לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
פִּיּוּט לְאֶמְצַע הַקַּיִץ

פִּיּוּט לְאֶמְצַע הַקַּיִץ

עלון פסיכולוגיה עברית | 1/8/2021 | הרשמו כמנויים

 

פִּיּוּט לְאֶמְצַע הַקַּיִץ

הראשון לאוגוסט היום, שריקת המחצית של החופש הגדול. כשחצי קיץ מאחורנו – איפה הייתם ממקמים עצמכם השנה - מהממתינים לשמירתם של מבני השגרה, או המתרפקים על הזמן הקצוב של הלא נודע? לפעמים ההזמנה הפתוחה לחופשה ובילוי, הופכת רודפנית בפני עצמה – טיילנו מספיק? אם לא טסנו, זה נחשב? איך נמלא את השבוע הבא? ובקיץ הזה, לחשושיה החוזרים, ההולכים וגוברים של הקורונה, מערערים גם הם את תחושת האפשרות, מגבילים את פלטת הבחירות שלנו. ובכל זאת, יולי עבר, אוגוסט כבר כאן, תקליט הקיץ מחליף צד, מנגינות חדשות מחכות להתנגן. 

באתרנו השבוע מאמרים וטורים וטריים מעוררי מחשבה ולב: 

למושגים פסיכואנליטיים כמו נוירוזה, תסביך אדיפוס ויחסי אובייקט יש ממד אוניברסלי, אך הביטוי שלהם בפועל מושפע מאוד מההקשר החברתי-תרבותי של המטופל. הקשר זה נוכח בחדר הטיפולים כלא מודע שלישי, ולכן הכרחי שמטפלים יביאו בחשבון תהליכים חברתיים. במאמרו של מוסטפא אבו ואסל מוצג טיפול רגיש-תרבות בגישה פסיכודינמית בצעירה ערבייה, שבתהליך העבודה איתה באו לידי ביטוי בעוצמתיות היבטים תרבותיים.

מאבק מתמשך וקשה בין בני זוג לאחר פרידה מלווה פעמים רבות בקשיים בקשר בין אחד ההורים לילדיו, עד כדי נתק ביניהם. אחד ההסברים לקשיים בקשר ולמצבי הנתק היא תופעת הניכור ההורי. במאמר זה, הממשיך מאמר שקדם לו, מציגה דנה קלימי את מודל "הכוח המניע", שנועד לסייע לאנשי מקצוע להתמודד עם מורכבות הטיפול במצבי ניכור הורי וקשיים בקשר. במאמר הנוכחי מתוארים בהרחבה שלושה סוגי ניכור ונתק שהזיהוי שלהם מסייע לבנות תוכנית טיפולית ייחודית המותאמת לצורכי כל משפחה: ניכור על רקע זעם נרקיסיסטי, ניכור על רקע חרדה וסימביוזה, וניכור על רקע כשלים בתפקוד ההורה המנותק. לגבי כל סוג מובאים דגשים המתייחסים לרכיבים הטיפוליים השונים של מודל הכוח המניע.

ובפסיכובלוגיה -

אנדי איפרגן, עו"ס מומחית בבריאות הנפש, במכתב פתוח לירדן מנדלסון, בעקבות טענתה כי "פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים לא יכולים להחליף בתפקידם את הפסיכולוגים. רק אנשי מקצוע מורשים יורשו לטפל במערך בריאות הנפש, במקום הזליגה הקיימת והנטייה להכניס אליו פרופסיות אשר רמת המקצועיות שלהן אינה מפוקחת, אינה מורשה ובוודאי פחותה". איפרגן כותבת: "הניסיון לייצר זהות בין 'טיפול נפשי' לבין 'פסיכולוגים קליניים' הינו ניסיון לתקוע טריז בין בעלי המקצוע השונים שעובדים בשירותי בריאות הנפש ולפגוע במטופלים על מנת לשפר תנאי שכר. הטענה שפסיכותרפיה הנעשית על ידי פסיכותרפיסט או עו"ס היא פחותה מזו שפסיכולוג מסוגל לתת היא אבסורדית ואינה עומדת בשום קריטריון חוקי או מקצועי. הניסיון לנכס את בריאות הנפש למקצוע אחד פוגע בסופו של דבר במטופלים". בפוסט בפייסבוק, מנדלסון ביקשה להגיב לטור של איפרגן.

ד"ר רפאל יונתן לאוס חוזר לבלוג שלו 'פסיכו' אחרי תקופה ארוכה, עם טור חדש ונוקב כהרגלו - על האחריות המקצועית בחוסר לקיחת אחריות, וגם - האם לטיפול פסיכולוגי יכולות להיות תופעות לוואי? הטור עוסק בנושא האחריות בטיפול הפסיכולוגי ושואל שאלות בנוגע לאחריותו של המטפל ושל המטופל לתהליך הטיפולי.

בפוסט חדש שעלה בבלוג של ד"ר טל פלג-שגיא, "מהמיטה לספה - מחשבות על מיניות, טיפול ומה שביניהם", היא כותבת על תשוקתה בחיים (תרתי משמע) - טיפול מיני: "כמעט כל שינוי מצבי, תקופתי, זוגי או בריאותי בחייכם השפיע על המיניות שלכם. חלקכם חוויתם שינוי זה כזמני, וראיתם כיצד המיניות חוזרת לעצמה אחרי תקופה. חלקכם חוויתם שינוי במיניות, אבל למדתם לחיות איתו. וחלקכם... אצל חלקכם זה מעולם לא התאזן. מה קורה כשחווים קושי שלא מתאזן במיניות? לפעמים זה הולך ומסתבך...." 

ד"ר חנה דויד כותבת: "כמדי שנה, לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, פונים אלי הורים מודאגים לילדים מחוננים בגילאי הגן וכיתות א-ב בבית הספר היסודי, ואף בכיתות גבוהות יותר, בשל דאגה לילד. מרבית הדאגות הן בנוסח: 'הילד לא למד כלום בגן, מה לעשות כדי שלפחות בבית הספר ילמד משהו?'" עם התקרב ה-1 בספטמבר – על כמה מהחששות הקשורות למחוננים במערכת החינוך.

השבוע נעשה צדק עבור נפגעי ונפגעות תקיפה מינית: הצעת החוק של יו"ר מר"צ, ח"כ מיכל רוזין, המגבילה את הסרת החיסיון על חומרים מתוך טיפול נפשי, עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. על פי הצעת החוק,  יוחמרו התנאים להפרת חיסיון בין מטפל למטופל נפגע עבירת מין, במטרה להגן על פרטיותם של הנפגעים. עד היום, חיסיון הטיפול הנפשי לא היה מובן מאליו עבור נפגעי ונפגעות עבירות מין, אשר לא פעם נדרשו לחשוף את סיכומי הטיפול הנפשי שלהם בבית המשפט. 

משולחנו של יו"ר חטיבת הפסיכולוגים במח"ר - סיפור על מיצוי זכויות, ועוד עדכונים.

בבלוג הרצאה בנעלי בית - הקשר הטיפולי כריתמוס אנאליטי משותף, אה-סימטרי והדדי, מהנה ומרפא  - הרצאתו של עמי פרגו גופר, ו "תהום אל תהום קורא" - טיפול דיאלוגי עם אוכלוסיות בסיכון על פי גישת הפסיכולוגיה היהודית.

הצטערנו מאוד לשמוע על פטירתה של מרים בן דוד, פסיכולוגית חינוכית וקלינית, ומדריכה בפסיכותרפיה ובדיאגנוסטיקה. מרים כתבה בלוג באתר פסיכולוגיה עברית מאז 2017, "אתגרים חדשים", בו עסקה במחשבותיה על הנפש והסביבה הפנימית והחיצונית המשתנה בשלבי החיים המאוחרים. מרים הביאה קול חכם, רגיש ואמיץ. בכתיבתה הכנה והבהירה, חשפה את הקוראים לעולמה הפנימי, ולחווייתה אל מול הזקנה, השתנות הגוף, העולם והנפש . קולה יחסר לנו מאוד. אנחנו משתתפים בצער המשפחה. יושבים שבעה בבית משפחת בן-ישראל, רחוב התומר 23 אבן יהודה, החל מהיום (1.8.2021).? 

פִּיּוּט לְאֶמְצַע הַקַּיִץ / אלחנן ניר

זְכֹר אַהֲבָתֵנוּ אָז מוּל זֵעַת הַשֶּׁמֶשׁ
הָרְגָעִים שֶׁיָּדַעְנוּ אָז שֶׁנּוֹחַ שֶׁנִּבְרָא 
וְהַיּוֹם שֶׁאָמַרְנוּ לָרִאשׁוֹנָה הִנֵּה נִפְלָא מֵאֶמֶשׁ
בַּעֲבוּרוֹ הַמְצִיא לָנוּ טוֹב וְלֹא רַע 
זְכֹר אֵיךְ הוֹלַכְנוּ הַתִּקְווֹת רַכּוֹת כְּבַקָּשָׁה
וְאָמַרְנוּ נוֹלִיד עַצְמֵנוּ אַךְ אֶל הַקּוֹל 
וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה נַפְשֵׁנוּ מוּל שִׁגְרַת הַחֲפָצִים הַקָּשָׁה
בַּעֲבוּרָהּ הָקֵל נָא מְעַט מִן הָעֹל 
זְכֹר שֶׁרָאִינוּ יוֹתֵר מִשֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַחוֹף
וְחָשַׁבְנוּ אָז שֶׁהִנֵּה יִמְלְאוּ מַבָּטֵינוּ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים 
אֲבָל רְאֵה כִּי עָיַפְנוּ בַּמְּרִיבוֹת שֶׁלֹּא פּוֹסְקוֹת לִרְדֹּף 
בַּעֲבוּרָן תֵּן שׁוּב לְהָנִיחַ אֶת הָרֹאשׁ וּלְהַקְסִים
וּזְכֹר אֵיךְ טָוִינוּ בָּאֹהֶל חֲלוֹמוֹת בִּתְמִימוּת 
וְדִבַּרְנוּ עַל יְלָדִים וְעַל מַהְפֵּכַת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ מְלֵאַת אוֹן 
וְעַכְשָׁו אָנוּ לְכוּדִים בִּשְׁתִיקוֹת רָפוֹת וּבַעֲמִימוּת
אָז, בְּחַיֶּיךָ, הָשֵׁב בָּנוּ כְּבָר אֶת הַטֵּרוּף וְהַשִּׁגָּעוֹן.

(מתוך גיליון לה, ליקוטי שירות)

Photo by Hans Reniers on Unsplash

עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.