לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
אמא-חור-אני / אורנה קסטלאמא-חור-אני / אורנה קסטל

אמא-חור-אני / אורנה קסטל

ספרים | 10/11/2015 | 6,564

אימא־חור־אני נע באין מקום־איןזמן־אין כיוון כמו הלא מודע הפרוידיאני. גוף ראשון מדבר עם גוף שני ועם גוף שלישי לחילופין כמו על סרט מוביוס. כמעט שאין שמות. מה שיש הוא חור... המשך

 
אמא-חור-אני / אורנה קסטל 
 
אורנה קסטל
אמא-חור-אני
 
 
גוונים הוצאה לאור
 
 
 
 
אימא־חור־אני נע באין מקום־איןזמן־אין כיוון כמו הלא מודע הפרוידיאני. גוף ראשון מדבר עם גוף שני ועם גוף שלישי לחילופין כמו על סרט מוביוס. כמעט שאין שמות. מה שיש הוא חור הדומה לחור שחור ששואב הכול וחוט בין־חורי בין חור מולד בלב לבין חור בתמונת חתונה ראשונה של אימא, חור שזוהה כאב.
אימא־חור־אני הוא פיקציה ביוגרפית הגולשת אל הכתב על גבי תו קולי, מלודיה שיוצרת פסקול חיים. בחירת המילים והניסוחים הוכרעה על בסיס פונטי שהוא למעלה ממשמעות. זהו סיפור חיים משוכתב על אודות יצור כלאיים בַּתְאֵם ועל אודות המירוץפנימה־החוצהמהבולען הנרטיבי.
סיפור של פסיכואנליזה פרטית, השוזר מסה פרוזאית מטושטשת חוקים ועולצת המצאות. בגרעין קיימת תמונה בעלת רושם עז וגורלי — תמונת חתונה נקייה מראש החתן, שממנו נפטר אבי האישה הכותבת — ונושא האישה הבלתי אפשרית — שושנת הספר.
מהלך הכתיבה הריפויי הִשִׁיר את כובד לִבה של הכותבת מול הדמויות הפועלות, שהכבידו בשעתן, ורוקן אותן מתוכנן הרעלי. מסע של כתיבה מרוכז בנחושתיים: להוציא מנקודת יש־רק־מקום ולהוביל לנקודת יש־גם־מקום — ממוצא ליציאה.
מהפסיכואנליזה מובאים השפה עם הגוף, ואילו בנוף האישי חוגגים עם האם והאב בסלטות ובמחול שדים, בהעלאה באוב ובשפעת פעולות היסח הדעת כמרד בכפיית ההזדהות. אימא התחתנה, התגרשה, התחתנה, ילדה, קראה, אספה, שמרה, פילחה, קנתה, חלתה ומתה. אבא שמר חניה קרובה שנתגלתה כמקום מבטחים. אלו ששנאתי־אהבתי, ושמהם חייתי את המנוסה, שבו להעניק את חסד המילה האחרונה: המילה הנכתבת.
סיפור חשוף זה מזמין להמר יחד על תהליך פסיכואנליטי שהלך רחוק מספיק כדי למצוא עלה כותרת אחד מפרח לב הזהב ולהניחו חזרה בשלווה על לב רוטט. וזו גם נגיעה — לא ביד קלה — במארב המוות, בפיסות שהוא תולש בהלכנו בדרך כל בשר. ציפור טרף מחופשת בחלוקים לבנים מאִטה את יציאת הנשמה, בעת שהיא מנקרת כדי למצוץ מהגוף את טפיליו.
מטפורות וריאליזם בונים יחד חוט שדרה, הניצב כדי לתת את עדותו נעדרת הפשרות לעולם הקריאה.
 
אורנה קסטל, פסיכותרפיסטית, עוסקת בפסיכואנליזה לאקאניאנית. ספרה "קולנוע כאחר (פסיכו)אנליטי", העוסק ב"קריאת" סרטים עם הפסיכואנליזה, יצא לאור בשנת 2012 בהוצאת "רסלינג".
 
 
 
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
 
אמא-חור-אני / אורנה קסטל 1החור הכפול
  

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פסיכואנליזה, ספרים, פסיכולוגיה לאקאניאנית
לימור פרנקו
לימור פרנקו
עובדת סוציאלית
פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
מילנה עמוס
מילנה עמוס
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
ד"ר תום רן
ד"ר תום רן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ד"ר טניה כהן
ד"ר טניה כהן
פסיכולוגית
מודיעין והסביבה
רשא מוסא-קעואר
רשא מוסא-קעואר
פסיכולוגית
חיפה והכרמל
יובל אדם
יובל אדם
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, חולון והסביבה, רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.