איך לבחור את התרופה הכי מתאימה לטיפול בדיכאון?
המציאות הקלינית מלמדת כי מטופלים רבים אינם מגיבים לתרופה נוגדת הדיכאון הראשונה שנרשמת להם, או שהם חווים תופעות לוואי בלתי רצויות ונאלצים לעשות אחורה פנה קדימה צעד כדי לנסות תרופה אחרת, בתקווה שתהיה המתאימה ביותר עבורם.
אבל אפשר קצת להתעודד:
כ-80% מהמטופלים יגיבו טוב לבסוף לטיפול תרופתי, כך שיש מקום רב לתקווה.
נשמע מטושטש?
יש בזה משהו.
ובכל זאת יש הרבה מידע קליני שרופאים לוקחים בחשבון, מעבר לסוג הדיכאון, בבחירת התרופה שתירשם לכם:
תרופות שתופסות שתי ציפורים במכה
ישנם נוגדי דיכאון שיכולים לבצע תפקיד כפול.
הנה כמה דוגמאות:
אם המטופל איבד משקל, הרופא עשוי לרשום לו תרופה שתגרום לעליה במשקל. אותו הדבר לגבי מטופלים שסובלים מבעיות שינה.
במקרה שהגעתם למסקנה שאתם ניגשים ברצינות לגמילה מעישון, התרופה וולבוטרין (שמוכרת בישראל כזיבן) אמורה לגמול מן ההרגל השואב הזה וגם להפחית דיכאון.
במקרה של מחלת עצבים, גם נוגדי דיכאון טריציקליים, כמו גם סימבלטה ואפקסור מקבוצת SSRI נמצאו יעילות.
במקרה של הרטבת לילה, טופרניל (אימיפראמין) הטריציקלית עשויה לסייע לשתי הבעיות, למרות שנוגדי דיכאון טריציקליים לא יירשמו כטיפול קו ראשון בדיכאון, ולרוב תועדפנה תרופות חדשות יותר.
גם במקרה של לקויות למידה, לנוגדי דיכאון מסוימים עשויה להיות תועלת משנית.
רגישות ידועה לתרופות
אם כבר נטלתם נוגדי דיכאון בעבר, על הרופא לדעת אילו תופעות לוואי היוו מבחינתכם מטרד משמעותי.
נטילת נוגד דיכאון עם תופעות לוואי שהמטופל מתקשה לשאתן תקשה עליו מאוד להתמיד בטיפול ולכן יש למצוא תרופה עם מינימום תופעות לוואי ומקסימום תועלת קלינית.
לפעמים זה דורש קצת ניסוי וטעייה.
תרופות אחרות שאתם נוטלים במקביל
אנטיביוטיקה וסטרואידים, למשל, עשויות להשפיע על נוגדי הדיכאון, ואפילו לתרופות ללא מרשם ולתוספי מזון יכולה להיות השפעה על פעולתם.
יש ליידע על כך את הרופא, על מנת שיבחר נכונה.
מצבים רפואיים אחרים
בגלל התועלת הכפולה שעשויה להיות לתרופות, אם המטופל סובל למשל מ-ADHD ודיכאון, וולבוטרין יכולה לעזור לשתי התופעות.
במקרה של פיברומיאלגיה או כאב כרוני, למשל, סימבלטה יכולה להיות יעילה.
עם זאת, מכיוון שבמתן תרופה נגד דיכאון המטרה העיקרית צריכה להיות טיפול בדיכאון, לעתים פירוש הדבר הוא שתיבחר תרופה הגורמת לעליה במשקל, למשל, אפילו עבור אדם הסובל מהשמנת יתר, או תרופה שאינה נותנת מענה למצב רפואי אחר, אפילו אם יש כזו בנמצא.
היסטוריה משפחתית
בעיקר כאשר מדובר בהורים או אחאים, האופן שבו התרופה עבדה עבורם יכולה להיות אינדיקציה טובה בנוגע לאופן פעולתה הצפוי על המטופל.
הריון או הנקה
מכיוון שלנוגדי דיכאון עלולה להיות השפעה על העובר או התינוק, הרופא ירצה להימנע מתרופות שעלולות להזיק לאם ולילד.
האם התרופה מסובסדת דרך סל הבריאות?
ישנם נוגדי דיכאון שאינם מצויים בסל התרופות ולכן הן יקרות יותר. בישראל, משרד הבריאות נוהג ביד רחבה יחסית למדינות אחרות ורוב מוחלט של תרופות נגד דיכאון מצויות בסל, כולל ספרטאבה (קטמין / אסקטמין) שאושרה השנה כתרסיס לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול.
שימוש on-label ו-off-label
בארה״ב, יש תרופות שמנהל המזון והתרופות האמריקני אישר להתוויה הרפואית המסוימת (on-label) ויש תרופות שהרופא נעזר בהן שימוש למטרה שאינה מופיעה במדריך המנהל (off-label).
בישראל, למשל, נעזרים רופאי שיניים באנטיהיסטמינים כתרופה מטשטשת, כאשר לא נדרשת סדציה (הרדמה) מלאה. אותן תרופות נוגדות אלרגיה משמשות במינון נמוך לטיפול בקשיי שינה. בעולם הפסיכיאטרי, תרופות נוגדות פסיכוזה, כמו רספרידון, עשויות לשמש במינון נמוך כטיפול מאזן מצב רוח.
על מנת למצוא את נוגד הדיכאון המתאים ביותר, אם כן, חשוב לעבוד בצמוד לרופא. איש מלבד המטופל אינו מכיר את גופו ואת העדפותיו טוב ממנו. בין המחסומים העומדים בפני מציאת התרופה המתאימה בולטות תופעות הלוואי. המטופל יצטרך לקבל תופעות לוואי מסוימות לטובת הקלה בתסמיני הדיכאון, או להרחיב את הטיפול באמצעות תרופות נוספות לשליטה בדיכאון/הקלה בתופעות הלוואי או לנסות תרופה חדשה. בעוד שהמטרה היא מקסימום הקלה בדיכאון לצד מינימום תופעות לוואי.
למרבה הצער אף תרופה נוגדת דיכאון איננה מושלמת.
תופעות הלוואי שמהן מטופלים מוטרדים ביותר הן הפרעה בתפקוד המיני ועליה במשקל.
פגיעה בתפקוד המיני
אחד מהסימפטומים הקלאסיים של דיכאון הוא אובדן הדחף המיני, ובאופן אירוני תרופות רבות לטיפול בדיכאון עלולות לגרום לתופעות לוואי מיניות.
אם זוהי תופעת לוואי שהמטופל אינו יכול לסבול - סרזון, וולבוטרין ורמרון הן תרופות בעלות פחות תופעות לוואי מיניות (אך עשויות להיות בעלות תופעות לוואי אחרות).
עליה במשקל
עליה במשקל היא תופעת לוואי שמטופלים בתרופות נוגדות דיכאון חוששים ממנה, ובמקרה הזה פקסיל ורמרון הן הגרועות ביותר, בעוד שאפקסור, וולבוטרין ופרוזאק לא צפויות לגרום לעליה במשקל, ועשויות אפילו להביא להשלת כמה קילוגרמים מיותרים.
ועם זאת, חשוב לציין שכל תרופה פועלת אחרת על כל אחד.
תופעות לוואי, אגב, אינן תמיד שליליות:
תרופה כמו פרוזאק, למשל, המדכאת תיאבון, לא תתאים כנראה לאדם רזה מדי או למישהי עם הפרעות אכילה, אך יכולה לתרום בעקיפין למטופל עם סוכרת או השמנת יתר.
כל מקרה לגופו.
לכן, כאשר מתחילים בנטילת תרופה נוגדת דיכאון, חשוב מאוד לעקוב אחר התסמינים במשך כמה שבועות ולדווח עליהם לרופא שרשם אותה.
הכי חשוב להיות כנים ופתוחים בנוגע למה שעובד ולמה שלא, עד שיימצא הטיפול המתאים ביותר.
בואו להתייעץ אישית על התמודדות עם דיכאון
תאמו מפגש של חצי שעה לייעוץ ממוקד, קצר וחד-פעמי עם איתן טמיר, ראש המכון.
עלות המפגש: 280 ש״ח.
ניתן לקבוע ישר ביומן של איחן:
לא מדובר בייעוץ תרופתי, אותו יש לקיים עם פסיכיאטר בלבד.
