פסיכולוגיה עברית

×Irina Lemeshinsky
Uma © Irina Lemeshinsky
זכור אותי
 

כתיבה אקדמית

טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית

המחקר דן בהשפעה של פעילות גופנית על חרדה והפרעות חרדה כשהוא כולל:
1. סקירה שיטתית של הממצאים אודות הפרעות חרדה ספציפיות, כולל חרדה כללית, PTSD, OCD והפרעת פאניקה.
2. הסברים לאופן ההשפעה האנטי חרדתית של פעילות גופנית.
3. דיון ביתרונות ובמגבלות של פעילות גופנית כשיטת טיפול חילופית או משלימה.
4. הנחיות לפעילות גופנית אנטי חרדתית אפקטיבית.

מתפרסם מ 13/12/2006 | 20,412 צפיות

תגיות:

אוניברסיטת תל-אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה

 

טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית

 

 

עבודת גמר לקראת תואר מוסמך במדעי החברה (M.A.)

באוניברסיטת תל-אביב

 

מוגש על ידי:

דף אציל

 

בהנחיית:

פרופ' ראובן דר

 

    חשון תשס"ז                                           נובמבר 2006

 

 

 לקריאת פרקים נבחרים מתוך התזה

 

 

תודה לפרופ' רובי דר, מהחוג לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א, על ההנחיה, אורך רוח והאמון שנתת, בלעדיהם לא היה בי האומץ והנכונות ללכת עם נטית ליבי בבחירת נושא המחקר והמתודה.

 

תודה לדר' דני חמיאל, מנהל היחידה לביופידבק במרפאת רמת חן, שפתח בפני צוהר בפני גישה טיפולית פסיו-פיזיולוגית, המשלבת מתודה התנהגותית קוגניטיבית עם  טכניקות ריפוי גופניות.

 

תודה אחרונה שמורה לחבריי ולאנשים היקרים, אותם ליוויתי במהלך השנים במסגרת עיסוקי המקצועי בהדרכת ספורט, במילותיכם ובמעשיכם הוכחתם לי שוב ושוב את ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית. ברצוני להודות על כך שלא וויתרתם לי על האפשרות להעמיק ולבדוק את ההשפעות של פעילות גופנית על ספרת המינד והנפש.

 

מוקדש באהבה לזכרו של אבי עובדיה אציל ז"ל (1930-2006) שלצערי לא זכה לראות את תוצרי המחקר.

 תקציר

למרות שמזה זמן רב ידוע שפעילות גופנית תורמת לבריאות הנפשית, רק במהלך שלושים השנים האחרונות החלו לבחון בשיטתיות את ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. רוב המחקרים שנעשו עד כה בדקו את ההשפעה של פעילות גופנית על נבדקים נורמלים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קלינים. סקירה זו כוללת הצגה של הידע המחקרי שדן בהשפעה של פעילות גופנית על חרדה ועל הפרעות חרדה. בדיקת היעילות של פעילות גופנית נערכה בזיקה לטיפולוגיה של הפרעות חרדה ספציפיות כולל: הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית והפרעת דחק פוסט טראומטית. בגלל הסמיכות שבין מצבי חרדה ודיכאון קיימת התייחסות גם להשפעה האנטי-דפרסיבית של פעילות גופנית. הממצאים מבוססים על סקירה של מטא-אנליזות ומחקרי בקרה, שערכו השוואה בין רמת החרדה לפני ואחרי פעילות גופנית, יחידה או מתמשכת. ממצאים אלו מעידים שפעילות גופנית מפחיתה חרדה בקרב נבדקים בוגרים נורמלים וקלינים. גודל האפקט המדווח במחקר הנו פונקציה של רמת החרדה הראשונית ורמת הכושר הראשונית הכללית, כשלרוב מדובר על אפקט בסדר גודל 'בינוני' ((ES= 0.15 to 0.56. נמצא שהאפקט האנטי חרדתי של פעילות גופנית על רמת החרדה המצבית מופיע מיד לאחר סיום האימון, כשבמקרה של חרדה תכונתית והפרעות חרדה אחרות, דרוש פרק זמן של כ-12 שבועות לפחות על מנת להגיע לתוצאות מרביות. הפרעת פאניקה זו הפרעת החרדה היחידה שלגביה קימות עדויות מוצקות לגבי ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. מנגד קיימים מחקרים ספורים בלבד שבחנו את ההשפעה של פעילות גופנית על הפרעות חרדה אחרות. מקובל לחשוב שפעילות גופנית אירובית עדיפה לצורך מניעה והפחתה של חרדה. בעבודה זו מוצגים מחקרים חלוצים המעידים שההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית אנ-אירובית (כדוגמאת אימון התנגדות) אינה נופלת בהכרח ביעילותה. מחקרים אחרים מעידים על היעילות של תרגול יוגה וטכניקות נשימה קונדלינית על נבדקים עם OCD, ממצאים אשר מהווים סוג של פריצת דרך כשמדובר בהפרעה בעלת עמידות כה גבוהה לטיפול. סעיף מסוים בעבודה מציג את המכניזמים הפסיכולוגים והפיזיולוגיים שיכולים להסביר את ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית. סעיף אחר הוקדש לברור היתרונות והחסרונות של פעילות גופנית כהשלמה או כאלטרנטיבה לשיטת הטיפול הקונוונציונאלית הפסיכולוגית והפרמקולוגית. רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, המשך והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. במציאות שבה קיים פער אדיר בין צרכיי הטיפול של אוכלוסייה ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה, פעילות גופנית מתאימה, יכולה להוות סוג של השלמה, או אלטרנטיבה נוחה לשיטות הטיפול הקונבנציונאליות וכאקט של מניעה.

 

 

 לקריאת פרקים נבחרים מתוך התזה

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אציל, ד. (2006). טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1051

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דףדף25/1/2007

כיוון מעניין למחשבה [ל"ת].

אעיין בכך בהמשך, תודה.  כמי שמתוודעת בהדרגה יותר ויותר אל התחום של פסיכותרפיה גופנית, אני שמחה לגלות שהעניין התיאורטי והמעשי בגוף, כמיכל של רגשות וככלי טיפולי הולך וגדל. ישר כוח!

 

שלומית תמרישלומית תמרי24/1/2007

הוכחת את טענתו של דיקרט: אני פועל משמע אני קיים [ל"ת].

דף, מחקרך הוא עוד תשובה חשובה לחינוך שמזניח את היחס אל הגוף. בתי הספר עדיין לא למדו לתת תשובה לדור שגדל למציאות וירטואלית שבה הפעולה בעולם האמיתי הפכה לשולית. היה יפה אם היית מרחיבה את אופק המסקנות בעזרת הפילוסופיה הקיומית: הפילוסופיה של הגוף של מוריס מרלו-פונטי, והפילוסופיה של התודעה של סרטר והיידגר.  

דףדף4/1/2007

תודה, מעדיפה ליצור איתך קשר במייל [ל"ת]. צרי קשר

קרן ברקרן בר4/1/2007

מזל טוב, ברכות, גאה בך ושמחה על סיום התואר ופיתוח הנושא באופן הכל כך קרוב לליבך.

שמחתי מאד, אכן אין דבר העומד בפני הרצון והחשוב מכל, הדרך. (כפסיכולוגים נאמר תהליך..).

הצטערת לקרוא על אביך, תנחומי.

שתהיה הצלחה רבה בהמשך הדרך.

קרן בר

דף אצילדף אציל3/1/2007

אכן כך [ל"ת].

אומנם סקר שנערך בקרב פסיכותרפיסטים בעלי אוריינטאציה דינמית והתנהגותית מעיד שמטפלים שפעילים מבחינה גופנית, נוטים יותר ליזום שיחה עם מטופליהם על הרגלי פעילות. אבל עם הידע והניסיון שקיים כיום, כל מטפל/ת יכול/ה להשתמש בהמלצות אודות אימון גופני להעצמת היעילות של הטיפול במצבים נפשים.

דנידני2/1/2007

יישומי. דף, ממש מרשים. באמת אפשר ללמוד רבות. ישר לשימוש כתוספת לעבודה בקליניקה. דני

דף אצילדף אציל1/1/2007

בתגובה לדברייך [ל"ת].

אילת שלום,
אני מודה על תגובתך ומצטרפת לקריאה להעשיר את האבחנה והטיפול הנפשי בנקודת מבט פסיכו-גופנית, בצד מחקר ודיון פורה בנושא. במהלך הזמן אני עדה ליותר ויותר קורסים והכשרות בנושא של "פסיכותרפיה גופנית", כולל מסלול הלימודים המתקיים במכללת רידמן.
בצד זה אני מבקשת להזכיר שאומנם המסקנות המחקריות העולות מן הסקירה מעידות שניתן ורצוי לשלב פעילות גופנית כחלק ממערך טיפול בחרדה ובהפרעות חרדה, עם זאת ניתן גם, במקרים מסוימים, להתייחס לפעילות גופנית כטכניקה של טיפול נפשי עצמי.
 

איילת לקט קינןאיילת לקט קינן1/1/2007

טיפול בחרדה באמצעות פעילות גופנית.

 

 

כתרפיסטית בתנועה שמחתי לקרוא את התזה שלך שמגיעה מפרספקטיבה ומבט שונה. בטיפולים שלי אני משלבת שיחה וגוף. בין אם זה מודעות בסיסית דרך נשימה וכיוון פנימה אל התחושות ובין אם בצורה אקספרסיבית בתנועה. מאמינה גדולה בקשר הוליסטי זה. שמחה לראות שיש התעוררות מסוימת בקשר לאופציה של שילוב גוף ותנועה בטיפול. הייתי ביום עיון של מכון סאמט שדן בפסיכותרפיה גופנית וזה נהדר. צריך להמשיך ולאפשר דיון ומחקר שיעמוד בחזית הבמה.

 

דףדף18/12/2006

תואם את התפיסה של פרויד [ל"ת].

תודה על הברכות. הדינמיקה שתארת תואמת את התפיסה של פרויד, לפיה פעילות גופנית 

מהווה ערוץ נורמטיבי לביטוי סובלימטיבי (מעודן) של דחפי מין ואגרסיה.

אלככס האלככס ה18/12/2006

סטודנט לרפואית יודע את הסיבות :).

אמיר טלאמיר טל16/12/2006

הסבר אפשרי ליעילות הפעילות הגופנית בהפרעות חרדה [ל"ת].

ראשית ברכות על סיום התואר ועל העבודה החשובה והמעניינת. תוך כדי קריאה חשבתי על הסבר (לא מלומד) ליעילות של הפעילות הגופנית על הסימפטומים החרדתיים.  הפרעות חרדה קשורות ל"עודף אנרגיה" ופעילות גופנית משחררת אנרגיה ולכן חוק שימור האנרגיה מתרחש גם במקרה זה. לשון אחר, חרדה מתרחשת כאשר נאגרת איזושהיא אנרגיה הקשורה למתח, פחד, כעס וכו' ואם האדם לא מתעל את האנרגיה היא מופיעה בצורה של פעילות סימפטית מוגברת (אם דרך התקף פניקה, נקיון אובססיבי וכו'). לכן תיעול אותה אנרגיה לפעילות גופנית כזאת או אחרת (החל מהרמת משקולות וכלה ביחסי מין ..) מפחיתה את תדירות ועוצמת הסימפטומים. שוב, הסבר לא מבוסס אך הגיוני בעיני.

חג שמח,

אמיר

אורהאורה14/12/2006

נהנת מאוד. קוראת לאט ונהנת מאוד

איילתאיילת14/12/2006

מחקר נהדר ורלוונטי מאד. נהנתי לקרוא..

עדי רונןעדי רונן13/12/2006

מעמיק ומרתק , כל הכבוד !. בהצלחה בהמשך הדרך לתואר