לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
עוד על מחוננות ודת

עוד על מחוננות ודת

ד"ר חנה דויד | 6/1/2021 | הרשמו כמנויים

פוסט זה נכתב בתגובה לדבריה של אוריה גובנר: 

נקודות למחשבה. חנה יקרה,
ראשית אודה על התכנים המרתקים אותן את מעלה. אני עוקבת אחרי הבלוגים וקראתי חלק ממאמרייך ומספרייך בהנאה רבה. תודה!
כמתמחה בפסיכולוגיה חינוכית וכחוקרת רב תרבותיות אני תוהה עם אילו מן הזרמים בחברה החרדית נפגשת שלאורן כתבת את ההתייחסות דלעיל לחברה זו.
אני חרדית- חסידית, אם לחמישה. בחברה בה גדלתי יש ישיבה מיוחדת למחוננים. קבלתי אישור של שלושה רבנים לצאת ללמוד באקדמיה (ואני ממש לא היחידה). הורי ובעלי דרבנו אותי ותמכו בי לאורך כל הדרך, והם מסייעים לי לתכנן כעת את לימודי הדוקטורט שלי. לא איבדתי דבר, ואני מחוברת היטב לדרכי ורואה עצמי כחרדית גאה:)

בבית החרדי למהדרין אשר בבני ברק בו גדלתי, מלבד הדרבון ללמידה ומנעד הידע הרחב שפתחו בפני ("למדתי" את סדרת האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", לדוגמא) , לבד מלימודי בבית הספר, מגיל 6 נשלחתי לחוגים רבים, בתחומים מגוונים. ומגיל זה למדתי מוזיקה. ניגנתי בכלים רבים, כתבתי ושרתי. כמוזיקאית מחוננת השתתפתי באנסמבלים ובקונצרטים מז'אנרים שונים של המוזיקה.
למדתי רק במוסדות חרדיים, הופעתי רק עם חרדיות, וצפיתי בתזמורת "אביבים" המורכבת מבנות חרדיות בלבד, מוזיקאיות מעולות בתחומן.
לקראת סיום התיכון החרדי בו למדתי נבחנתי במבחני "חוץ" במקצועות רבים, השווים בדרגת האתגר הלימודי לבחינות בגרות, ברמה של 3-4 יחידות, תלוי בתחום. לאחר מכן למדתי יהדות ומוזיקה במשך 4 שנים, לתעודת הוראה. תכננתי להמשיך לאקדמיה למוזיקה, אך איכשהוא התגלגלו הדברים והגעתי למחלקה לפסיכולוגיה...
אני ממש לא מסכימה עם הקביעה שתכנית הלימודים בחברה החרדית מצומצמת, שאין עיסוק באומנות.
אולי הכרת קהילה ספציפית, אולי את נשענת על חוויות עבר...
כחרדית, חשוב היה לי להביא את החוויה שלי כיום, תוך תקווה שהאספקט הזה יסייע לאנשי המקצוע לדייק נכונה את מבטם על מטופליהם.


- פרסומת -

תודה, אוריה על המלים הטובות.

אני מאוד שמחה שהחוויה שלך כל כך חיובית – הן בכל הקשור להתפתחות כישורייך האקדמיים והן – ואולי בעיקר – מהתמיכה לה זכית לכל אורך חייך. אני מאחלת לך מקרב לב שתמשיכי לצבור חוויות כה חיוביות ושיימלאו כל משאלות לבך לטובה.

אשר לשאלתך עם מי מהזרמים החרדיים "נפגשתי", יותר נכון לשאול "עם מי לא נפגשתי". אם נתייחס רק למשפחת המקור המצומצמת שלי, הרי שאחי הגדול, הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, היה המשפיע של ישיבת תומכי תמימים בצפת, חסיד חב"ד ששמו הולך לפניו בכל העולם (אני יכולה לשלח לך, לבקשתך, את ההספדים באנגלית ובעברית שנכתבו עליו, על אף בקשתו המפורשת שלא יספידו אותו בעת הקבורה); אחותי נישאה לחסיד מחסידות אחרת, ואילו אחי הצעיר ובני משפחתו הרחבה (12 ילדים) כולם ליטאים. למותר לציין שכל הגברים שהזכרתי הוסמכו לרבנות; אחי הגדול ז"ל הוסמך גם לדיינות אך העדיף לשרת את בני קהילתו כמשפיע. את העובדה שהיה בעל תואר שני מאוניברסיטת בר אילן הצניע – הרשיתי לעצמי לכתוב זאת לראשונה רק אחרי מותו. ההספד שכתבתי עליו פורסם ביום השנה לפטירתו ב Chabad.info(אם זה מעניין אותך – בקשי ואשלחהו לך).

אני לא ממשיכה בכיוון זה שכן – לעניות דעתי אין זה מוסיף לענייננו כמלוא הנימה. בין אם אזכיר 100 משפחות של קרובי משפחה ועוד 500 משפחות של מכרים מבני ברק, העיר בה גדלתי עד גיל 12, מקריית ישמח משה, ע"ש הרבי מסאסוב, חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זצ"ל, האחיין של הרבי מסאטמר, השכונה שבה עשיתי את שנות נעורי – ההנחה שלך ש"אולי הכרת קהילה ספציפית, אולי את נשענת על חוויות עבר..." אין לה ולא כלום עם טיעונייך.

להלן אשאל אותך 20 שאלות (בלבד, שכן, תגובה זאת לא נועדה להתנצחות אלא להבאת טיעונים שיפריכו את אלה שלך):

  1. האם לימודייך היסודיים והתיכוניים איפשרו לך ללמוד רפואה? הנדסה בטכניון?
  2. מה פירוש "איכשהוא התגלגלו הדברים והגעתי למחלקה לפסיכולוגיה..."? האם לא נכון יותר לומר, שבספטמבר  2014 חיפשת מסגרת חרדית ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה?
  3. לו היית רוצה להיבחן בבחינות הבגרות, במקום בבחינות חיצוניות, והיית רוצה, כמו נערים ונערות חילוניים רבים, להרחיב מקצועות רבים – לזכות בתעודת בגרות המכונה "איכותית" היית יכולה? האם ידוע לך איזה שיעור מתלמידי החינוך החרדי זכאים ל"תעודת בגרות איכותית"? כמה מתוכם זכאים ל"בגרות איכותית בהצטיינות"? על פי ההגדרה של משרד החינוך: "בגרות איכותית בהצטיינות" פירושה 5  יח"ל במתמטיקה, 5 יח"ל באנגלית + 31 יח"ל בגרות עם ממוצע ציונים 90, או 4-5 יח"ל מתמטיקה, 5-4 יח"ל אנגלית +31 יח"ל בגרות , וממוצע ציונים 95. תעודה כזאת מאפשרת התחלת לימודים אקדמיים בתיכון, לדוגמה, במקצועות שקשה להתקבל אליהם, ובוגריהם מבוקשים בשוק העבודה ובדרך כלל זוכים לרווחה כלכלית.[1]
  4. האם למדת גמרא? אפילו משנה (ואני לא מדברת על פרקי אבות בלבד...)? האם רצית ללמוד מקצועות אלו לבגרות מורחבת? ואם היית רוצה – היית יכולה?
  5. האם למדת "יהדות ומוזיקה" משום שאלו המקצועות שבחרת, או משום שנמנית עם 92.3% מבוגרי החינוך החרדי שלא עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בשנת 2018 (שנתון סטטיסטי לישראל, מס. 71, 2020, טבלה 4.19)?
  6. מה היית עושה לו אביך ובעלך לא היו תומכים בהמשך לימודייך? האם כל האבות והבעלים תומכים בלימודים אקדמיים של בנותיהם? מה היה קורה לו היית רווקה – האם היית בוחרת באותו מסלול, או שמא ממתינה כדי שלא תצטרכי לחשוש מקושי בשידוך בשל "עודף השכלה"?
  7. האם כל הבנות שרוצות להמשיך בלימודים אקדמיים מקבלים אישור של שלושה רבנים? האם כל הרבנים נותנים אישור כזה? מה היית עושה לו לא היית מקבלת את האישור משלושתם?
  8. האם ניתן להסיק מהתמיכה שזכית לה מבעלך ומאביך שזאת נחלת הכלל? למיטב ידיעתך – איזה שיעור מבין בוגרות החינוך החרדי זכו לתמיכה כזאת? איזה שיעור מהן מימשו את יכולותיהן? אם התמיכה הזאת אינה נחלתן של מרבית בנות המגזר החרדי, למה עלינו לדעת שאת זכית לה? כיצד משרת אותנו מידע זה?
  9. האם כ"מוזיקאית מחוננת" (את מוזמנת לקרוא שוב את פסוק ב' במשלי כ"ז) לא רצית לפתח את יכולותייך המוזיקליות מעבר להשתתפות "באנסמבלים ובקונצרטים מז'אנרים שונים של המוזיקה"? מדוע אינך מפרטת היכן הופעת? אם לא רצית – מדוע? אם כן – מדוע לא עשית זאת?
  10. האם "צפיתי בתזמורת 'אביבים' המורכבת מבנות חרדיות בלבד" הוא משפט המעיד על הישגים  שלך? על פתיחות? על האפשרות ל"לצפות" (האם כוונה להאזין בהופעה חיה או בווידאו?) בתזמורת? האם חברות התזמורת הן בנות חרדיות? או שמא נשים נשואות שקיבלו רשות מהבעל ומהרב? אולי אפילו משלושה רבנים? אם החברות אינן בנות או נערות – איך התזמורת הזאת רלבנטית לענייננו?
  11. האם למדת את אותו מספר שעות כמו אחייך? האם בנייך מתחילים ללמוד באותו גיל כמו בנותייך? האם הם לומדים את אותו מספר שעות שבועיות?
  12. האם בישיבה למחוננים אותה הזכרת ניתן ללמוד, כמו בכיתות המחוננים במגזר הכללי, לקראת תואר ראשון במסגרת האוניברסיטה הפתוחה? במגמת אמנות הכוללת הופעות? או שמא התלמידים הלומדים בה מאכלסים את תכנית ההאצה במתמטיקה של אוניברסיטת תל אביב שתלמידיה מסיימים ברוב המקרים את התואר הראשון במתמטיקה עד גיל 19?
  13. האם גם בפנייך היתה פתוחה האפשרות ללמוד במסגרת של מחוננים כמו בחינוך הכללי? או אולי במוסד לבנות, הדומה לזו שהזכרת שנועד לבנים: "ישיבה למחוננים"?
  14. האם את משווה בין קריאת "סדרת האנציקלופדיה 'החי והצומח של ארץ ישראל', לדוגמא", להשתתפות בחוגי מכון אריקה לנדאו? באלו של נוער שוחר מדע? בתכניות מכון וייצמן לנוער? או שמא לסדנאות האמנות לנוער של מוזיאון תל אביב? האם לא יותר נכון להודות, שבעוד שתלמידים חילוניים ודתיים רבים זכו ויכלו לקרוא את כל מה שאת קראת, אבל בנוסף – זכו ב"פתיחת שער" בתחומים רבים נוספים וברמה גבוהה ביותר, דבר שאת לא זכית לו?
  15. אם מרבית הבנות במגזר החרדי אינן מקבלות את התמיכה בה זכית, האם אין טעם לפגם בהצגת הדברים בפני מטופלות ממגזר זה באופן בו את מציגה אותם? האם האשליה בדבר "הדלתות הפתוחות לרווחה" בפני בוגרת החינוך הזה, כאשר המספרים אומרים אחר,ת אינה מצג שווא ברוב המקרים? האם לא הגון וישר יותר ל"דבר במספרים" במקום להציג חוויה אישית כנחלת הכלל? האם את לא עלולה לעשות עוול למטופלות חרדיות בהצגת "עולם פתוח" כאשר המציאות שונה בתכלית?
  16. האם לא נכון לומר, שבעוד שבעבר, הבנים בחינוך החרדי – למצער בתלמודי התורה (ולא בחיידרים) – למדו לימודי ליבה, היום אין הדבר כן? האם לשיטתך זה "שיפור"? שינוי לטובה? או שמא ההיפך?
  17. האם העובדה, שבמחזור הראשון של סמינר בית יעקב שצ'רנסקי, שנפתח לתלמידות שהוכשרו להיות גננות לאחר מלחמת העצמאות (הן סיימו את לימודיהן ב-1950) למדו פסיכולוגיה, כולל על פרויד ואת פרויד, בעוד שבסמינר הרב וולף, עשרים שנה לאחר מכן, במגרת לימודי הפסיכולוגיה הנדרשים למדו את "תורת הנפש" של הרב וולף – ספר המתנגד לפרויד, היא התקדמות [כמובן שפרויד הוא רק דוגמה אחת מני רבות...]? מה קורה עם לימודי הפסיכולוגיה היום בסמינרים?
  18. מדוע, על אף העובדה, שרק 36.5% מתלמידי החינוך החרדי ניגשים לבגרות לעומת 94.5% מתלמידי החינוך הכלל ו-95.9% מתלמידי החינוך הדתי (שם, שם), רק 32.8% מהתלמידים החרדים הניגשים לבחינות הבגרות זכאים לתעודת בגרות – בעוד שבקרב בוגרי החינוך הכללי שיעורם הוא 84.2% ומבין בוגרי החינוך הדתי – 86.2% (שם, טבלה 4.20)? האם את נכללת בקרב הרוב הגדול של תלמידי החינוך החרדי שסיימו את לימודיהם ללא תעודת בגרות ועקב כך נחסמה בפניהם הדרך להשכלה גבוהה איכותית?
  19. על פי נתוני הלמ"ס, שיעור הלומדים אנגלית ברמה של 5 יחידות בחינוך החרדי היה כרבע משיעורם בכלל האוכלוסיה, שיעור הלומדים מתמטיקה ברמה זו היה כחמישית, כימיה – כעשירית, פיזיקה – בערך 5%, ביולוגיה – שביעית ומדעי המחשב – כחמישית (טבלה 4.21). זאת, על אף העובדה, שכאמור, שיעור הניגשים לבגרות בין בוגרי החינוך החרדי הוא כשליש משיעורם בכלל האוכלוסיה ושיעור הזכאים – רק כ-7%. מדוע נמנע מהרוב המוחלט של בוגרי החינוך החרדי ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ברמה גבוהה-דיה כדי שיוכלו להמשיך את לימודיהם והשכלתם הגבוהה במוסדות איכותיים?
  20. מדוע, על אף שלטענתך "מבחני ה"חוץ" ... שווים בדרגת האתגר הלימודי לבחינות בגרות, ברמה של 3-4 יחידות", שיעור משלימי בחינות הבגרות לכדי זכאות לתעודה בין 2011 ל-2019 היה 16.1% בחינוך הכללי, 19.5% בחינוך הדתי, ורק 8.1% בחינוך החרדי (טבלה 4.23)? אדגיש, שאין מדובר כאן בתלמידי החינוך החרדי שמלכתחילה לא למדו לימודי ליבה – כמו הרוב הגדול של התלמידים בחינוך זה, אלא בתלמידים שלמדו וגם נבחנו בבחינות הבגרות אך נכשלו בשיעור גבוה-יחסית לזה של כל סקטור אחר, ועל אף העובדה שלדברייך למדו ב"רמת אתגר גבוהה" נכשלו בנסיון להשלים את בחינות הבגרות בשיעור גבוה מפי שניים מאשר שאר התלמידים.

אני מאוד מקווה שכאשר תוסמכי להיות פסיכולוגית מומחית, לא תיכשלי באחד הכשלים הבאים:


- פרסומת -


- פרסומת -

  1. לא "תביאי את החוויה שלך" ובוודאי לא תניחי שהחוויה שלך "תסייע לאנשי המקצוע" – החוויה שלך היא שלך, וכאשת מקצוע עלייך להיות מסוגלת להימנע, ככל האפשר, מהשלכת חוויותייך על אחרים. אם את זקוקה לשתף אחרים בחוויותייך – אין בכך כל רע. אבל ההנחה שחוויות אלו מסייעות לאחרים עלולה להיות משאלת לב, ועדיף לבדוק למי בדיוק נועד ה"סיוע" הזה.
  2. תימנעי ממשפטים דוגמת "אולי בגלל X  [= הכרת קהילה ספציפית; הישענות על חוויות עבר] אתה Y". גם אם את מניחה, שאת יודעת למה מאן דהוא אומר או עושה משהו מסוים, תשאירי לעצמך הנחות אלו. אם את צודקת – אין לך מה "להרוויח" מאמירה שלהן, אבל אם את טועה – גם אם המסקנה   נכונה היא תועמד בספק בשל תלותה בהנחה השגויה: "בגלל ש...". הדברים אמורים הן באשר למטופלים והן באשר לחברייך לעבודה.

לסיכום – אני לא טוענת שכל הבנות החרדיות מנועות מללמוד, ובוודאי לא אמרתי מעולם שאין כאלה הממצות את יכולותיהן. אבל טענתי, ואני עדיין טוענת, שהן בבחינת "דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו."

 

 

 
  1. תלמידי החינוך הכנסייתי, לדוגמה, בין אם הם ערבים-נוצרים ובין אם ערבים מוסלמים, זכאים לתעודת בגרות כזאת  בשיעור גבוה פי כמה מזה שבקרב האוכלוסיה הכללית.   

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: דת ואמונה, פסיכולוגיה יהודית, פסיכולוגיה רב תרבותית, פסיכולוגיה חינוכית, מחוננים
עירית פרלמן
עירית פרלמן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
מוריאל אלעזר
מוריאל אלעזר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
אפרת ליה שחף
אפרת ליה שחף
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
עינת מזרחי
עינת מזרחי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
חנה יוסופוב
חנה יוסופוב
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
רינה ברקוביץ'
רינה ברקוביץ'
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

שירה לויןשירה לוין27/1/2021

האוירה הנושבת מבין המילים השפיעה על החלטתי בצומת בה אני עומדת. לפעמים אנחנו קוראים משהו, ואין לנו מילים מדויקות כדי לומר למה ואיך זה השפיע עלינו, אבל אנחנו יודעים שהושפענו.
הדיון כאן השפיע עלי. כנראה שיותר מהמילים שנאמרו, הטענות הלוגיות, וכו' האווירה המנשבת מבניהם עזרה לי להחליט.
אני אישה חרדית צעירה. בעלת תואר ראשון. תאבת ידע ומלאת סקרנות.
בימים האחרונים הייתי עסוקה בבירורים אודות לימודי תואר שני שמעניין אותי, בלי קשר למקצוע שלי.
את הבירורים החלטתי להפסיק עכשיו. כמו שאמרתי אין לזה הסבר רציונלי.
מה שכן- כשאני לומדת אני עושה את זה בשביל ההנאה שלי. השכלה אף פעם לא הייתה מטרת העל של חיי ואני יכולה גם לומר שזה ממש לא מושא להערצה בעיני.
אוריה, אין ספק שמי שרוצה יכול ללמוד ולהתמקצע בציבור החרדי, ולרוב יזכה בהבנה מצד בני משפחתו. השאלה מבחינתי האם הלימודים או המקצוע יאפשרו לך להיות במקום טוב, בו תוכלי להרגיש בנוח, להרגיש בבית . שימי לב באיזו עמדה מותקפת את נמצאת כעת !
כאישה חרדית שעובדת בחברה מעורבת אני יכולה לומר שאני מקנאה מאוד בבנות משפחה שלמדו מקצועות בתחום החינוך וההוראה, ועובדות במקצועות שהיו בציבור החרדי גם לפני עשרות שנים. אין לי ספק שאם זה היה תואם לכישורים שלי הייתי רוצה להיות במקום כזה. להיות בסביבה הטבעית שלך מכל הבחינות. בעיקר מבחינת תרבות וערכים. להיות בסביבה שאת יכולה להרגיש בה בנוח גם בתקופה של מגפה, בלי שמנגנון הפיצול המגן על אנשים מפני חרדה, מושלך עליך.
יש בהחלט מקצועות רבים שהבחירה בהם מביאה למקום עבודה לימודים שלא יתאים לחרדים. כמובן שאפשר ללמוד או לעבוד בהם, אבל המחיר הוא יקר ולפעמים באמת לא שווה. ולו מהסיבה הפשוטה שעבור מי שהולך בדרך התורה, מקצוע ולימודי חול הם לא מטרה בפני עצמה אלא רק אמצעי.



ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד6/1/2021

תשובה לאוריה. תשובה לאוריה
לא ברור לי למה לא הגבת ולו לאחת הנקודות שהעליתי לגבי הנושא של מחוננות ודת בכלל, ובנות מחוננות – דתיות וחרדיות בפרט. בכל אופן, אני רואה שעברת לנושא חדש – אם הבנתי אותך נכון, את מנסה להתווכח על כך, שעולם התורה עשיר לא פחות מהעולם החילוני. אין לי מושג עם מי את מנהלת ויכוח זה – בוודאי לא אתי!
הטענה שלי היא, שללא השכלה כללית "חילונית" חסומים בפני הילד או הילדה, הנער או הנערה החרדים כל אפיקי ההמשך להשכלה גבוהה ולתחומי עיסוק שבהם השכלה זו נדרשת. בינתיים זכיתי ל"תנא דמסייע" ממשה רז, שאף הוא בא מהעולם החרדי, שמגבה את טיעוני מה"שטח" (ראי תגובתו לתגובות של שתינו). השכלה "חילונית" כזאת אינה אפשרית ללא לימודי ליבה, ללא לימודי תיכון ברמה מינימלית, וללא אפשרות להשתלב בהשכלה הגבוהה – הן כסטודנטים במקצועות יוקרתיים ובאוניברסיטאות והן כמובן כאנשי סגל, כחוקרים.
בסעיף 3 של הפוסט שלי אני מסבירה מהי הגדרת משרד החינוך ל"בגרות" איכותית – ואף מכניסה את המושג "איכותית" בין מרכאות כשהיא מופיעה לראשונה, כדי להבהיר, שזו הגדרה. את יכולה לחלוק על הגדרה זו, כשם שאת יכולה לחלוק על כל הגדרה שהיא, אבל מעצם טבעה, כל הגדרה צריכה להשתמש בביטויים שנלקחו מהשפה הכתובה או הדבורה, והשימוש בביטויים אלו אין משמעותו שכל שימוש אחר אינו קביל, אינו נכון או שהוא שקרי. בניסוח מתמטי: "אם X הוא Y, אין פירוש הדבר שZ- אינו Y". בטרם תתגוללי על הביטוי "בגרות איכותית", וכמו כן, בעזרת 7 סימני שאלה על "השכלה איכותית" – שגם לה הגדרות ברורות (לדוגמה: השכלה שנרכשה במוסד להשכלה גבוהה שנמנה עם המוסדות העומדים בראש הסולם על פי דירוג שנגחאי, דירוג האוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education או דירוג QS) כדאי שתבהירי עם מי בדיוק את מתווכחת ועל מה.
ההערה שלך ש"אולי כדאי להקשיב לדעת יחיד שבא ממיעוט" לא ברורה לי כלל. האם אי-פעם טענתי שלא כדאי להקשיב לאיזושהי דעה? ולגבי הקביעה ש"הדבר מערער את מה שמרבית אנשי המקצוע רגילים לחשוב" – איזה דבר מערער ואת מה? ומהיכן את יודעת מה שמרבית אנשי המקצוע רגילים לחשוב? הבה תאירי את עינינו!
אשמח להשיב על כל שאלה ו/או טענה, אבל לגבי הנושא החדש שהעלית – נראה לי שעלייך להבהיר את דברייך. אין לי מושג מי הם אותם שייחי'ים שאת מזכירה, מיהם אותם פרופסורים המבקרים ישיבות וסמינרים, ואחרון אחרון ולא כל כך חביב – איך ההשכלה התורנית והדתית שלך ושל בני משפחתך רלבנטית לנושא החדש שהעלית?

משה רזמשה רז6/1/2021

העשרה למחוננים במגזר החרדי. אני מצטרף לשאלות של חנה ולא מסכים עם אורית.
אני פסיכולג דתי שלמד בעבר במגזר החרדי והכשיר במשך שנים רבות אברכים באקדמיה (מכון אחיה , מכללת תלפיות ואוניברסיטתת בר אילן). נכון שלאחרונה נפתחו מסגרות אקדמיות ואפשרויות מעניינות למגזר החרדי. אבל עדיין לא כל מחונן יכול לקבל אישור להיפתח לעולם האקדמי. להיפך, ככל שאתה מחונן יותר כך רוצים יותר להשאיר אותך בעולם התורה. עדיין גם כיום קשה להתקבל למסגרות יוקרתיות באקדמיה בשל חוסר בהכשרה קודמת. אני מלמד אברכים שלא מכירים את ה-ABC וכשאני מבקש לקרוא מאמר באנגלית זה סוף הדרך. אז נכון שיש שיפור אבל הוא לא מספיק.

אוריה גובנראוריה גובנר6/1/2021

תגובה לתגובה. חנה יקרה,
ראשית, אודה על המענה המושקע והרציני.
לא אענה על מגוון השאלות ששאלת אותי. גם אם חלקן נכתבו באופן עוקצני מעט. רק אציין נקודה אחת-
אני עדיין סבורה שהחויה שלי חשובה מאד כאשר נגשים לסוגיות העוסקות בחברה החרדית, ולו בכדי לערער מעט את התפיסה האתנוצנטרית והמכלילה בה נגשים בדרך כלל לקבוצות מיעוט.
לא השלכתי מחוויותי על דברייך. הבאתי נקודת מבט נוספת. ואני עדיין סבורה שהיא עשויה לתרום.
מי יכול לומר מהי השכלה "איכותית"? האם במגזר הכללי זוכים התלמידים.ות לחלקיק מן ההשכלה העשירה והמקיפה בהגות היהודית לה זכיתי אני וזכו אחיי? וילדי??
האם יסכימו האוניברסיטאות לקבל ביקורת מראשי ישיבות ומשייח'ים? קרוב לודאי שלא- מדוע פרופסורים סבורים שהם יכולים לבקר ישיבות וסמינרים??
מי שמם??

אולי כדאי להקשיב לדעת יחיד שבא ממיעוט. אולי יש לו מה לתרום לנו, למרות שהדבר מערער את מה שמרבית אנשי המקצוע רגילים לחשוב (ואני כותבת תוך הערכה עמוקה אליך. אינני כותבת לך באופן אישי, אלא לקוראים שיעיינו בבלוג)...