מקורות

שלום לכולם/ן, מערכת TheTranscriber הינה מערכת לתמלול אוטומטי של הקלטות אודיו ווידיאו. ניתן באמצעות העלאת קובץ למערכת להמיר את ההקלטה לטקסט. לעיתים עולה הצורך בקרב מטפלים/ות לתמלל את המפגשים הטיפוליים כדי לאפשר חזרה אל הנאמר במפגש. המרת ההקלטה לטקסט מאפשרת גם חיפוש טקסטואלי של מילים שנאמרו, דבר שיכול לחסוך זמן יקר בחיפוש בקובץ הקלטת שמע.

 

'רגשות בלתי-מבוטאים [...] ייקברו חיים ויצוצו [...] בדרכים מכוערות [...]' (ז' פרויד). על ההיבטים והצורות השונות של מחלות פסיכוסומטיות מתוך תפיסה מעגלית של גוף-נפש-גוף, בניגוד למודל הרפואי המסורתי ולתפיסה של המונח 'היפוכונדרייה' שהוחלף ב'הפרעות תסמין גופני' ב-DSM-V. מחאתם של מי שנחשבו בעבר היפוכונדרים וההבדלים בין היפוכונדרייה ב-DSM-IV לחרדת בריאות ב-DSM-V. על אף השינוי במונחים 75% מהמאובחנים כסובלים מהפרעת התסמין הגופני עונים בכל זאת על הקריטריונים של היפוכונדרייה ב-DSM-IV. עם זאת, טוען רובינשטיין, בין אם הסיבה לתסמינים הגופניים (בין אם יש להם גם מקור אורגני וגם אם לא) נפשית ובין אם היא גופנית, הטיפול בחרדת בריאות מתייחס לחרדה, בין אם היא סיבה לתסמין הגופני ובין אם היא תוצאה של מחלה בעלת מקור גופני. המאמר מסתיים ביישום גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדת בריאות.

 

להט"ב נולדים אל תוך חברת הרוב ההטרוסקסואלית המאופיינת ע"י גילויי הומופוביה קשים, בעיקר של ילדים, נערים וגברים הטרוסקסואלים כלפי עמיתיהם ההומואים. בהיעדר הכרות עם הומואים אחרים, הם מפנימים הומופוביה זו והדבר מקשה עליהם לקבל את נטייתם המינית. תופעה זו מסבירה את שיעור ההפרעות הנפשיות הגבוה יותר בקרבם (פי 4-3 התאבדויות בקרב בני נוער הומואים יחסית לעמיתיהם ההטרוסקסואלים!). במאמר מובא ניתוח של התופעה מנקודת מבט פסיכואנליטית ומוצע טיפול פסיכודינמי שיעזור להומואים לקבל את עצמם ואת זולתם.

 

המאמר מציג את ההסבר הפסיכואנליטי לקשר בין גילויי הומופוביה קיצונית של גברים הטרוסקסואלים כלפי גברים הומואים ומתאר ניסוי פסיכולוגי מתוחכם התומך בהשערה לפיה מקורות ההומופוביה נובעת מעוררות הומוסקסואלית שהגבר ההומופוב אינו מודע לה ומכחיש אותה. הפער בין העמדות האנטי-סקסואליות המוצהרות לביטויים הפיזיולוגיים של עוררות מינית כלפי גירוי הומוסקסואלי מוסבר ע"י היפוך תגובה (reaction formation).

 

במאמר זה דן פרופ' גידי רובינשטיין בערך האבחוני והטיפולי של מנגנוני הגנה בפסיכותרפיה מנקודת מבט של פסיכולוגיית האני. זאת הן מבחינת מידת השימוש במנגנונים והן מבחינת הרמה ההתפתחותית עליהם הם מעידים. מסקנתו: קודם כל, לא להזיק! כלומר, לא לתקוף חזיתית מנגנונים המשרתים את האדם, אלא לבדוק בזהירות את כוחות האגו שלו כדי לערער בעדינות מנגנונים המצרים את עולמו והופכים אותו נוקשה.

 

לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, כולנו נולדנו ביסקסואלים (כלומר, עם פוטנציאל להימשך לשני המינים), אך בגלל הסנקציות המוטלות על הומואים, רוב הגברים מדחיקים את המשיכה לבני מינם. פרויד מתאר דינמיקה משפחתית של גברים הומו וביסקסואלים (שלא הצליחו להדחיק את המשיכה לבני מינם) כמורכבת מצירוף של אם דומיננטית ואב פסיבי, קרבת-יתר בין האם והבן או היעדר מוחלט של דמות אב. במכתבו המפורסם לאם אמריקנית הביע עמדה נחרצת כי אין בכוחו של הטיפול הפסיכואנליטי לשנות את הנטייה המינית, אך ניתן להשתמש בו בהחלט לשיפור איכות חייו של בנה, כך שיקבל את משיכתו לבני מינו ויהיה שמח בחלקו. לרוע המזל, שיתוף פעולה נדיר בין ארגונים דתיים ופסיכיאטרים פסיכואנליטיקאים בארה"ב השתמשו לרעה בהסבר של פרויד לגבי התפתחות הומוסקסואליות לצורך טיפולי המרה, שגרמו הרבה יותר נזק מתועלת.

 

כתב העת עוסק בנושאים של טיפול באורינטציה פסיכואנליטית, וכן בקשרים שבין הפסיכואנליזה לתרבות וחברה. כתב העת יפעל ברוח האגודה, בפתיחות לזרמים השונים, יצירת רב-שיח, ומעורבות חברתית.

 

בימים אלה, כשחלק מהציבור הישראלי קם לבקש סליחות עם שחר, כשהימים הנוראים בפתח, כאשר אנחנו מצווים לבקש סליחה בכל מה שקשור ביחסים בין אדם לחברו, כדאי לחשוב לרגע על הסליחה מנקודת מבט פסיכולוגית. מדהים לראות שתחום הפסיכולוגיה של הסליחה (psychology of forgiveness), המבוסס כאמור מבחינה פילוסופית על המוסר הנוצרי, הרחיק לכת עד כדי הכוונת הטיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה ופגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף, סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן. הואיל ורוב נפגעי/ות התקיפה המינית הכירו את תוקפיהם ומאחר שלפי התפיסה הדתית המשפחה היא ערך עליון ולכן יש לשמור על "שלום בית" כמעט בכל מחיר – פסיכולוגים נוצרים רתמו את התהליך הטיפולי לשרת רעיון זה. הנפגעים והנפגעות מתבקשים בעצם "להושיט את הלחי השנייה" כשהם סולחים.

 

אפק – ארגון-פרט-קבוצה – האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים וארגוניים חותרת לפתח בישראל את תחום הלמידה ההתנסותית של תהליכים קבוצתיים וארגוניים בגישת 'יחסי קבוצות' שפותחה במכון טוויסטוק בלונדון. עבודת אפק משלבת הבנה פסיכואנליטית עם גישה מערכתית לקבוצות, לארגונים ולתהליכים חברתיים. שילוב ייחודי זה בין שתי הגישות מאפשר הבנה של הארגון כמערכת פתוחה, ומדגיש מרכיבים רגשיים, בלתי-רציונליים, לא-מודעים וסמויים שנמצאים בתהליכים קבוצתיים וארגוניים.

 

פרוייקט דור-a הוא חלק של הסקציה הקלינית בישראל, וגם חלק אינטגרלי של ה-New Lacanian School. קליניקה של סימפטומים של ימנו.

 

מבט על הטיפול הנפשי, במתכונתו הדינמית, הפסיכותרפויטית והפסיכואנליטית כדרך של תיקון תחלואי הנפש. הרצאה מכנס "קליין ואנחנו – על התיקון", אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לפסיכואנליזה, תל אביב, אפריל 2003. ההרצאה מופיעה באתר החברה הפסיכואנליטית בישראל.http://www.psychoanalysis.org.il/

 

המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה 'האסופי' לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המאמר אינו מתיימר לערוך ניתוח פסיכואנליטי לחלום המופיע בשיר, אלא להתייחס אליו כאל אמצעי מבע, ולעמוד על המשמעויות השונות שעשויות להיות להופעת החלום בשיר, הן כתופעה פסיכולוגית והן כתופעה ספרותית. המונח 'עצמי היסטורי' מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה 'עצמי נרטיבי', זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.