פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

עכשיו אני / מאיה ריד

"לחיות זה הרבה יותר מאשר לשרוד" כותבת מאיה ריד במבוא לספרה

ופותחת בפני הקורא צוהר אל עולמה של שורדת גילוי-עריות שבחרה בחיים.

סיפורה האישי לוקח אותנו אל מעמקי-נפש שצפונותיה נעלמים לרוב מעין זר. היא מתארת בגילוי לב את מאבקה הממושך וחסר הפשרות בהשלכות הטראומה שחוותה בילדותה, ובלפיתתו המצמיתה של העבר. מפת הדרכים של מסעה העיקש אל החיים נגלית לעינינו טפח אחר טפח מבעד לרשימות שכתבה במהלך עשר שנות טיפול ואשר נוסכות חיים בתוואי הדרך המייסרת והמתגמלת - דרך של כאב ושל תקווה.

ספרים | 12/3/2008 | 24,373

תגיות:

עכשיו אני - מסע ההחלמה מטראומה מינית מתמשכת בילדות / מאיה ריד

 

מאיה ריד

עכשיו אני

זה לא לנצח:

מסע ההחלמה מטראומה מינית מתמשכת בילדות

הוצאת ספרים "אח"

 

 

"לחיות זה הרבה יותר מאשר לשרוד" כותבת מאיה ריד במבוא לספרה

ופותחת בפני הקורא צוהר  אל  עולמה של שורדת גילוי-עריות שבחרה בחיים.

סיפורה האישי לוקח אותנו אל מעמקי-נפש שצפונותיה נעלמים לרוב מעין זר. היא מתארת בגילוי לב את מאבקה הממושך וחסר הפשרות בהשלכות הטראומה שחוותה בילדותה, ובלפיתתו המצמיתה של העבר. מפת הדרכים של מסעה העיקש אל החיים נגלית לעינינו טפח אחר טפח מבעד לרשימות שכתבה במהלך עשר שנות טיפול ואשר נוסכות חיים בתוואי הדרך המייסרת והמתגמלת - דרך של כאב ושל תקווה.

בספרה הייחודי שוזרת מאיה פרקי תאוריה ברקמת עדותה האישית, ועורכת את שתי נקודות הראות זו לצד זו. כך היא מכוונת זרקור רב עוצמה אל מורכבות הטראומה ואל עומק התהליכים הרגשיים שעוברים מי שנפגעו בילדותם, בדרכם להחלמה.

פרקי "המסע המשותף" שחותמים את הספר, מאגדים קטעים מייצגים מתוך רב-שיח שהתקיים לאורך שש שנים בפורומי-התמיכה המקוונים של אתר "מקום". הם בוחנים סוגיות בקשר הטיפולי מזווית-הראייה של מטופלים שורדי טראומה-מינית-מתמשכת-בילדות ומלווים בהארות של ֹשרי עוז, מטפלת בנפגעי טראומה מינית.

 

מאיה ריד (שם עט) בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה (1987). החלה את דרכה המקצועית בטיפול בבני-נוער בסיכון ובשנים האחרונות משקיעה את מירב זמנה ומרצה בפעילות למען נפגעות ונפגעי טראומה מינית. היא נושאת הרצאות-אורח בימי עיון ובסדנאות של צוותים טיפוליים בתחום בריאות הנפש; ב- 2003 הצטרפה לצוות "מקום" - אתר תוכן ותמיכה לנפגעי/ות טראומה מינית; יזמה הקמתו של "מקום לנוח" לשורדות גילוי-עריות במכון "איתן" והיתה שותפה להפעלתו בשנים 2004-2005.

ספרה הראשון, "שבויה", ראה אור בהוצאת תמוז (2002) וזכה לסיקור נרחב בתקשורת  ולשבחי הביקורת בכתבי-עת מקצועיים (שיחות ופסיכו-אקטואליה). 

   

 

 

תוכן עניינים ופתח דבר

 פרק מתוך הספר: מקומה-תפקידה של האם במשפחה בה מתרחש גילוי-עריות

להזמנת הספר מיריד פסיכולוגיה עברית במחיר מוזל      

  

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מאיה רידמאיה ריד7/6/2008

רחלי - [ל"ת]. אני מצטערת שעונה באיחור, רק עכשיו ראיתי את תגובתך.
שלחתי לך מייל
כל טוב
מאיה

רחלי ברוךרחלי ברוך29/5/2008

מאיה המדהימה. אנחנו אומנם לא מכירות, אבל כשאני קוראת את הספר אני מרגישה את הכאב הזה,הכאב ששורף מבפנים,ולא נותן מנוחה לרגע... הייתי רוצה להיות היום במקום שאת נמצאת, הלוואי ואגיע לשם יום אחד.כרגע אני די מיואשת, הטיפול לא מצליח לעזור למרות כל המטפלים שהייתי אצלם.לפני שנתיים כתבתי ספר של שירים וסיפורים קצרים, והאמת שהם נוקבים מאוד ולא שירים מתוקים שכיף לקרוא לפני השינה,והדפסתי אותו. הוצאת "סער" פנו אליי ואמרו שהחומר איכותי ויש לו פוטנציאל. הבעיה היחידה היא שאת המהדורה הראשונה על הכותב לממן, שזה 15,000 ש"ח. הם אמרו לי לחזור אליהם כשיהיה לי את הכסף.רציתי לשאול אותך אם ידוע לך על דרך אחרת לפרסום, אם גם את נאלצת לשלם סכום כה גדול בהתחלה, ואם בכלל תסכימי לקרוא אותו למרות שאני בטוחה שאת עסוקה ויש לך מיליון דברים על הראש חוץ מבחורה נודניקית. הספר חשוב לי מאוד, אני לא מתכננת להיות סופרת ואין לי רצון להתפרסם. התקווה היחידה שלי היא להצליח לשחרר קצת את כל הכעס והכאב שבתוכי החוצה, לשבור את השתיקה וההכחשה של כל המשפחה שממשיכים כאילו כלום לא קרה וכועסים על שלדעתם "אני סתם רגישה ולוקחת קשה מידי" את כל מה שקרה,ואולי פרסומו יקל קצת...
אם תוכלי לעזור לי אני מאוד אשמח. וגם אם רק תסכימי לקרוא אותו, אני ממש אודה לך. אני לא יכולה לדבר בשם אחרים אבל תודה עצומה על הספרים שכתבת, הם נתנו לי כוח וקצת אמון בעצמי חזרה שאני לא משוגעת...אני רק יכולה לאחל לך שתמיד תהיי שמחה ותמשיכי להיאבק,למרות כל הכאב והקושי.אין לי מילים חוץ מתודה...
רחלי

מאיה רידמאיה ריד15/4/2008

לתמרה [ל"ת]. שלום תמרה,
שלחתי לך מייל
חג שמח
מאיה

תמרה ביירוןתמרה ביירון12/4/2008

כתיבה [ל"ת]. שלום לך מאיה
עדיין לא סיימתי לקרוא את ספרך אך כבר חייבת להגיב.
המטפלת שלי נתנה לי אותו אתמול ואמרה לי, את חייבת לקרוא את הספר." קראתי אותו והרגשתי שהוא דומה בהרבה הביטים לספר שאת כתבת. "
גם אני מבלי לדעת לכתוב בצורה ספרותית, נעזרת כל חיי בכתיבה. שנים של כתיבה לעצמי, והשמדת החומר הכתוב מחשש שיתגלה.
רק בשנים האחרונות, אחרי שנות טיפול רבות, כתבתי ולא השמדתי, וביום הולדתי האחרון כמתנה לעצמי, הפכתי את בליל הדפים לספר בשבילי.
הכתיבה היא מהבטן, ללא מחשבה או עריכה לשונית או איזה סדר.
אני מוצאת ומזדהה עם כתיבתך עד מאוד והייתי מאוד שמחה אם היית מוכנה לקרוא את ספרי ולחוות דעה. כלשהי.
כמובן שאבין אם תסרבי, אך אשמח מאוד לשתף אותך בכתיבתי.
תודה על ספרך, אני בטוחה שהוא יעזור ויביא תועלת רבה להרבה הרבה אנשים.
תודה על זמנך, תמרה
 

מאיה רידמאיה ריד13/3/2008

ליעל [ל"ת]. תודה לך על המשוב והמילים החמות שמאד מרגשות אותי. 
תודה.
מאיה

יעל גולדקורןיעל גולדקורן13/3/2008

למאיה היקרה [ל"ת]. קראתי את ספרך כבר לפני כשלושה שבועות והוא עדיין מהדהד בתוכי. אין לי מילים להביע את הוקרתי על כך שכתבת ספר חשוב כל כך המהווה כעין מגדלור באפילה דרכו ניתן לראות את הסכנות וכן את המקומות הבטוחים אליהם ניתן להגיע כשורדי טראומה מינית בילדות. לדעתי, זהו אחד הספרים הטובים ביותר, אם לא הטוב ביותר, שנכתבו בארץ מתוך התנסות אישית של 'מטופל'.
כל הכבוד לך מאיה. ישר כוח. על האומץ. על הנחישות. על כך שאת כאן ומאפשרת לקוראיך להבין את עצמם, את מהות הטיפול שהם עוברים, את השינויים הקטנים שחלים בהם לאורך שנים של טיפול קשה, את תפקידו ועמדתו של מטפל טוב ואחראי בטראומה וכמובן את הדיאלקטיקה הבלתי נסבלת בין הרצון להשתנות לבין החוויות של פעם. בין המשאלה להבין את הכל לבין הדחף להתנגד.
תודה לך מאיה.
תמשיכי לכתוב!
י.ג.