לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
טיפול זוגי בתנועה לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטיטיפול זוגי בתנועה לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי
התנסויות בתנועה בטיפול רגשי מסייעות לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ליהנות מקשרים זוגיים ומקרבה אינטימית

התנסויות בתנועה בטיפול רגשי מסייעות לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ליהנות מקשרים זוגיים ומקרבה אינטימית

מאמרים | 20/5/2021 | 1,575

סקירה מקיפה של מחקרים מהשנים האחרונות מראה כי בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי מעוניינים בקשרים אינטימיים ומיניים, ואף מקיימים כאלו על אף ובצד הקשיים בתקשורת, בהדדיות ובהבנת הכוונות המילוליות והלא מילוליות של האחר. הבנה זו מצויה בפער לחוסר העצום במחקר המתמקד ביעילותן של התערבויות התומכות בצרכים ובקשיים הייחודיים לזוגות שבהם לפחות אחד מבני הזוג מאובחן על הרצף האוטיסטי. הסקירה הנוכחית מקיפה הן מחקרים הבוחנים את התרומה של הטיפול בתנועה לבוגרים על הרצף, והן את תרומת הטיפול הזוגי בתנועה. שני תחומים אלה מהווים תשתית לתוכנית התערבות חדשנית וייחודית לטיפול בבני זוג המאובחנים על הרצף האוטיסטי.

התנסויות בתנועה בטיפול רגשי מסייעות לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ליהנות מקשרים זוגיים ומקרבה אינטימית

מאת ד"ר עינת שופר אנגלהרד וד"ר מאיה וולקן

 

מערכות יחסים אינטימיות מהוות חלק ממעגלי החיים בבגרות, כאשר עבור בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי יצירת קשר זוגי ושימורו עשויים להוות אתגר. אינטראקציות חברתיות, תקשורת רגשית, הדדיות ומעורבות רגשית, כולן חיוניות ליחסים בין אישיים (Baron-Cohen, 2010; Eigsti et al., 2011; Naber et al., 2008; Vulcan, 2016), הן חלק מההתמודדויות המרכזיות של בוגרים המאובחנים עם אוטיזם, והם עשויים להקשות על קיומם של קשרים קרובים ומתמשכים באוכלוסייה זו.

המחקר על הטיפול הזוגי עם מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי נמצא בראשיתו. בבחינת השכיחות של מערכות יחסים זוגיות, נמצא כי 16% מהאנשים שאובחנו כנמצאים על הרצף האוטיסטי מתחתנים ((Tani et al., 2012, והקשיים המתוארים הם שמירה על קשר יציב וארוך טווח, וצורך בתמיכה משמעותית לצורך תחזוקה של מערכות היחסים (Dembosky, 2020; Schöttle et al., 2017; Seltzer et al., 2004; Strunz et al., 2017). במחקר עדכני, נבחנה חווייתן של נשים הנשואות לבני זוג המאובחנים עם אוטיזם. הנשים תיארו חוויות של מאבק ובדידות, אשר לעיתים קרובות מובילות למשברים מיד לאחר הנישואין (Deguchi and Asakura, 2018). הקשיים שדווחו נסובו סביב התקשורת הרגשית, ניהול משברים (Roy and Dillo, 2017), וסטיגמות חברתיות שבני הזוג חווים בסביבתם הקרובה (Naoko et al., 2020).

במחקר שנערך לאחרונה נבחן ההבדל בין תפיסה של בוגרים עם וללא אבחנה של אוטיזם בהתייחס לאינטימיות (Sala et al., 2020). נמצא כי בקרב שתי הקבוצות, תפיסה של אינטימיות כללה תקשורת, שיתוף, דמיון בצרכים, כבוד, תחושת ביטחון הדדית וצורך בעבודה מתמשכת על הקשר. משתתפים עם אבחנה של אוטיזם הדגישו את תחושת חוסר הוודאות לגבי מערכות יחסים ויצירת תקשורת זוגית, ואת ההנחה כי אין להם את הידע והמיומנויות הנדרשים לכך. ממצאים אלה מצביעים על כך שעם וללא אבחנה, התפיסה של אינטימיות זהה, אך לבוגרים המאובחנים עם אוטיזם יש אתגרים שונים בקיומם של קשרים אינטימיים ביחס לבוגרים ללא אבחנה כזו.


- פרסומת -

במחקר נוסף (Cheak-Zamora et al., 2019) אשר בחן חוויות הקשורות במין ובמערכת יחסים של עשרים ושבעה מבוגרים המתמודדים עם אוטיזם, נמצא כי המשתתפים מעוניינים במערכת יחסים אך רק למעטים מהם יש בני/בנות זוג, וכי רוב אלו המנהלים מערכות יחסים חווים אותה ככזו שלא עומדת בציפיות שלהם. כל המשתתפים הביעו צורך בהדרכה ובייעוץ בנושאים הקשורים לאינטימיות.

מחקרים אלה מצביעים על פערים בין הרצוי למצוי בתחום האינטימיות והמיניות בקרב מבוגרים על הרצף. פער זה מדגיש את הצורך בפיתוח התערבויות המיועדות לספק תמיכה בתחום הזוגיות והמיניות לאוכלוסייה זו. לנוכח הפער והמורכבויות המתוארים לעיל, ניכר כי תמיכה, ליווי וטיפול רגשי יסייעו רבות לבוגרים המאובחנים על הרצף והנמצאים בזוגיות או המעוניינים בקשר זוגי. השאלה היא איזו התערבות יכולה להתאים.

בספרות נמצא כי עבודה עם אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי באמצעות פסיכותרפיה מילולית קלאסית טומנת בחובה קשיים הנובעים מעצם אתגרי הליבה של האוטיזם: הבעה רגשית מילולית, קושי בביטוי סמלי ומורכבות בדינמיקה בין־סובייקטיבית ((Vulcan, 2016, 2020. במקביל, לנוכח המספר ההולך וגדל של מטופלים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בשנים האחרונות, גובר הצורך במטפלים מוסמכים שהוכשרו לעבוד באופן ספציפי עם אוכלוסיית מטופלים זו, בהתאם לאתגרים ולמטרות הנציבים לפניהם. מחקר שנערך בשנים האחרונות בקרב מטפלים מתחומים שונים (עו"סים, פסיכולוגים ומטפלים בהבעה ויצירה) העוסקים בעבודה טיפולית עם ילדים המאובחנים על הרצף, מצא כי הגוף והתנועה הם בבסיס הקשר הטיפולי והתפתחותו, והטיפול מושתת על הבנת הנפש המגולמת בגוף ונגישה דרכו (Vulcan, 2016, 2021).

המאמר הנוכחי שואף לפיכך לתת מענה לאוכלוסיית הבוגרים המאובחנים עם אוטיזם ולפער הקיים בספרות ובשדה הקליני, באמצעות סקירת ההשפעה של הטיפול בתנועה עבור איכות החיים של בוגרים המתמודדים עם אוטיזם, והשפעתן של התערבויות בתנועה בטיפול הזוגי. על סמך הידע הנצבר בתחומים אלה, נציע התערבות טיפולית זוגית ייעודית עבור מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, תוך בחינת המשמעות שלה לתמיכה בקשרים אינטימיים ולשביעות הרצון מהקשרים1.

 

התרומה של הטיפול בתנועה לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי

הטיפול בתנועה מבוסס על ההנחה כי זכרונות גופניים טרום־מילוליים ממלאים תפקיד חשוב במערכות יחסים בבגרות (Shuper Engelhard, 2019). בטיפול זה ההתמקדות בתנועת הגוף ובחוויה הסומטית היא אמצעי לעיבוד מצבים ראשוניים, מודעות עצמית, והבחנה בין העצמי לאחר (Fuchs and Koch, 2014; Koch et al., 2015). התערבויות הייחודיות לטיפול בתנועה כוללות סוגים שונים של פרשנויות ושיקופים מילוליים ולא מילוליים (למשל, כאשר המטפל נע עם המטופל את התנועה שלו או מספר לו על התנועה בגופו), חקירה של תנועה ספונטנית (התנועה המבוטאת בגוף ללא תכנון או הבנייה) וסנכרון תנועה (הצטרפות המותאמת במקצב לתנועה של האחר) – כל אלה מכוונים לסייע למטופל לזהות רגשות וצרכים במערכות יחסים, לתרגל מיומנויות תקשורתיות ויכולת להתכוונן לעצמי ולאחר (Behrends et al., 2012; McGarry and Russo, 2011.)

הטיפול בתנועה משלב גופי ידע מעולם הפסיכולוגיה, הגוף והתנועה. בטיפול, תנועה אסוציאטיבית מזמנת מפגש עם אזורים כמוסים בנפש ובכך גם מזמנת אפשרות לחוות אותם בפעם הראשונה עם מישהו נוסף. ההנחה בטיפול היא שהתנועה מאפשרת מפגש עם חלקיקי זיכרונות, תחושות, רגשות ודימויים, חומרים גולמיים שטרם עברו מנטליזציה. חומרים נפשיים שעדיין לא נחשבו נחווים בגוף, מעוררים זיכרון, דימוי ותחושה, והמפגש עימם מהווה התחלה של חשיבה סימבולית (שופר אנגלהרד, 2018). המטפל לא רק מתבונן, משקף ומפרש אלא שואף לאיתור ההיסטוריה האישית והנפשית המגולמת בגוף.

מטפלים בתנועה עובדים עם מטופלים המאובחנים על הרצף האוטיסטי מאז שנות השישים של המאה הקודמת (Vulcan, 2016, 2020), אך עד לאחרונה השדה המחקרי בתחום זה התמקד ברובו בעבודה טיפולית עם ילדים ונוער. בעשור האחרון המיקוד התרחב, ובמחקרים שבחנו את התרומה של הטיפול בתנועה למבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי נמצא כי היכולת להיות בסנכרון תנועתי עם האחר במהלך אינטראקציה תנועתית ספונטנית קיימת בקרב בוגרים על הרצף, אך היא מועטה יותר מאשר בקרב אוכלוסייה נוירוטיפיקלית (Neurotypical) . החוקרים ממליצים להשתמש בתרגול של מיומנויות אלו כדרך לפתח יכולות חברתיות הקשורות באמפתיה, במודעות רגשית ובמעורבות רגשית (Brezis et al., 2017).


- פרסומת -

בהתאמה, מחקרים מראים כי תרגול של שיקוף תנועתי, סנכרון במקצב, קצב והדדיות בתנועה תורמים למודעות רגשית ,(DeJesus et al., 2020) למעורבות רגשית, לתקשורת בינאישית (Delafield-Butt et al., 2020), לאמפתיה רגשית (Mastrominico et al., 2018) ולהבעת רגשות (Takahashi et al., 2019). במחקרים מתואר כי השתתפות בשניים עשר מפגשים של טיפול בתנועה, סייעה ליכולות של ויסות, חיקוי ואינטראקציה עם האחר ,(Mateos-Moreno et al., 2013), לרווחה הפסיכולוגית, למודעות הגופנית ולכישורים חברתיים (Koch et al., 2015) לביטוי רגשי (Hildebrandt et al., 2016) לדימוי הגוף (Koch et al., 2016) ולאמפתיה קוגניטיבית(Koehne, 2016). ההתערבויות בכל המחקרים שתוארו כוללות התנסויות בשיקוף תנועה ולאחריהן שיח מילולי המזמין לעיבוד של החוויה הרגשית בזמן התנועה.

 

טיפול זוגי בתנועה

הטיפול הזוגי בתנועה עושה שימוש בתחושות הגוף ובהתנסויות בתנועה כאמצעי לקיומם של שיח, תובנה ועיבוד של חומרים נפשיים לא מודעים המשפיעים על מערכת היחסים הזוגיתWagner and) Hurst, 2018). במחקר נמצא כי לסנכרון ולהתאמה הדדית באמצעות תנועה אקספרסיבית (התנועה הספונטנית של המשתתפים) הייתה השפעה חיובית על החוויה במערכות היחסים, על האמפתיה הקינסטטית (ההתכווננות הגופנית הקינסטטית והסומטית – התנועתית והתחושתית – האחד כלפי השני), ועל יכולת ההתאמה של המשתתפים לצרכיהם של בני/בנות הזוג .(Kim Kang et al., 2013) מיומנויות אלו הן חיוניות במערכות יחסים זוגיות (Le et al., 2010) ועשויות להיות מורכבות יותר למבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.

במחקר נוסף נמצא כי חיקוי של כוריאוגרפיה אישית, סנכרון תנועה ושיתוף פעולה בקבלת החלטות במהלך התנועה הביאו לחוויה מספקת מהתנועה המשותפת, לתקשורת בטוחה יותר ולאמפתיה גבוהה יותר במערכת היחסים .(Pietrzak et al., 2017) במחקרים נוספים דיווחו זוגות כי התנסויות בתפקידים שונים בתנועה,(Wagner and Hurst, 2018) התנסויות באפשרויות מגוונות של הובלה בתנועה Polo,) (2010, ושיקוף וחיקוי של תנועהDeBoer, 2006; Lacson, 2020; Patterson et al., 2012) ), העלו את המודעות לתכנים רגשיים מחיי היומיום של הזוגות, ואת היכולת להבין את הצרכים הרגשיים של בן הזוג. ההתערבויות במחקרים השונים נעו בין שמונה מפגשים (Kim et al., 2013) לשנים עשר מפגשים (Hawakes, 2003; Pietrzak et al., 2017), בהתאם למתואר כיעיל בהתערבות של טיפול בתנועה עם מבוגרים שאובחנו על הרצף האוטיסטי.

בפרויקט שנערך לאחרונה למשל, תשעה זוגות השתתפו ב-12 מפגשים של טיפול זוגי בתנועה (Shuper Engelhard, 2018a-b; 2019a-e; Vulcan and Shuper Engelhard, 2019). המפגשים תועדו ולוו בכתיבת יומן אישי ובשאלונים שמולאו לאחר כל מפגש בידי בני הזוג. המפגשים החלו בהזמנה להתבונן ב"תנועה המשותפת הספונטנית" (למשל, הזוג הוזמן להסתובב בחדר תוך התבוננות במקצב האישי של התנועה של כל אחד ובמקצב המשותף). במהלך המפגש, הזוג הוזמן להרחיב את התנועה המשותפת הספונטנית (למשל, באמצעות בחינת מקצבים שונים). הרחבה זו נועדה לעורר מודעות לתחושות ולרגשות מגוונים הקשורים בזכרונות גוף שונים של בני הזוג. השלב הבא במפגש כלל שיקוף תנועה, כאשר כל אחד מבני הזוג הוזמן לנוע כמו בן/בת זוגו, בכדי להכיר בגוף האישי את החוויה הרגשית בקשר. לאחר כל חוויית תנועה, המטפל ביקש מבני הזוג לתרגל התבוננות פנימית ברגשות ובזכרונות ולשתף בהם.

במחקר נמצא כי המשתתפים למדו מיומנויות תקשורת מילוליות ולא מילוליות חדשות, וכתוצאה מכך מערכת היחסים ביניהם תוארה כמהנה יותר. עוד נמצא כי המודעות לחוויית הגוף הביאה לעלייה במעורבות הדדית, להיענות ולקשב לאחר .(Shuper Engelhard, 2019e) כל אחד מבני הזוג למד על צרכי האחר, כולל אילו חוויות גופניות מביאות לתחושת ביטחון במערכת היחסים (Shuper Englhard, 2019b).

כל ההתערבויות המוצעות במחקר בטיפול בתנועה עם זוגות דומות להתערבויות המומלצות למבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (למשל סנכרון, שיקוף, חיקוי וכו') כדרך לשפר את הכישורים החברתיים ואת היכולת לזהות את הרגשות של האחר ולבטא רגשות. יתר על כן, גם מחקרים בתחום הטיפול הזוגי בתנועה וגם מחקרים על טיפול בתנועה לבוגרים על הרצף מצביעים על כך, ששילוב חוויה חושית וקינסטטית עם עיבוד מילולי תורם להשגת מטרות הטיפול. בטיפול הזוגי בני הזוג דיווחו כי התקשורת שלהם השתפרה ככל שהמידע הסומטי והקינטי תורגם לשיח מילולי (Vulcan and Shuper Engelhard, 2019), וזאת בהתאם למודל האמפתיה, המדגיש כי התפתחות הקוגניציה הרגשית מתבססת על למידת הקשרים בין פעולה רגשית לחוויה הרגשית (כלומר זיהוי הרגש באמצעות ביטויו) (Bird & Viding, 2014; Fletcher-Watson & Bird, 2020). תובנות אלו מחזקות את חשיבותה של התערבות המתמקדת בזיהוי מחוות גופו של האחר כדרך להביא לתקשורת מספקת יותר במערכת היחסים.


- פרסומת -

 

מסקנות יישומיות – טיפול זוגי בתנועה לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי

היכולות לזהות את הצרכים של העצמי ושל האחר, להזדהות עם רגשות ועם תחושות של הזולת, ולדמיין את עולמו הפנימי של האחר, מושפעות ומשפיעות על תחושת הביטחון וההנאה ממערכת יחסים בבגרות. כפי שתואר בסקירת הספרות במאמר זה, כל אלו מהווים אתגר עבור בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.

עם זאת, ניתן לתרגל ולפתח מיומנויות תקשורתיות, אינטימיות והדדיות בקשר באמצעות התנסויות בתנועה בזוג. התנסויות אלו מעלות מעל פני השטח חוויות המגולמות בגוף (חוויות חיים מוקדמות המשפיעות על התנהלותנו בקשרים, אך אינן נמצאות במודע ולכן לא ניתן לעבדן באופן מילולי בלבד) ומעודדות שיח רפלקטיבי בין בני הזוג. בתוך כך, אנו מציעות כי טיפול זוגי בתנועה עשוי להוות מודל התערבות יעיל לצורך תמיכה ביצירת קשרים זוגיים אינטימיים של בוגרים על הרצף, ובכך לעזור להפחית את הבידוד החברתי בקרב מבוגרים אלו. ההתערבויות המוצעות מתמקדות בשיקוף תנועה, בסנכרון מקצב ובתיאום הדדי בתנועה; ובשיח מילולי בעקבות תחושות ורגשות המתעוררים בהתנסויות התנועתיות.

בהתאמה למחקרים קודמים, מפגש זוגי בתנועה לזוגות שבהם לפחות אחד מבני הזוג מאובחן על הרצף, צריך להיות מורכב משלב חימום (מפגש הדרגתי עם תחושות גוף, והעלאת המודעות לחוויה הסומטית שלי ושל האחר), ואחריו חוויות תנועה משותפת (חלק זה כולל התנסויות בהובלה, חיקוי, הדהוד ושיח בתנועה. הרחבה על פרוטוקול ההתערבות ראו: Shuper Engelhard, 2019); וחלק מילולי המיועד לעיבוד של ההתנסות בגוף. בהתאם למחקרים שתוארו, מומלץ שההתערבות תתקיים במשך שישה שבועות לפחות, עם שני מפגשים של שעה בכל שבוע, שכן אלה נמצאו תורמים הן לטיפול זוגי והן להתערבויות במבוגרים עם הבחנה של אוטיזם.

לסיכום, מהספרות שתוארה עולה כי הטיפול בתנועה תורם לסנכרון, להתכווננות ולהיכרות של הצרכים של בן/ת הזוג. עוד נמצא כי הטיפול בתנועה מסייע לתמיכה בתקשורת בינאישית ולאמפתיה באמצעות תנועה, ולכן השימוש בהתנסויות גוף עשוי לתמוך בזוגיות של בוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, להעמיק את החוויה האינטימית בקשר ולשמר אותה. מהסקירה עולה כי שיקוף התנועה של האחר היא התערבות מרכזית, המסייעת בפיתוח מיומנויות חברתיות ומודעות רגשית בקרב בוגרים על הרצף (Baron-Cohen, 2004; Feniger-Schaal et al., 2018; Koehne et al., 2016; McGarry et al., 2011), כאמור, זו התערבות מרכזית גם בטיפול הזוגי.

סקירה זו מדגישה כי מודעות רגשית מושגת באמצעות מעבר ממודעות לחוויות גופניות לביטוי המילולי שלהן, וכי תרגול של מודעות לַחישה ולחוויה הרגשית בתנועה מסייע למטופלים החווים קושי בשיתוף מילולי של רגשותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם. היתרונות של שילוב תנועה בטיפול זוגי ובטיפול של בוגרים על הרצף האוטיסטי מקבלים לאחרונה יותר הכרה במחקר ובפרקטיקה הקלינית. סקירה זו מצביעה על כך ששילוב של התנסויות בגוף בטיפול הרגשי עשוי לתרום לרווחתם ולאיכות חיי היומיום של מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, ובכך ייחודו. היכולת לזהות ולבטא תחושות גופניות ולקשר אותן לרגשות עשויה לסייע לבני הזוג ליצור מפגשים אינטימיים ומיניים בוגרים ולתחזק אותם, לזהות ולתקשר צרכים ולהרגיש מובנים ואהובים על האחר.

 

 

הערות

  1. המאמר פורסם ב-Frontiers in Psychology, וניתן למצוא בו פירוט של הקריטריונים לסקירה השיטתית. ראו Shuper Engelhard & Vulcan, 2021.

 

מקורות

שופר אנגלהרד, ע. (2018). כשהפסיכותרפיה תקום מהכורסא. שיחות, ל"ב (2).

Baron-Cohen, S. (2010). Empathizing, systemizing, and the extreme male brain theory of autism. Progress in Brain Research, 186, 167-175.‏‏ doi:10.1016/B978-0-444-53630-3.00011-7

Baron-Cohen, S., & Wheelwright, S. (2004). The empathy quotient: an investigation of adults with Asperger syndrome or high functioning autism, and normal sex differences. Journal of autism and developmental disorders, 34(2), 163-175.‏ doi:10.1023/B:JADD.0000022607.19833.00

Behrends, A., Müller, S., & Dziobek, I. (2012). Moving in and out of synchrony: A concept for a new intervention fostering empathy through interactional movement and dance. The Arts in Psychotherapy, 39(2), 107-116. doi:10.1016/j.aip.2012.02.003

Brezis, R. S., Noy, L., Alony, T., Gotlieb, R., Cohen, R., Golland, Y., & Levit-Binnun, N. (2017). Patterns of joint improvisation in adults with autism spectrum disorder. Frontiers in psychology, 8, 1790.‏ doi:10.3389/fpsyg.2017.01790

Bird, G., & Viding, E. (2014). The self to other model of empathy: providing a new framework for understanding empathy impairments in psychopathy, autism, and alexithymia. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 47, 520-532.‏ doi:10.1016/j.neubiorev.2014.09.021

Cheak-Zamora, N. C., Teti, M., Maurer-Batjer, A., O’Connor, K. V., & Randolph, J. K. (2019). Sexual and relationship interest, knowledge, and experiences among adolescents and young adults with autism spectrum disorder. Archives of sexual behavior, 48(8), 2605-2615.‏ doi:10.1007/s10508-019-1445-2

DeBoer, D. P. (2006). The exploratory use of partner dancing as an adjunct to couples counseling. University of Minnesota.‏ (Doctoral dissertation). Available from ProQuest Dissertations and Theses database. (UMI No. 3219987). University of Minnesota.

Deguchi, N., & Asakura, T. (2018). Qualitative Study of Wives of Husbands with Autism Spectrum Disorder: Subjective Experience of Wives from Marriage to Marital Crisis. Psychology, 9(01), 14.‏


- פרסומת -

DeJesus, B. M., Oliveira, R. C., de Carvalho, F. O., de Jesus Mari, J., Arida, R. M., & Teixeira-Machado, L. (2020). Dance promotes positive benefits for negative symptoms in autism spectrum disorder (ASD): A systematic review. Complementary Therapies in Medicine, 49, 102299. doi:10.1016/j.ctim.2020.102299

Delafield-Butt, J. T., Zeedyk, M. S., Harder, S., Væver, M. S., & Caldwell, P. (2020). Making meaning together: embodied narratives in a case of severe autism. Psychopathology, 53(2), 60-73.‏

Dembosky, J. W. (2020). The Everyday Challenges Faced by Young Adults with Autism and Their Parents (Doctoral dissertation, Indiana University of Pennsylvania).‏

Eigsti, I. M., de Marchena, A. B., Schuh, J. M., & Kelley, E. (2011). Language acquisition in autism spectrum disorders: A developmental review. Research in Autism Spectrum Disorders, 5(2), 681-691.‏

Fletcher-Watson, S., & Bird, G. (2020). Autism and empathy: What are the real links?.‏ Autism, doi:10.1177/1362361319883506

Feniger-Schaal, R., Hart, Y., Lotan, N., Koren-Karie, N., & Noy, L. (2018). The body speaks: Using the mirror game to link attachment and non-verbal behavior. Frontiers in psychology, 9. 1560. doi:10.3389/fpsyg.2018.01560

Fuchs, T., & Koch, S. C. (2014). Embodied affectivity: on moving and being moved. Frontiers in psychology, 5, 508.‏ doi:10.3389/fpsyg.2014.00508

Hildebrandt, M. K., Koch, S. C., & Fuchs, T. (2016). “We Dance and Find Each Other” 1: Effects of Dance/Movement Therapy on Negative Symptoms in Autism Spectrum Disorder. Behavioral Sciences, 6(4), 24.

Kim, S. Y, Kang, H.W, Chung, Y.C., & Park, S. (2013). Empirical application of empathy enhancing program based on movement concept for married couples in conflict. Journal of Exercise Rehabilitation, 9(4), 426-431. doi:10.12965/jer.130056

Koch, S. C., Gaida, J., Kortum, R., Bodingbauer, B., & Manders, E. (2016). Body image in autism: An exploratory study on the effects of dance movement therapy. Autism Open Access, 6(2), 1-7.

Koch, S. C., Mehl, L., Sobanski, E., Sieber, M., & Fuchs, T. (2015). Fixing the mirrors: A feasibility study of the effects of dance movement therapy on young adults with autism spectrum disorder. Autism, 19(3), 338-350.‏

Koehne, S., Behrends, A., Fairhurst, M. T., & Dziobek, I. (2016). Fostering social cognition through an imitation-and synchronization-based dance/movement intervention in adults with autism spectrum disorder: a controlled proof-of-concept study. Psychotherapy and psychosomatics, 85(1), 27-35.

Koehne, S., Hatri, A., Cacioppo, J. T., & Dziobek, I. (2016). Perceived interpersonal synchrony increases empathy: insights from autism spectrum disorder. Cognition, 146, 8-15.‏

Koegel, R. L., Vernon, T. W., & Koegel, L. K. (2009). Improving social initiations in young children with autism using reinforcers with embedded social interactions. Journal of autism and developmental disorders, 39(9), 1240-1251.

Lacson, F. C. (2020). Embodied attunement: a dance/movement therapy approach to working with couples. Body, Movement and Dance in Psychotherapy, 15(1), 4-19.‏

Le, B., Dove, N. L., Agnew, C. R., Korn, M. S., & Mutso, A. A. (2010). Predicting Nonmarital Romantic Relationship Dissolution: A Meta-Analytic Synthesis. Personal Relationships, 17, 377-390. doi:10.1111/j.1475-6811.2010.01285.x

Mastrominico, A., Fuchs, T., Manders, E., Steffinger, L., Hirjak, D., Sieber, M., ... & Koch, S. (2018). Effects of Dance Movement Therapy on Adult Patients with Autism Spectrum Disorder: A Randomized Controlled Trial. Behavioral Sciences, 8(7), 61.

Mateos-Moreno, D., & Atencia-Doña, L. (2013). Effect of a combined dance/movement and music therapy on young adults diagnosed with severe autism. The arts in psychotherapy, 40(5), 465-472.‏

McGarry, L. M., & Russo, F. A. (2011). Mirroring in dance/movement therapy: Potential mechanisms behind empathy enhancement. The Arts in Psychotherapy, 38(3), 178-184.‏

Naber, F. B., Bakermans-Kranenburg, M. J., Van IJzendoorn, M. H., Dietz, C., Van Daalen, E., Swinkels, S. H., ... & Van Engeland, H. (2008). Joint attention development in toddlers with autism. European Child & Adolescent Psychiatry, 17(3), 143-152.

Naoko, D., Takashi, A., & Tomoko, O. (2020). Development and Preliminary Validation of the Couples’ Stigma Scale to Assess Self-Stigma among the Partners of Persons with Autism Spectrum Disorder in Japan. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(10), 3533.‏

Patterson, J., Gardner, B. C., Burr, B. K., Hubler, D. S., & Roberts, K. M. (2012). Nonverbal behavioral indicators of negative affect in couple interaction. Contemporary Family Therapy, 34, 11–28. .doi:10.1007/s1059 1-011-9170-6.‏

Pietrzak, T., Hauke, G., & Lohr, G., (2017). Connecting couples intervention: Improving couples’ empathy and emotional regulation using embodied empathy. In G. Hauke (Ed.), European psychotherapy 2016/2017: Embodiment in psychotherapy (pp. 66-98). Milton Keynes: Books on Demand.

Polo, G. (2010). The Space Between Us: The Experience of Relationship in the Argentine Tango.‏, MA thesis, Columbia College, Dance/Movement Therapy & Counseling Department, retrieved 1 August 2019.

Roy, M., & Dillo, W. (2017). Asperger syndrome and partnership. Journal of Autism, 4(1), 1.‏

Sala, G., Hooley, M., & Stokes, M. A. (2020). Romantic intimacy in Autism: A qualitative analysis. Journal of autism and developmental disorders, 50(11), 4133-4147. doi:10.1007/s10803-020-04377-8

Schöttle, D., Briken, P., Tüscher, O., & Turner, D. (2017). Sexuality in autism: hypersexual and paraphilic behavior in women and men with high-functioning autism spectrum disorder. Dialogues in clinical neuroscience, 19(4), 381.‏ doi:10.31887%2FDCNS.2017.19.4%2Fdschoettle

Seltzer, M. M., Shattuck, P., Abbeduto, L., & Greenberg, J. S. (2004). Trajectory of Development in Adolescents and Adults with Autism. Mental Retardation and Developmental Disabilities Research Reviews, 10, 234-247. doi:10.1002/mrdd.20038

Shuper Engelhard, E. & Vulcan M. (2018). Introducing Movement into Couple therapy: Clients' Expectations and Perceptions. Contemporary Family therapy. 41(1). 102-114. doi:10.1007/s10591-018-9474-x

Shuper Engelhard, E. (2018). Being together in time: Body synchrony in couples’ psychotherapy. The art in psychotherapy, 60, 41-47. doi: 10.1016/j.aip.2018.06.003

Shuper Engelhard, E. (2019). Embodying the Couple Relationship: Kinesthetic Empathy and Somatic Mirroring in Couples therapy. Journal of Couple &Relationship Therapy.18(2).126-147. doi: 10.1080/15332691.2018.1481801

Shuper Engelhard, E. (2019). Ghosts in the Bedroom - Embodiment Wishes in Couple Sexuality: Qualitative Research and Practical Application. American Journal of Dance Therapy. 41(2), 302-317. doi:10.1007/s10465-019-09302-w

Shuper Engelhard, E. (2019). Dancing to Projective Identification in Couples Therapy - Qualitative Research and Practical Application. The Arts in Psychotherapy. 67, 101614. doi:10.1016/j.aip.2019.101614

Shuper Engelhard, E. (2019). Clinical Intervention Using Dance-Movement Psychotherapy for Couples-Qualitative Research and Clinical Implications. Body, Movement and Dance in Psychotherapy. 14(3). 128-142. doi:10.1080/17432979.2019.1618395


- פרסומת -

Shuper Engelhard, E. (2019). Review of Comprehensive Research in Dance-Movement Psychotherapy for Couples (DMP-C) and Systematic Treatment Guidelines. Body, Movement and Dance in Psychotherapy. 14(4). 204-217. Doi:10.1080/17432979.2019.1653373

Shuper Engelhard, E. & Vulcan, M. (2021). The Potential Benefits of Dance/Movement Therapy in Improving Couple Relations of Individuals Diagnosed with Autism spectrum Disorders – A Review. Frontiers in Psychology. 1-12. https://doi.org/10...19936

Strunz, S., Schermuck, C., Ballerstein, S., Ahlers, C. J., Dziobek, I., & Roepke, S. (2017). Romantic Relationships and Relationship Satisfaction Among Adults With Asperger Syndrome and High‐Functioning Autism. Journal of Clinical Psychology, 73(1), 113-125. doi:10.1002/jclp.22319

Takahashi, H., Matsushima, K., & Kato, T. (2019). The Effectiveness of Dance/Movement Therapy Interventions for Autism Spectrum Disorder: A Systematic Review. American Journal of Dance Therapy, 41, 55-74. doi:10.1007/s10465-019-09296-5

Tani, M., Kanai, C., Ota, H., Yamada, T., Watanabe, H., Yokoi, H., & Kato, N. (2012). Mental and Behavioral Symptoms of Person’s with Asperger’s Syndrome: Relationships with Social Isolation and Handicaps. Research in Autism Spectrum Disorders, 6(2), 907-912. doi:10.1016/j.rasd.2011.12.004

Vulcan, M. (2016). “I’m a translating body”: Therapists’ experiences working with children diagnosed with autism spectrum disorder. Journal of Psychotherapy Integration, 26(3), 326–337. doi:10.1037/int0000026

Vulcan, M. (2021). The “Muscles of the Psyche”: From Body Literacy to Emotional Literacy. Frontiers in psychology, 11:548964. doi.org/10.3389/fpsyg.2020.548964

Vulcan M. & Shuper Engelhard, E. (2019). Body and Movement in Couple Intake: The intake phase. The Arts in Psychotherapy, 64, 49-58. dOI: 10.1016/j.aip.2019.02.001

Wagner, D., & Hurst, S. M. (2018). Couples Dance/Movement Therapy: Bringing a Theoretical Framework into Practice. American Journal of Dance Therapy,40(1), 18-43.‏ doi:10.1007/s10465-018-9271-y

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

, שופר אנגלהרד, ע. וולקן, מ. (2021). התנסויות בתנועה בטיפול רגשי מסייעות לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ליהנות מקשרים זוגיים ומקרבה אינטימית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4144


תבנית לציטוט ויקיפדיה:

* {{פסיכולוגיה עברית|שופר אנגלהרד, ע. וולקן, מ.|התנסויות בתנועה בטיפול רגשי מסייעות לבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ליהנות מקשרים זוגיים ומקרבה אינטימית|4144|2021}}

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.