לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
על שירתה של חמלה להרחיב מיכלהעל שירתה של חמלה להרחיב מיכלה

על שירתה של חמלה להרחיב מיכלה - על טרנס, טרנס פרסונלי והסופר נובה שביניהם

כתבות | 17/12/2023 | 3,439

מפגש עם התפיסות הרוחניות השונות ועם החשיבה הענווה והמאוזנת, אשר מסייעים בעיכול אירועי המשבר והטראומה הקשים מנשוא המשך

 

על שירתה של חמלה להרחיב מיכלה

על טרנס, טרנס פרסונלי והסופר נובה שביניהם

שגית בן גיגי

 

נכתב בעקבות ״שבת השחורה״

 

התבוננות פנימית:

אני שמה לב לגופי הנחלש מאז אירועי אוקטובר ולתחושת המותשות האופפת את נפשי. קושי לעכל את המתרחש, כאב חודר ועצב עמוק פוקדים כל יום את חדרי ליבי. ידיי אוחזות בראשי, ראשי אוחז במחשבותיי, מחשבותיי אוחזות בכאוס, ואת אשר אכתוב, אכתוב מתוכו, בשאיפה לאיזון של כל מה שהתערער בעיני רוחי.

״הכל כל כך צועק פה לא גמור.

מה שלומך?!

שואלים אותי ברחוב

אנשים למיניהם -

שלומי כשלום עמי,

אני משיבה להם.״

(מתוך שירו של חיים גורי, 2020).

אוקסימורון וקיצוניות בטראומה:

בכרזת הפרסום לפסטיבל המוזיקה ׳סופר נובה׳ לחובבי המוזיקה האלקטרונית, שהתקיים בעוטף עזה בשבת השחורה, 6-7.10.23, נכתב כך: ״חלק בלתי נפרד מחזון השבט המתמשך שלנו, הינו יצירת אירועים בלתי נשכחים, ושוברי שגרה, מלאי בשורה…״. פסטיבל הטראנס הפך מ- ׳מלא בשורה׳ במסיבה למען השלום לסיוט מיטלטל מעבר לכל דמיון. הטבח האיום יצר מעין חור שחור שבלע לתוכו את כל הטוב והיופי ששכנו במסיבה, והפך את האירוע לפסטיבל דמים. האור העצום הפך במחי יד לחושך המוחלט, לטרגדיה.

קיים פרדוקס עצום בין פסטיבל מוזיקה, שהתקיים ביום חג שמחת תורה ונועד לשמח ולקרב בין לבבות האנשים, לבין טבח איום שמטרתו לחרב, ולקטול נשמות. הניגוד נחווה כמו סכין חדה וכהה אשר חודרת עמוק לנפשנו ופוצעת אותה לבלי היכר, כאשר מחד היא מבקשת לעורר את כלל החושים ומאידך עלולה לייצר קהות רגשית (השטחה רגשית), הדחקה של האירועים הטראומטיים מהתודעה והכחשה שהתרחש אירוע קשה מנשוא, שדורש החלמה [חד (oxy) קהה (moros)]


- פרסומת -

בעת הזו, הבטן מתערבלת, התודעה קורסת ומתקשה להכיל את האירועים הטראומטיים. המחשבות מזינות את השדים של התודעה והם רעבים, טורפים, משסעים, מרעילים ומציפים את הנפש. ״ההגנות המאניות מצמצמות את תחושת המרחב הפנימי, מעוותות את הפרספקטיבה ומותירות אותנו עם כמיהה לעולם נטול רציה, נטול ניואנסים, נטול אובייקטים ונטול אובדן״ (קליין, 2003). מדובר בכמיהה לעולם מאוזן הפוך מאותה קיצוניות ברברית שהשחירה את אותה שבת וגרפה הישגים ניכרים בכל הקשור ללוחמה הפסיכולוגית, זו שהחלישה את הנפש.

המשורר חיים גורי בשירו ״ארמונות החול״ (1995)

אתה זוכר,

זה כמו הגל ההוא ששטף לנו את אחר הצהרים

את ארמון החול,

את המנהרות ומגדלי המצודה,

את הסבלנות והצדפים והנטיפים,

תוספת נוי.

ולא ידע.

הברבריות תשוב.

לא רגישה לדקויות, איננה מפגרת.

חושבת בגדול.

טראנס לעומת דיסוציאציה בטראומה:

חשיבה בגדול – תוארה על ידי קליין וביון כאחת הסכנות העיקריות הטמונות בחשיבה כל יכולה וגרנדיוזית, שאינה מכירה בגבולות הידיעה. אירועי השביעי באוקטובר הותירו, בין היתר, כמיהה לעולם בו החשיבה מאוזנת, ענווה ומוסרית. כמיהה ליקום שבו קיומה של חשיבה כזו הוא מהותי.

אחד המונחים, שאפיין את הכרוז של פסטיבל סופר נובה, הינו: ׳יוניברסו פרללו׳, "UniversoParalello"- ׳יקום מקביל׳ בפורטוגזית. כולנו ייחלנו להתרחשויות שונות מהזוועות שהתרחשו בשביעי לאוקטובר. לרגע נדמה לנו שמדובר באפוקליפסה בדיונית, סרט אימה, כזה שיכול להתרחש רק מעבר למסך, במקום אחר, בעולם אחר, ביקום מקביל.

אירועי השביעי באוקטובר התרחשו בשנות האלפיים, במימדים שלא הכרנו מאז קום המדינה, כאשר אין מדובר באסון טבע בלתי נמנע או בתאונה מצערת, אלא בחבלה של אדם כלפי אדם אחר. לעיתים נדמה כי אין דרך לחוות את גודל הזוועות, אלא בניתוק, ואולי אף באמצעות דיסוציאציה - סוג של הזדחלות הנפש מן הגוף על מנת לברוח ממצבים קשים מנשוא. דיסוציאציה היא אחת התגובות לטראומה. זהו ניסיון לשימור העצמי ולהתמודדות מול חווית ההתעללות והשרשת הפחד.

חשוב להבהיר ולהבדיל - מסיבת הנובה, לפני שהתרחשו הזוועות, אופיינה אף היא בסוג אחר של ניתוק, כזה שמחבר את הנשמה לתת מודע, טראנס באמצעות מוזיקת טראנס.

טראנס הוא מצב תודעתי בין שינה לערות ודומה למצב היפנוטי. טראנס מאופיין בניתוק פסיכולוגי חלקי או מלא מהסביבה הפיזית.

מוזיקת טראנס היא ז'אנר מוזיקלי אלקטרוני בעל שכבות צליל מרובות, אשר חוזרות על עצמן במעין לופ ויוצרות מקצב בעל השפעה היפנוטית. צליל פסיכדלי מאפיין את הטראנס (מתוך: המכלול).

טראנס, הרפיה, מוזיקה וריקוד מסייעים להתחבר אל ה״תת מודע״ ולעקוף ביקורת ושיפוטיות. הריקוד, ניחן בתנועה אותנטית אשר מסייעת להרפיית הנפש, ניתן להתחבר אל הריקוד ולהיחשף אל העצמי האמיתי. תרפיה במוזיקה ובתנועה יכולה לסייע להסיר מעצמנו עכבות, להחליש מעצורים, אמונות ודפוסים אשר מונעים מאיתנו לנוע עם החיים בהרמוניה ובביטחון. בקצהו האחד טראנס לשם חיבור, ובקצהו ההפוך דיסוציאציה לשם ניתוק.

סופרנובה, קריסה, והישרדות בטראומה:

פסטיבל המוזיקה נקרא "Supernova" - הסופר נובה הוא שלב הסיום במחזור החיים של כוכב כבד. מדובר בהתפוצצות כוכב גדול הגורמת לפליטת אור ואנרגיה עצומה במונחים גלקטיים. נתעכב מעט ונסביר כי מדובר בתופעה שבה כוכב מאסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ, אינו מספיק כדי לאזן את כח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים. כאשר אוזל הדלק הגרעיני בכוכב, אין כח שיתנגד למשיכת הכבידה העצמית שלו והכוכב קורס לתוך עצמו. מרכז הכוכב הופך להיות חור שחור (מתוך: ויקיפדיה).

מהתיאור הנ״ל ניתן לייצר סימבוליזציה עוצמתית. סימבול לאדם או חברה אשר מייצרים אנרגיה פנימית, עד שהיא כלה, ממש כפי שכלים היסודות בתוך גרעין הכוכב.

המיקרו:

ברמת המיקרו, מדלגת לה המחשבה הקשה מנשוא על אותם אזרחים חפים מכל פשע שעברו את הטראומה הקשה מכל, בהיתקלותם מול טרור (הן בקיבוצים, בערים, בבסיסים ובפסטיבל), על התמודדותם מול מצב חירום ועל האנרגיות שנלקחו מהם ברגע האכזר. לאדם תגובות שונות על מנת להתמודד מול מצבי חירום ולחץ, בהם: ׳לחימה׳ (להתמודד מול האיום באגרסיביות), ׳טיסה׳ (לברוח מהסכנה), ׳קיפאון׳ (עצירה במקום) ו-׳כניעה׳ (אף ניסיון לרצות או להתחבב כדי למנוע עימות, מהמילה fawning).


- פרסומת -

Fight, flight, freeze, fawn הן תגובות טבעיות לסכנה ואף יכולות להציל חיים בדרכן. למשל: משתתף מהמסיבה שקפא בתוך שק השינה שלו וניצל. משתתף אחר שברח, התחבא בעצים וניצל. ניצול שתקף בחזרה בנשק וניצל. חטופה בביתה שניסתה להתחבב על החוטפים תוך כדי משא ומתן, כשהיא מציעה להם אוכל ואף טיפלה באחד מהם שהיה פצוע, וניצלה. רבים מאותם אזרחים התנהלו בגבורה רבה וחלקם אף שרדו ונאחזו בחיים, גם במצבים בלתי אפשריים.

ויקטור פראנקל (2001), התייחס לשאלת ההישרדות של ניצולי השואה:

״אדם מסוגל לשאת רעה, השפלה, פחד וזעם על עוולות, בזכות דמויותיהם של בני אדם אהובים, שהוא שומר בליבו, בזכות הדת, בזכות חוש הומור, ואף בזכות מבטי חטף על חמדת הטבע רבת המרפא – על עץ או על שקיעה חמה... רגעי נוחם אלו מחזקים את רצון החיים רק אם הם מסייעים לאדם להשיג פשר לסבל.״

לפי גישה זו, צריך שתהיה תכלית לסבל ולמוות, לכן: ״מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך״ (פראנקל, 2001). למשל, אחת מניצולות הפסטיבל, אם חד הורית, משתפת כי באותם רגעי אימה, היא ראתה אל מול עיניה את ילדיה, אליהם נפשה משוועת לחזור. ה- ״למה״ הינו משאב אשר סייע לה לעשות את הכי טוב שלה למען הישרדותה, ואכן, היא הצליחה ׳לשאת את האיך׳ כאשר התחבאה במשך שעות רבות מבלי לנוע או להשמיע קול, ובכך שרדה את התופת ושבה אל ביתה. זאת כמובן לצד רבים אחרים שהייתה להם תכלית שסייעה להם לבצע פעולות רבות ואף להציל אחרים תוך סיכון עצמי, גם אם הם עצמם לא ניצלו לבסוף.

אל מול הייאוש שחדר מחלוננו בהפתעה כפולש הדורש להתבצר בבית לא שלו, עומדת התקווה בפתח הדלת ומסרבת לוותר על מבצרה. בראיון מצולם עם מפיקי פסטיבל הסופר נובה, הם שיתפו לצד הכאב העמוק על המחשבה המעצימה להמשיך ולהפיק, לשמח אנשים ולחזור לרקוד: ״הרגע הזה שנדליק את הרמקולים והרחבה תתמלא באנשים, זה הרגע שכולנו מחכים לו, להמשיך את הטראק שנעצר באמצע״. התגובה הפונקציונאלית שלהם היא עוד קרב ניצחון במערכה נגד הלוחמה הפסיכולוגית.

המאקרו:

ברמת המאקרו, עולה שאלה חברתית עוצמתית. כיצד חברה בה התרחשו זוועות אלו, תוכל להתגבש, להתאחד וליצור אנרגיה חזקה מספיק, על מנת להתעלות מעבר לטראומה הקולקטיבית. ברקע עולים רעשים ורחשים על קיטוב ופילוג חברתי במדינת ישראל שהתרחשו בתקופה זו, רחשים על חברה מפוצלת למחנות ולמגזרים, הן בתוך האוכלוסייה שלמטה והן בתוך ההנהגה שלמעלה.

האם החוסר בכור היתוך חברתי/מדיני/ממשלתי שם שגרמו לשסע, לחוסר התמזגות ולפגיעה בכוחו של ה-״ביחד״, ובכך תרמו לקריסה ולחוסר בהגנה? ממש כפי ש ״עלה בודד לא יכול לספק צל״.

האם טרם האסון הראייה החברתית הפכה מקולקטיבית ואקלקטית לדיכוטומית ומצמצמת? נשים מול גברים, דתיים מול חילונים, דת כזו מול דת אחרת, מזרח מול מערב, ימין מול שמאל וכו׳. ׳אנחנו והם׳ - ללא יכולת למיזוג או להתכה של גישות וזוויות ראייה שונות. נראה כי תופעת הקיטוב מובילה לחלק מסוים בתופעת ה ׳סופר נובה׳ - לאותו חור שחור. קצת בדומה ל״ניצחון זמני לכוח הכבידה התכווצות וקריסת הכוכב לתוך עצמו משום שאין יותר אנרגיה גרעינית שתפעל בכיוון ההפוך״.

מתוך שירו ׳כולה שלי׳ זאב ז׳בוטינסקי (מתוך: המסדר, 2005) - אשר לא אחת העיד על עמו ישראל שכה אהב כ-״עם קשה עורף״:

״זֶה הָרִיב – לֹא נִגמַר הוּא עֲדַיִן

בֵּין אָדֹם לְלָבָן-וְתָכֹל:

עוֹד שַׁלֵּם נְשַׁלֵּם לְךָ, קַיִן –

אֶת נִשמוֹת צְעִירֶיךָ נִטּוֹל!״

החלמה דרך איזון, היתוך ומיזוג:

לאחר אירועי אוקטובר, המציאות התעלתה על רחשים אלו של שסע ופיצול והוכיחה כי החברה הישראלית חזקה, היא בעלת מסוגלות ויכולת להתגבש ולהתאחד, בעיקר סביב מצבי לחץ ומשבר לאומיים. כל אחד ואחת מאיתנו מבקשים לייצר מחדש את האיזון הפנימי והחברתי שהופר. על מנת ליצור איזון מתוך חוסר איזון וקיצון, יש צורך ביסודות גבוהים יותר של התכוונות והתעלות נפשית מוסרית על עבר חשיבה מאוזנת וענווה.

תהליך זה מקביל לתופעת הסופר נובה: במהלכה היתוך גרעיני בכוכב מתרחש כאשר גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר, פולטים אנרגיה ומייצרים פחמן, ניאון, חמצן וברזל, עד שהברזל אינו פולט אנרגיה. סופו של הכוכב הבודד בהתפוצצות אומנם, אבל היא כזו שגורמת לברזל בתוכו לעבור היתוך כל כך חזק ליסודות גבוהים יותר – כמו זהב ופלטינה. כך שמותו של כוכב אחד מוביל ללידתו של משהו אחר.


- פרסומת -

הדיכוטומיה, הפיצולים, העמדה הסכיזו-פרנואידית, כל אלו משרתים חשיבה גרנדיוזית וקיצונית. בפסיכולוגיה ניתן להבין מתוך הכתבים כיצד העמדה הדפרסיבית, הממזגת, הבוגרת והענווה היא חלק בשלבי ההתפתחות והבשלות.

גם במקרא נכתב על משה, האיש שידע לתקשר עם אלוהיו: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"(במדבר, י"ב, ג). הענווה והאיזון מקרבים אותנו לחיבור, למפגש, ל- ׳מיזוג אופקים׳ ולניצוץ האלוהי. הם אלו המאפשרים לנו עולם אקלקטי, מגוון ושלם עם עצמו.

מתוך שירו של עידן רייכל ״מחכה״ (2008):

״וזה יבוא, אתה תראה

הידיים הקפוצות יתארכו

והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל

זה יבוא, כמו שהטבע רגיל

להיות שלם עם עצמו.״

היתוך/מיזוג וחיבור פנימי (בין חלקי האני המפוצלים) וחיצוני (בסביבה, בין חלקי החברה השונים) מזמנים מפגש ושיח בין הקשרים השונים, בהם: המגדריים, הדתיים, הפוליטיים, התרבותיים ההיסטוריים והבין דוריים, ממש ״מפגש אופקים".

גאדמר (Gadamer, 2004) בהתייחסו לדיאלוג, טוען כי שיחה אמיתית היא אף פעם לא השיחה שרצינו לנהל. לשיחה בין שני אנשים/צדדים או יותר פיתולים ומסקנות משלה. אף אחד לא צופה מראש כיצד היא תתנהל. כדי להיות בשיח אמיתי, על הצד האחד להטות אוזן קשבת עם התכוונות קוהרנטית להבנת האמיתות שמציג הצד השני בדיאלוג. שני אנשים יכולים להפוך את עצמם למובנים באמצעות שפה על ידי דיבור משותף, ובכך לפתור את בעיית ההבנה וההסכמה. שיחה אמיתית היא תהליך של הגעה להבנה בה כל אחד נפתח בפני השני, מקבל את נקודת המבט שלו כתקפה ומעביר את עצמו לשיח הרמנויטי, אשר מוצא שפה משותפת וחותר להבנה ולהסכמה. ״מיזוג אופקים" הנו חוויה הרמנויטית דיאלוגית באופייה (Gadamer, Weinsheimer Marshall, 1960). מדובר בפרשנות והבנת חלק מתוך השלם. מה שמתרחש בצד אחד מתרחש גם בצד השני. מעין תמונת ראי. ומן הראי משתקף המביט בו באופן רגשי ונפשי אשר מאפשר לאחד לחוות את האחר בנפשו ובחושיו, ולהיפך. כך שכל מאורע המתרחש בצד אחד מהדהד גם בצד השני. גם בטיפול רגשי - הדהוד הוא פעולה בינאישית של ביטוי מילולי או בלתי מילולי, אשר מגיע מן המטפל, שב אל תוך המטופל ופועל בתוכו. יחד, יוצרים השניים אפשרות לתהליך טיפולי משמעותי (זלוטניק, בן גיגי, 2023).

הפסיכיאטר גרוף (2017) טען כי השלב העליון הוא אחדות, כאשר מטרת העל היא ריפוי האדם מתחלואיו המוסריים והערכיים שנבעו מהכבילה לאגו, באמצעות העמקה בחיים רוחניים. להתעלות מעל האגו, לחוות את הצד השני באופן מהותי, לראות דברים עין בעין, להתאחד ולא להתקטב, כל אלו מאפשרים התכה ומיזוג אופקים. בדומה ל- "אור גלקטי מועצם, ולברזל שהופך לזהב, לפלטינה".

האיחוד בחברה הישראלית ובהנהגה האזרחית רגע לאחר הטראומה האישית והלאומית המתמשכת, קשור בד בבד להתעלות על האגו אשר מאפשר דיאלוג בין מגזרים שונים בחברה ובהנהגתה. מתוך כולה שלי / זאב ז'בוטינסקי:

כִּי אֲנַחנוּ שָׂדֶיךָ נָטַענוּ –

בַּגָּלוּת, מֵעַכּוֹ, עַל גַּרדֹּם.

אֱלֹהִים, לַשִּׁלטוֹן בְּחַרתָּנוּ

עַל לָבָן-וְתָכֹל – וְאָדֹם.

הרחבת מיכל החמלה והרוחניות אל מול הטראומה

בזמנים טרופים אלו החמלה תשושה, המיכל גדוש והנפש זקוקה למיכל רחב יותר, מעבר לה, מעבר לרציונלי, מעבר לאישי... רבים מאלו המטפלים בנפש, מכירים בכוחה של האקלקטיות והרחבת הידע הטיפולי באמצעות תיאוריות ושיטות מגוונות. חלקם עדיין תרים אחר דרכים מסייעות בהרחבת מיכלם, רוחניות היא אחת מהן. משמעות המושג טרנס-פרסונלי היא "מעבר לאישי". פרידמן (2014) מתאר את הגישה הטרנס-פרסונלית כרוחנית ואקלקטית באופייה והיא משלבת פסיכולוגיה עם רוחניות. לפיו, אנשים אינם רק נפרדים זה מזה אלא קשורים זה לזה בקשר הדדי עמוק (כולל עם בני אדם אחרים, עולמם של כל החי, מה שאינו חי, ובסופו של דבר הקוסמוס). הרוחניות היא אנרגיה, כוח טראנסצנדנטי המצוי מעבר ל"אגו" האינדיבידואלי. חוויות טראנסצנדנטליות הן תופעות הכוללות קשב מיסטי ורגשי עמוק. הן מגמישות את גבולות ההתנסות הנפשית, מצמיחות הוליזם ובכך מעודדות לפיתוח איכויות וסגולות רגשיות שונות, בהן: אהבה, יצירתיות, אלטרואיזם, תחושת ביטחון ועוד (גם באמצעות הארה, אינטואיציה, חלום, חיזיון, התנבאות וכו'). הפסיכולוגיה הטרנס-פרסונלית מחברת את האדם למשמעות, ליחסים בין אישיים, ליקום המשתקף בעינינו ולקוסמוס בכללותו (קיט, כ 2011). מדובר בגישה אשר שואבת השראה מעקרונות המזרח בין היתר מן הבודהיזם, ההינדואיזם והטאואיזם.


- פרסומת -

 

מתוך ׳הטאו של פו׳ (הוף, 1994)–

״שפן פיקח״ – אמר פו תוך כדי הרהור.

״כן״ – אמר חזרזיר – ״יש לו שכל״

״אני חושב״ - אמר פו – ״שבגלל זה הוא אף פעם לא מבין שום דבר.״

הרגליו של שפן הם צבירת ידע במטרה להחכים, ואלה של ינשוף הם במטרה להפגין את חוכמתו, אייה צובר ידע כדי שיוכל להתלונן על משהו.

׳כשתנקה ממך את השחצנות, את התסבוכת ועוד אי אלו דברים שעומדים בדרכך, במוקדם או במאוחר תגלה את הפשטות, את הילדותיות ועוד כמה סודות מסתוריים הידועים לאותם ׳לוחות חלקים׳ ואז החיים יהיו תענוג אמיתי׳. (טבע פנימי – מעבר ליכולת התפיסה של האינטלקט).

ביון, בהתייחסו למיתוס של אדיפוס, קבע כי כל מי שחושב שהוא יודע כל, הוא יהיר, טיפש, או משוגע (קליין, 2003). כאמור, החשיבה הגרנדיוזית, הכל יודעת, זו שאין בה חיבורים, דיאלוג או מיזוג אקלקטי, היא דיכוטומית, מפצלת ועלולה להוביל לחורבות. חשיבה צנועה, ממוזגת, מאוזנת, אקלקטית, כזו שמכירה בכל מה שנשגב מהשכל המחושב, יכולה לקרב אותנו להחלמה, להתחזקות ואף למשמעות.

חיבור לקליניקה ולטיפול:

מבט ראי והיכולת לחוש את האחר באופן רגשי ועמוק, כאשר תהליכים מקבילים מתרחשים, מזכירים לי מטופלת אשר הייתה ביחסים עכורים עם אמה במשך תקופה ממושכת עד לנתק מתמשך ביניהן. באחד הימים המטופלת החליטה מתוך תחושה פנימית חזקה, לשוב וליצור קשר מחודש עם האם, להשלים עמה ולפגוש בה כשהיא יותר מרוככת ושלמה. הקירבה המחודשת והמפויסת התרחשה ימים אחדים בטרם פטירתה של האם במפתיע. המטופלת שיתפה אותי עד כמה היא הייתה עלולה להיות שבורה ומתוסכלת אילולא יצרה קשר מחודש עם האם טרם מותה. אירוע זה ועוד רבים אחרים מגלים לנו עד כמה הדיאלוג וההתקרבות מסוגלים לייצר השלמה ואיזון, ועד כמה הידע הוא נשגב מבינתם של בני האדם (ידע אוגר בתוכו תחושות, חושים, אינטואיציה, תת מודע, קוסמוס ועוד). גם בחדר הטיפולים כאשר המפגש הטיפולי מייצג מיקרו קוסמוס לעולם בחוץ, הוא אוגד ואוגר בתוכו את כלל המאפיינים של הקוסמוס.

אם כך, לא ניתן ללמוד פסיכולוגיה בגישה טרנספרסונלית רק מ"הראש" בדרך רציונאלית או אינטלקטואלית. הרעיון הוא לחוות, לחוש ולהרגיש את המהות וההוויה, שכן מדובר פה בתהליכים נפשיים ומהותיים שהם מעבר לשפה וללוגיקה. לאישיותו ולתודעתו של המטפל, השפעה רבה בטיפול, ולכן חשוב שתהיה אינטגרציה וקוהרנטיות של כל החלקים השונים שבו, עם חיבור הוליסטי מעבר לאישי, ל-"טרנספרסונל" שלו עצמו.

תכונות אנושיות הן מולדות בבני האדם וכוללות ענווה וצניעות, שלווה, אהבה, חמלה, ועוד. ככל שהאדם מתבגר, הוא מכיר בסביבתו, לומד אותה ועוטה על עצמו שכבות כללים, חוקים חברתיים ודפוסי התנהגות, שלעיתים מקשים עליו להתחבר לכוחות הטמונים בו מלידה. התבוננות, הקשבה ועבודה עצמית מקרבות את האדם לסגולותיו הראשוניות כך שמתחזקת בו תחושת האיזון והשלמות, בדומה ל-״קרן אור קוסמית אשר מתפשטת ליקום״.

בדומה לגישה זו אשר מתחברת לעקרונות המזרח, גם פסטיבל הסופר נובה כלל אלמנטים מן המזרח ובין היתר את דמותו של בודהה (חשוב להבהיר - לא לשום צורך דתי). הרעיון מאחוריו כלל מספר כללים מוסריים המהווים את קוד ההתנהגות הבסיסי בבודהיזם, בהם: הימנעות מלקיחת חיים של כל יצור חי (פנאטיפטה). הימנעות מלקיחת דבר שלא ניתן ביודעין, לרבות דברים שנמצאו. הימנעות ממיניות לא נאותה. הימנעות מאמירת שקר.

כללים מצפוניים ומוסריים אלו מעצימים ומגדילים את הפערים והקונפליקט העצום בין כוונת הפסטיבל ומה שהוא ביקש לייצג, לבין ההתרחשות בפועל והמציאות המרה. מתוך כרזת הפרסום: ״אהבת איש את רעהו, שמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע הנדירים שבתוכם מתקיים הפסטיבל, הפצת אהבה למוזיקה האלקטרונית, חיבור אותנטי לאידיאולוגיה חברתית – אומנותית״.

הנפש מתקשה לעכל ולעבד את הניגודים הללו בתוכה. לפי הגישה הטרנספרסונלית, יש משמעות ותכלית לכאב, לקשיים ולאתגרים אותם אנו חווים במהלך חיינו. כיצד אם כך ניתן להרחיב את מיכל ההכלה ולסייע למטופלים לעבד את הטראומה ולאחוז בחיים בנסיבות אלו? אחת הדרכים היא כאשר המטפל יקשיב מעבר ל"סיפור" ויתרכז בשאלה: מהי הלמידה או השיעור שטמון בנרטיב של המטופל? אילו איכויות התפתחו בו כתוצאה מהחוויות שחווה?


- פרסומת -

לדוגמה, מטופלת מהעוטף שפונתה מביתה עם משפחתה וחלק ממכריה ומקורביה נרצחו בטבח, שיתפה אותי, כי מאז האירועים היא פועלת ברשתות החברתיות למען ההסברה של מדינת ישראל, היא דוברת שפה זרה וזה מאפשר לה להעביר מסרים ברורים ונוגעים לעולם אודות המתרחש בישראל. לפתע היא מגלה בעצמה יכולות ותכונות מדהימות אשר כוללות מנהיגות, יוזמה, יכולת לייצר קהל מקשיב ותומך בעולם, אכפתיות וקרבה לעם שלה יותר מבעבר. לצד הטראומה הקשה והמכאיבה, לצד האבל הגדול, מתפתחים תהליכים משמעותיים. היאחזות בחיים היא נשגבת לעיתים מבינתנו, ישנם מקרים בלתי אפשריים ועדיין האדם ימצא נחמה או תקווה בניצוץ של משמעות אותה יצר, אפילו בשבי.

שרה גיבורת נילי, בספרה של עומר (תשמ"ה), מצאה נחמה, כוחות וחיבור בשבי (עד אשר הקריבה את חייה למען בטחונו של עמה) באמצעות השיר שפיזמה בתקווה שיקבל מענה מצדו השני – מתוך שירה הידוע של שרה אהרונסון שנפטרה ב- 9.10.1917 בשבי הטורקי:

בְּכֶרֶם-אַבָּא חַלּוֹן פָּתוּחַ

סֻלָּם חָבוּי בַּגֶּפֶן

יֵשׁ לִסְגֹּר מִפְּאַת הָרוּחַ

וַאֲנִי יָדַעְתִּי אָנָה אֵפֶן

סיכומה של כתיבה:

נראה כי הגל הגדול שהגיח בפראות ממעמקי הווייתי וזעזע את רוחי התנפץ כעת להרבה גלים קטנים. האיזון שהתערער מדדה לאיטו, גופי כמו מתארגן מחדש ומסדיר את נשימתו ואני קצת יותר נוכחת מאשר קודם. נפשי אשר קרסה לתוך עצמי, רוקמת את התובנה כי הלב הוא איבר כה גמיש, כזה שברגע האמת מתרחב ומכיל בתוכו יקום שלם של רגשות, גם את הקשים שבהם, גם את הסבל. כאשר יש תכלית לסבל, מתגבשת הדרך להתמודד מולו. ברגע שנאחזתי ב-״למה״ ובתכלית לכאב, זה אפשר לי למצוא את ״האיך״ – דרך הכתיבה המווסתת את נפשי. כאשר חלקי ה׳אני׳ המפוצלים השילו את ׳האגו׳ וחתרו למגע זה עם זה, החל דיאלוג, חיבור לאמת ולפשטות, אשר הולידו את החיבור לכתיבה הפואטית, דרכה גיליתי נחמה ומעט השלמה בתוכי. בדומה ל- ״כוכב אשר קורס לתוך עצמו אומנם, אבל הוא כזה שמוביל ללידתו של משהו חדש.״

מתוך כתביו של רומי (מתוך ליבליך, מ. 2018) –

״ליבי כה זעיר

כמעט בלתי נראה.

כיצד תוכל להניח

עצב כה רחב בו?״

״ראה״, הוא ענה, ״עיניך זעירות עוד יותר,

אך הן עדיין עדות לעולם.״

 

מקורות

הוף, ב. (1994) ״הטאו של פו״, פראג הוצאה לאור.

גורי,ח. (2020) ״אל המקום האחר״ (השיר:״יהיה טוב אני מבטיח״) בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ז׳בוטינסקי,ז. (2005). ״אילן מצל בגיא״ המסדר ע״ש זאב ז׳בוטינסקי, תל אביב.

זלוטניק,ש. בן גיגי, ש. (2023) "הדהודים ומודולציה בטיפול: הבניית נרטיב דרך אקו". בטיפולנט: https://www.betipulnet....through_echo

עומר, ד. (תשמ״ה) ״שרה גיבורת נילי.״ הוצאת יוסף שרברג.

פראנקל, ו. (2001) ״האדם מחפש משמעות.״ הוצאת דביר.

קיט, כ. (2011) "אימון בגישה טרנספרסונלית - מתוך ספרה של כרמלה קיט." בטיפולנט.

קליין, מ. (2003) ״כתבים נבחרים.״ הוצאת תולעת ספרים.

ליבליך, מ. (2018) ״מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו.״ הוצאת כתר ספרים.

Grof, C., & Grof, S. (2017). Spiritual emergency: The understanding and treatment of transpersonal crises. International Journal of Transpersonal Studies, 36 (2).https://doi.org/10.2497...2017.36.2.30

Gadamer, H. G. (2004). Truth and method. London: Continuum.

H. Gadamer, J. Weinsheimer, D. Marshall. (1960) Art, Philosophy. Second, Revised Edition. Retrieved from:​​​​​​​ https://www.forum-trans...I_Chpt_1.pdf

Friedman H, et al. (2014). Finding meaning through transpersonal approaches in clinical psychology: Assessments and psychotherapies. https://www.meaning.ca/...20171212.pdf

 

קישורים לכרוז הפרסום של פסטיבל הסופר נובה:

https://www.eventer.co....alello/sCqCL

https://www.eventer.co....nslate/wCqCL

'סופר נובה'. מתוך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.or...%D7%91%D7%94

טראנס. מתוך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.or...%D7%A0%D7%A1

מוזיקת טראנס. מתוך המכלול: https://www.hamichlol.o...%D7%A0%D7%A1

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: מלחמה וטרור, פילוסופיה מזרחית, טראומה, טיפול במוסיקה, ויקטור פרנקל
ד"ר נורית לוי
ד"ר נורית לוי
עובדת סוציאלית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה
אפרת ליה שחף
אפרת ליה שחף
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ספירה לרר-שפירא
ספירה לרר-שפירא
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
נורית סיון
נורית סיון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
אפרת רבינסקי לוי
אפרת רבינסקי לוי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
לילך לבנה
לילך לבנה
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.