לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
תפקידם של מקצבים דו-אוזניים בשיפור הקשב, הזיכרון והמוטיבציהתפקידם של מקצבים דו-אוזניים בשיפור הקשב, הזיכרון והמוטיבציה

מדיטציה במקום ריטלין: תפקידם המסייע של מקצבים דו-אוזניים (Binaural Beats) בשיפור תהליכי קשב, זיכרון ומוטיבציה

מאמרים | 5/10/2023 | 2,105

המאמר דן בתפקידם האפשרי של מקצבים דו-אוזניים המעוררים פעילות מוחית בתדירויות בטא וגמא בשיפור תהליכי קשב, זיכרון ומוטיבציה. המשך

 

מדיטציה במקום ריטלין

תפקידם המסייע של מקצבים דו-אוזניים (Binaural Beats) בשיפור תהליכי קשב, זיכרון ומוטיבציה

מאת אודי בונשטיין

 

 

 

מבוא

המוטיבציה שלנו תלויה בתפקודים הניהוליים שלנו, כך עולה הן מספרות פילוסופית בת מאות שנים, הן מדבריהם של מנטורים מוטיבציוניים בני זמננו, הן מהספרות הפסיכולוגית בנושא (הוך, בן טולילה, בונשטיין, 2022) והן ממחקרים אמפיריים (למשל: Taylor, et al., 2004; Garner, 2009; Borkowski, Chan, Muthukrishna, 2000; Drigas, Karyotaki, 2017). בסקירה של המאפיינים המשותפים לגישות שונות להגדרת מוטיבציה, עמיתיי ואני (הוך, בן טולילה, בונשטיין, 2022) מצאנו כי מרכיבי המוטיבציה – הצבת מטרות, פעולה וניהול זמן יעיל – הם מה שמכונה בפסיכולוגיה תפקודים ניהוליים ((executive functions, אשר קליפת המוח הקדם־מצחית היא האזור שנמצא חיוני לפעולתם (Ott & Nieder, 2019). בתפקודים הניהוליים נכללים הזיכרון העובד, היכולת להשקיע קשב, לתכנן ולהוציא לפועל, לפעול בהתמדה למען מטרה ולדחות סיפוקים שעלולים לפגוע במטרה הזאת. בספרו הקלאסי אינטליגנציה רגשית ציין דניאל גולמן כי התפקודים הניהוליים עומדים בבסיס הצלחתו של אדם (Goleman, 1995). ואכן, סדרת מחקרים שבחנה את הנושא איששה השערה זאת (למשל, Calkins & Bell, 2010; Mischel et al., 1989). רבים הם החווים קושי בשימוש יעיל בתפקודים אלו, מה שמוביל לדחיינות ובעקבות כך לתסכול רב. אחת האפשרויות הנפוצות להתמודדות עם קושי בתפקודים הניהוליים היא שימוש בתרופות ממריצות, כריטלין, אטנט, קונצרטה, וויוונס וכדומה. תרופות אלו יעילות, אך כמו לכל תרופה – הן גם עלולות לגרום לתופעות לוואי.

מאמר זה מבקש להציע כי ייתכן שאפשר "לאמן" את המוח לתפקוד יעיל, ולהשרות בו פעילות המשפרת את התפקודים הניהוליים בדרך חדשה ומפתיעה: האזנה ל"מקצב דו-אוזני" (binaural beat). במאמר אסקור ממצאים מחקריים לגבי השפעת האזנה למקצבים דו-אוזניים על הפעילות המוחית בכלל, ובפרט על תפקודי קשב וזיכרון עבודה, הנחשבים כקשורים הדוקות בתפקודים הניהוליים במוח. אך תחילה אסביר מהם "מקצבים דו-אוזניים" וכיצד הגעתי לנושא.


- פרסומת -

את תופעת המקצבים הדו-אוזניים "גיליתי" כאשר חיפשתי אמצעי להשראת מצבים מדיטטיביים, כחלק מהניסיון לסייע למטופלים במציאת מסגרת חיצונית מסייעת להיפנוזה העצמית, אשר אותה הם מתבקשים לתרגל בבית כחלק מהטיפול. במהלך טיפול הנעזר בהיפנוזה אני נוהג ללמד את המטופלים היפנוזה עצמית ומנחה אותם לתרגל זאת בביתם, באופן בטוח, המגביר את שליטתם בתהליך. על התועלת בהיפנוזה עצמית – כמו גם על המגבלות ועל אופן השימוש היעיל – כתבתי בספרי "היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף" (בונשטיין, 2014). כפי שהרחבתי בספר, לרוב איני בעד הקלטתו של הסשן הטיפולי, אלא מעדיף עבודה גמישה ו"פתוחה" של המטופלים.

מאחר שלצד היותי קלינאי וחוקר אני גם מוזיקאי (בעל תואר שני מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים), ונעזר לא אחת במוזיקה ליצירת מצבי תודעה ספציפיים (הרפיה, היפנוזה או מדיטציה) – חשבתי כי נכון יהיה להקליט מוזיקה פונקציונלית, ללא הנחיה מילולית, שתוכל לשמש כמסגרת שעליה "אלביש" את הנחיות העבודה העצמית שאני נותן למטופלים. לשם כך הלחנתי שורה של קטעים מוזיקליים, המיועדים לשימושים שונים, והקלטתי אותם על גבי מקצבים דו-אוזניים.

מקצב דו-אוזני הוא אשליה אודיטורית הנוצרת כאשר משמיעים לכל אוזן בנפרד (לרוב באמצעות אוזניות) צלילים בתדירות שונה, בהפרש שאינו עולה על 40 הרץ. במצב כזה, המוח האנושי יוצר צליל שלישי, חדש, אשר תדירותו שווה להפרש שבין שני הצלילים. אם אשמיע, לדוגמה, לאוזן ימין צליל "לה", שתדירותו 440 הרץ ולאוזן שמאל צליל שתדירותו 445 הרץ, "ישמע" המוח מקצב דו אוזני שתדירותו שווה להפרש, קרי – 5 הרץ (ראו איור 1). מאחר שטווח התדרים אותו מסוגלת האוזן האנושית לקלוט נע בין 20 הרץ ל-20,000 הרץ, הרי שבמקרה זה "שומע" המוח צליל בתדירות שאינה נקלטת על ידי אוזן אנושית. התופעה התגלתה לראשונה על ידי המדען הגרמני היינריך וילהלם דוב בשנת 1839, המשיכה להיחקר בשנים שלאחר מכן, וזכתה להד נרחב יחסית בעקבות מאמר קלאסי ומצוטט של ג'רלד אוסטר ב-Scientific American (Oster, 1973).

כיצד עובדים מקצבים דו-אוזניים

את התדרים המושמעים לכל אחת מהאוזניים יוצרים בעזרת מתנד (אוסילטור) – האמצעי שיוצר את הצלילים בסינתיסייזר. מדובר במעין צפצוף בתדירות אחידה, המושמע בתדר שונה במעט לכל אחת מהאוזניים. על מנת להגביר את האפקט, יש הנעזרים ברעש לבן כרקע למקצב הדו-אוזני (שבו יש צפיפות אחידה בכל התדרים) או רעש ורוד (המאופיין בגלים ארוכים וחזקים יותר) – אולם לא נמצאה תמיכה מחקרית לשילוב זה (Garcia-Argibay, 2019). יש המוסיפים צלילים של רוח או מים זורמים כדי ליצור חוויית האזנה מרגיעה ונעימה יותר. אני העדפתי להלחין על גבי המקצבים הדו-אוזניים קטעים מוזיקליים מקוריים ופונקציונליים, המתאימים לתדירויות ולמטרות אותן הגדרתי, והזמינים לשימוש והאזנה חופשיים.1

 

ראיות להשפעת האזנה למקצבים דו-אוזניים על הפעילות המוחית

כאשר הצלילים מושמעים ברמקולים ולא באוזניות, שתי האוזניים שומעות את שני הצלילים, שמתאבכים זה בזה בחלל החדר, ויוצרים תופעה פיזיקלית-אקוסטית חיצונית למוח. יש המשערים כי במקרה כזה המוח מסנכרן את פעילותו החשמלית והאלקטרומגנטית בהתאם לגירוי הקולי והמקצבי החיצוני באמצעות רזוננס (תהודה). דבר זה יכול להתרחש גם בחשיפה לגירוי מקצבי אחר, כגון פולסים של אור, בתהליך המכונה brain entrainmentי (Corona-González, Alonso-Valerdi & Ibarra-Zarate, 2021). בשונה מכך, במקרה של מקצב דו-אוזני, שבו כל אוזן שומעת רק אחד מהצלילים, הצליל החדש – הפעימה הדו-אוזנית – הוא יצירה פנימית של המוח, מעין "תיקון" שעושה המוח, שכמו אינו "אוהב" את ההבדלים בין הצלילים. מחקרים מהשנים האחרונות ביקשו לבדוק כיצד העובדה שמדובר בצליל פנימי משפיעה על דפוס פעילותו של המוח. מחקרים אלה נשענים על ההנחה כי הפעימה הדו-אוזנית מעוררת פעילות מוחית זהה להפרש התדרים שבין שני הצלילים.

לפי הנחה זאת, מאחר שניתן לקבוע במדויק את התדר של הפעימה הדו-אוזנית – הרי שניתן לעורר בעזרת מקצבים אלו פעילות מוחית בתדרים ספציפיים. את הפעילות החשמלית במוח, שנבדקת באמצעות EEG, נהוג לחלק לחמישה תדרים – גלי דלתא, גלי תטא, גלי אלפא, גלי בטא וגלי גמא – אשר כל אחד מהם קשור לרגשות, קוגניציות והתנהגויות מסוימות (ראו באיור 2 את פירוט התופעות הקשורות לכל אחד מגלי המוח) (Teplan, 2002; Priyanka, Bharti & Suresh, 2016)


- פרסומת -

גלי המוח והתופעות הקשורות בהם

כאשר נבדקו מדדי EEG שונים במהלך חשיפה למקצבים דו-אוזניים במשך 5 דקות [בתדירות דלתא (Hz1), תטא (Hz5), אלפא (Hz10) ובטא (Hz20)] אצל 13 נבדקים בריאים, התגלו שינויים תלויי תדירות בפעילות המוח של הנבדקים. עם זאת, החוקרים לא הצליחו לצייר תמונה ברורה של שינויים אלו, והמליצו על מחקרי המשך (Gao, et al., 2014). במחקר אחר, 18 נבדקים האזינו למקצבים דו-אוזניים בתדירות אלפא (Hz 10), וניתוח דפוסי ה-EEG במוחם הראה עלייה בפעילות אלפא באזורים הפרונטליים, המרכזיים והטמפורליים (Choi et al., 2022).

למרות תרומתם של ממצאים אלו, עדיין קשה לגבש תמונה ברורה דיה לגבי הקשר בין האזנה למקצבים דו-אוזניים לדפוסים ספציפיים של פעילות מוחית, מאחר שהדיווחים בספרות המחקרית מעורבים, וישנם גם כאלה שמצביעים על חוסר קשר (למשל, López-Caballero & Escera, 2017). אחת הסיבות לחוסר הקשר עליו הצביעו חלק מהמחקרים יכול להיות קשור לסיבות מתודולוגיות. עיון בדיווחי המחקרים מראה כי זמני החשיפה למקצב הדו-אוזני היו קצרים מאוד. כך למשל, במחקר של לופז-קבלרו ואסקרה נמשכה החשיפה לגירוי שלוש דקות בלבד. לפיכך, מתבקשים מחקרי המשך עם זמני חשיפה ארוכים למקצבים הדו-אזניים. במרכז הרפואי לגליל אנו שוקדים עכשיו על בנייתו של מחקר כזה, ואני מקווה שאוכל לדווח בהמשך על הממצאים.

 

ראיות להשפעת האזנה למקצבים דו-אוזניים על תפקוד במטלות קשב וזיכרון עובד

במטה-אנליזה מ-2019 נבדקה השפעתם של מקצבים דו-אוזניים על זיכרון, קשב, חרדה ואנלגזיה (אלחוש). הקריטריונים להכללת המחקרים שהשתתפו באנליזה כללו: שימוש במקצבים דו-אוזניים כטכניקה טיפולית או כמשתנה ניסויי; מחקריים ניסויים; שימוש במקצבים הדו-אוזניים בתחומים מעשיים שנבחנו בלפחות שלושה מחקרים; מידע סטטיסטי מספיק לגבי גודלי האפקט במחקר. מבין 68 המחקרים שהעלתה סקירת הספרות, ענו 22 מהם על קריטריוני ההכללה במטה-אנליזה.

במטה-אנליזה נמצא כי האזנה למקצבים דו-אוזניים הובילה הן להפחתת חרדה, הן להגברת היעילות הקוגניטיבית של פונקציות קשב וזיכרון והן להפחתת תפיסת כאב במהלך פרוצדורות רפואיות, וזאת ללא אימון מוקדם (Garcia-Argibay, 2019). בפרט, חשיפה למקצבים דו-אוזניים בתדרי אלפא, בטא וגמא שיפרה את תפקודי הקשב והזיכרון ואילו תדירות תטא השפיעה על תפקודי הזיכרון באופן שלילי. באשר לחרדה (המשפיעה בתורה על משתני זיכרון וקשב) הרי שנמצא שתדרי תטא ודלתא הפחיתו חרדה בכל המחקרים שנכללו במטה-אנליזה. ניתוחי רגרסיה הראו כי חשיפה למקצב דו-אוזני לפני המשימה, ולפני ובמהלך המשימה השפיעה יותר מאשר חשיפה רק במהלך המשימה, וכי ככל שזמן החשיפה היה ארוך יותר – כך גדלה ההשפעה. עוד נמצא כי אין צורך למסך את המקצב הדו-אוזני עם רעש לבן או עם רעש ורוד להשגת היעלות.

מחקרים נוספים מהשנים האחרונות מחזקים את ההשערה כי מקצבים דו-אוזניים משפיעים על תפקודי קשב וזיכרון. מחקר מ-2020 בחן את יעילותם של מקצבים דו-אוזניים ושל קשיבות (מיינדפולנס) בהתמודדות עם עייפות מנטלית (מצב הנגרם על ידי יצירת עומס קוגניטיבי הפוגע בתפקודי קשב וזיכרון), ומצא השפעה של האזנה למקצבים דו-אוזניים הזהה לתרגול מיינדפולנס של מתרגלים מנוסים (Axelsen, Kirk, & Staiano, 2020). החוקרים השרו מצב של עייפות מנטלית (על ידי יצירת עומס קוגניטיבי) בקרב ארבע קבוצות מחקר: הראשונה כללה נבדקים חסרי ניסיון במיינדפולנס, שאומנו והתבקשו לתרגל זאת; השנייה כללה נבדקים מנוסים בתרגול המיינדפולנס, שהתבקשו לתרגלו; השלישית כללה נבדקים אשר האזינו למקצבים דו-אוזניים בתדירות בטא (14 Hz); הרביעית הייתה קבוצת ביקורת. כל התערבות נמשכה 12 דקות. התוצאות הראו שהנבדקים מקבוצת המיינדפולנס המנוסה והנבדקים שהאזינו למקצבים הדו-אוזניים הושפעו פחות מהשראת מצב של עייפות מנטלית לעומת נבדקי המיינדפולנס המתחילים וקבוצת הביקורת. המחקר הראה אפוא שלהאזנה למקצבים דו-אוזניים השפעה זהה לתרגול מיינדפולנס "מקצועני".

מחקר מ-2022 בחן את יעילותם של מקצבים דו-אוזניים בהתמודדות עם השפעת עייפות מנטלית ומצא גם הוא השפעה להאזנה למקצבים דו-אוזניים (Wang et al., 2022). במחקר הוערכו הנבדקים במספר מדדים לפני ואחרי ביצעו מטלה מעייפת במשך 20 דקות, תוך כדי אחת מארבע ההתערבויות הבאות: האזנה למקצבים דו-אוזניים בתדירות 15 Hz (גלי בטא); האזנה למקצבים דו-אוזניים בתדירות 40 Hz (גלי גמא); האזנה למוזיקה מרגיעה; והאזנה לצליל טהור (כלומר צליל שאינו דו-אוזני) בתדירות 240 הרץ. נמצא כי האזנה למקצבים דו-אוזניים בתדירות 15 Hz (גלי בטא) סייעה בשימור הזיכרון העובד ובהתמודדות עם תופעות נוספות שנגרמות מעייפות.


- פרסומת -

במחקר מ-2021 נמצאה השפעה של האזנה למקצבים דו-אוזניים על תפקוד במטלות קשב (Engelbregt et al., 2021). הנבדקים במחקר ביצעו מטלת קשב במהלך חמש דקות של שמיעת רעש ורוד, מקצבים דו אוזניים בתדירות Hz 40 (גלי גמא) ומקצבים לא-דו-אוזניים. אמנם, בבדיקת EEG לא נמצא קשר בין המקצב הדו-אוזני לבין תדירות פעילות מוחית מקבילה (יתכן שבשל זמן החשיפה הקצר), אך המקצב הדו-אוזני שיפר במובהק את הביצוע במטלת הקשב לעומת הרעש הוורוד (בעוד שהאזנה למקצב הלא-דו-אוזני הובילה לביצוע ירוד יותר לעומת האזנה לרעש הוורוד).

מחקר רלוונטי נוסף, מ-2019 מצא השפעה של האזנה למקצבים דו-אוזניים על התמודדות עם קשיי שינה ועל רמת הערנות (Bang, Choi, & Yoon, 2019), שבמחקרים אחרים נמצאו כקשורות באיכות התפקוד הקוגניטיבי (ראו: בונשטיין, 2020). במחקר השתתפו 43 נבדקים עם הפרעות שינה, אשר חולקו רנדומלית לשתי קבוצות שהאזינו במשך שבועיים, חצי שעה בטרם השינה למוזיקה עם וללא מקצבים דו-אוזניים בתדירות תטא. בתום השבועיים, התוצאות הראו שיפור בחומרת האינסומניה בשתי הקבוצות, אך בקרב חברי הקבוצה שהקשיבה למקצבים הדו-אוזניים, בדיקת EEG בעירות הראתה יותר פעילות של גלי בטא באזורי מוח ספציפיים. החוקרים הסיקו שלמקצבים הדו-אוזניים לא הייתה עדיפות על פני מוזיקה רגילה מבחינת השיפור בחומרת האינסומניה, אך היא שיפרה את הערנות במהלך היום.

 

סיכום

לסיכום, אפשר לראות שמכלול המחקרים מובילים יחד למסקנה כי האזנה למקצבים דו-אוזניים בתדירות גבוהה (גלי בטא וגמא) יעילה בשיפור תפקודים ניהוליים. נראה כי המקצבים הדו-אוזניים משרים פעילות הזהה לתדירותם באזורים נרחבים של המוח ויוצרים כעין מצב מדיטטיבי, שיכול לתרום ליעילות הביצועים בפעילויות מסוימות. המחקרים אף מראים כי לא נדרש תרגול מוקדם, וכי מומלץ להתחיל בהאזנה מספר דקות טרם תחילת המשימה, ובמהלכה. הקשר שציינתי שמצאנו לעיל בין מוטיבציה לתפקודים ניהוליים (הוך, בן טולילה, בונשטיין, 2022) מוביל להשערה כי מקצבים דו-אוזניים יכולים להשפיע מול תופעות של מוטיבציה נמוכה ואף דחיינות (על אף שמוטיבציה הנה מבנה מורכב ורב ממדי, שזהו רק אחד מההיבטים הקשורים אליו).2

אמנם, הממצאים עודם ראשוניים ונוגעים למטלות ספציפיות, אך בימים אלה אנו שוקדים במרכז הרפואי לגליל על בנייתו של מחקר הבוחן באופן ישיר יותר את הקשר בין האזנה למקצבים דו-אוזניים לבין השראת פעילות מוחית ספציפית, מתוך שליטה רבה יותר על המשתנים המחקריים והמוזיקליים הרלוונטיים, ואני מקווה שאוכל לדווח בהמשך על הממצאים. אנו מלאי תקווה לגבי האפשרות "לאמן" את המוח לתפקוד יעיל, ולהשרות בו פעילות המגבירה את התפקודים הניהוליים בעזרת מקצבים דו-אוזניים, כאמצעי נוסף, זמין, מהנה, פשוט ובטוח יותר ביחס לטיפול תרופתי.

 

הערות

  1. לשמיעת הקטעים ביוטיוב – לחצו כאן; לשמיעת הקטעים בספוטיפיי – לחצו כאן.
  2. לצורך שיפור תפקודים ניהוליים, מומלצים הקטעים שנועדו להשרות גלי בטא וגלי גמא. להשגת האפקט המלא יש להאזין בעזרת אוזניות.
  3. את המוזיקה הייעודית שהלחנתי ניתן למצוא באמצעות כניסה לעמוד האומן בספוטיפיי, או על ידי חיפוש דף האומן Udi Bonshtein בכל אחד משירותי הסטרימינג האחרים (Youtube, Apple music, Amazon, וכדומה). כותרת הקטעים הדו-אוזניים מתחילה במילים 'Meditating with', שלאחריהן מופיעה התדירות ולאחריה מספר שימושים עיקריים. עוד נתון רלוונטי הוא משך הזמן של כל קטע. התחילו להאזין, וכעבור מספר דקות התחילו בפעילות הרצויה. ניתן להאזין בלופ לקטע מסוים, ליצור פלייליסט המורכב מכמה קטעים, להאזין לאחד האלבומים בהם ריכזתי קטעים בעלי תדירויות דומות, או להיעזר בפלייליסט הכולל את כל הקטעים הדו-אוזניים שהעליתי (קישור לפלייליסט בספוטיפיי).

 


- פרסומת -

מקורות

בונשטיין, א'. (2014). היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים".

בונשטיין, א' (2020). חולם מלא: איך להבין חלומות. פרדס.

הוך ל', בן טולילה ד', בונשטיין א' (2022). מטרות, ניהול זמן ופעולה: מוטיבציה בראי פסיכולוגים, פילוסופים ומנטורים מוטיבציוניים. פסיכואקטואליה, גליון חורף, 38-44.

Axelsen, J.L., Kirk, U., Staiano, W. (2020). On-the-Spot Binaural Beats and Mindfulness Reduces the Effect of Mental Fatigue. Journal of Cognitive Enhancement 4, 31–39.

Bang, Y.R., Choi, H.Y., Yoon, I.Y. (2019). Minimal Effects of Binaural Auditory Beats for Subclinical Insomnia: A Randomized Double-Blind Controlled Study. Journal of Clinical Psychopharmacology, 39(5), 499-503.

Borkowski, J. G., Chan, L. K. S., Muthukrishna, N. (2000). A Process-Oriented Model of Metacognition: Links Between Motivation and Executive Functioning. Issues in the Measurement of Metacognition, 2. https://digitalcommons....acognition/2

Calkins, S. D. & Bell, M. A. (Eds.), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. American Psychological Association.

Choi, M.H., Jung, J.J., Kim, K.B., Kim, Y.J., Lee, J.H., Kim, H.S., Yi, J.H., Kang, O.R., Kang, Y.T., Chung, S.C. (2022). Effect of binaural beat in the inaudible band on EEG(STROBE). Medicine 101, 26.

Corona-González, C.E., Alonso-Valerdi, L.M., Ibarra-Zarate, D.I. (2021). Personalized Theta and Beta Binaural Beats for Brain Entrainment: An Electroencephalographic Analysis. Frontiers in Psychology, 12, 764068.

Drigas, A., Karyotaki, M. (2017). Attentional Control and other Executive Functions. International Journal of Emerging Technologies in Learning (iJET), 12(03), 219–233.

Engelbregt, H., Barmentlo, M., Keeser, D., Pogarell, O., Deijen, J.B. (2021). Effects of binaural and monaural beat stimulation on attention and EEG. Experimental Brain Research, 239(9), 2781-2791.

Gao, X., Cao, H., Ming, D., Qi, H., Wang, X., Wang X, Chen R, Zhou P. (2014). Analysis of EEG Activity in Response to Binaural Beats with Different Frequencies, International Journal of Psychophysiology, 94(3), 399-406.

Garcia-Argibay, M., Santed, M.A., Reales, J.M. (2019). Efficacy of binaural auditory beats in cognition, anxiety, and pain perception: a meta-analysis. Psychological Research 83, 357–372.

Garner, J. K. (2009) Conceptualizing the Relations Between Executive Functions and Self-Regulated Learning. The Journal of Psychology, 143(4), 405-426.

Goleman, D. (1995). Emotional intelligence. Bantam Books.

López-Caballero, F. Escera, C. (2017). Binaural Beat: A Failure to Enhance EEG Power and Emotional Arousal. Frontiers in Human Neuroscience, 11, 557.

Mischel, W., Shoda, Y., & Rodriguez, M. L. (1989). Delay of gratification in children. Science, 244, 933-938.

Oster, G. (1973). Auditory beats in the brain. Scientific American, 229(4), 94-102.

Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in Cognitive Sciences, 23(3), 213-234.

Priyanka A. A., Bharti W. G., Suresh C. M. (2016). Introduction to EEG and Speech-Based Emotion Recognition (pp. 19-50), Academic Press.

Taylor, S.F., Welsh, R.C., Wager, T.D., Phan, K.L., Fitzgerald, K.D., Gehring, W.J. (2004). A functional neuroimaging study of motivation and executive function. Neuroimage, 21(3), 1045-1054.

Teplan, M. (2002). Fundamental of EEG Measurement. Measurement Science Review, 2(2), 1-11.

Wang, X., Lu, H., He, Y., Sun, K., Feng, T., Zhu, X. (2022). Listening to 15 Hz Binaural Beats Enhances the Connectivity of Functional Brain Networks in the Mental Fatigue State—An EEG Study. Brain Sciences, 12, 1161.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: היפנוזה, הפרעת קשב ופעלתנות יתר
עידן צומר
עידן צומר
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה, פתח תקוה והסביבה
ד"ר דוד זוהר
ד"ר דוד זוהר
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר נעמי גבע
ד"ר נעמי גבע
פסיכולוגית
כפר סבא והסביבה, נתניה והסביבה
יובל קובי
יובל קובי
יועץ חינוכי
אילת והערבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכאל אמיר
מיכאל אמיר
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה
ד"ר פנחס קאסוטו
ד"ר פנחס קאסוטו
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.