ייעול עבודת הפסיכולוג בשירותי בריאות נפש ציבוריים
יששכר עשת
את מצב השירותים הציבוריים בתחום בריאות הנפש ניתן לדמות למצב הרפואי של אי-ספיקת לב, מצב המשפיע לרעה לא רק על איכות החיים של החולה, אלא גם מסכן את חייו (נהיר וכהן, 2022): הלב – המטפלים, והפסיכולוגים בכללם – אינו מספק דם במידה מספקת לצורכי הגוף, שהוא השירות הציבורי. בעוד שהכשרתם הבסיסית של פסיכולוגים בתחום הטיפול בישראל מכוונת בעיקרה לטיפולים פרטניים ארוכי טווח, לשירותים ציבורי אין את המשאבים לאפשר סוג כזה של טיפול, שכן כמות המטופלים עצומה ומספר המטפלים מצומצם.
בהתייחסות מערכתית, דימוי מועיל נוסף למצב השירות הציבורי בתחום בריאות הנפש הוא זה של אירוע רב-נפגעים. המאפיין של עבודת הרופא בעת אירוע רב-נפגעים הוא העדר היכולת או האמצעים לעשות את המיטב כדי להציל חיים או גפה של כל הנפגעים. לפיכך, העיקרון המקצועי המנחה במצב הזה הוא לעשות את המרב האפשרי עבור מרב הנפגעים, ולא את המיטב לכולם. במצב כזה נדרש הרופא לבצע מיון קדימויות לטיפול ולפינוי (טריאז') שמביא לאי-טיפול מיטבי בחלק מן הנפגעים ועלול להביא אפילו למותם או לנכותם (הר"י, 2008). התיאור של צוות המרכז הרפואי ברזילי את תפקודו ביום הטבח של השביעי באוקטובר 2023 (איילון, 2023) ממחיש מצב מורכב זה:
כבר לא עמדנו בזרם האדיר הזה, היינו בתפוסת יתר [...] הרגשתי שאנחנו על גבול האי-ספיקה. כבר ב-8:30 בבוקר השבת השחורה, כשפינו אלינו עשרות אנשי ביטחון וחיילים פצועים, זה היה רצף בלתי פוסק של אמבולנסים, שהגיעו יחד. מרגע זה, המשימה העיקרית והגורלית שעמדה בפניו הייתה לקבוע סדר קדימויות, למפות את מצב הנפגעים ולהחליט בתוך דקות קצרות וקריטיות מי יטופל ואיפה.
עקרונות הטיפול באי-ספיקת לב ובטיפול במצב של אירוע רב-נפגעים ינחו אותנו במאמר זה להציע קווים מנחים – והמלצות יישומיות על בסיסם – לגישה שלפיה על הטיפול בשירות הציבורי להינתן לפי עיקרון החותר לעשות את המרב האפשרי למרב הפונים לטיפול, ולאו דווקא את המיטב לכולם. כפי שבמצב של אי-ספיקת לב יש לפעול להגברת יעילות הלב, כך גם במצבה הקשר של מערכת בריאות הנפש הציבורית יש לפעול להגברת יעילות הטיפולים והעבודה הטיפולית.
יוצגו שלושה קווים מנחים שעשויים לשפר באופן ניכר את יעילות הטיפולים ולהגדיל את הכמות של מטופלים ומשפחות שמקבלים מענה: ראשית, חשוב שהטיפולים יהיו ממוקדים ויעסקו בהקניית כישורי התמודדות עם קשיים רגשיים וקשיי הסתגלות. שנית, חשוב להנחות את משפחת המטופל וקרובים נוספים להיות סוכני שינוי ולהפעיל דרכי התמודדות יעילים. ולבסוף – בתהליך המיון יש להקפיד לקבל לטיפול מטופלים שיש להם עניין לבצע שינויים בחייהם. עקרונות אלו יכולים להנחות מדיניות של שירות ציבורים, אך גם גישתו של כל מטפל ומטפל יכולה להתבסס עליהם.
התערבויות ממוקדות: יעילוֹת ומבוססות על אמונה בכוחות ההתמודדות של האדם
הסוגייה של יעילות טיפולית בשירותים ציבוריים של בריאות הנפש מעסיקה גופים חברתיים בכל העולם מזה שנים. ההתערבויות המתוארות בהמלצות של גופים שונים מהעולם רחוקות מאוד מההתערבות של טיפול פרטני מעמיק, שבה כאמור מתמקדת כיום הכשרתם של פסיכולוגים מטפלים.
לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי הציג המלצות מבוססות סקרים למתן שירותי בריאות נפש במסגרת תקציבית קיימת (cost-effective) (WHO, 2021), שכללו בעיקר: חינוך הציבור להתייחסות מועילה לקשיים רגשיים, התערבויות פסיכו-סוציאליות למטופל, משפחתו וקהילתו, טיפול תרופתי, טיפולים אישיים באמצעות CBT, אקטיבציה התנהגותית והקניית כישורים חברתיים.
דוגמה נוספת, אחת מיני רבות, של המלצות יעילות בשירות ציבורי של בריאות הנפש היא דו"ח הרשות לקידום שירותי בריאות נפש ציבוריים באנגליה (Public Health England, 2017). בין ההמלצות אנו מוצאים: עידוד לעזרה עצמית, שילוב סוכני שינוי בקהילה, הדרכת הורים לסיוע לילדים, שילוב רופאי משפחה, אקטיבציה התנהגותית, הקניית כישורים חבריים וכישורי ויסות רגשות, CBT, הורדת מתחים, הנחיות לעזרה עצמית ועוד.
דוגמאות ספורות אלו מגלות לנו שמנקודת מבט של יעילות העבודה הטיפולית בשירות הציבורי חשוב מאוד לשלב את המשפחה והקהילה בטיפול (נושא שעליו נרחיב מייד). לא פחות מכך, מההמלצות עולה החשיבות של עידוד לעזרה עצמית וכן של טיפולים הממוקדים בקשיים וברכישת יכולת התמודדות איתם.
גישות טיפול הממוקדות בפתרון בעיות (לדוגמה: יגיל ואחרים, 2020; סלונים נבו, 2013) יוצאות מנקודת הנחה שבידי האדם יש משאבים, שניתן לסייע לו להפעילם כדי להתמודד עם קשייו. ואמנם, מחקרים על התפתחות הילד, והמסגרת של תאוריית ההכוונה עצמית (Self-determination theory, SDT), מגלים לנו שהאדם לא רק נולד עם צורך בקשר, באתגור עצמי ובחירות לקבל החלטות – אלא גם עם יכולת לממש את כל אלה ואף עם יכולת ליהנות מהם (Ryan & Deci, 2017). יכולות אלו, ביחד עם סקרנות ונחישות (דואק, 2008), מאפשרות לילדים לגדול כאנשים פעילים מסתגלים ומעורבים בעלי חיים מלאי משמעות. המשפחה והסביבה החברתית אמורות לאפשר לילדים ומבוגרים להביא לידי ביטוי יכולות אלו (גם אם בפועל, לא אחת, הסביבה לא מאפשרת זאת).
אן מסטן, מומחית בין לאומית לחוסן נפשי, מסבירה כי כולנו מערכות אנושיות חיות, אשר מתקיימות באופן רציף עם הסביבות שלנו (Masten, 2019). חוסן נפשי תלוי אפוא בעיקר במערכות הסובבות את האדם: המשפחה, מערכות החינוך, מערכות הבריאות, מערכות הרווחה, מערכות תמיכה ממשלתיות ופרטיות נוספות, וכן מסגרת קהילתית, תרבותית, דתית או רוחנית. לכן, גם בתקופות של שינויים, כשהמערכות בתנועה, במשברים, בחוסר יציבות, וכשמחפשים עזרה, נפתחים חלונות הזדמנות לטיפוח חוסן נפשי.
שילוב המשפחה והקהילה בכל טיפול
החשיבה המערכתית מציעה לראות את האדם בהקשר המשפחה (Suppes, 2023). ההשפעות ההדדיות של חברי המשפחה יכולות להיות פוגעניות כלפי המטופל, אבל ניתן לתעל אותן להיות תומכות ומעודדות עבורו. כפי שצוין, המלצות של גופים שונים בעולם מדגישות את חשיבות השילוב של המשפחה והקהילה בטיפול, שעשוי להגביר את יעילות הטיפול דרך שיפור יעילות תגובות הסביבה לסבל של המטופל (Saroca & Sargent, 2022).
גם בתחום רפואת המשפחה בעולם ניתן לראות שינויים שמשקפים את ההכרה בחשיבות של מעורבות מערכתית קהילתית-חינוכית בטיפול, של שותפות עם גורמי טיפול נוספים, ושל ראיית המטופל כחלק ממשפחה וקהילה – ולא רק ראייה צרה של החולה והמחלה (Olle, 2017).
דוגמה מרתקת לשילוב המשפחה בטיפול פסיכולוגי מצויה בספרו של ג'י היילי המתאר עבודתו בהיפנוזה של מילטון אריקסון (Haley, 1973): היילי מראה כיצד אריקסון מדגיש את מיקומו של הפרט במסגרת מעגל חיי התפתחות המשפחה, וכיצד לצד ההיפנוזה הוא משלב לא אחת חברי משפחה וגורמים נוספים בקהילה, למשימות טיפוליות מיוחדות התומכות בטיפולו.
ההכרה בחשיבות שילוב חברי המשפחה בטיפול הלכה והתרחבה בשנים האחרונות במיוחד בכל הנוגע לעבודה עם ההורים בטיפול בילדים ונוער. בארצנו מקדמת את הנושא החלוצה בתחום אסתר כהן (2017) שגישתה משלבת בין תאוריית ההתקשרות, גישה דינמית התייחסותית, מידע מחקר תפקוד המוח, חשיבה מערכתית וטיפול CBT. החשיבה האינטגרטיבית של הגישה מאפשרת גמישות מחשבתית והתנהגותית של המטפל, ומסייעת לבחון מהלכי טיפול הממוקדים בסיוע לקשיים.
לצד שילוב של הורים בטיפול בילדיהם, יש סיבות לחשוב שבמקרים רבים נוספים כדאי לערב חבר משפחה נוסף בטיפול הפרטני כדי לייעל את הטיפול, גם אם יש קשיים תיאורטיים במעבר מגישה פרטנית לגישה משפחתית (הופמן ואחרים, 2017). כך למשל, יש מקום לשלב הורים בטיפול בצעירים בגילאי עשרים שעדיין חיים עם ההורים ומתקשים להתחיל חיים עצמאיים, וכן לסייע לבן זוגו של המטופל להגיב בתגובות התומכות בטיפול. בפרט, שילוב המשפחה בשלב בניית ברית הטיפולית עשוי להגביר את יעילות הטיפול (Saroca & Sargent, 2022).
היכולת של המטופל להתחייב לברית טיפולית ככלי ממיין
במצב של אי-ספיקה, כדי להגדיל את יעילות הטיפול ואת כמות הטיפולים, עדיף לקבל לטיפול מטופלים המחויבים לברית הטיפולית. ברית טיפולית היא מהלך טיפולי שמטרתו הגדרת המסגרת הטיפולית ליצירת שותפות – ולא שיתוף פעולה בלבד. ביחס לטיפולים ממוקדים, מהלך זה כולל גיבוש של שלוש הסכמות בין המטפל למטופל: הסכמה לגבי הקשיים הרגשיים וההסתגלותיים שלגביהם המטופל ירכוש דרכי התמודדות ושבהם יתמקד הטיפול; הסכמה על דרך הטיפול, הכוללת אימונים בין המפגשים לרכישת דרכי ההתמודדות עם הקשיים; הסכמה לבצע התאמות בטיפול לנוחיות המטופל אם יתגלו קשיים בתהליך הטיפולי. הספרות המקצועית מראה כי הברית הטיפולית תורמת רבות לתוצאות חיוביות של הטיפול (Zilcha Mano et al., 2014).
קבלה של מטופלים ללא מוטיבציה לשינוי "סותמת" את המערכת עם מטופלים שהעבודה איתם היא ללא תכלית, בזמן שאחרים, שכן מוכנים לרכוש דרכי התמודדות, לא מקבלים מענה. לפיכך, ההצעה להשתמש בברית הטיפולית ככלי ממיין. יש לשים לב שהמוטיבציה לטיפול לא כוללת רק רצון עקרוני בטיפול, אלא קשורה לכל רכיבי הברית הטיפולית וליכולת להירתם לטיפול ממוקד בקשיים ולאימון בדרכי התמודדות.
בשלב האינטייק אפשר לעשות מאמץ להגביר את ההירתמות של המטופל לברית הטיפולית, למשל בעזרת כלים מגישת הריאיון המוטיבציוני, שעל פי הספרות תורמת רבות ליעילות הטיפול (Miller & Moyers, 2017). גם ה"שדרוג" של פרוצ'סקה ושותפיו, שמאפשר לנהל עם המטופל משא ומתן, עשוי לסייע למתלבטים להתחייב למסלול הטיפולי (פרוצ'סקה ואחרים, 2006). אפשר לדון עם המטופל על יתרונות וחסרונות המצב כיום, ללא טיפול, ובמקביל על החסרונות והיתרונות של המצב העתידי שבו לא יהיו (או יתמתנו) הקשיים שתיאר.
לפעמים המטופל לא יבחר במסלול הטיפול, אך ימשיך להרהר בכך עם עצמו ועם קרוביו, ובהמשך ישוב ויתחייב לטיפול. מטופלים שכן יבחרו להתחייב לטיפול בדרך זו יוכלו להיעזר בדרכי ההתמודדות שירכשו להמשך דרכם. לא אחת, דרכי ההתמודדות שיילמדו יהיו לתועלת גם לאנשים נוספים בסביבתם של המטופלים.
המלצות מעשיות "למחר בבוקר" לייעול עבודתו של הפסיכולוג בשירות הציבורי
חלק ניכר מההמלצות המעשיות רלוונטי במיוחד לשלב האינטייק. בטיפול במבוגרים המטופל עצמו הוא שעובר את המיון ולכן הפגישות בשלב האינטייק מתקיימות איתו. לעומת זאת, כאשר מדובר בילדים ונוער, ההורים הם אלו שעוברים את המיון והפגישות מתקיימות איתם. אם יש גורמים מפנים אחרים, הגורם המפנה עובר את המיון. כמו כן, בחלק ממרכזי הטיפול בבריאות הנפש, לא המטפל הוא האדם שעורך את האינטייק. במקרים אלה, חשוב שהמטפל יקנה לאדם שמקבל את הפניות וממיין אותן את המידע שמובא כאן.
- על האינטייק להתמקד בקשיים רגשיים וקשיי הסתגלות: מכיוון שהטיפול נועד להקנות דרכי התמודדות עם קשיים, באמצעות האינטייק צריך להיות ברור מה הם בדיוק הקשיים הרגשיים וקשיי ההסתגלות. לכן, כבר בפגישה הראשונה המטפל מסביר למטופל את מהות הטיפול, ושואל: "אני יכול לעזור לך לרכוש דרכי התמודדות יעילה עם הקשיים הרגשיים וקשיי ההסתגלות שלך. ספר לי עליהם ונתחיל ברכישת דרכי התמודדות איתם". כל מידע אחר ייאסף באינטייק ברמה בסיסית בלבד ובקצרה (במשך כעשר דקות), באמצעות שאלות סגורות. ההנחה היא שמידע נוסף, אם יהיה בו צורך יופיע בהמשך. כך יוצא שהתערבויות טיפוליות יכולות להתחיל כבר בפגישה הראשונה.
- על האינטייק לעסוק בזיהוי דרכי התמודדות קיימות: על המטפל לברר איך המטופל (ילד או מבוגר) מתמודד עם הקשיים שהעלה, ואיך הסביבה עוזרת לו להתמודד עם הקשיים הללו. המטפל ימליץ למטופל להוסיף ולהשתמש בדרכי התמודדות הקיימות בנוסף למה שילמד בטיפול. בהמשך, הטיפול יתמקד גם בהגברת יעילות דרכי ההתמודדות הקיימות, וחלק מדרכי ההתמודדות הקיימות יתמנו או ייעלמו בזכות הרכישה של דרכי התמודדות חדשות.
- יש להשתמש באינטייק לצורך מיון ולמתן קדימות לטיפול: כפי שהוסבר, על האינטייק להתמקד בזיהוי פונים שיש להם נכונות להתגייס לרכוש דרכי התמודדות בהנחיית המטפל. אם יש נכונות כזאת, לאחר שלמטופל הוסבר מה נדרש ממנו, הוא מועבר להתחלת טיפול. אם אין נכונות, ייאמר לו בצער שאין למרכז הטיפולי דרך לעזור. מטופלים שלא יתקבלו גם מוזמנים להרהר במה שהוצע להם ולשוב ולפנות בהמשך.
המלצות מעשיות נוספות מתאימות לתחילת הטיפול וגם לשלבים נוספים בהמשך:
- כניסה לנעלי המטופל והתמקדות בהקלה מהירה על סבלו: בניית קשר משמעותי מתחילה מהבנת המטופל דרך עיניו שלו ולא דרך עיני המטפל. לכן המטפל מבקש שיספר על הקשיים ואיך הם משפיעים על תפקודו האישי, בעבודה בחיי המשפחה, ובחיי החברה שלו. ההנחה היא שהתנהגותו של המטופל היא דרכו היעילה חלקית להתמודד עם קשייו. לכן, בשלב הראשון מקלים על חיי המטופל מבלי לכוון לשינוי ההתנהגות, ומתחילים ברכישת דרכי התמודדות חדשות, מבלי לעסוק בשינוי דרכי התמודדות קיימות.
- יצירת קשר ואמון: המיקוד בקשיים וההצעה לרכוש דרכי התמודדות, שמשלבים בין חמלה ואתגור (ולא מסתפקים בחמלה בלבד), תורמים כבר במפגש הראשון ליצירת קשר עם מי שיש לו מוטיבציה לשינוי, ולביסוס יחסי אמון.
- קרובים כסוכני שינוי: מההתחלה המטפל מפעיל כמה שיותר "סוכני שינוי" כדי שיוכלו לתמוך בהפעלת דרכי ההתמודדות שיירכשו בטיפול. לכן, כבר למפגש הראשון המטפל מזמין לפחות קרוב אחד נוסף של המטופל. בטיפול בילדים ונוער, המפגשים הראשונים הם עם ההורים. הם לומדים להזדהות עם קשיי ילדיהם ולהקל עליהם, וגם בונים מוטיבציה בילד ובנער לרכוש בטיפול דרכי התמודדות עם קשייו.
- שותפויות עם גורמים נוספים: המטפל חותר ליצור שותפויות גם עם סוכני שינוי נוספים בקהילה, וכן עם בעלי מקצוע נוספים שמטפלים במטופל, כגון רופא משפחה, פיזיותרפיסט, מרפא ברפואה משלימה ועוד. כאשר מדובר במטופל ילד, המטפל יחתור לשותפות עם המחנכים, מרכזי חוגים בהם משתתף הילד ובעלי מקצוע כגון מרפא בעיסוק, רופא ילדים ועוד.
- שותפות ולא רק שיתוף פעולה בטיפול: המטפל מרבה להסביר למטופל ולסוכני השינוי האחרים המעוברים בטיפול כל מהלך טיפולי, ומספק מידע פסיכו-חינוכי – גם לילדים ונוער. כאשר המטופל הוא בעל ידע על מה שעובר עליו, הוא מועצם והופך חלק מהשותפות שנוצרת, ולא רק משתף פועלה, וכך גם סוכני השינוי.
- הטיפול מתרחש בין המפגשים: הטיפול נועד להקנות למטופל ולקרוביו דרכי התמודדות עם קשיים, שעליהם הוא מצופה להתאמן. לכן, רוב המפגשים נועדו לסייע בקשיים שהתעוררו תוך כדי האימונים, ולחזק את ההצלחות.
- שימוש בקווים מנחים: אין צורך להמציא את הגלגל עבור כל מטופל. לטיפול בקשיים רבים יש קווים מנחים מעולמות הטיפולים האסטרטגיים הממוקדים בשינוי. כדאי להכיר אותם ולהשתמש בהם. כך לגבי ניהול כעסים, פחדים למיניהם, ערך עצמי, הרטבה, הצטאות ועוד.
- התמודדות עם קשיים בתהליך הטיפול: גם כאשר יש טיפול ויש מוטיבציה, עדיין יכולים להתעורר קשיים בתהליך הטיפול. חשוב שלא למסגרת את הקשיים כהתנגדות, אלא לזהות אותם – יחד עם המטופל וסוכני השינוי מסביבתו – ולהתאים טוב יותר את תהליך הטיפול למטופל וסביבתו.
- סיום טיפול: זיהוי התקדמות בשימוש בדרכי התמודדות של המטופל והסביבה מאפשר לסיים את הטיפול עוד לפני שיש הטבה מלאה. המטפל משחרר את המטופל עם המלצה להמשיך להתאמן לפחות שנה בדרכי ההתמודדות שרכש, כדי שיהפכו להרגלים.
סיכום
מערכות בריאות הנפש יהיו תמיד באי-ספיקה, ולכן יש צורך בייעול של עבודת המטפל. הנושא של יעילות טיפולית בשירותים ציבוריים של בריאות הנפש מעסיק גופים חברתיים בעולם מזה שנים רבות. במאמר הובאה הצעה לקווים מנחים למדיניות של שירות ציבוריים – כמו גם למטפלים עצמם – לשיפור יעילות הטיפול.
הקווים המנחים שהוצגו נגעו למיקוד הטיפולים בהקניית כישורי התמודדות עם קשיים, שילוב המשפחה והקהילה בטיפול, ושימוש במחויבות לברית הטיפולית ככלי ממיין בשלב האינטייק.
היישום של הקווים המנחים לעבודה יעילה בשירות הציבורי דורש ממטפלים כישורים מקצועיים, שעד כמה שידיעתי משגת, לא בהכרח נכללים בתוכניות הלימודים של פסיכולוגים.
שינוי בתפיסת עבודת הפסיכולוג והכשרת הפסיכולוגים תאפשר למערכת לעשות את המרב האפשרי עבור מרב הפונים לטיפול, בהתאם לעקרונות הטיפול באי-ספיקת לב ובטיפול במצב של אירוע רב-נפגעים.
מקורות
איילון, א' (2023). כדורים באלונקות, מקרר הגופות מלא: ברזילי, סרט מלחמה. אתר Ynet, 22.12.2023. www.ynet.co.il/health/article/skn2mwv86
דואק, ס"ק (2008). כוחה של נחישות. כתר.
הופמן, ש' גוטליב, פ' ובר אל, ר' (2017). פגישה חד פעמית עם בני משפחה של מטופלים מבוגרים. פסיכולוגיה עברית. www.hebpsy.net/articles.asp?id=3511
ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) (2008). ההיבטים האתיים באירוע רב נפגעים. אתר ההסתדרות הרפואית: נייר עמדה. הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרופאים בישראל.
יגיל, י', שקלר ס"א וגלי, י' (2020). תרפיה ממוקדת-פתרון (Solution Focused Therapy – SFT): מבוא. פסיכולוגיה עברית. www.hebpsy.net/articles.asp?id=4082
כהן א' (עורכת) (2017). טיפול בהורות: גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. אח.
נהיר מ' וכהן ק' (2022). אי-ספיקת לב. אתר כללית, 14.6.2022.
סלונים-נבו ו' (2013). טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית, ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית. רמות.
פרוצ'סקה, ג"א, נוררקרוס ג', ודיקלמנטה. ק"ס (2006). להשתנות לתמיד, תוכנית מהפכנית בשישה שלבים להיפטרות מהרגלים רעים. כרמל.
Haley, J. (1973) Psychiatric Techniques of Milton H. Erickson. Norton.
Masten A.S. (2019). Resilience from a developmental systems perspective. World Psychiatry, 18(1):101-102.
Miller, W.R. & Moyers, T.B. (2017). Motivational Interviewing and the clinical science of Carl Rogers. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 85(8): 757-766.
Olle T.C. (2017). Competency Based Postgraduate Medical Education: Past, Present and Future. GMS J Med Educ. Nov 15;34(5): Doc69 https://pmc.ncbi.nlm.ni...s/PMC5704607/
Public Health England. (2017). Commissioning Cost-Effective Services for Promotion of Mental Health and Wellbeing and Prevention of Mental Ill-Health. Personal Social Services Research Unit, London School of Economics and Political Science.
Ryan, R.M., & Deci, E.L. (2017). Self Determination Theory: Basic Psychological Needs in Motivation, Development, and Wellness. Guilford Press.
Saroca, K. & Sargent, J. (2022). Understanding Families as Essential in Psychiatric Practice. Focus, 20(2): 204-209.
Suppes, B.C. (2023). Family systems theory simplified: Applying and understanding systemic therapy models. Routledge.
Snyder, C. R. (2002). Hope theory: Rainbows in the mind. Psychological Inquiry, 13, 249-275.
Zilcha Mano, S., Dinger, U., McCarthy, K. S., & Barber, J. P. (2014). Does alliance predict symptoms throughout treatment, or is it the other way around? Journal of Consulting and Clinical Psychology, 82(6), 931–935.
World Health Organization (WHO) (2021). WHO menu of cost-effective interventions for mental health.
