קבוצטיזם - פרוטוקול להנחיית קבוצות חברתיות לילדים ולמתבגרים עם אוטיזם

קבוצטיזם - פרוטוקול להנחיית קבוצות חברתיות לילדים ולמתבגרים עם אוטיזם

עקרונות תיאורטיים ויישומיים

יעל גוטר ודגנית רותם

הערה: הפרוטוקול מתאים גם לקבוצות חברתיות באופן כללי, ולא רק לאוטיזם.

סקירה תיאורטית

קבוצות חברתיות יוצרות "מעבדה חברתית" ללמידה בין־אישית בזמן אמת, בה המשתתפים מתנסים במיומנויות חברתיות, כגון יוזמה, הדדיות ופתרון קונפליקטים בסביבה מתווכת ומוחזקת (Yalom & Leszcz, 2005; Corey, 2016). ההקשר הקבוצתי מזמן שיקוף הדדי, תחושת שייכות ועיבוד רגשי, ומאפשר לחבר בין התנהגות נצפית לבין רבדים מנטליים־רגשיים "מתחת לפני השטח".

תיאוריית התודעה (ToM) – ToM היא היכולת להבין ולייחס מצבים מנטליים לעצמי ולאחר-בממדים קוגניטיביים ורגשיים, תוך־אישיים ובין־אישיים. בקבוצה, כל הממדים נוכחים ודורשים שפה מנטלית פעילה, הבחנה אני–אחר, ותרגול של נקודות מבט שונות. תיווך מנטלי בזמן אמת מסייע בפענוח כוונות, רגשות וכללים לא מפורשים (Westby & Robinson, 2014) .

ויסות רגשי – ויסות רגשי הוא מרכיב חיוני להשתתפות חברתית אפקטיבית. הקבוצה מאפשרת זיהוי עוררות, שיום רגשות ולגיטימציה להפסקה ולפרישה כחלק מהלמידה, תוך חיבור סדור בין "מה אני מרגיש", "מה אני חושב", "איך זה נראה לאחר" ו"איך זה משפיע על הקבוצה" (גוטר, 2021; גוטר, 2024).

מיומנויות חברתיות והכללה – הקנייה ותרגול מיומנויות חברתיות על ידי פירוק מיומנויות, מודלינג, משחקי תפקידים, סיפורים חברתיים ופתרון בעיות – כל אלה תורמים משמעותית לשיפור תפקוד חברתי. עם זאת, אתגר ההכללה מסביבה מובנית לחיי היומיום הוא חלק משמעותי בתרגול וביישום הנלמד בקבוצה גם מחוץ לסטינג המובנה. נדרשת עבודה מערכתית עם הורים וצוותים וחיבור מודע להפסקה ולכיתה (Attwood, 2007; Bauminger, 2002).

תאריך חדש ליום העיון : באדם אאמין - מקלט רוחי – יום עיון במשנתו של רענן קולקה
יום שישי - 16 באוקטובר 2026

פרוטוקול להנחיית קבוצות חברתיות לתלמידים עם אוטיזם

מטרות הפרוטוקול

• להעניק לאנשי מקצוע כלים פרקטיים להנחיית קבוצה חברתית, בתוך מסגרת חינוכית ו/או בקליניקה.
• להדגיש עקרונות מרכזיים בהנחיית קבוצות חברתיות.
• לתת כלים מעשיים להתמודדויות עם התנגדויות ועם מצבים מאתגרים ("מוקשים") בקבוצה.
• לסייע במיקסום הערך המוסף של התערבות מסוג קבוצה חברתית, כולל הכללה של המיומנויות גם מחוץ לסטינג של הקבוצה.

רציונל

הקבוצה מאפשרת למידה in-vivo (בזמן אמת) בתוך יחסי גומלין מרובי משתתפים – סביבה בה נוכחים בו־זמנית רגשות, כוונות ופרשנויות. בהקשר זה, תיווך מנטלי־רגשי, כללים מבוססי משמעות ושפה מנטלית עקבית מאפשרים להפוך התנסות לחוויה נלמדת, ולהכליל את היכולת גם מחוץ לקבוצה (Yalom & Leszcz, 2005; Westby & Robinson, 2014; גוטר, 2021).

לסיכום, מטרות בקבוצה חברתית:

1. שייכות וביטחון: יצירת מרחב בטוח שבו מותר לטעות, לא להבין וללמוד בקצב אישי.
2. פיתוח ToM וקוגניציה חברתית: זיהוי מצבים מנטליים של עצמי ואחר, הבחנה נקודתית אני–אחר וגמישות מחשבתית.
3. ויסות רגשי והשתתפות: הרחבת שפה רגשית, התאמת אסטרטגיות ויסות והגדלת משך ההשתתפות.
4. מיומנויות חברתיות פונקציונליות : יוזמה, תור, התאמת נושא, הצטרפות לקבוצה, סיום שיחה, והתנהגויות פרו־חברתיות (עידוד, ניחום, פשרה).
5. הכללה: העברת הלמידה מן הקבוצה לכיתה, להפסקה ולבית באמצעות תיווך, תרגול והורים/צוות כ"מאמני כושר חברתי".

זהירות, מוקשים - פירוק והתמודדות עם מצבים מאתגרים בקבוצה

בקבוצה חברתית עולים, מעת לעת, מצבים מאתגרים, הדורשים מהמנחה יכולת להתמודדות יצירתית ומצמיחה. הרשימה הבאה מציגה מצבים מאתגרים הנפוצים בקבוצות חברתיות לילדים עם אוטיזם, לצד דרכי התמודדות יצירתיות למנחים. המטרה היא להציע פתרונות פרקטיים שמאזנים בין שמירה על גבולות לבין מתן תחושת ביטחון ושייכות לכל משתתף.

ילד רוצה לצאת באמצע המפגש

ילד נוגע בילד אחר ללא רשות

ילד מקלל

ילד שלא יושב במעגל / מסרב להשתתף בפעילות

ילד שהשחית ציוד

ילד בוכה או מתפרץ / מדבר ללא הפסקה ומפריע לאחרים

ילד המתקשה להבין הוראות או כללים

ריב / קונפליקט בקבוצה

עקרונות הנחיה (אבני ליבה)

• ביטחון ושייכות תחילה: קביעות (זמן/מקום/מנחות), טקסי פתיחה/סגירה, לו״ז חזותי ונרמול קושי.
• שפה מנטלית יוצרת תודעה : פעלים מנטליים (חושב/יודע/רוצה/מרגיש/מתכוון), התאמה לגיל מנטלי, הבחנה בין תוך־אישי לבין־אישי.
• כללים מבוססי משמעות (לא רק התנהגות): ניסוח "למה" לצד ה"מה" (למשל: "יושבים במעגל כדי שכולם ירגישו שרואים ושומעים אותם").
• תיווך בזמן אמת: עצירות מתוכננות לשיקוף רגשות, רצונות, כוונות והשלכות התנהגות על האחר; חיבור בין התנהגות לנרטיב מנטלי.
• קצב, זמן ובחירה: התאמת הקצב; בחירה מודעת מתי לעצור לעיבוד ומתי לשמר רצף.
• ראייה מערכתית והכללה : שיתוף הורים וצוות; תרגול חוצה סביבות; תיאום ציפיות ומשימות בית קצרות וממוקדות.

חוזה שיתופי לקבוצה חברתית

כדי לממש את העקרונות שהוזכרו – ביטחון, שייכות ותיווך בזמן אמת – אנו זקוקים למסגרת ברורה שתאפשר לכל אחד להרגיש בטוח ולהשתתף. החוזה השיתופי אינו רק רשימת חוקים, אלא כלי ליצירת מרחב משמעותי שבו כללים משרתים את המטרה: לאפשר שיח מכבד, עיבוד רגשי והבנה הדדית. כל כלל נועד לתמוך בלמידה חברתית וביכולת להכליל את מה שנלמד גם מחוץ לקבוצה.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

כפתיחה לניסוח של חוזה שיתופי, ניתן לשאול את המשתתפים: 'מה יעזור לנו להרגיש בטוחים ושייכים?' – כך החוזה נתפס כתוצר משותף ולא ככפייה.

מטרת החוזה השיתופי היא ליצור מרחב בטוח, מכבד ומאפשר לכל המשתתפים.

להלן דוגמאות לכללים לחוזה שיתופי אפקטיבי:

שומרים על כבוד הדדי – מדברים בנימוס, מקשיבים עד הסוף ולא קוטעים.

נותנים מקום לכולם – כל אחד מקבל זמן שווה לשתף ולהשתתף.

שומרים על פרטיות – מה שנאמר בקבוצה נשאר בקבוצה.

מבקשים רשות לפני מגע או שימוש בחפצים של אחרים.

מתמודדים עם קושי בשיח – אם משהו קשה, אפשר לומר ולבקש עזרה מהמנחה.

מכבדים את הכללים והזמן – מגיעים בזמן, משתתפים בטקס פתיחה וסיום.

מבנה מפגש מומלץ (60–75 ד')

• פתיחה (10 ד'): טקס קבוע, צ'ק־אין רגשי (חזותי/מילולי/תנועתי), חיזוי לו״ז.
• פעילות מרכזית (25–30 ד'): פעילות חווייתית (משחק/בישול/יצירה/דיבייט). קצב איטי מתון, לפחות עצירה אחת לעיבוד ToM/רגש.
• עיבוד ושיום (15 ד'): "מה קרה?", "איך הרגשתי?", "מה היה לי קל/קשה?", "מה למדתי על עצמי/על הקבוצה?".
• סגירה (10 ד'): מסקנה קטנה אחת, חיבור ליומיום/כיתה/הפסקה, טקס סיום.

תפקידי המנחה

• מתווך/ת מנטלי רגשי: ממליל/ה מצבים מנטליים, שיקוף משמעותי יותר מתיקון.
• מווסת/ת : מתן לגיטימציה לפרישה/הפסקה; תמיכה בשיבה ללמידה.
• מחזיק/ת המסגרת: גבולות ברורים לצד גמישות מקצועית.
• דמות התקשרות בטוחה: עקביות, אמינות ושפה אמפתית.

אתגר ההכללה-עקרונות פעולה

• תיווך מפורש בין סביבות: ניסוח "גשרי הכללה" בסוף מפגש ("איפה תנסו את זה השבוע?").
• שותפות הורים/צוות: עדכון קצר ושיטתי באמצעים חזותיים/מסרים קצרים; תרגול נקודתי בכיתה ובהפסקה.
• תיעוד ומעקב: שימוש קבוע בטבלת תיעוד (ראו נספחים) להתקדמות, קשיים וצעדי המשך.

טיפים חשובים להנחיה

• פחות דיבור פרשני-יותר חוויה ושיקוף בזמן אמת.
• אל "תלמדו מיומנות" לפני שיש ביטחון.
• תנו מקום לשונות נוירולוגית-היא נקודת מוצא, לא כשל.
• לא למהר לפתור קונפליקט; אפשרו לילדים לשים לב למה שקורה ביניהם.
• שמרו על קצב איטי מקדם: זמן עיבוד = זמן למידה.
• תרגלו בקבוצה "אכפתיה" – שילוב של אכפתיות ואמפתיה – ככלי להתחברות בקבוצה.
• בכל מפגש-מסקנה אחת קטנה וברורה להמשך.

כנס האגודה הישראלית לביופידבק - המדע של הוויסות ההדדי במרחב הטיפולי- מהמחקר אל הקליניקה
28.5.2026, 16:30, אונליין

סיכום

קבוצה חברתית אינה שיעור טכני במיומנויות, אלא זירה חיה של יחסים, משמעות ורגש. כשמנחות ומנחים מחזיקים שפה מנטלית, תיווך בזמן אמת, ביטחון ושייכות, ומוודאים עבודה מערכתית להרחבת הכללה, נוצר מרחב שמקדם לא רק התנהגויות חברתיות, אלא זהות חברתית אותנטית ורווחה רגשית (Attwood, 2007; Bauminger, 2002; Corey, 2016; Westby & Robinson, 2014; Yalom & Leszcz, 2005; גוטר, 2021; גוטר, 2024).

תודות

תודה ליעל לוסקי, קלינאית תקשורת, על הרצאה בנושא תיאוריית המיינד והבנה חברתית

מקורות

Attwood, T. (2007). The complete guide to Asperger's syndrome. Jessica Kingsley Publishers.

Bauminger, N. (2002). The facilitation of social emotional understanding and social interaction in high functioning children with autism. Journal of Autism and Developmental Disorders, 32(4), 283–298. https://doi.org/10.1023/A:1016378718274

Corey, G. (2016). Theory and practice of group counseling (9th ed.). Cengage Learning.

Westby, C., & Robinson, L. (2014). A developmental perspective for promoting theory of mind. Topics in Language Disorders, 34(4), 362–382.

Yalom, I. D., & Leszcz, M. (2005). The theory and practice of group psychotherapy (5th ed.). Basic Books.

גוטר, י'. (2021). אני שייך! מבט על קבוצות חברתיות מונחות בתוך בית הספר. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=4222

גוטר, י'. (2024). מתחברים: מיומנויות חברתיות לתלמידים משתלבים. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=4788

נספחים

נספח א' - צ'ק־ליסט יישומי וכלי הדרכה

להנחיית קבוצות חברתיות לילדים ונוער עם אוטיזם

חלק א': צ'ק־ליסט למנחה – לפני פתיחת קבוצה

1. הגדרת הקבוצה

2. מוכנות המנחה

3. הכנת הסביבה

קורס שנתי למטפלים - פסיכותרפיה ממוקדת חוויה בטבע
מסע אישי ומקצועי לגילוי דרכים חדשות להתקרב לעצמנו, לזולת ולטבע

חלק ב': צ'ק־ליסט למפגש קבוצתי

פתיחה

במהלך הפעילות

שפה מנטלית

תיווך בזמן אמת

סגירה

חלק ג': צ'ק־ליסט רפלקטיבי למנחה – אחרי מפגש

שאלת מפתח:

באיזו מידה החזקתי את הקבוצה, או ניסיתי "לשלוט" בה?

חלק ד': כלי הדרכה למנחים – שאלות מנחות להבנת הקבוצה

להבנת תהליכים

לבחירה טיפולית

חלק ה': טעויות נפוצות – תזכורת למנחה

חלק ו': עקרונות זהב (דף תזכורת)

נספח ב' - פרוטוקול הנחיית קבוצה חברתית מפורט:

1. תהליכים טרום־קבוצתיים (Pre Group)

• מיפוי סוציומטרי (מעמד "ילד היעד").
• אינטייק וברית עם ילדים והורים.
• קביעת מטרות תח״י/תל״א מדידות.
• הרכב קבוצה: 8–12 (או 4 בקבוצה קטנה); הומוגניות קוגניטיבית, הטרוגניות בהפעלתנות.
• Co-therapy: שני מנחים קבועים.

2. סטינג ומרחב פיזי

• קביעות (יום/שעה/חדר).
• תיחום אישי (מקום מסומן) בשלבים הראשונים.
• פינת התרגעות.
• חוזה קבוצתי ("מה כן") מהמפגש הראשון.

3. מבנה כל מפגש (שלושה חלקים)

• פתיחה (התכנסות): משחק מוטורי/ונטילציה.
• Doing: עבודה חווייתית (משחק/יצירה/סימולציה).
• Reflection: עיבוד ("איך היה לי?"), משימות ש״י לבית.

4. שלבי התפתחות קבוצה (מקנזי)

התלכדות → היפרדות → אינטימי → פרידה.

תכנית ללימודי פסיכותרפיה בגישה דינמית
מחזור 2026-2029 - ההרשמה בעיצומה
מקום הלימודים: באר-שבע

נספח ג' - דוגמה לטבלת תיעוד ומעקב מפגשי קבוצה חברתית