אנחנו מתכנסים בחדר סגור, בוכים את עצמנו לדעת

עלון פסיכולוגיה עברית | 5/3/2023 | הרשמו כמנויים

קשה להאמין שעבר רק שבוע מאז הניוזלטר האחרון מרוב דחיסותו המכאיבה של השבוע החולף. שני אחים, צעירים מאירי פנים, נרצחו על ידי מחבל, לאור היום, מטווח קצר, בפקק תנועה בכפר חווארה. בלילה העוקב התקיימו פרעות נקמה, ומאות צעירים יהודים שרפו בתים ורכוש רב בכפר. פחד, כעס לסוגיו, ועצב עמוק, מלווים את הימים האלה. כאב הלב, כמעט מוחשי בבית החזה, והדאגה מותחת את השכמות. אלה ימים בהם לא פשוט לרבים מהישראלים לעסוק בדברים אחרים, אירוע רודף אירוע, ונדמה שהכל מתקיף את החשיבה ודוחף לפעולה. ובכל זאת, נעצור ונשאל - בתוך האינטנסיביות הגדולה, האם אפשר לפנות מקום לצער? לדוק של דמעות שאולי שוטף לשבריר רגע את העיניים, בלי משים, לעצב שפושה בכבדות באיברים?

השבוע באתרנו, כבכל שבוע, מאמרים, פרקים מספרים וטורים חדשים:

בספרו, "לב פקוח לרווחה", מתמודד ד"ר בעז שלגי עם האתגר שבטיפול הנפשי במצבים קשים, בהם המשימה העיקרית היא להשיב למטופל את עצם חייו הנפשיים, את תחושת החיים שלו ואת חירותו. בסקירה מעמיקה מאת הפסיכולוג בנימין גולדנהירש, הספר מובן ומעובד בשלושה רבדים; המתודה, כפי שמתבטאת בדיאלוג מעמיק בין פסיכואנליזה וממשקיה (מחקר בין תחומי בין פסיכואנליזה, פילוסופיה, ספרות ועוד), התכנים המגוונים (טראומה, התמסרות, תיאוריה, פרקסיס פסיכואנליטי וכד'), והמסע היוצרת תנועה בין מהפאזה השלישית לרביעית בפסיכואנליזה.

בהתבסס על מחקר ארוך, במהלכו נערכו מפגשים עם נוטים למות, אדם רצון דן על החיים לצד המוות בספרו "מוות דיאלוגי - קריאה ספרותית-תרבותית בסיפורים ובשיחות של נוטים למות ובהגות יהודית על סיום החיים" בפרק שזמין לקריאה באתר, הוא מבקש לבחון קשר שהינו פחות מובן מאליו או שכיח בשיח היומיומי – זה שבין האהבה למוות. לאורך הפרק רצון נעזר במונחים מן השירה העברית דוגמאת, ״עבותות אהבה״ של וולך ו״אהבת תפוח הזהב״ של דליה רביקוביץ, לצד ביטויים מן המסורת היהודית דוגמאת, ״חסד של אמת״ ו ״מחלת האהבה״.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ובפסיכובלוגיה –

"היום ישראל בוערת, ונראה שכל חבריי, גם אלו שהיו מנומנמים ביותר – יוצאים לרחובות ודורשים את קולם. אני חושבת על תחושת השליחות שהייתה בוערת בי בימים ההם, ועל מי המנוחות עליהם זורמים כעת חיי. וזה פרדוקס שלא ניתן ליישב – איך שהיותך חלק ממשהו, וככל שהמשהו הזה יותר בוער – חייך מלאי תשוקה יותר, וככל שחסרה אי הנוחות הזו, ישנה אי נוחות גדולה יותר." בפוסט חדש, ד"ר אורי הראל מתייחסת לחווייתה כמהגרת לנוכח המצב הנוכחי בארץ. המרחק אמנם מאפשר שקט, אבל לא נותן מנוח מהגעגוע לתחושה עמוקה של שייכות.

הסיפור של אלימות בני זוג כלפי בנות זוגן עתיק וכואב עד מאוד. המודעות לנושא זה הולכת וגדלה, כמו גם החינוך ל"זוגיות בריאה". האם יש קשר בין "זוגיות בריאה" לרצח נשים על ידי בני זוגן? האם "העלאת המודעות", נושא חשוב שכבר למעלה מ-50 שנה נמצא במוקד הפעילות הפמיניסטית בארץ הוריד את מספר הנרצחות? או אפילו את מספר הסובלות מאלימות של בני זוגן? ד"ר חנה דויד מתייחסת לשאלות מורכבות אלו, ומציעה להתבונן גם בסטטיסטיקה אודות התאבדות אבות גרושים, כדי להעמיק בהבנת הקשר בין הגורמים.

בשבוע החולף עובדים סוציאלים ופסיכולוגים בשירות הציבורי מחו בנוגע לתנאי שכרם הנוכחיים. ביום ראשון איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הודיע על עיצומים והפגנות שיערכו השבוע בכל רחבי הארץ, לנוכח הפרת ההתחייבויות שניתנו על ידי משרד האוצר במסגרת רפורמת 'הישג' בשנת 2020. למחרת, מאות פסיכולוגים ופסיכולוגיות במערכת הציבורית הפגינו מחוץ לבניין ההסתדרות בדרישה לתנאי שכר הולמים יותר. ההפגנה נערכה על רקע החלטתה של הסתדרות המח"ר לפירוק חטיבת הפסיכולוגים, בעקבותיה, עלתה הדרישה להקמת איגוד עצמאי בהסתדרות הכללית.

Photo by Lena Lundqvist on Unsplash