שימי גלעד
הורות עם הגיון בריא
המדריך המעשי והמאויר
הוצאה עצמית
"ההורים הם לא בהכרח הבעיה אבל הם תמיד חלק מהפתרון"
הורים רבים מחפשים "כלים" להתמודדות עם האתגרים שגידול ילדים מציב בפניהם. ספר מאויר זה מביא גישה להורות המבוססת על עקרונות ותאוריות מובילות ומוגשת באופן ברור ומעשי. בעזרת הספר, תוכלו לבנות תוכנית עבודה הורית מדויקת ויעילה שכוללת גם קשר מכבד עם הילד וגם "גבולות".
ספר מומלץ לכל הורה וחובה לכל הורה לילד מאתגר
"הספר מנגיש עקרונות פסיכולוגיים חינוכיים באופן בהיר וידידותי למשתמש. מומלץ בחום להורים שרוצים לחשוב על ההורות שלהם ולדייק דרכי התערבות" (ד"ר נורית פלזנטל-ברגר)
"הספר מעניק להורים ארגז כלים מקיף המבוסס על נסיון קליני עשיר וידע מדעי. מומלץ לכל הורה שמוכן ללמידה ולהשקעה כדי לעזור לילד שלו לפרוח" (פרופסור אמריטוס יואל אליצור).
שימי גלעד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך. בעל תואר B.A. בתקשורת ופסיכולוגיה, תואר M.A. בפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד, מוסמך מטעם משרד הבריאות לשימוש בהיפנוזה. עובד בשירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים ובקליניקה פרטית. מומחה בתחומים של בעיות התנהגות, הפרעות קשב, הפרעות חרדה, לקויות למידה ועוד.
לפניכם ההקדמה ופרק מתוך הספר באדיבות המחבר:
הקדמה
ספר זה מבוסס על ידע פסיכולוגי מתאוריות שונות ועל שנים של התנסויות בעבודה עם משפחות וילדים, כולל המשפחה והילדים שלי. זה ספר חשוב לכל הורה שרוצה ליצור תקשורת בריאה ומכבדת עם הילדים ובמקביל לשמור על "גבולות" ועל ערכים הוריים שחשובים לו/ה. זה ספר חשוב במיוחד להורים שיש להם ילד מאתגר שדורש עבודה הורית מדויקת יותר לצרכיו ומאפייניו.
ה"כלים" המובאים בספר אינם "סודות" או הברקות שלי אלא כלים מוכרים ומוכחים ששילבתי משיטות וגישות שונות. העוצמה של ה"כלים" בספר זה מבוססת על שימוש עקבי בכמה שיותר רכיבים של התוכנית. מנסיוני, ככל שתשתמשו בעקביות רבה יותר בכלים כך תראו יותר ברכה בהורות שלכם.
אל תקראו את הספר כולו בבת אחת!
קיראו פרק ועיצרו. חישבו קצת על מה שקראתם, חברו את הנושאים שהיו בפרק לאירועים ומצבים בחיים שלכם. קחו רעיון והשתמשו בו. הכניסו את הרעיונות והעקרונות המעשיים בהדרגה לחיי היומיום והתנסו איתם. עשו דברים באופן קצת שונה ממה שהתרגלתם והתמידו בכך באופן עקבי. עם הזמן תוכלו לראות כיצד השינויים בהורות שלכם מתבטאים גם בשיפור בתחושה שלכם וגם בשינויים בקשר עם הילד ובהתנהגותו. אני לא מבטיח לכם תוצאות מופלאות ומהירות אלא שינוי הרגלים מאתגר שיכול להביא לתוצאות ארוכות טווח, שיישארו איתכם ועם הילדים שלכם.
בהצלחה!
פרק 1: ממכרות הפחם ל"נסיך של אבא"
בעשורים האחרונים השתנה מאוד היחס לילדים בתרבויות המערב. בעבר, הציפייה מילדים הייתה להיות עובדים קטנים, לכבד את המבוגרים שסביבם ולסייע בכלכלת המשפחה. כיום, אנחנו רוצים שהילדים יתפתחו היטב, יגשימו את עצמם ויהיו מאושרים. במקביל, חלה ירידה במעמד של המבוגרים בחברה, דבר שמתבטא בין השאר בפחות כבוד לסמכות. פעמים רבות, נראה שהורים היום מצפים מהילדים לפחות ונותנים להם יותר.
עליית מדע הפסיכולוגיה הביאה עימה גם תפיסה שלכל מעשה הורי יש השפעה על נפשו המתפתחת של הילד. הדבר הביא לאיסור חברתי ואף איסור חוקי על שיטות חינוך סמכותניות שהיו נהוגות (למשל שימוש בהשפלה או אלימות כלפי ילדים). כיום, הרבה הורים חשים שהם יודעים מה אסור להם לעשות (למשל להרביץ לילד) אבל שהם לא ממש יודעים מה כן לעשות. הורים רבים מרגישים חששות וספקות לגבי ההורות שלהם. זה משאיר אותם מבולבלים וחלשים בהתמודדויות עם אתגרים שמציבים בפניהם הילדים.
בנוסף לכך, הרבה הורים חשים שזו חובתם "לשרת" את הילד - לדאוג שלא יהיה משועמם, שיחווה כמות גדולה של חוויות טובות ומיוחדות, שלא יהיה מתוסכל ושיגשים את עצמו. פעמים רבות, לשם כך, ההורה מבטל ומתעלם מהצרכים והרצונות של עצמו. הדבר משדר מסר לילד שהוא מרכז העולם ומקשה עליו להתבגר באופן שיאפשר לו להתמודד עם התסכולים והקשיים שהעולם מציב. השינויים החברתיים והתרבותיים הביאו למצב שבו הורים רבים חשים שאין להם את הכלים הנדרשים להתמודד עם ילדיהם והם מתקשים לפעול לפי עקרונות פשוטים של הגיון בריא שמנחים אותם ביתר תחומי החיים (למשל מוכנים לקבל אלימות כלפיהם מצד הילד בעוד שלא היו מוכנים לכך בשום סיטואציה אחרת).
כשתינוק נולד, ההורים מגדלים אותו ב"חממה" שבה הצרכים של ההורים נדחקים זמנית הצידה כדי לתת מענה מיטבי לצרכיו (למשל, קמים באמצע הלילה כדי להאכיל אותו אם הוא רעב). עם זאת, לאורך התבגרותו, הילד זקוק יותר ויותר למבוגרים שילמדו אותו איך להסתדר ב"עולם האמיתי". בעולם האמיתי הוא צריך להתחשב באחרים, לעשות דברים שלא "בא לו" לעשות ולהתמודד עם רגשותיו באופן סביר.
כאשר הורים מתקשים לבצע את התפקיד של הכנת הילד לעולם האמיתי או "נתקעים" בתפקיד של לתת מענה לצרכי הילד בכל מחיר, הדבר גורם לפגיעה בהתפתחות של הילד. ילדים רבים כיום חשים שהעולם "חייב להם" משהו ושהאנשים סביבם נועדו לשרת אותם. בשלב כלשהו, רבים מתאכזבים מאוד לגלות שלא כך הדבר ומגיבים לכך בכעס, בתוקפנות או בעלבון והסתגרות.
כאשר הורים "נתקעים" בתפקיד של לתת מענה לצרכי הילד גם במחיר של “הקרבה” של עצמם ושל הערכים שלהם, התוצאה יכולה להיות פגיעה בהתפתחות התקינה של הילד ובמקביל, גרימת סבל להורים. התסכול, הדאגה והכעס של ההורים, עלול להביא אותם למצבים של חוסר ויסות רגשי. כך למשל, הורים רבים חשים תסכול וחוסר אונים מול התנהגויות של הילדים ועלולים להתפרץ בצעקות, לומר אמירות קשות או לאפשר נתקים ארוכים ("ברוגז") עם הילד. בחלק מהמקרים תהיה תנודתיות בין הורות רכה ומאפשרת (כאשר ההורים מנסים לתת "הכל" לילד ו"מכילים" גם התנהגויות לא מתאימות) לבין הורות נוקשה ותוקפנית עם התפרצויות כעס (כאשר ההורים מרגישים ש"הוא הגזים כבר"). תנודתיות זאת יוצרת בלבול חינוכי ומקשה על הילד להתפתח באופן מותאם לסביבה.
שינויים חברתיים ותרבותיים אלו גורמים לכך שלילדים שלנו יש שפע חסר תקדים של אוכל, משחקים, חוגים ומבוגרים שמתרוצצים סביבם. עם זאת, במקום להיות מרוצים ושמחים, רבים מהם מתנהלים באופן תובעני ולא מרוצה וסובלים מדכאון, חרדה ובעיות התנהגות.
כדי לתת מענה לשינויים אלו, נדרש מודל עבודה הורי שמגדיר מחדש את האופן שבו מתנהל הקשר בין הורים לילדים ואת האופן שבו נבנית מחדש הסמכות של ההורים. בספר זה, ננסה למצוא יחד את "שביל הזהב" בין מתן כבוד לילד ולאוטונומיה שלו, לבין הצורך שלו ושלנו בגבולות, בהתפתחות תקינה ובשמירה על התנהגות מתאימה. ביחד, ננסה לבנות מחדש קווים מנחים להגיון הבריא ההורי.
אז מה בעצם אתה אומר?
השינויים בתרבות בעשורים האחרונים חוללו תהפוכות במעמד של ילדים בחברה. כחלק מכך, יש כיום בלבול אצל הורים רבים בנוגע לתפקיד ההורי שלהם. הורים רבים מתקשים למצוא איזון בין הרצון שהילד יהיה שמח ומרוצה לבין הצורך לדרוש ממנו תפקוד סביר והתחשבות מצידו בסביבתו.
הורים רבים חוששים מתגובות של הילדים, חשים אשמה כאשר הם לא מספקים את רצון הילד ולעיתים מנסים "להיות חברים" שלו במצבים שבהם הוא זקוק למבוגר אחראי לשם הכוונה. התנהלות מבולבלת ולא עקבית של ההורים יכולה להביא לכך שהילד לא מתפקד כראוי בבית ו/או במסגרות שבהן הוא נמצא וחווה חוויות שליליות בגלל זה. כמו כן, הילד מפספס הזדמנויות "להתאמן" על יכולות חשובות כמו למשל דחיית סיפוקים, התחשבות באחר, התמדה במשימה התמודדות עם תסכול.
ניתן לקרוא לזה "תרבות בא לי" – מהלך עניינים שבו הילד מצהיר מה "בא לו" ומצפה שהמבוגרים בסביבתו ידאגו לזה עבורו. זאת בשונה למשל ממצב שבו ילד מבקש את מה שהוא רוצה, אומר בבקשה ותודה, שם לב שיש בן אדם שעוזר לו לקבל את מה שרצה ובסופו של דבר מעריך את מה שקיבל. כאשר ילד מתרגל לכך שהוא רק צריך להצהיר מה "בא לו" והדבר מופיע לפניו, הוא אינו מעריך את מה שקיבל לאורך זמן ואינו "רואה" את האדם האחר שסייע לו. בנוסף, כמובן שהחיים האמיתיים אינם עובדים באופן הזה ואז בשלב כזה או אחר צפוי לאותו ילד משבר. מתישהו, הוא יצהיר מה "בא לו" והעולם לא יספק לו את זה.
איך זה קשור אליי?
התפקיד שלך הוא להכין את הילד לחיים האמיתיים. לשם כך, עלייך לדעת לדרוש מהילד לתפקד באופן תואם גיל. לעשות דברים חשובים גם אם "לא בא" לו, לדעת להתמודד עם תסכול, לדחות סיפוק ולהתייחס בכבוד לאנשים שסביבו. בשביל להשיג את הדברים הללו חשוב מאוד שתהיה לך כהורה תמונה של הציפיות מהילד, עמדה של "המבוגר האחראי" שיודע מה נכון ומצליח לכוון את הילד באופן נחוש ולצד זאת מכבד.
ומה אם...?
ומה אם לילד שלי יש קשיים (למשל, הפרעת קשב, בעיה רפואית, קושי רגשי, לקות למידה). איך אני יכול לדרוש ממנו דברים?
כאשר ילד מתמודד עם קשיים חשוב מאוד שנתאים את הדרישות שלנו לסיטואציה. מצד אחד חשוב לא לדרוש מהילד דברים שהוא לא מסוגל לעשות. מצד שני, חשוב להקפיד לדרוש מהילד להתאמץ ולקחת אחריות. חשוב שאנחנו והילד נבין שקשיים אינם כרטיס חופשי להסרת אחריות. כך למשל, אם יש לנו ילד על כסא גלגלים, לא נדרוש ממנו לעלות מדרגות אבל לא נוותר לו על הצורך ללכת לבית הספר. נעשה הכל כדי להנגיש את בית הספר שלו ונדרוש ממנו להמשיך ללכת וללמוד.
ומה אם אני מרחם עליו?
עמדה הורית שמונעת מתוך רחמים יכולה להקשות עלינו לדרוש מהילד לתפקד "ולוותר לו" על דברים. בכך, אנחנו עשויים לסייע לזה שיווצרו אצלו עוד פערים ועוד קשיים. בנוסף לכך, זה עשוי להגביר אצלו רגשות של חוסר ערך ("אם מרחמים עליי סימן שבאמת אני מסכן"). פעמים רבות הורים שפועלים מתוך רחמים מאפשרים לילד לעשות דברים שאינם טובים עבורו ואינם טובים עבור המשפחה ובשלב כלשהו זה מוביל גם לכעסים וטינה מצד ההורים ולעיתים גם יתר בני המשפחה כלפי הילד.
