מקורות

בפוסט זה מובאים עיקרי הממצאים של מחקר שפורסם ב-Nature, ממנה עולה שהמחקרים שבדקו את הקשרים בין מבנה המוח ותפקודו לבין שינויים קוגניטיביים והפרעות נפשיות מבוססים על מדגמים קטנים מדי. זאת כתוצאה מחלוקת המדגמם הגדול לתת-קבוצות שההשוואה ביניהן מניבה תוצאות מובהקות מוטעות השונות מאלו המופקות מהמחקר הגדול. לצורך הסקת מסקנות תקפות יש צורך במדגמים בני אלפי נבדקים. הפוסט דן גם בפער בין ההתקדמות העצומה בטכנולוגיה של הרפואה להתקדמות הפרקטיקה ברפואה המאפשרת יותר חיים עם המחלה מאשר ריפוי וכן ברגשי הנחיתות של הפסיכלוגיה בפני הביולוגיה והזנחת המשקל שניתן להסברים סביבתיים כתוצאה מכך.

 

דר' רוברט שפיצר עמד בראש הצוות שהמליץ לאיגוד הפסיכיאטרי האמריקני למחוק את ההומוסקסואליות מה-DSM. הדבר נעשה במספר שלבים ומאז הפגינו מטופלי המרה, המכנים את עצמם ex-gays, בכנסים המקצועיים של האיגודים המקצועיים בארה"ב בטענה שהצליחו לשנות את נטייתם המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית. במחקר שערך שפיצר במטרה לבדוק את הצלחתם של טיפולים אלה נמצאה השפעה חלקית מאוד ושפיצר פירסם מאמר מסויג מאוד על מחקרו. בערוב ימיו חזר בו אף ממסקנה זו והתנצל בפני קהילת הלהט"ב.

 

המאמר סוקר את התפתחות נוגדי החרדה, הדיכאון וה-OCD ואת מאפייניהם ואת התנגדותם של מטופלים לטיפול תרופתי, גם כשהוא מהווה תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. באלו מצבים הטיפול התרופתי הוא תנאי הכרחי להצלחת הפסיכותרפיה ובאלו מצבים ניתן לוותר עליו. מקום מיוחד מוקדש לשיתוף הפעולה בין הפסיכותרפיסט לפסיכיאטר.

 

למה רק אחדים קורסים תחת נטל החיים ואחרים לא, מה באמת קורה בהתמוטטות עצבים, ואיך אפשר לטפל בזה? מה שחשוב הוא לזכרו שתמיד ניתן לצאת ממשבר

 

מאמר העומד על ההבדלים שבין הפרעת החרדה הטורדנית-כפייתית (OCD) האגו-דיסטונית, המפריעה לאדם ותגרום לו לפנות לטיפול ברוב המקרים, להפרעת האישיות הטורדנית-כפייתית (OCPD) האגו-סינטונית, שהאדם לא רק שלם אתה אלא לעיתים קרובות אף יהיה גאה בה, אך עימותים ביחסים בין-אישיים בעיקר בתרבויות שאינן מקדשות סדר ושמירה על הכללים והתלות של הסובלים מהפרעת אישיות זו בשיתוף הפעולה של הסביבה עלולים לגרום הפרעות כמו חרדה ודיכאון, אשר עשויות לגרום לאדם לחפש עזרה מקצועית.

 

פסיכולוג, פסיכיאטר ומשפטן דנים במצבו של נפגע נפש - נחשו אם הם מגיעים לתמימות דעים / מאת אייל שדה

 

לחץ בעבודה, דיכאון וכעס הביאו את הפסיכולוגית דפנה כצנלסון-בנק לכתוב הרבה מכתבים לממונים עליה. תגובת המערכת לא איחרה לבוא: היא אושפזה בכפיה באברבנאל, טופלה בתרופות וכמעט איבדה את הרשיון לטפל. רק שם הבינה כמה מסוכן המקצוע וכמה קל להפוך אדם במשבר לחולה נפש עם תעודות. היום היא מרצה על גבולות השפיות ויש לה כמה טיפים למתאשפז. כתבה מאת אספה פלד, 7 ימים 23.12.05

 

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת. ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

 

בלוג בנושא פסיכולוגיה הכולל מגוון כתבות ותיאורי מקרים מעניינים וייחודיים.

 

כתבה מאת John M Grohol PsyD מתוך Psych Central Blog: Ever since grad school, I’ve always bristled at the arbitrary battle lines drawn between the various professions who treat mental disorders. Psychiatrists battle with psychologists, psychologists battle with clinical social workers, and so on. These turf battles do little to help people in need, who only want the best possible care available

 

פעמים רבות נשמעת הטענה שאחד התפקידים של טכנולוגיה הוא לשפר את התקשורת בין מטפלים לבין מטופלים, לסייע בהעברת מידע בין הפסיכיאטר או הפסיכולוג לבין המטופל שלו. אבל לפעמים אפשרויות התקשורת הנרחבות שקיימות היום יכולות להיות בעייתיות באותה מידה שהן מסייעות לתקשורת.

 

בלוג הכולל מגוון נושאים בפסיכיאטריה - ביקורת על מאמרים חדשים והתפתחויות אחרונות במחקרי fMRI, מחקרים גנטיים ושיטות טיפול.