במרחב היופי הצנוע שלאחר שרב
עלון פסיכולוגיה עברית | 24/5/2020 | הרשמו כמנויים
היה חם מדי השבוע. (ולא רק בגלל הממשלה עמוסת השרים שהושבעה). לוהט, בוער, רותח. שוב החוץ הפגין את חוסר התלות שלו במתרחש בתוכנו. שוב נוכחנו שהפנים שלנו תלוי כל כך במתרחש מחוץ לקווי המתאר של גופנו. מעל ראשנו מרחף איום האקלים, והבית הקריר שוב נהנה ממעמד של מחסה מפגעי כל-מה-שאינו-בית. ימים קרירים יותר, חיכינו לכם.
ובינתיים באתרנו, טקסטים מקוריים ולוהטים:
מדוע פרידות, שינויים ומעברים קשים לנו כל כך? ומה מסביר את ההבדלים הרבים באופן בו כל אחד מאיתנו מגיב לחוויות מסוג זה? טלי פרנקל-הוכמן מתייחסת לשאלות הנוגעות להתמודדות עם פרידות ועם שינויים, כמו גם להבדלים בין אישיים ביכולת ההסתגלות, תוך שילוב של תיאוריות פסיכואנליטיות יחד עם הניסיון הפרטי של הכותבת בנסיעה לרילוקיישן עם משפחתה.
פרידת המנחה מקבוצה טיפולית היא תהליך דרמטי בעל משמעות רבה ועמוקה בחיי הקבוצה. למנחה כהורה הקבוצה השפעה רבה הן על המשתתפים כיחידים והן על הקבוצה כשלם. יוסי פולק במאמר המתבסס על הרצאת פרידה עם סיום דרכו הארוכה כמוביל ומייסד תכנית שבה שימש כמנחה במובניו השונים והמגוונים של המושג, מציע התבוננות על משמעות של סיום ופרידה בטיפול, תוך תשומת לב ייחודית ואישית לסוגיות המתעוררות כאשר מנחה הקבוצה נפרד ממנה.
השינויים הדרמטיים באורחות החיים של החברה ושל היחיד בשל התפרצות מגפת הקורונה עלולים להעלות תחושות של חרדה קיומית שבבסיסה שני גורמים מרכזיים: חוסר הוודאות מפני העתיד וקיומו של איום פיזי עכשווי על הקיום. אלה מתקיימים, מאז התפרצות המגפה, לצד דפוסי תקשורת בין אישית שאינם מוכרים ושעלולים להעלות ביחיד תחושה של חוסר אונים. התנאים המיוחדים האלה עלולים להיות מצע לחוויה טראומטית בקרב חלקים באוכלוסייה. ד"ר אלי שרון סוקר את הגורמים הרלוונטיים לחוויית הטראומה במצב המגפה ולאחריה, ומונה מוקדים רגשיים ובין אישיים לטיפול מסייע.
בפסיכובלוגיה
הפסיכולוג הארצי גבי פרץ בעדכון ההנחיות האחרונות בעניין עטיית מסיכה במהלך טיפול נפשי המהווה עוד צעד משמעותי בדרך לשגרה המיוחלת.
רות נצר בטור מיוחד לקראת חג שבועות שנחגוג השבוע - קציר חטים ורות המואביה - בימים ההם בזמן הזה.
במדור חדר משלך - נעמה נבין-גדעוני מארחת אותנו בקליניקה שהיא מקום בטוח וכיפי גם יחד.
הצטערנו לשמוע שפיליפ ברומברג (1931-2020) הלך לעולמו ב-18 במאי 2020. ברומברג היה אנליטיקאי שכתב מספר רב של ספרים ומאמרים, הוא עסק במצבים דיסוציאטיביים ובטראומה, בקשר הטיפולי, בתהליכים מנטליים, ב-enactment, ובעיקר בתהליכי ההחלמה והצמיחה שנובעים מקשר אנושי. בחרנו שני מאמרים שפורסמו אצלנו בעבר, שתוכנם מתכתב עם כתיבתו ומחשבתו של ברומברג - מאמרה של נעמה גרינולד עוסק בעתיד השדה הטיפולי, ושירה חזקיהו כותבת על ניתוק וחיבור: חלקים דיסוציאטיבים בנפש בפרספקטיבה התייחסותית.
בברכת חודש טוב, חג שבועות שמח ועיד סעיד לרגל עיד אל-פיטר החל היום.
•
לְאַט-לְאַט יָנוּעַ בָּרוּחַ, בַּמֶּרְחָב
הַיֹפִי הַצָּנוּעַ שֶׁלְּאַחַר שָׁרָב.
בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׂוֹרֶפֶת
שִׁנָּה הַנּוֹף פָּנָיו.
שֶׁכָּאן פָּרְחָה רַקֶּפֶת
מִי עוֹד יִזְכֹּר עַכְשָׁו?
כִּי עוֹד לִפְנֵי חָדְשַׁיִם
בַּדֶּשֶׁא הַיָּרֹק
נוּרִית יְפַת-עֵינַיִם
הִסְמִיקָה מֵרָחוֹק –
כִּי כָל בִּקְעָה וָגֶבַע
חָרְזוּ טְלָלִים בָּאוֹר,
רָמְזוּ בְּחֵן הַצֶּבַע –
מִי זֹאת הַיּוֹם יִזְכֹּר?
אַךְ יֵשׁ יִפְעָה אַחֶרֶת
וְיֵשׁ מִשְׁנֵה-הָדָר
לְכָל עוֹנָה אַחֶרֶת,
לְקוֹץ וּלְדַרְדַּר.
עִמְדוּ עַל סַף הַבַּיִת
וְהִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב:
נוֹף שֶׁל שָׁמִיר וָשַׁיִת
יָפְיוֹ יִגַּע עַד-לֵב.
