פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי
 

מאמרים

טיפול ממוקד סכמה - טיפול קוגניטיבי אינטגרטיבי

בהרצאה זו אתאר טיפול בבחור צעיר בשם גיא (שם בדוי). גיא פנה אלי לטיפול בגיל 25 והיה בטיפולי במשך שנה ועשרה חודשים. הטיפול הסתיים חמישה חודשים לפני כתיבת הרצאה זו. במהלך טיפול זה יישמתי את עקרונות שיטת הטיפול של ג'פרי יאנג - טיפול ממוקד סכמה. להלן אציג בקצרה את הרקע התיאורטי הרלוונטי לטיפול ואתאר את שלבי הטיפול תוך כדי תיאור עקרונות הטיפול של יאנג הרלוונטיים לעבודתי. לסיום אסביר גם מדוע בחרתי בגישה זו לטיפול הנוכחי וכיצד יישמתי אותה הלכה למעשה.

מתפרסם מ 20/11/2006 | 23,769 צפיות

תגיות: |

 

טיפול ממוקד סכמה

טיפול קוגניטיבי אינטגרטיבי

רקע תיאורטי ותיאור מקרה*

אפרת רובין

 

לחצו לפתיחת ההרצאה

 

 

 

______________________________________________

* ההרצאה ניתנה בפורום איט"ה בתאריך 4.6.2004

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

רובין, א. (2006). טיפול ממוקד סכמה - טיפול קוגניטיבי אינטגרטיבי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 20/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1014

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

עדי כהן-רוקחעדי כהן-רוקח27/4/2014

דמות המטופל. כפי שעולה מתוך תיאור המקרה נגעה לליבי, והעבודה הטיפולית שעשית עימו נשמעת חשובה ומשמעותית לאין שיעור

עדי כהן-רוקחעדי כהן-רוקח27/4/2014

דמות המטופל. כפי שעולה מתוך תיאור המקרה נגעה לליבי, והעבודה שעשית עימו נשמעת משמעותית וחשובה לאין שיעור

לשרוןלשרון25/1/2007

תודה רבה. שמחה שנתרמת, אפרת.

שרוןשרון24/1/2007

מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. יישר כח. מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. יישר כח

אפרת רוביןאפרת רובין30/12/2006

חידושים בעבודתו של יאנג.

למירי,

תודה מקרב לב על התגובה החמה, ולגבי שאלתך:

יאנג כל הזמן ממשיך ומפתח את המודל. באפריל האחרון הייתי בסמינר בהדרכתו באיטליה. בסמינר הוא הציג בין היתר את השאלון של ה-"SCHEMA MODES" (יצוגי סכמה), שמיועד בעיקר למטופלים גבוליים ונארציסטיים, או מטופלים שהם מאד תנודתיים מבחינה רגשית או להפך שהם מאד, מאד, מוגנים. עבור מטופלים אלה יאנג פיתח את מודל "יצוגי הסכמה" ואת השאלון הנ"ל. זהו מודל שמתמקד יותר בעבודה רגשית ופחות קוגניטיבית, וזאת, מאחר שגישה קוגניטיבית לא יעילה עם מטופלים אלה.

לדעתי, זהו מודל יפיפה ונגיש מאד לעבודה. את יכולה למצוא חומר לגבי זה בספר שלו למטפלים, ואת השאלון את יכולה למצוא באתר של תרפיית סכמה.

בינתיים, עד כמה שידוע לי, יאנג לא מגיע לארץ. ניסו להביאו, אבל לא הצליחו להגיע איתו להסדר כספי. 

בברכה,

אפרת 

מירימירי26/12/2006

טפול ממוקד סכימה. אפרת שלום.נפגשנו  בכמה כנסים של איטא. האם יש חידושים  בקשר לעבודתו של יאנג בתחום המחקר,הכלים הטיפוליים , השאלונים? האם את יודעת מתי הוא מגיע לארץ? הצגת המקרה שלך ,בעיני כמטפלת, היא אחת הטובות ביותר בתחום  הפסיכותרפייה ושימשה לי השראה רבה!

אפרתאפרת23/12/2006

תודה רבה.

מיכל אשד-פלקמיכל אשד-פלק23/12/2006

טיפול ממוקד סכמה. שלום אפרת רובין נהנתי מאד לקרוא את הצגת המקרה המלומדת שכתבת. המאמר מעניין, מארגן חשיבה טיפולית והתהליך הטיפולי המשתקף ממנו יפה. מיכל

אפרתאפרת15/12/2006

תודה.

אפרתאפרת15/12/2006

תודה רבה.

אפרתאפרת15/12/2006

לשאול תודה, ותשובה לשאלה.

אין לי אישית ניסיון רב בעבודה עם מטופלים ברמה קוגניטיבית לא גבוהה. להערכתי מטופלים אלה יהנו יותר מגישה התנהגותית, או מהכלים ההתנהגותיים של תרפיית ממוקדת סכמה.

עם זאת, ככלל נראה לי שרצוי לנסות, ואם זה לא עובד לעשות דברים אחרים.

לגבי מטופלים בטיפול סמכותי: מה, לדעתך, עלול להקשות על שימוש בגישה זו בטיפול סמכותי.

אני לא נמצאת במערכת יחסים כזו עם המטופלים שלי, אך בהחלט נראה לי שהגישה עשויה להתאים גם בהקשר זה. אשמח לשמוע ממך מה לדעתך עלול להיות הקושי, ולהגיב ספציפית לכך.

חג שמח, אפרת   

אפרתאפרת15/12/2006

תודה על התגובה החמה, ותשובה לשאלה: התאמת הגישה לפגוע ראש.

קודם כל תודה על תגובתך האוהדת והנדיבה.

לגבי שאלתך, חסרים לי פרטים, על מנת לענות: 

האם הכעסים והאלימות הם תוצאה של האירוע, או שהם היו גם קודם לכן? כלומר, האם אתה חושב שהתגובות האלה הם תוצר של סכמה או של הפגיעה האורגנית?

האם המטופל מודע לבעייה ורוצה לשנותה? האם יש לו יכולת כלשהי לשלוט בכעסים? האם לעיתים הוא מצליח? אני מציע לעשות אנליזה התנהגותית למצבים אלה: לזהות טריגרים, מחשבות אוטומטיות, רגשות, התנהגות, ולבדוק אם אפשר בשלב כלשהו לעשות שינוי בשרשרת.

אפשר לתרגל את השינוי גם בדימיון. לדמיין את עצמו במצבים שגורמים לו להתפרץ ולראות בדימיון איך הוא מצליח להתנהג אחרת.

מקווה שיעזור,

חג שמח, אפרת

שאלות אלה רלוונטיות לתשובה לשאלתך. 

שגיאשגיא14/12/2006

יופי של הצגת מקרה ,סגנון טיפול והחיבור בניהם..

שאולשאול9/12/2006

התאמת הטיפול לאוכלוסיות שונות [ל"ת].

המאמר כתוב בצורה בהירה ומעניינת מאוד.

האם מטופלים ברמה קוגניטיבית לא גבוהה ייוכלו להתאים לשיטה זו?

ומה לגבי מטופלים בטיפול סמכותי (כמו בשירות המבחן)?

אפרתאפרת4/12/2006

שנה ועשרה חודשים.

יוסייוסי4/12/2006

טיפול ממוקד סכמה.

תודה על מאמר מרתק. לאחר שלמדתי לפני שנים גשטלט וגם טיפול קוגנטיבי - החיבור בין הראיה התאורטית מצד אחד לתאור מקרה והעשיה המעשית מוסיף המון להבנה של דרכי השימוש בתאוריות במציאות. אקרא עוד מספר פעמים כדי להבין המאמר יותר. כי בקריאה הראשונה קרתי ברצף ולא יכולתי להתנתק אבל גם קשה היה להעמיק.

שאלה: האם את חושבת שאדם פגוע ראש - פגיעה מסוימת במערכות זכרון עקב אירוע של דום לב - יתאים לנסות לעבוד איתו בדרך זו. בעיקר על נושאים של תיעול כעסים ומניעת התפרצויות אלימות.

טליטלי4/12/2006

התרשמתי מהעבודה המקצועית והמעמיקה.

לומדת את הענייניםלומדת את העניינים3/12/2006

משך. כמה זמן לקח כל התהליך הנ"ל?

אפרתאפרת2/12/2006

תודה לך.

אפרתאפרת2/12/2006

הדימיון בין הגישות הקוגניטיבית והדינמית.

לרוני

ראשית תודה על התגובה. שנית, אני בהחלט מאמינה שההבדלים בין הגישות הם בעיקר תוצר של הבדלי המשגה ולא הבדלים מהותיים. ניתן להערכתי להרוויח יותר משימוש בניואנסים והדגשים השונים של כל גישה, בשביל להעשיר את התפיסה הטיפולית, ובדרך שהמטופלים ייצאו נשכרים ממנה ולא להפך.

אפרת

ליאורה בר-טורליאורה בר-טור1/12/2006

מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. תודה.

אפרת רוביןאפרת רובין23/11/2006

ליעל, תודה על התגובה.

רוני נוה פרישוףרוני נוה פרישוף20/11/2006

מעניין מאד, תודה.

מעניין כמה קווי דמיון יש בין הגישה הקוגנטיבית שהצגת, לבין החשיבה האנליטית הקלאסית. גם פרויד (ב"דינמיקת ההעברה") ממשיג את הנוירוזה כ"גלופה" (סכמה) שמשתחזרת בעקשנות, ושיש להבין את מקורותיה ואת תפקידיה בהפחתת חרדה,  ולבחון אופציות חלופיות, מותאמות יותר למציאות העכשווית, כדי להסירה. אני מאמינה שהפער בין הפסיכולוגיה הדינמית והקוגנטיבית קטן מכפי שמקובל לחשוב, ומונח בעיקר על הבדלי המשגה. היה לי מעניין מאד לקרוא, ומושך להשתמש בכלים שהצגת.

רוני

 

יעליעל20/11/2006

תאור מצוין של תהליך מובנה.

מאד נהניתי מהצגת הטיפול בגיא. אני מעריכה מאד את הבהירות בהגדרת המטרות והטכניקות הממוקדות. זוהי לדעתי דרך אופטימלית לטיפול בגיא. והתוצאות מוכיחות זאת.

 לצערי פסיכולוגים קליניים בודדים בלבד מתמסרים לגישה יעילה מעין זו שהיצגת. הם מתיחסים בהתנשאות לטכניקות כאלה וחוזרים לסובייקט אובייקט הנצחיים. שמשום מה נתפסים כיוקרתיים יותר.

יופי !