פוסטים מאת ליאת מנור אפשטיין

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן  וְחוֹשֶׁבֶת לִי "זֶה לֹא יֵאָמֵן" אַךְ בְּתוֹכִי בְּמַעֲמַקֵּי הַתָּאִים  בְּלִבַּת הָרֹךְ  יֶשְׁנָהּ...

טראומטיזציה משנית אַתָּה רוֹכֵן מֵעָלַי כָּל הַחֲטוּפוֹת בֵּינִי לְבֵינְךָ  שׁוֹלֵחַ יָד אֲנִי לִיאַת, דּוֹרוֹן, רוֹמִי, אַרְבֵּל,...

זמן לחשבון נפש  אצלי זה עובד עם דף ועט    נקיון פנימי | ליאת מנור אפשטיין אמרו לי שיש בי נקיון פנימי ולא ידעתי מה זה אומר עד שהבנתי שלפחות...

שנכתוב בך טוב | ליאת מנור אפשטיין   לך, שכבר כאן מקטעים, מקטעים  אותם כינינו ״ימים״ כולן את לכבודך לכבוד המקטע החדש  שחל בך כעת סליחה. על...

הסטירה שלך  מצלצלת לי באוזן כבר 30 שנה מאז כיתה א׳ שעת צהריים מול שרפרף העץ  ליד הדלת לבשת מגבת    שיערך היה רטוב  גם לחיי ההמומות   המגע הצורם העביר מסר:  אני לא טובה כפי שאני    הענשת אותי על היותי  כה טובה כפי שאני

אני עוצרת ציפיותיי כל כך הרבה ציפיות להתעורר לפקוח זוג עיניים רואות לנשום בקלות ומבלי מאמץ אוויר מחייה אל ריאות נקיות ללטף שפתיים...

ביום שיבתי תלו דף זה על מיטתי למען יקראו את תוכני למען יבחינו דרך מילותיי בנעוריי בסומק לחיי למען ידעו את קולי גם אם לא יהיה בי כוח...

אבא מבקש כתבי משהו על יופיים של חיים, על ציוץ ציפורים.   מאבא הסתרתי, והוא לא אמור לדעת על עצב.    עובד קשה ורק רוצה חיוך. ומי...

אמא, מה קרה ברחוב? מדוע אנחנו מתרחקים מכל מי שקרוב? למה יש בכל מקום רופאים עם מסכות? מי זה שם עומד? ומי זאת? אנ׳׳לאיכול כל כך לראות! אמא,...

שלוש נשים עומדות בחצי עיגול, מטר ממני. אני שומעת בחצי אוזן את נושא השיחה שלהן נושא שאני מכירה כה מקרוב נושא כזה שנוגע לי בתוך הלב וצובט...

יום אחד את עוד תעמדי מול כולם ותדברי את עוד תרשי לעצמך, להשמיע את הקול שלך גם אז, ביום ההוא, שיגיע, את תרעדי. דפיקות הלב שלך יהיו מואצות עשר...