מקורות

יציאה מהארון של מתבגרים ובוגרים צעירים הומואים היא צעד לא פשוט ובלתי-הפיך. הציפייה לזכות לתמיכה ולקבלה ללא תנאי מההורים מובנת וטבעית, אך ההורים עצמם זקוקים גם הם לא פחות לתמיכה נוכח קבלת הבשורה. מהן הנורות האדומות שיש לשים לב אליהן לפני היציאה מהארון? בפני אלו הורים ומתי? על ההבדל הקטן בין acting out לניהול סיכונים מחושב לפני מעשה.
 
עברית | 0 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
השיעור הגבוה של רווקים בקרב גברים הומואים ותחושת הבדידות הנלווית לו מקשים עליהם להימנע ממפגשים מיניים שאינם מאפשרים שמירה על אמצעי המיגון המומלצים ע"י הממסד הרפואי למניעת הידבקות בנגיף הקורונה והעברתו לקבוצות סיכון, גם אם מי שנושא את הנגיף אינו מפתח תסמינים ואינו מודע לכך. מאמר זה מציג את גורמי הסיכון הייחודיים לגברים הומואים והשלכותיהם ומציע המלצות לטיפול הכוללות פיתוח מנגנון העידון (סובלימציה), לגיטימציה למין טלפוני/וירטואלי שבימים כתיקונם עלול להעיד על חוסר בשלות לפיתוח קשר זוגי בוגר ושימוש בבדידות כמנוף לפיתוח תובנות לגבי ההימנעות מקשר זוגי בימים כתיקונם.
 
עברית | 4 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
מי מאיתנו לא חווה חום, שיעול, קוצר נשימה (בעיקר אם עשינו מנוי בחדר כושר יוקרתי ולא ניצלנו אותו ומי שם לב לשינוי בחוש הטעם או הריח לפני שהחלו להפחיד אותנו בתשדירי האזהרה (המוצדקים כשלעצמם מבחינה בריאותית, כמובן)? במאמר זה מובאת תזכורת להחלפת ההיפוכונדרייה ב-DSM-V בהפרעות תסמינים גופניים וחרדת חולי (חרדה בריאותית), לפחד מפני המוות העומד מאחורי הפרעות אלו ומוצגות מספר אפשרויות טיפוליות.
 
עברית | 5 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
פרק זה מתוך הספר החדש "הייעוץ החינוכי כיום" שראה אור בהוצאת רסלינג סוקר את גורמי הסיכון הייחודיים לאובדנות בקרב מתבגרים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, כפי שהם עולים ממחקרים שנערכו בתחילת המאה ה־ 21. מהמחקרים עולה שרשרת סיבתית שראשיתה בעמדות השליליות של החברה כלפי להט"ב, המשכה בהורי המתבגרים ובבני גילם המנחילים אותן למתבגרים ובהומופוביה המופנמת של המתבגרים עצמם הגורמת פרעות נפשיות, וסופה בהתנהגות אובדנית. על אף התקדמות שחלה בדעת הקהל, בחקיקה, בתקשורת ובעקבות "יציאתם מן הארון" של ידוענים המשמשים דמויות חשובות להזדהות, בייחוד בגיל ההתבגרות, לא חלה ירידה בשיעורי האובדנות. ההומופוביה המופנמת, המועצמת בסביבה דתית, היא משתנה מתווך בין העמדות השליליות שעדיין רווחות בחברה ובין הנטיות האובדניות. ניכר שהמתבגרים הלהט"ב נמצאים בין הפטיש לסדן, בין משפחה שלעיתים קרובות אינה מקבלת אותם על נטייתם המינית ובין קבוצת העמיתים ההטרוסקסואלים המגבשים את זהותם המינית, חשים מאוימים מנטייה מינית שונה ומגיבים אליה בהתנכלות למתבגר הלהט"ב. משפחה תומכת שתשמש חוף מבטחים נגד התנכלות זו, קבוצת מתבגרים להט"ב חלופית וסביבה תומכת בבית הספר עשויות לשמש משקל־נגד לגורמי סיכון אלו. לכן חינוך, הסברה והכשרת אנשי חינוך וטיפול להתייחסות לצרכים הספציפיים של מגזר זה באוכלוסיית המתבגרים נראים כצו השעה במניעת אובדנות בקרב מתבגרים להט"ב.
 
עברית | 5 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
הבידוד שנכפה עלינו כדי למנוע את ההדבקה בקורונה מחזיר אותנו לשלב הינקות, שבו לפחד להיות לבד הייתה משמעות הישרדותית. האם נצליח להיות חברים של עצמנו?
 
עברית | 71 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בגברים הומואים וביסקסואלים – מטיפולי המרה לקבלה עצמית
 
עברית | 102 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, כולנו נולדנו ביסקסואלים (כלומר, עם פוטנציאל להימשך לשני המינים), אך בגלל הסנקציות המוטלות על הומואים, רוב הגברים מדחיקים את המשיכה לבני מינם. פרויד מתאר דינמיקה משפחתית של גברים הומו וביסקסואלים (שלא הצליחו להדחיק את המשיכה לבני מינם) כמורכבת מצירוף של אם דומיננטית ואב פסיבי, קרבת-יתר בין האם והבן או היעדר מוחלט של דמות אב. במכתבו המפורסם לאם אמריקנית הביע עמדה נחרצת כי אין בכוחו של הטיפול הפסיכואנליטי לשנות את הנטייה המינית, אך ניתן להשתמש בו בהחלט לשיפור איכות חייו של בנה, כך שיקבל את משיכתו לבני מינו ויהיה שמח בחלקו. לרוע המזל, שיתוף פעולה נדיר בין ארגונים דתיים ופסיכיאטרים פסיכואנליטיקאים בארה"ב השתמשו לרעה בהסבר של פרויד לגבי התפתחות הומוסקסואליות לצורך טיפולי המרה, שגרמו הרבה יותר נזק מתועלת.
 
עברית | 97 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
אחד ממקורות הלעג העיקריים להומואים מאז ילדותם, דרך התבגרותם ובמשך בגרותם הצעירה מכוון כלפי נשיותם, המאיימת על התדמית הגברית של צעירים הטרוסקסואלים רבים, במיוחד בגיל ההתבגרות. ביטויי לעג אלה נמצאו במחקרים רבים מהשנים האחרונות כטראומה האחראית לשיעור המוגבר של הפרעות נפשיות שונות בקרב קהילת הלהט"ב, הגדלה בתוך החברה ההטרוסקסואלית הדומיננטית, לרוב ללא כל אמצעי תמיכה. במגזרים מסוימים בחברה השכיחות המוגברת של גברים העוסקים במקצועות "נשיים" (גננות ילדים, עיצוב אופנה, איפור וכו') עלולה אף היא להוות גורם המנציח את העמדות השליליות, בעיקר של גברים הטרוסקסואלים. ניסיונות טיפוליים שמכוונים ל"תיקון" "ליקויים" והפרעות בתחומים שונים העלו תוצאות דלות יחסית. בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג הפסיכולוגיה החיובית המכוונת לטיפוח וחיזוק ה"חוזקות", התכונות החיוביות של האדם במקום ניסיון לתקן את "חולשותיו". המאמר עומד על היתרונות היחסיים שיש לגישה זו לגבי טיפול בגברים הומואים דווקא ע"י קבלה וטיפוח תכונות והתנהגויות הנחשבים "נשיים" אך הם תופסים מקום הולך וגדל בחברה, כמו גנני ילדים, מעצבי אופנה ועוד. חיזוק החוזקות האופייניות של גברים הומואים, כחלק מתפיסת הפסיכולוגיה החיובית, מוצעת כמפתח לקבלה עצמית שבעזרת חינוך הציבור לגמישות מגדרית עשויה להקל על סבלם הנובע מלעג להתנהגות נשית.
 
עברית | 101 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. בצד הפופולאריות של הומואים וביסקסואלים באמצעי התקשורת, מצביע מחקר חדש על שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מהסטיגמה שהייתה ועודנה מנת חלקם בעבר ובהווה. עוד עולה מתוצאות המחקר שסטודנטים שתיארו את עצמם כ"נשיים" סבלו אמנם מיחס שלילי יותר מצד החברה ההטרוסקסואלית אך הסתירו פחות את נטייתם המינית, בעוד אלה שתיארו את עצמם כ"גבריים". על הפער בין הפופולאריות של כוכבי תקשורת הומואים וביסקסואלים ובין המציאות היומיומית מחוץ ל"בועה התל-אביבית" ועל ביטויי "נשיות" כגורם שעשוי לחשל או לחסל. דרושים עוד חינוך והסברה רבים כדי להגיע לנורמליזציה של הומוסקסואליות ולהגמיש את התפיסות בדבר גבריות ונשיות ועיבוד נושאים אלה בטיפול הפסיכולוגי בהומואים וביסקסואלים.
 
עברית | 116 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.
 
עברית | 261 צפיות | פורסם ע"י אייל בן עמי אובלוזינר | הוסף למועדפים
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.
 
עברית | 474 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
מזה שנים היינו משופעים במודלים "סטנדרטיים" שהציעו שלבים מחייבים כמעט לתהליך ההתמודדות עם אובדן ושכול. במרכזו של ספר המופת של שמשון רובין, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום "הפנים הרבות של האובדן והשכול" מוצג מודל השכול הרב-ממדי של פרופ' רובין, ממובילי התחום בעולם, המציע ראייה רב-ממדית ולגיטימציה לדרכים האינדיבידואליות של כל פרט לבטא את כאבו, בלי לוותר על הסתכלות קלינית, חברתית ותרבותית, תוך ייצוג גישות טיפוליות שונות, מגזרים שונים בחברה ותרבויות שונות. ספר חובה למטפלים העוסקים בנושא ואף מורה נבוכים למי שחווה שכול ואובדן בעצמו.
 
עברית | 259 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים