פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

חצי מבט

גיא פרל

גיא פרל

בלוג זה יוקדש בעיקר לקריאות בספרי שירה, וחלק מן הקריאות, יש להניח, תהינה 'קריאות נפשיות'. כאשר אני ניצב מול שירה טובה, פעמים רבות אני חש כי מעמקי נפש נחשפים בפני. בראש ובראשונה זו נפשם של המשוררת או המשורר, אבל כמעט תמיד אני חש שגם נפשי שלי היא הנחשפת, ולא פחות מכך, אני חש כי בכוחה של השירה לחשוף את המבנים הנפשיים העמוקים המשותפים לכולנו. פעמים רבות שאלתי את עצמי מה הופך את השירה ל 'נפשית' כל כך. אני מניח שההסברים רבים ואתייחס לשניים שעולים עתה בדעתי. ההסבר הראשון פשוט למדי – ספרי שירה רבים נכתבים מעמדה חשופה, אישית ואינטימית מאוד – משוררות ומשוררים רבים כותבים את פנימיותם. ההסבר השני נוגע לשפת השירה, הקרובה באיכותה לשפתה הפנימית של הנפש. שפת השירה, כשפת החלום, עושה שימוש רב בסמלים, דימויים, חוויה חושית ורגש עז, כדי לגעת במה שמעל, מתחת ומעבר לרובד המודע והנגלה, בנפש ובעולם. השירה, כמו החלום, עושה שימוש גם בשפת המודע כדי להוליכנו אל מעבר לו – אל הלא מודע. בשירה, כמו בחלום, תפקידן של התמונות והמילים ללוות אותנו אל סיפה של ההתרחשות הנפשית העמוקה ושם, על הסף, יש והן משנות צורה ומשמעות, לעיתים הן אף משחררות את ידנו לגמרי, ומניחות לנו להמשיך הלאה ופנימה. כדי לכתוב על שירה צריך גם לחזור משם ולאחוז בידן של מילות החולין, יש לשוב אל שפת המודע. אני מהרהר באורפאוס, שלא עצר בעד עצמו והביט לאחור. כתיבה על שירה אף היא הפניית מבט לאחור – התבוננות בשפת המודע של המחשבות והמילים אל המקום העמוק, הנפשי, המופשט ממנו שבנו זה עתה. כתיבה על שירה היא ניסיון מסוכן לראות את יורידיקה - מבטנו עלול לגרום למה שהייתה עבורנו להעלם, למה שביקשה לעלות למודעותנו לסגת לאחור, למה שחי בה למות. כמו לאורפאוס, גם לי קשה להתאפק, אבל אנסה ללמוד מניסיונו המר ולהפנות רק חצי מבט, אולי רק להציץ.

גיא פרל


מי אני?

אני יליד תל אביב 1967, נשוי ואב לבן ובת. משורר, אנליטיקאי יונגיאני ועובד סוציאלי. עובד בקליניקה פרטית בתל אביב ומלמד בביה"ס לע"ס באונ' ת"א ובביה"ס לאמנויות המלה בי-ם. פרסמתי שני ספרי שירה: 'מערה' (לוקוס 2019) ו'יש נקודה מעל הראש שלך' (הקבוץ המאוחד, 2013). ספר עיון שכתבתי 'לשאת את הנפש במהופך – רשימות על שירה' ראה אור בהוצאת קשב לשירה בשנת 2016. עבודת הדוקטורט שכתבתי בהנחיתה של פרופ' דנה אמיר עסקה בכתיבת שירה מן הפרספקטיבה של התיאוריה היונגיאנית-נוימניאנית, וספר המבוסס עליה עתיד לראות אור בהוצאת רסלינג. פרסמתי בעבר, יחד עם פרופ' עינת פלד, שני ספרי עיון העוסקים באימהותן של קורבנות אלימות ואבהותם של גברים אלימים.

80 מנויים בבלוג

הירשם כמנוי בבלוג

מיין לפי: תאריך | צפיות | תגובות | א"ב

עצמת הגעש הרזה - על ספרו של גלעד מאירי

פּוֹתֵחַ מִזְוֶדֶת גַּעְגּוּעַ עַל מִטָּתִי. פּוֹרֵס שִׂמְלַת עֶרֶב לְבָנָה חֲדָשָׁה, חָזִיָּה אֲדֻמָּה, תַּחְתוֹנֵי תַּחְרָה, נִיחוֹחַ שַׁמְפּוּ...
30/11/2018 | 1,098 צפיות

על נצחונה הפואטי של ציפור – קריאה בספרה של מירלה משה-אלבו 'קילו ברזל קילו נוצות'

על נצחונה הפואטי של ציפור – קריאה בספרה של מירלה משה-אלבו 'קילו ברזל קילו נוצות' עריכה: טל ניצן. 'ספרי עיתון 77', 2016, 120 עמ' זהו השיר הפותח את
4/12/2016 | 4,519 צפיות | 1 תגובות