פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי

האם הגרושה, תיאור של טיפול דינאמי קצר מועד

תיאור של טיפול דינאמי קצר מועד ע"פ מאלאן ובהדרכתו. מאת ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק.
המלצת המחבר: נא הדפיסו את פרקי הספר על מנת לאפשר עיון בכובד ראש וקריאה מעמיקה.

ספרים באורך מלא | 4/12/2005 | 14,716

תגיות:

- הקדמה

- שעות 10 - 1

- שעות 20 - 11

- שעות 30 -21

- שעות 40 -31

האם הגרושה

תיאור של טיפול דינאמי קצר מועד ע"פ מאלאן ובהדרכתו.

 

מאת ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק.

 

 

 

 

 

בשאלות ניתן לפנות למחבר באחת הכתובות בתחתית דף זה.

בעיית הסודיות הרפואית אינה קיימת משום שהמקרה פורסם כבר בקיצור ע"י ד"ר מאלאן בספרו

Individual Psychodynamics and the Science of Psychotherapy (Mallan 1979)

 

 

המלצת המחבר: נא הדפיסו את פרקי הספר על מנת לאפשר עיון בכובד ראש וקריאה מעמיקה.

 

כתובת פרטית: רחוב קליי 6

תל אביב 62336 טל. 03-6969777

פקס. 03-6919846

דוא"ל: rafael1930@bezeqint.net

 

 

 

 

הקדמה

באמצע שנת 1969 הגעתי ללונדון בזכות מלגה של ארגון הבריאות העולמי. למזלי התקבלתי כמתמחה במחלקות המבוגרים שבמרפאת טאוויסטוק בלונדון. היו במרפאה זו בין היתר שתי מחלקות לטיפול דינאמי במבוגרים; האחת בהנהלתו של ד"ר הנרי עזריאל המנוח והאחרת בהנהלת ד"ר דויד מאלאן. בין שתי מחלקות אלה שררה תחרות שאף לא הוסתרה כראוי, כך שכאשר היה עלי לדון במקרה לפי תורתה של מחלקה אחת בישיבה של יריבתה, היה עלי להסתיר את העובדה שהמקרה עובד לפי הנוסחה המקובלת על המחלקה האחרת. בעוד שהנרי עזריאל דגל בטיפולים אישיים וקבוצתיים ארוכי טווח בנוסח הפסיכואנליזה הקלאסית, תוך שהוא משתמש במערכת מושגים שתתואר על ידי להלן (הפרוש התלת רובדי), דגל מאלאן בטיפולים קצרי מועד שהוגבלו על ידו לכ-40 מפגשים שהתקיימו פעם או פעמים בשבוע.

 

קבלת מקרה לטיפול בהדרכת ד"ר מאלאן לא הייתה עבורי דבר מובן מאליו. אולי זה המקום לציין שכמעט כל התלמידים החדשים שהתקבלו למרפאת הטאוויסטוק בלונדון ששמעה יצא ברחבי תבל, חשו בתחילה חשש כבד שמא יימצאו בלתי ראויים וזאת, למרות שהיה כבר לרובם וביניהם גם לי, ניסיון מקצועי לא מבוטל. לגבי אני, זכורני פחד רב עוצמה שפחת רק לאחר שתלמידה חדשה אחרת הודתה שאף היא חוששת. תחושה זו של הקלה בפחד לאחר הודאתו של זולתי בפחדו שלו הזכירה לי את הימים בהם הייתי רופא גדודי בשרות מילואים בצנחנים. גם במצב זה היה פחדי בפני הקפיצה הצפויה נמוג לאחר שהודה מי מהנמצאים עמי במטוס שאף הוא פוחד.

 

לאחר מספר שבועות שבהם הייתי צופה ומעיר מפעם לפעם הערה, בקשתי מד"ר מאלאן לקבל מקרה לטיפול. תגובתו הייתה: "אתם במזרח הקרוב יודעים, אולי, לאחוז בנשק, אבל באשר לפסיכותראפיה...."

 

דרך הדרכתו של ד"ר מאלאן התבטאה בכך שכל מטפל היה רושם בתום כל מפגש טיפולי את מהלך הפגישה, את תחושותיו, את התערבויותיו הטיפוליות ואת תגובות המטופל וד"ר מאלאן היה קורא תכתובות אלה ואח"כ מביע את תגובותיו. גם שאר המשתתפים (כעשרה במספר) בסמינרים (כפי שכינה ד"ר מאלאן את המפגשים) קראו זה את תכתובותיו של זה ובעת הסמינר היה כל אחד מביע את דעתו על טיפוליו של זולתו.

 

בלית בררה החלטתי לרשום טיפול בן פירוש אחד שהיה שמור בזיכרוני ולהניחו בין רישומיהם של יתר חברי הסמינר. נראה שהטיפול שתיארתי (Robert in Springmann 2003) הניח את דעתו של ד"ר מאלאן וכך זכיתי גם אני להימצא בין מודרכיו.

 

כארבעה חודשים לפני עזיבתי את לונדון, עלה בידי להצטרף גם לסמינריונים שערך ד"ר וויניקוט אחת לשבועיים בביתו. סמינריונים אלה היו שמורים בדרך כלל לילידי הממלכה המאוחדת. באחד הימים נודע שד"ר וויניקוט עומד להרצות במרפאת הטאוויסטוק. (הטאווי, כפי שנקראה בפינו). כשעלה לבמה, בפני שלוש מאות הנאספים באולם, מורי המרפאה ותלמידיה, פנה לקהל ואמר: "הרי כולכם מכירים את עבודותיי ובודאי קראתם את ספרי. מה רצונכם אפוא? שאשיר בפניכם שיר?" לאחר מכן הרצה את ההרצאות המקסימות ששמעתי מעודי. לאחר שנדמו מחיאת הכפים אזרתי את כל האומץ והחוצפה שיכולתי, אלה שעד היום אינני יודע מהיכן שאבתים. קמתי ואמרתי: "ד"ר וויניקוט. לפני ההרצאה אמרת אמנם שתשיר לנו שיר. לא עשית זאת, אולם הרצאתך נשמעה באוזנינו כשירה". מי אמר שחנופה אינה משתלמת? מיד לאחר מכן בקש ד"ר וויניקוט לפגוש את האיש שאמר דברים אלה וכשנפגשנו הזמין אותי להשתתף בסמינריונים שערך. להוציא העובדה שבאחד מסמינריונים אלה התווכחתי איתו ארוכות, אינני זוכר מהם דבר.

 

אחזור עתה לענייננו. לאחר כל פגישה עם רות (האם הגרושה) שהוקצתה לי, רשמתי כל שיכולתי לזכור מהמפגש ולאחר מכן רשם ד"ר מאלאן את רשימותיו בכתב ידו בשולי הדף. הערות אלה תופענה להלן בסוגריים, באותיות מודגשות והרהורי שלי שהרהרתי בזמן הרשום ולאחר מכן יופיעו מסומנות בקו תחתון . עוד עלי להוסיף שד"ר מאלאן גרס שיש להתייחס בטיפול קצר מועד, ואולי בכל טיפול פסיכודינאמי ראשית להגנה, אח"כ לאימפולס (דחף) ולאחר מכן לחרדה. חלק ניכר מהערותיו של ד"ר מאלאן דהה עם הזמן וחלק ובחלק אחר לא הצלחתי לפענח את כתב ידו.

 

עזריאל, לעומת זאת ניסה לישב את תורתו בתורת יחסי האובייקטים, כינה את תוכן החרדה בשם פורענויות, את החומר החסוי כהתייחסויות מנועות ואת מנגנוני ההגנה כהתייחסויות נצרכות. באף אחת משתי המחלקות לא התייחסו באופן מוצהר להעברה הנגדית, הגם שיש לציין כאן שעזריאל היפנה את תשומת ליבי למאמרה של Heimann (1948) בנושא זה.

 

לפני תחילת הטיפול ברות היה בידי מידע קטוע ומועט מאוד אודותיה. ידעתי שאביה נעדר מבית הוריה לתקופות ארוכות בזמן מלחמת העולם השנייה. ידעתי שאחת מאחיותיה הייתה צעירה ממנה. את המספר המדויק של כל אחיה ואחיותיה לא ידעתי אלא תוך מהלך הטיפול. ידעתי שהתגרשה זמן מה לפני בואה לטיפול ושהייתה אם לבן, גרא. רות לא הופיעה למשפט שבו אמורה הייתה להיקבע המשמורת על בנה ותחת זאת נטלה מנה מופרזת של תרופות שינה במטרה להתאבד. כתוצאה מכך קבלו הורי בעלה לשעבר את המשמורת על גרא. קרוב לוודאי שלא היה זה ניסיונה הראשון של רות להתאבד. מהמבחנים שנערכו לה לפני תחילת הטיפול בלט רק ממצא אחד: במבחן השלמת משפטים השלימה את המשפט "תינוקות הם...." במילים: "רכים, רכים, רכים.". בכך הסתכם המידע שעמד לרשותי.

 

מכיוון שהיה זה המקרה הטיפולי הראשון שקיבלתי במרפאת הטאוויסוק, הייתי חרד מאוד.

המשך...

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שפרינגמן-ריבק, ר. (2005). האם הגרושה, תיאור של טיפול דינאמי קצר מועד. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=292

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

זיגמנודה פרוידזיגמנודה פרויד31/5/2008

למרות ההמלצה להדפיס--- אנא הימנעו מכך לשם שמירה על איכות הסביבה. ניתן לקרוא מידע דיגיטלי באופן נעים ובכובד ראש גם ע"י התחשבות במשאבי הטבע ובעצים. אז אנא, חישבו פעמיים לפני הדפסה, ובמידה שהדבר הכרחי, אנא השתדלו לכווףץ את המידע לA5 ולהדפיס משני צידי הדף.
כך נתרום את תרומתנו לאיכות הסביבה :-)