פסיכולוגיה עברית

×Sergey Kovalevsky
Sergey Kovalevsky ©
זכור אותי

מאמרים

אימון לחיפוש עבודה באמצע החיים - תיאור מקרה

המאמר מתאר תהליך של אימון קריירה עם מתאמנת שביקשה למצוא עבודה ולשמור על יציבות בעבודה זו. המאמר נותן דוגמאות לשימוש בכלים אימוניים וייעוציים בתהליך זה. אימון קריירה הינו תהליך ממוקד וקצר מועד, שמטרתו היא לסייע למתאמן להתקדם לקראת או להגשים מטרות שהציב לעצמו בכל הקשור לעולם העבודה.

מתפרסם מ 21/1/2009 | 2,384 צפיות

תגיות: | |

 

אימון לחיפוש עבודה באמצע החיים - תיאור מקרה

מאת דולי חותם*

 

 

כמה מילים על אימון:

האימון הינו מתודה פופולארית, שהתפשטה באירופה, ארצות הברית וישראל.  זהו תהליך קצר מועד, הנמשך בין 10-15 פגישות פרונטאליות, וכן ליווי טלפוני ובהודעות דוא"ל. מפגישה לפגישה, מוסכם על משימות חשיבה / עשייה עם המתאמן, להאצת התהליך. האימון משלב תיאוריות ומיומנויות עבודה קיימות מתחומי הניהול, ספורט, חינוך, פילוסופיה, פסיכולוגיה הומאניסטית ופסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית. האימון מיועד לאנשים בעלי כוחות אגו נורמאליים, השואפים לשינוי ולהגשמת מטרות אישיות. האימון אינו מתאים להתמודדות עם דיספונקציות בולטות ועם מחלות נפש. אנשים רבים פונים כיום לאימון, בין השאר מפני שהאימון נתפס כלגיטימי ו"לא פסיכולוגי". במובן זה, האימון מאפשר לאנשים רבים יותר להיעזר ולהתייעץ, מבלי לחוש איום על זהותם האישית.

 

 

המקרה של דינה:

דינה (שם בדוי) היא אישה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה. מדובר באישה מרשימה, אינטליגנטית, בעלת יכולות גבוהות, שהגיעה לאימון מפני שנקלעה למשבר בחיי העבודה שלה. בעבר, היא עבדה במקומות עבודה שונים, בכל מקום מספר שנים, הצליחה בהם, אך עזבה מקומות אלה בעיקר סביב לידת ילדיה, או אי שביעות רצון אישית שלה. בשנתיים האחרונות, דינה מצאה את עצמה "קופצת" ממשרה למשרה ארבע פעמים, ולפני מספר חודשים עזבה את משרתה האחרונה.

מאז שעזבה את עבודתה האחרונה, חשה דינה דכדוך רב, תחושת ריקנות ותחושת אשמה, מלווה בהלקאה עצמית רבה, עם מחשבות כמו: "למה כולם מצליחים להרגיש נוח בעבודה, ורק אני עוזבת, או שמפטרים אותי"? וכן "אין סיכוי שאמצא עבודה חדשה. בעבר, ברגע ששלחתי קורות חיים מיד פנו אלי, ואילו כיום, אני שולחת כל יום לאתרי אינטרנט שונים קורות חיים ואין שום התייחסות אלי".

הגדרנו את תמונת העתיד המיטבית לה היא מייחלת, המצב הרצוי מבחינתה, והיא אמרה: "למצוא עבודה ולהתמיד בה. אין בי כוחות יותר לקפוץ ממקום למקום".

 

בפגישות בינינו, עסקנו בנושאים רבים – בקשר שלה עם הוריה בעבר ובהווה, שרטטנו במשותף עץ משפחתי תעסוקתי, היכול לתת רמזים לעמדות וגישות (מופנמות) כלפי עולם העבודה, הגדרנו והעצמנו את החוזקות הבולטות שלה – הדייקנות שלה, היכולת לבנות תהליכי עבודה, לימוד מהיר של התפקיד, הישמעות לסמכות, קשרי אנוש טובים עם לקוחות ושותפי תפקיד ועוד. בדקנו ביחד את ה"פרדיגמות החוסמות שלה"  - אותן אמונות מזיקות, המתבטאות בהיגדים חשיבתיים שליליים המתרוצצים בתוכה.

דינה טענה שהיא נכוותה בשנים האחרונות, ואינה מעוניינת יותר בעבודה תובענית. היא מעדיפה לחפש תפקיד פשוט, כמו למשל מזכירה.  "אין בי כוחות יותר להתמודד עם מתחים בעבודה, לכן עדיף שאצטמצם לתפקיד פשוט שבו יהיה לי קל".

אולם בהמשך הפגישות, גילינו שהדבר ממנו היא חוששת יותר מכל הוא שהיא לא תסתדר היטב עם הממונה עליה, ולא עם תוכן תובעני ומאתגר.

יתר על כן, דינה הגיעה לתובנה שאם תוכן העבודה לא יאתגר אותה, היא שוב עלולה לעזוב את העבודה, ובנוסף לכך שכרה יהיה נמוך, גורם נוסף שעלול לתסכל אותה.

ביקשתי מדינה לצייר ציור הנושא את הכותרת "אני והבוס".

בפגישה הבאה שנערכה בינינו, דינה פתחה את הפגישה באומרה "אין לי כישרון ציור", ושלפה מתיקה ציור סכמטי ופשוט, שבו דמותה קטנה וצמודה למחשב, ואילו דמות הממונה הדמיוני גדולה, צופה במעשיה ומעירה בביקורת "יש לתקן את זה..". שוחחנו על דמות הבוס, כפי שהיא נתפסת אצלה, ודינה אמרה מיד:  "זה מזכיר לי את אמא שלי. היא תמיד לועגת לי ומציעה לי לתקן את מעשיי, לארגן את הדברים אחרת. היא לעולם אינה מקבלת אותי. אני לא מעיזה לומר לה דבר, וכשהיא באה לבקר אצלי, אני תמיד בלחץ, ומתנצלת".

 

בפגישה שלאחר מכן, דינה יכולה היתה לראות את ההקבלה בין היחס שהיא מפגינה לאמה לבין היחס אותו היא מפגינה כלפי הממונים.

ראינו ביחד, כיצד בכל העבודות אותן היא עזבה, היא חוותה דמויות ביקורתיות של ממונים, אך סבלה אף יותר מחוסר היכולת שלה לתאם ציפיות עם הממונים,להציב גבולות, ולהביע את הצרכים שלה כאדם עובד.

בציור נוסף שדינה ציירה בנושא "אני והבוס" נוצר שינוי. הפעם, דינה ציירה את דמותה ואת דמות הבוס בגודל דומה, צועדים ביחד במסדרון ממנו פונות דלתות רבות למשרדים שונים, והבוס שואל אותה  "מה דעתך על כך?". 

 

דינה חשה חזקה יותר כעת, ומסוגלת להביע את דעתה. במקביל, לאחר שספגה ביקורת מתמשכת מאמה על כך שעזבה את מקום העבודה האחרון, אמה באה לביקור, ודינה מצאה את עצמה אומרת לה  "אמא, אני כל כך זקוקה לתמיכתך בימים האלה.." להפתעתה, האם הפחיתה את הביקורת, וחלה התקרבות בין השתיים.

 

בנוסף לתהליך זה, עברנו ביחד על קורות החיים שלה, המהווים כרטיס ביקור ראשוני, ובדקנו כיצד ניתן להציג את יכולותיה ונסיונה, על עמוד אחד, בדרך יותר מלהיבה ואפקטיבית.

 

חלפו מספר שבועות, ולפתע דינה הוזמנה לראיון עבודה.

עבדתי איתה במשך פגישה נוספת לקראת הראיון ודיברנו על כיצד להציג את עצמה, כיצד לענות על שאלות שונות, חלקן מאתגרות ולא תמיד נעימות.  דינה עברה שני ראיונות - הראשון עם הממונה העתידי, והשני עם מספר דמויות בכירות בארגון. הראיון היה קשה ולוחץ, אך הכנו מראש תרחישי שאלות שונים, ודינה קראה מראש חומר רב, ושוחחה עם אנשים העובדים בתחום כדי להתרענן בו.

דינה מצאה עבודה, ואף הצליחה לנהל משא ומתן על שעות עבודתה כך שיתאימו לחייה, ולהיותה אם לשלושה ילדים קטנים.

בפגישתנו האחרונה, עסקנו בהגדרת הצרכים שלה מעבודתה החדשה. דינה הגדירה שני נושאים אותם תיארה כחשובים באופן קריטי להצלחתה בעבודתה החדשה: תקשורת ישירה ותכופה עם הממונה הישיר וחופש פעולה מקצועי בביצוע העבודה שלה.

בנינו ביחד שיחת תיאום ציפיות מובנית עם הממונה החדש.

האימון הסתיים לאחר 10 פגישות, אולם אנו ממשיכות לשמור על קשר רופף דרך הדואר האלקטרוני, ונוכל לחזור לתהליך נוסף, במידה והיא תחוש שוב בקושי בעבודה.

 

סיכום:

דינה, בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, הגיעה לאימון לשם מציאת עבודה. בשנתיים האחרונות היא החליפה מקומות עבודה רבים והדבר השפיע לרעה על דימויה העצמי, והיא חשה שלא תוכל עוד להתמיד בעבודה בעתיד.

במהלך האימון, שנמשך כעשר פגישות, ניסחנו את תמונת העתיד המיטבית שלה, הפכנו בפרדיגמות (אמונות מזיקות) החוסמות שלה, העצמנו את החוזקות שלה והכנו תוכנית עבודה משותפת, עבדנו על מיומנויות עבודה וחיפוש עבודה.

דינה מצאה עבודה בתחום חדש, וצלחה שני ראיונות עבודה לא קלים.

העבודה עם דינה היתה קצרה וממוקדת. התהליך דומה למשפך, כך שאנו מבררים ביחד, בהדרגה, מה היא בעצם רוצה, לאן היא חותרת, ואיך היא רוצה לראות את המשך הקריירה שלה.

בחלקו הראשון של האימון, עסקנו בנושאים רבים הקשורים בעיקר להוויה שלה, ל being –  מה גורם לה לסיפוק ואושר, מהם הערכים שלה, הדברים החשובים לה באמת. בחלק השני התמקדנו יותר ועסקנו ב doing – חיפוש מידע על התפקיד שהוצע לה, כתיבת קורות חיים, התכוננות לראיון.

דינה מצאה עבודה, אך חשוב מכך, היא מכירה את עצמה טוב יותר בזכות האפשרות להתבונן מעט פנימה ולראות את הקשרים בין חלקי החיים השונים ובין המחשבות להתנהלות שלה.

אף אני, כפסיכולוגית ומאמנת קיבלתי תובנות חדשות.כל תהליך אימוני או ייעוצי הינו תמיד מסע משותף, בו אין ''מומחה'' ו''תלמיד'', אלא שני אנשים החושבים ביחד ומתכננים יחד כיצד להגשים מטרות.

 

 

 

 

מילות מפתח: אימון קריירה, פסיכולוגיה תעסוקתית, ייעוץ קריירה.

 

 

 

 

* דולי חותם היא פסיכולוגית ארגונית ומאמנת אישית בתחומי קריירה ועבודה.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

חותם, ד. (2009). אימון לחיפוש עבודה באמצע החיים - תיאור מקרה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/6/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1973

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

תמר וייסתמר וייס23/1/2009

מעניין מאד. וגם כתוב יפה.

כשהמבט מופנה קדימה, אפשר לראות את האופק...

תודה