פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי
על ציר האפשר / איריס רילובעל ציר האפשר / איריס רילוב
על ציר האפשר / איריס רילוב

על ציר האפשר / איריס רילוב

שיריה הליריים של איריס רילוב מזמינים את הקורא למסע מלא תנופה וכיסופים על ציר האפשר והאי-אפשר. בין ירח בוער בשמי טורקיה אל הזוהר הצפוני, המשוררת נודדתבמקומות זרים ואקזוטיים ועורכת חשבון נפש מורכב עם הזמן, עם הכאב, עם הנשיות, עם המתח המתמיד שבין הגשמה להחמצה.

ספרים | 22/8/2019 | 464

תגיות:

על ציר האפשר

איריס רילוב

על ציר האפשר

 

הוצאת פרדס

 

שיריה הליריים של איריס רילוב מזמינים את הקורא למסע מלא תנופה וכיסופים על ציר האפשר והאי-אפשר. בין ירח בוער בשמי טורקיה אל הזוהר הצפוני, המשוררת נודדתבמקומות זרים ואקזוטיים ועורכת חשבון נפש מורכב עם הזמן, עם הכאב, עם הנשיות, עם המתח המתמיד שבין הגשמה להחמצה.
הכותבת מתמסרת בשמחה ובאומץ לנופים המשתנים, לתנודות ולתמורות במזג האוויר ובמזג הלב. מכלול השירים שלפנינו הוא בגדר מה שהיא מכנה "צחצוח נפש", והמירוק מתבצע ביד בוטחת בבית ובפיורדים, במרחבים של ריאליה ושל מיתולוגיה. בין שלל זריחות ושקיעות, הצלקות מבקשות ארוכה, שכן הנפש היא "ציפור מתעקשת".

(רפי וייכרט)

 

איריס רילוב היא פסיכולוגית קלינית, מתרגמת ספרות פסיכואנליטית ועמיתת הוראה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. סיפורים פרי עטה זיכו אותה בפרס קרן ארדיטי ובפרס הראשון בתחרות סיפורים ארצית מטעם אתר הספרים הדיגיטליים עברית. זהו ספר שיריה הראשון.

 

לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחברת וההוצאה לאור:


היָם החָדָשׁ

אֲנִי מַרְכִּיבָה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַלֹּא נְכוֹנִים.

הָעוֹלָם מְטֻשְׁטָשׁ תַּחַת מַיִם.

אוּלַי מוּטָב כָּךְ:

שֶׁכּוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים יֵצְאוּ מִפוֹקוּס.

מָה שֶׁכְּבָר קָרָאתִי יָכוֹל לְהַסְפִּיק לְחַיִּים שְׁלֵמִים

וְעוֹד יִשָּׁאֵר עֹדֶף

לְקַפֵּל מִמֶּנּוּ סִירַת נְיָר

וּלְהַפְלִיג אֶל הַיָּם הֶחָדָשׁ.

 

​​​​​​​


על ציר האֶפשר

מִתַּחֲנַת הַבַּיִת לְטֶרְמִינַל הָרוּחוֹת.

נוֹסַעַת תְּמִידִית

עַל צִיר הָאֶפְשָׁר.

מִזְוֶדֶת גַּעְגּוּעַ בַּיָּד:

אָרַזְתִּי לְבַד.

 

בַּחַלּוֹן

בְּרוֹשִׁים סְחוּפִים

חוֹלוֹת שֶׁעָיְפוּ, יָם

שֶׁהִתִּישׁ הַקַּיִץ.

 

יֵשׁ לִי כַּרְטִיס הָלוֹךְ וָשׁוֹב

וַאֲנִי בַּקָּרוֹן, נִשְׁמֶרֶת

לֹא לְהַגִּיעַ,

לֹא לַעֲזֹב–

 

צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָנוּעַ.

 

 


רקפת

נִדּוֹנָה לְשָׁנָה נוֹסֶפֶת

שֶׁל נְדוּדֵי שֵׁנָה וְחִבּוּטֵי הַנֶּפֶשׁ

וְהַגּוּף

הוֹ הַגּוּף

פָּעוּר וְתַשׁ

רוֹצֶה לוֹמַר:

אֲנִי

כָּל כָּךְ

 

הָעֲיֵפוּת גּוֹרֶסֶת מַחְשָׁבוֹת

הָעֲצָמוֹת שָׁרוֹת שִׁיר בֹּקֶר

חֲלוּדָה

קְחִי אֶת זֶה בִּפְעִימוֹת רָפוֹת:

יָמִים, שָׁעוֹת, דַּקּוֹת,

הֲיִי צְנוּעָה,

הַרְכִּינִי רֹאשׁ,

הֵאָחֲזִי.

 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.