פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות. מאמר זה סוקר את ה-PCL-R וכן מספר מחקרים מעניינים שעשו שימוש בכלי זה.

מתפרסם מ 20/6/2007 | 38,060 צפיות

תגיות:

​​​​​​​Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R)

 

סקירה מאת רועי סמנה

 

 

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות ((Samuels, O'driscoll & Bazaley, 2005. הוכח מחקרית כי כלי זה, שפותח ע"י R.D. Hare ב-1985,  הינו הכלי התקף והמהימן ביותר למדידת פסיכופתיה (Laurell & Daderman, 2007).

על-פי  (Hare, Clark, Grann and Thornton (2000 ברמה הבינאישית אנשים עם הפרעה פסיכופטית מתאפיינים בהתנהגות גרנדיוזית, יהירה, קשוחה, דומיננטית, שטחית ומניפולטיבית. ברמה הרגשית הם נוחים-להתרגז,  חסרי יכולת ליצור קשרים רגשיים חזקים עם הזולת ולוקים בחוסר באמפתיה, אשמה, חרטה או רגשות עמוקים. המאפיינים הבינאישיים והרגשיים הללו חוברים לסגנון התנהגות סוטה-חברתית שכולל התנהגות אימפולסיבית ובלתי-אחראית ונטייה להתעלם או להפר מוסכמות חברתיות ומוסריות. למרות שלא כל הפסיכופטים באים במגע עם רשויות החוק, מאפייניהם שמים אותם בסיכון גבוה לביצוע מעשי פשע ואלימות.

ה- PCL-R מתבסס על ראיון חצי-מובנה (שאורך בין 90 ל-120 דקות) ועל מידע אנמנסטי על מנת לדרג 20 פריטים על סולם של שלוש נקודות (0 = הפריט לא מתאים לנבדק, 1 = הפריט מתאים במידת-מה לנבדק, 2 = הפריט בהחלט מתאים לנבדק) כאשר כל פריט מייצג סימפטום או מאפיין שונה של פסיכופתים. הציון הכולל יכול לנוע מ-0 ל-40 והוא משקף את המידה בה הנבדק תואם את האבטיפוס של פסיכופתים;  ציון השווה או גדול מ-30 נחשב לרוב כמעיד על הימצאות פסיכופתיה, אך יש לציין כי מספר חוקרים הציעו נקודות חיתוך נמוכות יותר (Grann, Langstrom, Tengstrom & Stalenheim, 1998). סטיית התקן של הכלי שווה לכ-3 נקודות (Hare, 1998).

חשוב לציין כי הפריטים מוערכים על בסיס תיפקוד הנבדק לאורך חייו ולא רק על בסיס מצבו בהווה ומשמעות הדבר היא שלא ניתן למדוד בעזרת כלי זה שינויים בסימפטומים פסיכופתיים לאורך זמן (Esposito, 2005).

ממצאים אמפיריים מעידים כי באוכלוסיות עברייניות הפריטים ב PCL-R מודדים מבנה אחיד המורכב לרוב משני גורמים. גורם 1 מבטא את המאפיינים האפקטיביים והבינאישיים של פסיכופתיה והוא תוייג כ"שימוש אכזרי ואנוכי בזולת". הפריטים הקשורים בגורם זה מתייחסים לרשמים ומסקנות לגבי תהליכים בינאישיים ובד"כ ציונם מתבסס הן על מידע מתיקו האישי של הנבדק והן על רשמים שנוצרו במהלך הראיון.

גורם 2 מבטא התנהגויות הסוטות חברתית והוא תוייג כ"סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני". הפריטים הקשורים בגורם זה מסתמכים בעיקר על זיהוי התרחשותן של התנהגויות ספציפיות ובד"כ מידע זה מגיע מתיקו האישי של הנבדק (Hare, Clark, Grann and Thornton, 2000).

 

 להלן הסבר קצר על הפריטים המרכיבים את ה-(PCL-R (O'connor, 2005 :

  1. קלות-לשון וקסם שטחי (גורם 1)- הנטיה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים או בעלי מודעות-עצמית.
  2. ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1)- הערכה מופרזת של יכולות ושל הערך העצמי. פסיכופתים הם אנשים יהירים המאמינים שהם בני אנוש נעלים.
  3. צורך בגירויים או נטיה לשיעמום (גורם 2)- צורך מוגזם בגירויים מלהיבים ומרגשים. פסיכופתים מתקשים להשלים משימות עד תומם או להחזיק במשרה קבועה משום שהם משתעממים בקלות.
  4.  שקרנות פתולוגית (גורם 1)- יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר-מצפון וחוסר-יושר
  5. הונאה ומניפולטיביות (גורם 1)- השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק
  6. חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1)- חוסר ברגשות או בהתייחסות ללאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר-אמפתיה וקר-לב. פריט זה מתבטא בד"כ בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
  7. אפקט שטוח (גורם 1)- דלות רגשית או טווח או עומק רגשי מוגבל
  8. קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1)- חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי
  9. סגנון חיים פרזיטי (גורם 2)- תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות
  10. שליטה עצמית נמוכה (גורם 2)- תגובות של עצבנות, חוסר-סבלנות, איום, אגרסיביות ואלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס
  11. התנהגות מינית בלתי-מובחנת - מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
  12. בעיות התנהגות מוקדמות (גורם 2)- מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גניבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
  13. חוסר במטרות ריאליסטיות ארוכות-טווח (גורם 2)- חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
  14. אימפולסיביות (גורם 2)- ביצוע משעים ללא מחשבה מוקדמת וללא תיכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים ודחפים; התנהגות בלתי צפויה ונמהרת
  15. חוסר-אחריות (גורם 2)- כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמא: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
  16. קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1)- מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת ע"י התכחשות זו
  17. ריבוי קשרי נישואין קצרי-טווח- חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
  18. עבריינות נוער (גורם 2)- בעיות התנהגות בין גילאי 13-18; לרוב התהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
  19. הפרת תנאי שיחרור (גורם 2)
  20. ורסטיליות קרימינלית- מגוון סוגי עבירות פליליות; גאווה רבה על כך שהנבדק לא נתפס על ביצוע עבירות

 

מהימנות

במחקר שערכו על מדגם של 925 אסירים מחמישה בתי-כלא שונים בצפון אמריקה מצאו Hare et al. (1990)  שהמהימנות בין שופטים נעה בין 0.78 ל-0.94 והמהימנות הפנימית נעה בין 0.87 ל-0.97. ממצאים אלו מעידים על כך שה-PCL-R   הוא מדד הומוגני וחד-מימדי.

מהימנות מבחן-חוזר של הPCL נמצאה גבוהה והינה שווה ל-0.89 (Schroeder, Schroeder, & Hare, 1983).

 

תוקף

תוקף ניבוי- נמצא כי הציונים ב-PCL-R מנבאים מגוון של התנהגויות אנטי-חברתיות הכולל פשיעה אלימה (Cooke & Michie, 1997), חזרה על התנהגות אלימה לאחר שיחרור מהכלא או מביה"ח (Harris, Rise & Quinsey, 1993) ותגובתיות טיפולית נמוכה לתוכניות טיפול שיקומיות (Ogloff, Wong, Greenwood, 1990).

תוקף תוכן- הפריטים המרכיבים את ה-PCL-R תואמים באופן כללי את ההשקפות המסורתיות והעכשוויות על תכונות האישיות וההתנהגויות המגדירות את המבנה של פסיכופטיות. דפוס הציונים הכוללים של ה-PCL-R תואם את התיאורים הקליניים של הפסיכופת כשטחי, קשוח, נצלן, אגוצנטרי, בעל אפקט שטוח, חסר-חרדה ונעדר סימפטומים פסיכוטיים (Esposito, 2005).

תוקף מבנה- ל-PCL-R  תוקף מבנה טוב.  Hart and Hare(1989) בדקו את המתאם בין פסיכופתיה להפרעות נפשיות אחרות ומצאו מתאם חיובי בין הציונים הכוללים של ה-PCL-R לבין הפרעות אישיות אנטי-חברתית, היסטריונית ונרקיסיסטית ומתאם שלילי בין ציוני PCL-R לבין הפרעת אישיות נמנעת.

תוקף מתכנס- התוקף המתכנס של ה-PCL-R הוכח ע"י הקשר החזק שלו (בין 0.7 ל-0.83) לאיבחון (על בסיס DSM) של הפרעת אישיות אנטי-חברתית (Hare, 1983).

תוקף מבחין- הקשרים בין פסיכופתיה למדדי ציר II ב-DSM, כפי שנמצאו במחקרם של & Hart  Hare מ-1989, היו נמוכים מספיק בכדי לתמוך בתוקף המבחין של ה- PCL-R (Esposito, 2005).

 

מספר מחקרים שהשתמשו ב-PCL-R

Richell et al. (2003) ביקשו לבדוק האם קיים ליקוי ביכולת של פסיכופתים להבין את המצבים המנטליים של זולתם (ליקוי ב"תיאוריה של התודעה") וזאת בעקבות הצעת חוקרים רבים כי הבנה לקויה של מצבים מנטליים יכולה להוביל להתנהגות אנטי-חברתית ואגרסיבית ולפסיכופתיה בשל העובדה כי הבנה תקינה של המתרחש בראשו של הזולת עשויה להיות תנאי-מוקדם לתגובה אמפטית.

בעזרת ה-PCL-R בדקו החוקרים קבוצת אסירים ואלו מהאסירים שציונם היה 30 ומעלה שויכו ל"קבוצת  הפסיכופתים". יתר האסירים שויכו ל"קבוצת הביקורת". האסירים ענו על מבחן  ("Reading the Mind in the Eyes" test) שבו הוצגו להם תמונות של איזור העיניים של בני-אדם ועל בסיס מידע זה בלבד היה עליהם לייחס מצב מנטלי מסוים (מתוך רשימה מצומצמת) לאדם בתמונה. במחקר לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הפסיכופתים לקבוצת הלא-פסיכופתים, דבר המלמד על כך שככלל אין לפסיכופתים ליקוי בכושר ה"תיאוריה של התודעה".

 

Herve, Hayes and Hare (2003) מאמינים כי הדרך שבה פסיכופתים מעבדים ומשתמשים בשפה מספקת רמזים בנוגע לטבעו של עולמם הקוגניטבי והרגשי ולכן הם בחרו לחקור את יכולתם של פסיכופתים להבין את המשמעויות המילוליות והרגשיות של מטאפורות ואת יכולתם להחליט החלטות על בסיס הערכיות הרגשית שלהן. לצורך המחקר פיתחו Herve et al. מטלת Q-Sort  שבה היה על הנבדקים להסביר את את המשמעות המילולית של 60 אמירות מטאפוריות ולאחר מכן למיינן לשש קבוצות ע"פ ערכיותן ועוצמתן הרגשית. החוקרים ניבאו כי פסיכופתים יבינו את המשמעות המילולית של האמירות אך יבצעו יותר טעויות במיון מאשר אנשים שאינם פסיכופתים. לצורך חלוקת המדגם ל-3 קבוצות (קבוצה גבוה במימד הפסיכופתיות, בינונית ונמוכה) השתמשו ב-PCR-L . פי שניבאו החוקרים, הממצאים מלמדים כי פסיכופתיה אינה קשורה עם בעיות בהבנה המילולית של מטפורות. עם זאת, נבדקים שציון ה- PCL-R שלהם היה גבוה הראו קושי משמעותי במיון האמירות על בסיס ערכיותן הרגשית. לדוגמא: מטפורות שדורגו ע"י אחרים כחיוביות מאוד (3+) מוינו על ידי פסיכופטים כשייכות לקוטב השלילי של הרצף (-3) ולהפך. החוקרים הסבירו ממצאים אלה בכך שיתכן כי פסיכופתים  מתמקדים במימד אחר מערכיות (למשל עוררות) כאשר הם מעריכים חומר רגשי. אפשרות אחרת היא שפסיכופתים מושפעים יותר מחוויות אידיוסינקרטיות מאשר ממשמעויות רגישות משותפות-תרבותית והדבר מוביל לטעויות שנראו במחקר.

 

Louth, Williamson, Alpert, Pouget, and Hare (1998) יצאו מההנחה כי היכולת להימנע מגילויים של עוררות רגשית תורמת ליכולת לשקר באופן "מוצלח". בעבר הוצע כי לפסיכופתים, שבד"כ נוטים להצליח מאוד בהולכת-שולל, יש השקעה רגשית מועטה מאוד במילים בהן הם משתמשים והחוקרים החליטו לבחון האם אמפליטודת הקול של פסיכופתים שונה מזו של אלו שאינם פסיכופתים, כאשר הנושא המדובר הוא רגשי במהותו. לצורך כך חילקו קבוצת אסירים לשתי קבוצות על בסיס ציונם ב-PCL-R וקיימו איתם ראיון בנושאים שונים, בחלקם רגשיים. הראיונות המוקלטים נותחו מבחינה קולית בעזרת מחשב.

החוקרים גילו כי פסיכופתים נוטים לדבר בקול נמוך יותר מאחרים, דבר שיכול להיות אפקטיבי בשיכנוע המאזין כי הדובר כנה בדבריו. כמו כן, התגלה כי בניגוד לקבוצת הביקורת, הפסיכופתים לא הראו הבדל ברמת הקול כאשר ביטאו מילים ניטרליות או מילים רגשיות, דבר המעיד על כך כי פסיכופתים אכן מתייחסים למילים רגשיות כאילו הן משוללות כל רגש.

 

 

ביבליוגרפיה

Cooke, D.J., & Michie, C. (1997). An item response theory analysis of the Hare Psychopathy Checklist-Revised. Psychological Assessment, 9 (1), 3-14.

Esposito, L. The Psychopathy Checklist - Revised (PCL-R). (2005). Retrieved May 10, 2007, from Swinburne University, Centre For Neuropsychology Website: http://www.swin.edu.au/victims/resources/assessment/personality/psychopathy_checklist.htm

Grann M., Langstrom N., Tengstrom A., & Stalenheim E. G. (1998). The reliability of file-based retrospective ratings of psychopathy with the PCL-R. Journal of Personality Assessment, 70, 416-426.

Hare, R.,D., (1983). Diagnosis of antisocial personality disorder in two prison populations. American Journal of Psychiatry, 140, 887-890.

Hart, S.D., & Hare, R.D. (1989). Discriminant Validity of the Psychopathy Checklist in a forensic psychiatric population. Psychological Assessment: Journal of Consulting and Clinical Psychology, 1 (3), 211-218.  

Hare, R.D., Harpur, T.J., Hakstian, A.R., Forth, A.E., Hart, S.D., & Newman, J.P. (1990). The Revised Psychopathy Checklist: Descriptive statistics, reliability, and factor structure. Psychological Assessment: A Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2, 338-341.

Hare, R.D., (1998). The Hare PCL-R: Some issues concerning its use and misuse. Legal and Criminological Psychology. 3, 99-119.

Hare, R. D., Clark, D., Grann, M., & Thornton, D. (2000). Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: An international perspective. Behavioral Sciences and the Law, 18, 623–645.

Harris, G.T., Rice, M.E., & Quinsey, V.L. (1993). Violent recidivism of mentally disordered offenders: The development of a statistical prediction instrument. Criminal Justice and Behavior, 20, 315-335.

Herve, H., Hayes, J. P., & Hare, R. D. (2003). Psychopathy and sensitivity to the emotional polarity of emotional statements. Personality and Individual Differences, 35, 1497-1507.

Laurell, J., & Daderman, A.M. (2007). Psychopathy (PCL-R) in a forensic psychiatric sample of homicide offenders: Some reliability issues. International Journal of Law and Psychiatry, 30 (2), 127-135.

Louth, S.M., Williamson, S., Alpert, M., Pouget, E.R., & Hare, R.D. (1998). Acoustic distinctions in the speech of male psychopaths. Journal of Psycholinguistic Research, 27 (3), 165-174.

O'connor T. (2005). Antisocial  Personality, Sociopathy, and Psychopathy. Retrieved May 10, 2007, from North Carolina Wesleyan College Website: http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect16.htm

Ogloff, J., Wong, S., & Greenwood, A. (1990). Treating criminal psychopaths in a therapeutic community program. Behavioral Sciences & the Law, 8, 81-90.

Richell, R.A., Mitchell, D.G., Newman C., Leonard A., Baron-Cohen S. & Blair R.J. (2003). Theory of mind and psychopathy: can psychopathic individuals read the 'language of the eyes'? Neuropsychologia, 41 (5), 523-526.

 Samuel, A., O'Driscoll, C. & Bazaley M. (2005). Combining clinical and actuarial methods to assess and manage risk in a New South Wales forensic psychiatric setting. Australian Psychiatry, 13 (3), 285-290.

Schroeder, M.L., Schroeder, K.G., Hare, R.D. (1983). Generalizability of a Checklist for assessment of psychopathy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51 (4), 511-516.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

סמנה, ר. (2007). סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 18/11/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1304

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גיא בקרגיא בקר15/11/2017

תגובה ל-מיושן רוברט הייר. אין לי מושג מה מניע את המתקפה הרחבה הזו על ה-PCL:R והמתקפה האישית על היוצר שלו, וגם לא ברורה לי מה הניסיון וההכשרה המקצועית של הכותבת אשר בחרה להישאר אנונימית. נראה לי שאם מישהו יוצא בהתקפות אישיות על חוקר מן הראוי שיציג את שמו, השתייכותו המקצועית והכשרתו בתחום חקר הפסיכופתיה בצורה שתאפשר מתן תגובה הולמת.
לעניין הביקורת המקצועית – אין ספק של-PCL:R (כמו לכל כלי אבחון אחר) יש יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות של ה-PCL:R (אשר נדון בהרחבה ע״י דיוויד קוק - David Cooke), הוא הישענותו על התנהגויות בכלל והתנהגויות אנטי-חברתיות בפרט במקום סמני אישיות. מגבלה נוספת היא המעגליות בהגדרת הפסיכופתיה תוך שימוש בסעיפי כלי האבחון.
למרות הנאמר, ה-PCL:R הוא כלי מוביל בתחום אבחון וחקר הפסיכופתיה, ויש מאות מאמרים המאוששים את התוקף והמהימנות שלו בין קבוצות שונות ושופטים שונים. הרציונל של הכלי ככלי הערכת מומחה ולא מבחן אישיות למילוי עצמי הוא משמעותי גם במסגרות קליניות וגם במסגרות מחקריות. אין ספק שמרבית החוקרים המובילים בתחום רואים ב-PCL:R את ״סטנדרט הזהב״ בתחום אבחון פסיכופתיה.
ביחס ל-״אפשרויות האחרות״ אותן בחרה הכותבת המסתורית להביא,
- PCL:SV הוא גרסה מקוצרת של ה-PCL:R ומשתמשת באותו רציונל וכמעט אותם סעיפים.
- MMPI הוא כלי הערכת אישיות כללי ולא כלי הערכת פסיכופתיה. יש לו מספר סעיפים שנמצאו כבעלי מתאם מסוים לפסיכופתיה (בעיקר באמצעות השוואה ל-PCL:R).
- PPI הוא כלי למילוי עצמי שגם בגרסת ה-R שלו (שאגב, בדיוק כמו ה-PCL:R היא גרסה מסחרית עם זכויות יוצרים) סובל מבעיות מהימנות מול אוכלוסיה א״ס.
- בדיקות fMRI הם רעיון מבטיח ומעניין. גם הסמכות המובילה בעניין, קנט קיהל (Kent A. Kiehl) לא טוען כי הם תחליף מתאים ל-PCL:R ועושה שימוש שוטף ב-PCL:R במעבדת המחקר שלו באוניברסיטת ניו-מקסיקו.
אם כבר, אפשרות לכלי בעל ערך מוסף מעניין ל-PCL:R הוא ה-CAPP של קוק אשר מתבסס על קטגוריות לשוניות אישיותיות (https://www.gcu.ac...okeuk/). אגב, גם קוק בביקורת שלו על ה-PCL:R לא מציע להחליף את הכלי אלא להוסיף כלים נוספים שיבדקו ממדים נוספים של פסיכופתיה.
ביחס להאשמות האישיות הפראיות כי הייר ״גנב״ את הסעיפים של ה-PCL:R מעבודתו של קלקלי (שהייר כמובן נשען עליה וגם נותן לה קרדיט אקדמי מלא תוך שהוא בוחן את הסעיפים אמפירית ומשמיט כמה מהם) ושהוא ״שקרן״, ״מעכב מחקר״ וכיוצ״ב, בחרתי להתעלם מהם בעצמי, לתרגם את ההאשמות באתר לאנגלית ולשלוח להייר עצמו. אני בטוח שהוא יוכל להגיב בצורה מתאימה.

ד״ר גיא בקר
קרימינולוג קליני
מעביר סדנאות בתחום הערכת פסיכופתיה

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית11/11/2017

מיושן.. רוברט הייר.
הידעת שהרשימה מבוססת על עבודתו של הרווי מ. קלקלי, אותה כתב בשנת 1940? כפי שאתה בטח יודע תחום הפסיכיאטריה התפתח רבות מאז, אבל הרשימה הזו דווקא הלכה בכיוון ההפוך. לא רק שגנב את רעיונותיו משם, אלא גם מהטאוטולוגיה האנטי-הגיונית של ג'ואן מק'קורד ובעלה וויליאם מקסוול מקורד.
עבודתו של הייר מסתמכת יתר על המידה על פשע כתכונה. בזכות הסיבה הזו הצליח לקדם סטריאוטיפים רבים לא רק על פסיכופתים, אלא גם על פסיכולוגים, והאט בפועל את ההבנה של תכונות פסיכופתיות.
רוברט הייר בעצמו אמר שהרשימה תלויה יתר על המידה בהיבטים הפליליים אבל כשהיה צריך להכיר בכך בפומבי, לאחר שקלינקאים כתבו ביקורת על דבריו, רוברט הייר תבע אותם כדי שעבודתם לא תוכל לראות את אור היום.
הוא נכשל, אבל הוא עדיין השקיע ברשימה מאוד פגומה, עד כדי כך שהוא לא הסכים לקבל שום אי-הסכמה עם דבריו. לרוברט הייר יש המון סיבות מדוע לא לבחון מחדש את הרשימה שלו, אחרי הכל, הוא מרוויח ממנה תמלוגים בכל פעם שמשתמשים בה. הידעת שהכלי מוגן בזכויות יוצרים?
הוא פיספס בענק פסיכופתים פרו-חברתיים. אם אי פעם תהיה הבנה מלאה על המצב שנקרא 'פסיכופתיה', היא לא תוכל להתבסס על פי הרשימה הזו. כל שהרשימה הזו מסוגלת לבדוק היא תכונות אנטיסוציאליות, נרציצסטיות, ופסיכופתיה משנית של האוכלוסייה אליה היא נועדה מלכתחילה – אנשים בכלא.

https://www.resear...ility

The psychopath: An essay on the criminal mind, (An Insight book, no. 18)

http://cda.psych.u...e.pdf

----------------
https://www.scient...wsuit/

לאחר התביעה הצליח הייר לעכב את פרסום המחקר בשלוש שנים.

http://www.straigh...hreat
ואז שיקר ואמר שלא התכוון לתבוע.

אבל השקרים הקודמים שלו אמרו שלא רק יתבע את הכותבים, אלא גם את ההפצה עצמה.
http://mindhacks.c...itics/

ואז כמובן אמר שיכתוב עבודה שתגן על העבודה הבלתי ניתנת להגנה שלו. אחרי 7 שנים כולם עדיין מחכים לזקן בן 80 שיבצע את האיום שלו.
בינתיים, כלי האבחון האמיתים אותם אתה מחפש נקראים MMPI, PCL-SV, PPI-R, וסריקות Fmri. הם כולם מציגים דעה פחות משוחדת מזו של רוברט הייר לבדו.
Hervey Cleckley’s List of Psychopathy Symptoms:
1 Considerable superficial charm and average or above average intelligence.
2 Absence of delusions and irrational thinking.
3 Absence of anxiety. Considerable poise, calmness and verbal facility.
4 Unreliability, disregard for obligations, no sense of responsibility.
5 Antisocial behavior which is inadequately motivated and poorly planned, seeming to stem from an inexplicable impulsiveness.
6 Untruthfulness and insincerity.
7. Inadequately motivated antisocial behavior.
8. Poor judgment and failure to learn from experience.
9. Pathological egocentricity. Total self-centeredness and an incapacity for real love and attachment.
10. General poverty of deep and lasting emotions.
11. Lack of any true insight; inability to see oneself as others do.
12. Ingratitude for any special considerations, kindness and trust.
13. Fantastic and objectionable behavior: vulgarity, rudeness, mood shifts, pranks, entertainment.
14. No history of genuine suicide attempts.
15. An impersonal, trivial, and poorly integrated sex life.
16. Failure to have a life plan and to live in any ordered way.

אמליץ לכם לקרוא את ספריו ומחקריו של Kevin Dutton וגם את אלו של James H. Fallon. הם מעולים והם מסתכלים על פסיכופתיה מנקודת מבט אחרת.

גולן שחרגולן שחר24/6/2007

מצויין, דניס.

תבוא על הברכה!

ג

דניס ברנשטייןדניס ברנשטיין24/6/2007

PCL-R.

גולן, רז וכולם

אני שמח כי יש עיניין בכלי ושמח להודיע כי אנו עובדים עליו בימים אלו וצפוי לצאת לאור בעברית גרסה רשמית בעוד כחודשיים. בנוסף אנו בקשר עם ד"ר האר עצמו ומקווים להביא אותו לארץ בשנה הקרובה. שאלות לגבי לו"ז, תמחיר,ותוכן אפשר להפנות אל: custserv@psychtech.co.il

רועי סמנהרועי סמנה23/6/2007

תרגום לעברית. היי גולן, חיפוש מהיר ברשת העלה כי ד"ר הליין וולך (אוניברסיטת חיפה/מכללת עמק יזרעאל) תירגמה את הכלי לעברית לצורך מחקר שערכה. מקווה שזה עוזר... רועי

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

סליחה - רועי ולא רז....

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

רז: מרתק-.

תודה על הסקירה. כבר הרבה זמן אני שוקל להשתמש בכלי זה. האם הוא תורגם לעברית ותוקף?

בברכה ובכבוד רב

גולן