בסוף כל הדרכים אומרים יש בית
עלון פסיכולוגיה עברית | 1/1/2012 | 6,691 צפיות | הרשמו כמנויים
העלון הראשון לשנה האזרחית החדשה מסיים תקופה נוספת של חגים, סיכומי שנה וחזרה לשגרה של "אחרי החגים". המאמרים והכתבות השבוע שיקפו תחומים שונים בהם עוסקים פסיכולוגים. חנה דוד מתארת את מערכת השיקולים המביאים הורים לפנות לייעוץ או טיפול באשר לאחד מילדיהם, ועל הבחירה בילד מסוים דווקא. פרק ממקראה שערך שניאור הופמן, העוסקת במפגש שבין פסיכותרפיה והיהדות מהיבטים שונים, מביא את החלק התרבותי-זהותי של מטופלים ומטפלים אל קדמה הבמה. היבט תרבותי-חברתי אחר, על התפיסות אודות זהות מגדרית והמחלוקות בהגדרת הבריאות הנפשית, ב"שפיות זמנית". מרקו מאואס מאיר את מושג הלא מודע במשנתו של פרויד, לאקאן ומפרשו ז'אק-אלן מילר, וההשלכות של הבנות אלו לטיפול הפסיכואנליטי. אילן אבירם מנסה למצוא אחיזה במושג אובייקט מעבר בהבנת הקשר שבין אנשים והטלפונים הסלולריים שלהם. ובחזרה לעולם הילדים - מיכל סגל משתפת את קוראי האתר בפרק מספרה "המגדל נפרק", המנסה לרדת לשורשם של שיבושי לשון נפוצים בהתפתחות השפה אצל ילדים. ואחרון - פוסט שעסק ביחס לזכויות קופים ובעלי חיים המשמשים אובייקטים לניסויים מדעיים, חותם את המגוון הרחב. איחולי שנה טובה, פורייה ותוססת למבקרי האתר ולקוראים בו מצוות האתר.
"בסוף כל הדרכים אומרים יש בית
ולו ריבוא פתחים דלתות וחלונות
אומרים כי יש מקום בזה הבית
לבני כל הדתות והאומות" (מילים: מיכל סנונית)
