לא קל לי לוקלי : על אסיפות הורים, הפגנות וחשיבות היכולת להיות חלק ממשהו ולתרום לחברה
ד"ר אורי הראל | 2/3/2023 | 2,299 צפיות | הרשמו כמנויים
כְּמוֹ קִיר פְּנִימִי שֶׁל בַּיִת
שֶׁנַּעֲשָׂה חִיצוֹנִי אַחַר מִלְחָמוֹת וְהֶרֶס,
כָּךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי פִּתְאוֹם
וּמֻקְדָּם מִדַּי בְּחַיַּי, כִּמְעַט שָׁכַחְתִּי
מַהוּ לִהְיוֹת בִּפְנִים. כְּבָר לֹא כּוֹאֵב.
כְּבָר לֹא אוֹהֵב. וְרָחוֹק וְקָרוֹב,
שְׁנֵיהֶם בְּמֶרְחָק גָּדוֹל מִמֶּנִּי וְשָׁוֶה.
...
אֲנִי נוֹשֵׂא עֵינַי לֶהָרִים. אֲנִי מֵבִין עַכְשָׁו
מַהוּ לָשֵׂאת עֵינַיִם, אֵיזֶה מַשָּׂא כָּבֵד
הוּא זֶה. אֲבָל הַגַּעְגּוּעִים הַחֲזָקִים,
הַכְּאֵב-לֹא-לִהְיוֹת-שׁוּב-בִּפְנִים-לְעוֹלָם.
יהודה עמיחי
השיר הזה לוכד את לב הכאב של החוויה המהגרת בעיניי, גם אם לא לכך בדיוק כוון עמיחי. ההבנה היא - שבפנים אני לא. אני מהצד. אני צופה, אני רואה, אני לא חלק. ויש את הגעגוע שהוא חזק, אך עיקר הכאב הוא שאני גם לא אהיה עוד שוב בפנים. כי כל הזהות כולה היא שנצבעה בזרות.
ההבנה היא שהמהות של הקושי היא בהיותי לא מקומית, והמהות הזו הולכת ונטמעת.
משפחתי חינכה אותי לחשיבות של היותי חלק מחברה, לחתירה לתרום, לשנות ולהיות משמעותית. אך כאן, אני מוצאת שאינני יודעת איך זה בדיוק שאני יכולה להשפיע, להיות חשובה, ועל מה בכלל. אני יושבת באסיפות הורים תלושה לגמרי ורק מנסה ללמוד את כללי ההתנהגות החדשים: יושבים שעתיים בשקט גמור ומקשיבים למורה, לא מוציאים ובוהים בפלפון, לא מוחים, לא מתלוננים ולא מעיזים לערער את הסדר הקיים. מאוד הפוך מישיבות ההורים בהם התנדבתי בארץ.
את הדרך הביתה ביליתי בבכי בנסיעת האופניים.
לאסיפה השנייה הגעתי עם מתורגמנית, ובחמישית התנדבתי לוועד ההורים.
אני עוזרת במה שאני יכולה, אני מנסה להביע עמדה כשהיא בוערת בי, אבל ההרגשה שאני משמעותית עדיין לא מצאה את פורקנה.
היום ישראל בוערת, ונראה שכל חבריי, גם אלו שהיו מנומנמים ביותר – יוצאים לרחובות ודורשים את קולם. אני חושבת על תחושת השליחות שהייתה בוערת בי בימים ההם, ועל מי המנוחות עליהם זורמים כעת חיי. וזה פרדוקס שלא ניתן ליישב – איך שהיותך חלק ממשהו, וככל שהמשהו הזה יותר בוער – חייך מלאי תשוקה יותר, וככל שחסרה אי הנוחות הזו, ישנה אי נוחות גדולה יותר. זה כמו להרגיש עייפה מידי לצאת לרוץ, ואז להיות עייפה יותר כי לא יצאת. זה כמו לצאת לרוץ כשאת מאוד עייפה, ולרוץ חזק ורחוק, ולמצוא שהתמלאת בכוחות.
