgjungny.org/quadrant.html

 

התסמונת הפוסט-טראומתית של התעללות מינית בילדות הוגדרה על ידי חוקרים וקלינאים רבים כתסמונת מורכבת,הכוללת קשת רחבה של סימפטומים גופניים ונפשיים, כמו: בעיות גניקולוגיות, בעיות במערכת השתן והעיכול, הפרעות רגשיות, כמו: דיכאון כרוני, אימפולסיביות, חרדות ופוביות, סיוטי לילה ופחדים, דימוי עצמי נמוך, תחושות של בדידות, אשמה ובושה קיצוניים, בעיות בזהות, פגיעה עצמית ואובדנות, בעיות ביחסים אינטימיים, קשיים בתפקוד המיני, קשיים בתפקוד בתחום התעסוקה והלמידה. כמו כן, נשים שעברו התעללות מינית בילדותן מועדות כקורבנות חוזרים ופגיעה עצמית. נמצא שלאוכלוסייה זו יש ייצוג גבוה בסוגים שונים של בעיות כגון: שימוש בסמים, אשפוזים פסיכיאטריים, עסוק בזנות ובעבריינות (עופרי 1998, גור 2001, Jarvis & Copeland 1997, Gil-Rivas ואחרים 1997, Spak ואחרים 1998, Fleming ואחרים 1998)