טיפול במפגש יחיד (SST) במסגרת פסיכותרפיה פיננסית כמענה ממוקד למצוקה פיננסית
יוסי ארנרייך, דן קונפינו
הקדמה
בתקופה האחרונה, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, אנו עדים לעלייה במספר האנשים המתמודדים לא רק עם קושי נפשי, אלא גם עם מצוקה כלכלית מובהקת. בנוסף, רבים מתמודדים עם קשיים בהתנהלות פיננסית, המתבטאים בתחושת תקיעות, בקושי בקבלת החלטות משמעותיות ובחרדה מול אי־ודאות. לעיתים מדובר במצב כלכלי רעוע המדיר שינה מעיניהם של אותם אנשים שמצבם הכלכלי הידרדר, באופן שמסב להם סטרס מתמשך. מצוקה פיננסית מסוג זה עלולה לגרום לסבל משמעותי לאדם עצמו ולעיתים קרובות גם לבני משפחתו. המצוקה עשויה להתבטא, בין היתר, בתחושות של מועקה, תקיעות וחרדה מתמשכת. על אף חומרת המצב, פונים רבים מתקשים להתחייב לתהליכי ליווי ארוכי טווח או אינם פנויים לכך. יתרה מכך, המשאבים הציבוריים לעיתים קרובות מוגבלים, ולא תמיד אנשי טיפול מחזיקים בידע או בכלים הנדרשים למענה בסוגיות הקשורות לקשיים פיננסיים. יש לכך משמעות נרחבת, משום שבנושא זה הן אופן ההתערבות והן עיתוי הגשתה הם קריטיים למניעת החרפה של המצוקה, על רקע המשך ההתנהלות הלא מיטיבית.
ביסוס פרקטיקות מבוססות-ראיות ומובנות להתמודדות עם קשיים עשוי להיטיב עם הפונים, בכך שיזכו למענה רלוונטי ויעיל יותר, וכן לתרום לחיזוק תחושת המסוגלות של המטפלים בהקשרים אלו. מסיבה זו, מאמר זה מבקש להציג גישה טיפולית ממוקדת, – הפסיכותרפיה הפיננסית, כאסכולה ייחודית ואפקטיבית להתמודדות עם מצוקות מסוג זה. ראשית, נסקור את התחום של פסיכותרפיה פיננסית, כולל שיטות ההתערבות המאפיינות את התחום. לאחר מכן נציג את מושג הטיפול במפגש יחיד (SST) ואת התאמת המודל לעבודה סביב קשיים פיננסים. לבסוף, נמחיש את יישום המודל בהקשר הנוכחי באמצעות תיאור מקרה.
פסיכותרפיה פיננסית
פסיכותרפיה פיננסית (Financial Therapy) היא יישום של שיטות טיפול מקובלות להבנת ההתנהגות הפיננסית (התנהלות עם כסף ומקביליו). התחום מוגדר כשילוב בין ידע וטכניקות מעולמות הפסיכותרפיה, הייעוץ הפיננסי והכלכלה ההתנהגותית, במטרה לקדם רווחה נפשית ופיננסית גם יחד (Archuleta et., 2012; Britt & Klontz, 2016). הנחת היסוד היא שכסף אינו רק אמצעי חליפין, אלא סמל טעון רגשית, המשקף סוגיות של ערך עצמי, ביטחון, שליטה, זהות וקשר בין-אישי (Lea & Webley, 2006). לדוגמא, פורנהאם ושותפים (Furnham et al., 2012) זיהו ארבע מוטיבציות אישיותיות המבטאות את הפונקציונליות הממונית: ביטחון, חירות, כוח ואהבה. המשמעויות הללו מתארות כיצד כסף מתפקד כמשאב רגשי: כסף כ”ביטחון” קשור להפחתת אי־ודאות; כסף כ”חירות” קשור לאוטונומיה ולבריחה מתלות; כסף כ”כוח” קשור לפעילנות (Agency), סטטוס ושליטה; וכסף כ”אהבה” קשור לקבלה, שיוך, ויכולת “לקנות” קשר או להחליף ביטוי רגשי. מודל זה מסייע להבין למה שני אנשים בעלי הכנסה זהה יחוו כסף באופן שונה לחלוטין: לדוגמה, עבור אחד הוא יכול להיות מרחב שקשור לשליטה ובקרה, ועבור אחר - מרחב של חופש והכרה.
בהתאם לכך, קשיים פיננסיים אינם נובעים רק מחוסר ידע או מיומנות, אלא לעיתים קרובות מבטאים דפוסים פסיכולוגיים עמוקים (Klontz et al., 2011; Trachtman, 2015). מתוך הכרה בצורך בידע ובמיומנויות רב תחומיות, הוקם איגוד הפסיכותרפיה הפיננסית (Financial Therapy Association FTA), שחבריו כוללים מתכננים פיננסיים, יועצים פיננסיים, פסיכולוגים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים, עובדים סוציאליים, מאמנים פיננסיים, פסיכותרפיסטים וחוקרים מתחומים אלה ואחרים (Grable et al., 2010). פסיכותרפיה פיננסית, אם כן, אינה “תחליף” למקצועות אחרים אלא מסגרת אינטגרטיבית, לעיתים בשיתוף פעולה (co-therapy) ולעיתים כחלק מטיפול שמתבצע על ידי קלינאי בעל הכשרה כפולה.
תחום הפסיכותרפיה הפיננסית עוסק במספר סוגיות מרכזיות. קנאלה ושותפים זיהו קשיים הקשורות בהתנהלות הכספית: קנייה כפייתית, הימורים כפייתיים, אגירה, וורקוהוליזם (Workaholism), הכחשה פיננסית, תלות פיננסית, פזרנות חברתית (Financial Enabling), תלות פיננסית, חסר מובחנות (Enmeshment) פיננסית, ובגידה פיננסית (Canale et al., 2015). אלו דפוסי התמודדות עם רגשות ולא, נניח, רק מקרים של "התנהגות לא אחראית", "קושי להתנהל עם כסף" או "קמצנות". לדפוסי ההתמודדות הללו השפעה על מישורי חיים רבים: המצב הסוציואקונומי, היחסים עם משפחת המוצא, היחסים הזוגיים וניהול הקריירה.
שיטות והתערבויות בפסיכותרפיה פיננסית
פסיכותרפיה פיננסית מתבססת על מנגנוני שינוי רב שכבתיים בחמישה ממדים:
- הבהרת משמעות: מעבר מ”כסף כעובדה” ל”כסף כסיפור”. המשמעות של כסף (ביטחון/חירות/כוח/אהבה) משמשת כעדשה לטיפול (Furnham et al., 2012).
- שינוי אמונות: איתור תסריטי כסף (Money Scripts) וניסוחם מחדש לתסריטים גמישים ומותאמים, לצד תיקוף מקורם ההתפתחותי (Klontz et al., 2011).
- וויסות עצמי והתנהגות: קידום דחיית סיפוקים, ניטור, ויצירת הרגלים באמצעות תהליכי coaching או CBT(Collins & O’Rourke, 2012; Fenton-O’Creevy & Furnham, 2020).
- שינוי יחסים: הפחתת סודיות, בניית שקיפות והוגנות, ויכולת לשאת שיח טעון בזוגיות (Dew & Stewart, 2012; Kelley et al., 2022).
- עיבוד טראומה ובושה: כסף נוגע בזהות ובהערכה עצמית; לכן התערבות יעילה מחייבת גם עבודה על בושה, זכאות, קנאה וערך (Newman & Berger, 2012; Carrington, 2015).
ממדי השינוי מאפשרים הפעלה של גישות טיפוליות מגוונות ואסטרגיות שונות בהשגת השינוי הרצוי למטופל. כך למשל, Relational Financial Therapy היא התערבות זוגית משולבת עם יעוץ פיננסי ב- קו-תרפיה (Kim et al. 2011). התערבות קוגניטיבית-התנהגותית מיושמת בזיהוי 'תסריטי כסף' (Klontz et al., 2011) והחלפתם בדפוסי חשיבה מסתגלים וביצוע ניסויים התנהגותיים כמו גם עבודה על בושה והימנעות (Klontz et al., 2015). לעיתים מיושמת גישת אימון אישי (Coaching) להבהרת מטרות, חיזוק מחוייבות, פירוק צעדים ושימוש במעקב ומשוב כדי לגשר בין כוונה לביצוע (Collins & O’Rourke, 2012). התמודדות עם המשמעויות הסימליות של כסף ביחס לערך העצמי וזהות נוגעת בממדים של בושה, זכאות (Entitlement) וקנאה מטופלת בגישה פסיכודינמית (Carrington, 2015; Jacobs, 2012 Trachtman, 2015) המתייחסת גם לנושא התשלום על הטיפול (Newman & Berger, 2012; Shanok, 2012) או בגישות טיפוליות חווייתיות הממוקדות בחלקי עצמי (Kahler & Glass, 2023).
אחת השיטות הקיימות בספרות בהקשר של פסיכותרפיה פיננסית היא Solution-Focused Financial Therapy (SFFT). שיטה זאת מספקת תשתית אמפירית ותיאורטית משמעותית להבנת פוטנציאל היעילות של התערבויות קצרות וממוקדות. גישות ממוקדות פתרון מתוארות באופן עקבי כגישות קצרות־מועד המדגישות שינוי מהיר באמצעות זיהוי חוזקות, ניסוח מטרות עתידיות והפעלת צעדים קטנים וישימים, תוך הימנעות מהעמקה ממושכת בהיסטוריה ובאטיולוגיה של הבעיה. כך, SFFT מבוססת על עקרונות של טיפול ממוקד פתרון (SFBT), המוגדר כגישה קצרה המאפשרת יצירת שינוי התנהגותי בפרקי זמן קצרים יחסית תוך הגברת אוטונומיה של המטופל (Archuleta et al., 2015). בנוסף, מודלים יישומיים בתחום מצביעים על כך שאין הכרח בתהליכים חינוכיים או טיפוליים ממושכים כדי לייצר שינוי פיננסי משמעותי, אלא ניתן להתחיל בשינוי באמצעות התמקדות במשימות בסיסיות ובמשאבים קיימים (Smith et al., 2016).
בסיס תיאורטי להתערבות במפגש יחיד
גישה זו עשויה להיראות לא שגרתית ממבט ראשון, לכן יש צורך בהצגת הבסיס המחקרי והתיאורטי עליו היא נשענת. שורשיה של גישה בעבודתו של טלמון ושותפיו Talmon, 1990, 1993; Hoyt & Talmon, 2015)) שמצאו שלעיתים קרובות טיפולים מסתיימים לאחר פגישה יחידה וביוזמת המטופל שלא מגיע לפגישה השנייה שקבעה עבורו, גם אם האיבחון הראשוני (אינטייק) הצביע על הצורך בטיפול קבוע ומתמשך יותר. המחקר שבמסגרתו בחנו את אותם "נושרים" מטיפול אחרי פגישה אחת, חשף כי הפונים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהמפגש היחיד ותוצאותיו לאורך זמן ולא דיווחו על רצון או צורך בהמשך התהליך עם אותו פסיכולוג או במקום אחר. על כן, תרפיה של מפגש יחיד (single session therapy) הוגדרה באמצעות המונח SST PLANNED, כל עוד הוסכם מראש בתום הפגישה שאין צורך באותה עת בקביעת מועד נוסף.
בהתאם לכך, טלמון ועמיתיו פיתחו מודל מבוסס מחקר ותוצאות שהוגדר תיאורטית כקונסטרוקטיבי-מינמליסטי ) Hoyt & Talmon, 2014) שבו המפגש היחיד מוגדר מראש כשלם ועומד בפני עצמו, כך שמתמקד בקושי מסוים שמתורגם למטרה אפשרית וברת השגה לאותה העת. בחירת הקושי הנקודתי מהווה למעשה את הציר (PIVOT CHORD) של המפגש ומתווה את מהלך הפגישה. לצד דגש על עבודה פרקטית, מפתחי המודל ייחסו חשיבות רבה לאמפטיה ולהבנה מעמיקה לגבי הקושי והסבל שהמטופל חווה על רקע הבעיה.
על אף שמדובר במפגש יחיד, המטפל משאיר כמובן גם אפשרות לפנייה מחודשת בעתיד על פי הרצון והצורך של המטופל. במקרה שבו יתבקש מפגש נוסף נבחנת האופציה גם לתוכנית טיפול מתמשך, לטיפול יחיד נוסף או למספר טיפולים יחידים. זהו מודל גמיש שמאפשר גם טיפולים המוגבלים בזמן וגם טיפולים ללא הגבלת זמן (OPEN ENDED), וגם במסגרת רצף פגישות יש משמעות לכל פגישה בפני עצמה. בשונה מטיפול מוגבל בזמן (Time-Limited), אין תכלית אחת לרצף הפגישות, כל פגישה מנוהלת כטיפול העומד בפני עצמו. בעבר התקיים המפגש היחיד באופן פרונטלי בלבד, אולם כיום הוא מתקיים גם בפורמט דיגיטלי, באמצעות וידאו או אפליקציות ייעודיות, למשל במסגרת טיפול עצמי(Janset et al., 2024).
בעקבות שינוי הפרדיגמה שנוצר בעקבות עבודתו של טלמון, התפתח גוף מחקרי רחב שבחן את השפעתן של התערבויות במפגש יחיד (SST, SSW, SSC, SSI). הממצאים שהצטברו מצביעים על כך שהתערבויות במפגש יחיד הן יעילות ובעלות פוטנציאל יישום רחב ובמקרים רבים מובילות לשיפור קטן עד בינוני במגוון קשיים בעיקר דיכאון, חרדה, דימוי עצמי, מניעת PTSD וחיזוק המוטיבציה לטיפול (Schleider et al., 2025). באמצעות התערבות חד־פעמית ניתן לעיתים לייצר שינוי התחלתי קטן, אשר עשוי להוות זרז לתהליך מתמשך. גם שינוי מזערי עשוי, עם הזמן, להצטבר ולהתפתח להשפעה משמעותית יותר, במיוחד כאשר המשתתפים מיישמים באופן עצמאי את המיומנויות או התובנות שנרכשו במפגש. אין זה מפתיע אפוא שיש יש טיפול בפגישה יחיד זוכה לעניין מחקרי גובר, (SST) במיוחד בשנים 2011–2020 ( Joseph & Rajan, 2024).
הרלוונטיות של התערבות במפגש יחיד בהקשר של פסיכולוגיה פיננסית
המחקר על פסיכותרפיה פיננסית עדיין בחיתוליו, בכלל ובפרט ב- Single-Session Therapy (SST). עם זאת, ישנם ממצאים אמפיריים המחזקים את ההנחה כי התערבויות קצרות יכולות להיות אפקטיביות בהקשר פיננסי. מחקר שדה (quasi-experimental) הראה כי אפילו מפגש יחיד ממוקד מטרה בגישת SFFT הובילה להפחתה מובהקת של חרדה פיננסית בטווח הקצר, תוך שימוש בטכניקות כגון הגדרת מטרות, שאלות דירוג (scaling) וזיהוי צעדים קטנים (Archuleta et al., 2020). ממצא זה הוא בעל חשיבות מיוחדת בהקשר של פסיכותרפיה פיננסית, שכן הוא מדגים כי שינוי רגשי והתנהגותי ראשוני אינו תלוי בהכרח בתהליך ממושך, אלא יכול להתרחש גם במסגרת של התערבות חד־פעמית כאשר היא מובנית וממוקדת. בנוסף, מחקרי פיילוט והתערבות מצביעים על כך שגם התערבויות קצרות יחסית מובילות לשיפור ברווחה פסיכולוגית, בהתנהגות פיננסית ובהפחתת מצוקה פיננסית (Archuleta et al., 2015; Mundi & Apergis, 2025).
בנוסף, קיימות עדויות המצביעות על הפוטנציאל של התערבויות במפגש יחיד גם בהקשר של טיפול בקשיים הנלווים למצוקות פיננסיות. התערבות במפגש יחיד ממוקדת-פתרון (SF-SST) מסייעת במיוחד בהפחתת לחץ (Courtnage, 2025). סקירה של 6 מחקרים (298 משתתפים) הצביעה על שיפור בדיכאון ב־5 מחקרים, כאשר רק אחד מהם בחרדה, במסגרת SST שכללה הפעלה התנהגותית,DBT וטיפול ממוקד-פתרון (Kim et al., 2023). בנוסף, נמצא שטיפול במפגש יחיד היה יעיל יותר מאי-טיפול בהפחתת תסמיני חרדה, ותוצאות דומות נצפו גם בהשוואה לטיפולים מרובי מפגשים (Bertuzzi et al., 2021).
בהתבסס על מכלול ממצאים זה, ניתן להסיק כי אף שאין עדיין מחקר ייעודי על SST בפסיכותרפיה הפיננסית, קיימת תמיכה עקיפה אך עקבית ביעילותה האפשרית של גישה זו. הספרות מצביעה על כך שהשילוב בין מיקוד בעתיד, עבודה עם משאבים, יצירת צעדים קטנים והפחתת עומס רגשי מוביל לשיפור מהיר ומשמעותי בתפקוד הפיננסי ובתחושת הרווחה. יתרה מכך, התערבויות קצרות ממוקדות פתרון נמצאו כמשפרות התנהגות פיננסית, מפחיתות חרדה, מחזקות תחושת מסוגלות ומקדמות הרגלים בני־קיימא גם כאשר הן אינן ממושכות(Mundi & Apergis, 2025). ממצאים אלו ואחרים תומכים ברלוונטיות של מודל זה גם בשדה הפסיכותרפיה הפיננסית, שכן קשיים כלכליים רבים נובעים ממנגנוני ויסות רגשי לקויים, והטמעת כלים טיפוליים חד-פעמיים עשויה למנוע החרפה ולחזק את מסוגלות המטופל בקבלת החלטות כלכליות.
בנוסף, מאחר שמצוקות פיננסיות משפיעות לעיתים על כלל בני המשפחה, טיפול בפגישה יחידה (SST) עשוי להתאים במיוחד, שכן הוא נמצא יעיל לא רק עבור יחידים אלא גם עבור זוגות ומשפחות מרקעים תרבותיים מגוונים(Hoyt, 2025), ועשוי לשפר את יכולת ההתמודדות והדינמיקה המשפחתית (Campbell, 1999). יתרה מזו, בניגוד לטיפול פסיכולוגי מסורתי וארוך-טווח, טיפול SST מוערך בעיקר משום שהוא זמין למטופל ברגע הצורך, בניגוד למקרים אחרים שבהם הטיפול מוצע למטופל ברגע שהגיע לראש רשימת ההמתנה, לעיתים זמן רב אחרי הפנייה (Bundy, 2022). מעבר לכך, טיפול זה הוא חלופה אידיאלית עבור אנשים עם קשיים כלכליים. לפיכך, SST עשוי להוות מסגרת יעילה במיוחד לטיפול במצוקה פיננסית, במיוחד במצבים הדורשים התערבות מהירה, ממוקדת וישימה (Archuleta et al., 2015; Archuleta et al., 2020; Smith et al., 2016; Mundi & Apergis, 2025).
פרוטוקול התערבות פרטנית והתאמתו לפסיכותרפיה פיננסית
כאמור, אין עדיין מחקר על SST בפסיכותרפיה פיננסית, אולם, לאור אופייה הייחודי של מצוקה פיננסית כמצוקה אקוטית, מחזורית ותלויית החלטה, נראה שמודל השירות הזה ישים ויעיל. בניגוד להפרעות רבות אחרות, בעיות פיננסיות מתבטאות לעיתים קרובות בצמתי החלטה קונקרטיים: קנייה, נטילת אשראי, הימנעות מבדיקת חשבון, או קונפליקט זוגי סביב כסף. במצבים אלו, ערך ההתערבות אינו טמון בהכרח בעיבוד עומק ממושך, אלא ביכולת לייצר בתוך זמן קצר ארבעה רכיבים מרכזיים: בהירות קוגניטיבית, ויסות רגשי, כיוון פעולה ומסוגלות. לפיכך, ניתן לראות בהתערבות חד-פעמית ממוקדת פורמט המתאים במיוחד ליצירת שינוי ראשוני בעל השלכות מיידיות על ההתנהלות הפיננסית.
יתרה מכך, מודל הSST- מדגיש את חשיבות הזמינות והנגישות של התערבות טיפולית ברגע הצורך עם אפשרות למפגשים עתידיים (One-at-A-Time;OAAT), ולא לאחר תקופת המתנה ממושכת (Bundy, 2022). עיקרון זה רלוונטי במיוחד בהקשר הפיננסי, שבו עיכוב בקבלת סיוע עלול להוביל להחמרה מהירה של המצב הכלכלי והרגשי. בנוסף, SST נמצא כיעיל לא רק עבור יחידים אלא גם עבור זוגות ומשפחות, כולל בהקשרים רב-תרבותיים (Hoyt, 2025), דבר בעל חשיבות מיוחדת לאור העובדה שמצוקות פיננסיות הן לעיתים קרובות מערכתיות ומשפיעות על יחסים משפחתיים (Campbell, 1999).
מבנה הטיפול ב- SST הוא אחיד בעת התמודדות עם מצוקות שונות. במידה והפונה מעוניין בהתייעצות נקודתית בלבד או שהתייעצות נוספת לא נראית אפשרית בעתיד הקרוב, מטעמים כלכליים או טכניים, מציגים לו את האפשרות של התערבות במפגש יחיד, מתוך תקווה לגייסו. במצב אידאלי עדיף ליזום SST PLANNED, שמעצם טבעו הוא פרי החלטה מושכלת.
מודל טיפול ממוקד לפגישה אחת כולל ארבעה רכיבים מרכזיים: הגדרת מוקד התערבות (pivot chord), איתור משאבים, יצירת חוויית שינוי, וגיבוש תוכנית פעולה קונקרטית. מודל זה אינו שרירותי, אלא נשען על מנגנוני שינוי מוכרים בפסיכותרפיה קצרה, ובמיוחד בגישות ממוקדות פתרון וגישות מבוססות תהליכים.
הרכיב הראשון, הגדרת מוקד הטיפול (pivot chord), מהווה תנאי הכרחי להתערבות יעילה במסגרת של פגישה אחת. בספרות שעוסקת ב-SST, מודגש כי התקדמות טיפולית משמעותית מתאפשרת כאשר המטפל והמטופל מזהים יחד נקודת מינוף קריטית: רגע, דפוס או החלטה שבהם שינוי קטן עשוי להוביל להשפעה מערכתית רחבה (Hoyt, 2025). בהקשר הפיננסי, נקודות אלו מופיעות לרוב בצמתי החלטה קונקרטיים (למשל: רגע לפני קנייה, הימנעות מבדיקה פיננסית, או תגובה רגשית ללחץ כלכלי). הגדרה מדויקת של מוקד כזה מאפשרת לצמצם את מורכבות הבעיה ולהפוך אותה לברת פעולה בתוך חלון זמן קצר. לעיתים הפונה מגיע עם מצוקה חריפה ואינו יודע להעיד על מקור הקושי. דרך הבנת הדפוס הבעייתי מבחינה קוגניטיבית, רגשית ו/או התנהגותית, ניתן לסמן את המוקד שישמש את הציר של אותו מפגש, גם באמצעות שימוש במטפורות. בפסיכותרפיה פיננסית חשוב שלמטפל יהיה ידע אודות התנהגות כלכלית.
הרכיב השני, איתור משאבים, נועד לזהות גורמי חוזק אצל המטופל, כמו למשל כישורים, יכולות ואף תחומי עניין. זיהוי חוזקות, חריגים ודפוסים מתפקדים מהווה מנגנון מרכזי בשינוי טיפולי קצר־מועד (Archuleta et al., 2015). בהקשר הפיננסי, משאבים עשויים לכלול התנהגויות הסתגלותיות קיימות, רגעים של שליטה עצמית, או מערכות תמיכה. התמקדות במשאבים מאפשרת מעבר מהבנה של הבעיה להפעלה של יכולות קיימות, ובכך מגדילה את תחושת המסוגלות ומקדמת פעולה מיידית. המטפל תר אחר הכוחות הגלויים והסמויים של המטופל בהם יעשה שימוש לטובת קידום מטרות פרקטיות וריאליות.
הרכיב השלישי, תרגול פתרונות במפגש, מתייחס ליצירת שינוי קוגניטיבי, רגשי או חווייתי בתוך הפגישה עצמה. הספרות שעוסקת ב-ACT (טיפול קבלה ומחויבות) וגישות חווייתיות נוספות מדגישה כי שינוי אינו מתרחש רק דרך תובנה, אלא דרך חוויה ישירה המערערת דפוסים אוטומטיים ומאפשרת פרספקטיבה חדשה (Hayes, Strosahl & Wilson, 2012). במסגרת SST, חוויית שינוי יכולה להתבטא בזיהוי הדחף כארוע מנטלי ולא כפקודה לפעולה, בחוויית שליטה רגעית, או בהבנה מחודשת של המשמעות המיוחסת להתנהגות פיננסית. רכיב זה מהווה גשר בין זיהוי הבעיה לבין שינוי בפועל. המטפל בוחן אפשרויות לשינוי, לרוב באופן חווייתי, באמצעות הצעה לעריכת 'סימולציות' או תרגולים קטנים קטנים. שלב זה הינו חשוב שכן הוא מאפשר למידה וכן ביסוס ביטחון במיומנויות חדשות.
הרכיב הרביעי, גיבוש תוכנית פעולה, משלים את התהליך ומעגן את השינוי בהתנהגות קונקרטית. מחקרים בתחום הפסיכותרפיה הפיננסית מצביעים על כך ששינוי התנהגותי מתרחש כאשר המטופל מגדיר צעדים קטנים, ברורים וישימים בטווח הקצר (Archuleta et al., 2020; Mundi & Apergis, 2025). תוכנית הפעולה מתמקדת בדרך כלל בהתערבות אחת או שתיים המכוונות לרגע המפתח שזוהה, כגון עיכוב קנייה, יצירת חלופה התנהגותית, או שינוי רצף פעולה אוטומטי. הדגש הוא על ישימות מיידית, ולא על שינוי כולל של אורח החיים.
חשוב להשאיר בתום הפגישה דקות ספרות לטובת שאלות נוספות איתן הפונה אולי נותר. מכל מקום מוצעת לפונה אפשרות לפנות בעתיד ולהיעזר בהתייעצות המשך או בטיפול במידת הצורך. על מנת להציג כיצד השלבים האלו נראים בפועל, נציג דוגמא של טיפול.
תיאור מקרה
יעל (שם בדוי, הפרטים שונו למניעת זיהוי), בת 37 עובדת במשרה יציבה, נשואה עם שני ילדים, הגיעה לטיפול כשהוצאות הקניה המקוונות החודשיות הגיעו כבר ל- 3000 ₪ בכל חודש, בעקבות בילוי בקניית בגדים ואביזרי אופנה שונים כמעט כל ערב. ההוצאות החריגות יצרו מתחים גדולים בקשר הזוגי ותחושות אשמה אצל יעל, והציבו סימן שאלה באשר לחוסן הכלכלי של המשפחה הצעירה.
בתחילת הפגישה יעל נשאלת שאלה פשוטה וממוקדת: "אם הפגישה תהיה מועילה עבורך – מה היית רוצה שיהיה קצת שונה כבר השבוע?". יעל השיבה: "אני רוצה להרגיש שאני יכולה לעצור לפני שאני קונה."
בפגישה, המיקוד הוא הכרחי להצלחת הטיפול. תוצאת הפגישה צריכה להיות מוגדרת היטב באופן התנהגותי ובאופן חיובי. מובן שהמתחים הזוגיים ותחושת האשמה הובילו את יעל לטיפול והם ראויים להתייחסות כמאפיינים בולטים של קנייה כפייתית. ניתן להצביע באופן עקרוני על חוויה תוך אישית ועל דינמיקת יחסים שמובילות לקניה הכפייתית. ואולם, בפגישה חד פעמית לא ניתן לברר סוגיות אלו לעומק. יתכן שהצלחת הפגישה, אשר תבוא לידי ביטוי ביצירת שינוי התנהגותי, תאפשר ליעל להבין בעצמה טוב יותר נושאים אלה או לחילופין תעודד אותה לברר אותם לעומק בטיפול או בפגישה נוספת.
המטפל אינו מתעלם מהמבנה האישיותי ודינמיקת היחסים, אבל בוחר למקד את שאלותיו והתייחסויותיו בדפוס ההתנהגות של יעל:
בחילופי דברים ממוקדים נחשף דפוס ההתנהגות: עייפות מובילה לתחושת ריקנות, וכדי להימנע ממנה יעל גולשת באינטרנט. בשלב הזה, ריקנות מתחלפת בהתרגשות, שמובילה לרכישה, שבעקבותיה מפציעה אשמה. במפגש, יעל מבקשת להיות מודעת יותר ולעשות עצירה. מודעות היא אכן בסיס טוב ליצירת שינוי - היא מאפשרת לבחור ההתנהגות בהתאם לערכים. יעל, כמו מטופלים רבים, מודעת להתנהגותה. כדי לבחון אפשרויות לשינוי בפועל יש צורך לשאול לגבי קיומם של דפוסי התנהגות מתחרים או משאבים פנימיים נוספים. בין היתר, ניתן לעשות זאת באמצעות בחינה של מקרים יוצאי דופן. כך, לדוגמא, יעל נשאלה לגבי ערבים שבהם הדפוס לא בא לידי ביטוי:
דרך השאלות האלו המטפל לומד שכשיעל חשה רוגע גופני דפוס הקניה הכפייתי לא מתרחש. לאחר שהוא בודק עם יעל את ההבדל בין רוגע לעייפות ואת היכולת להבחין בין שני המצבים, נראה שיש צורך בחיזוק המוטיבציה לשינוי של יעל. הוויסות הגופני לצורותיו ממתן את הדחף להקלה, אך הוא אינו מספיק על מנת שתוכל לבחור התנהגות חדשה. ולכן הוא מברר עם יעל מה המשמעות של השינוי ההתנהגותי עבורה, מה חשוב לה להיות כשתשיג את העצירה המבוקשת.
לצד הצורך של יעל בתחושת רוגע גופנית, נראה שאימהות טובה והגעה לתחושת שליטה הן ערכים של ממש עבורה. ביטוי התנהגותי של ערכים אלו יכול להיות בסיס לפיתוח דפוס התנהגותי תחליפי לקניה הכפייתית. יתכן שבטיפול ארוך יותר המטפל היה בוחן אם תחושות של אשמה מבטאות היבט שלילי של הערכים האלו, למשל, בדיקת הזיקה בין הרצון להיות אם טובה לבין תחושת הריקנות. מובן כי בירור מסוג זה אינו מתאפשר בטיפול בפגישה אחת. לכן, המטפל של יעל בחר בשלבים הבאים לבדוק איתה אילו עוד פעולות יכולות לממש את הצורך ברוגע ובשליטה ולבטא את האימהות שלה. יעל תיארה יציאה להליכת ערב כפעילות מרגיעה והמטפל הפנה את תשומת ליבה לכך שההליכה והשחיה הן התנהגויות הנמצאות בשליטתה.
בחלק האחרון של הפגישה המטפל ביקש מיעל לתאר תוכנית פעולה אפשרית אותה תיישם השבוע וסייע לה להבחין באפשרויות התנהגותיות נוספות שיבטאו את הערכים שהגיעה אליהם. לאחר מכן ביקש ממנה לדמיין איך יראה השבוע לאחר שתיישם את תוכנית הפעולה, איך יתפתחו אותם ערכים שהגדירה שחשובים לה, של רוגע, שליטה ואימהות. יעל אמרה בסיפוק שנראה לה שהתוכנית ישימה. לסיום ביקש המטפל שתציין מהי הפעולה הראשונה שנראה שתבצע לאחר פגישתם.
חשוב להדגיש כי קנייה כפייתית, בדומה לקשיים נפשיים אחרים, איננה עניין שניתן לפתור בפגישה אחת. לעיתים פונים מגיעים לפגישה חד פעמית עם פנטזיות שמכילות הפסקה מלאה של הסבל או לפחות הקלה משמעותית בתחומים רבים. על כן חשוב לוודא כבר בתחילת הפגישה שיש לפונה ציפיות מותאמות וראליות באשר לתוצאות שניתן להשיג במסגרת התהליך. כדאי לעשות זאת, ניתן לשאול את הפונה במפורש - מה תרצה להשיג היום? למראית עין המטרה יכולה להיתפס כצנועה, אך המיקוד בה וההשגה שלה עצמה יכולים להוביל ל יתרונות רבים. מטרה ממוקדת, התנהגותית, מאפשרת בחינה של השינוי, יצירת חוויה חדשה של שינוי והפחת תקווה ביחס לאפשרות לשינוי גדול ונרחב יותר בהמשך. במילים אחרות, כך נחשפים המניעים העמוקים יותר לשינוי הקשורים באישיות המטופל, אשר יכול להרגיש את ה'בעלות' שלו על היכולת להשתנות.
דיון וסיכום
על רקע שכיחותם של קשיים פיננסיים, בניגוד להתייחסות המצומצמת אליהם בספרות, מאמר זה נועד להציג גישת התערבות ממוקדת, המציבה במוקד קשיים כלכליים, כגון קושי בהתמודדות עם חוסר ודאות וקושי בקבלת החלטות. בהינתן שקשיים פיננסיים עשויים לדרוש התערבות מהירה ואפקטיבית, מוצע כיוון להתערבות המבוסס על טיפול בפגישה יחידה(SST). SST היא גישה ותיקה יחסית, הזוכה להתעניינות מחודשת. יתרונותיה הם הבניית המפגש הטיפולי וההשענות על כוחות המטופל, תוך יצירת שינוי מיידי ספציפי שמחזק את תחושת היכולת שלו להתמודד עם קשייו.
לאחר מכן הצגנו כיצד המודל רלוונטי לשדה הפסיכותרפיה הפיננסית. הדוגמא הקלינית שהובאה, מדגימה פרוטוקול שמטרתו לסייע למטפל/יועץ בהתערבות במצוקות פיננסיות. הפרוטוקול תוכנן על בסיס ארבעת השלבים של SST כפי שנטבעו על ידי טלמון (1990): מיקוד הבעיה, איתור משאבים, תרגול פתרונות ותכנית פעולה. המודל אינו מתיימר לפתור את כל המצוקות הפיננסיות: הוא פותח דלת להתערבויות אפקטיביות ממוקדות מאד בעלות נמוכה. אף שהוצג מקרה של טיפול פרטני, המודל ניתן ליישום גם בפורמטים נוספים, כולל דיגיטליים, וכן בהקשרים מניעתיים כחלק מקידום רווחה נפשית בכלל והתנהלות כלכלית בריאה בפרט של מבוגרים ובני נוער כאחד.
מקורות
Archuleta, K. L., Burr, E. A., Dale, A. K., Canale, A., Danford, D., Rasure, E., Nelson, J., Williams, K., Schindler, K., Coffman, B., & Horwitz, E. (2012). What is financial therapy? Discovering the mechanisms and aspects of an emerging field. Journal of Financial Therapy, 3(2).
Bentley, K. H., Boettcher, H., Bullis, J. R., Carl, J. R., Conklin, L. R., Sauer-Zavala,
S., ... & Barlow, D. H. (2018). Development of a single-session,
transdiagnostic preventive intervention for young adults at risk for emotional
disorders. Behavior modification, 42(5), 781-805.
Bernstein, E. E., LeBlanc, N. J., Bentley, K. H., Barreira, P. J., & McNally, R. J.
(2021). A single-session workshop to enhance emotional awareness and
emotion regulation for graduate students: A pilot study. Cognitive and
Behavioral Practice, 28(3), 393-409.
Bertuzzi, V., Fratini, G., Tarquinio, C., Cannistrà, F., Granese, V., Giusti, E. M., Castelnuovo, G., Pietrabissa, G. (2021). Single-session therapy by appointment for the treatment of anxiety disorders in youth and adults: A systematic review of the literature. Frontiers in Psychology,12, 721382.
Bianchi, V., Rescorla, L., Rosi, E., Grazioli, S., Mauri, M., Frigerio, A., ... & Nobile, M.
(2022). Emotional Dysregulation in adults from 10 world societies: an
epidemiological latent Class analysis of the adult-self-report. International
Journal of Clinical and Health Psychology, 22(2), 100301.
Bundy, N. (2022). Time, complexity, and the meaning of help: A systematic review of people's experiences of single-session therapy. Journal of Systemic Therapies,41(2), 68-87.
Canale, A., Archuleta, K.L. & Klonz, B. (2015). Money Disorders. In Klontz, B. T., Britt, S. L., & Archuleta, K. L. (Eds.). (2015). Financial therapy: Theory, research, and practice. Springer.
Carmassi, C., Conti, L., Gravina, D., Nardi, B., & Dell'Osso, L. (2022). Emotional
dysregulation as trans-nosographic psychopathological dimension in
adulthood: A systematic review. Frontiers in Psychiatry, 13, 900277.
Campbell, A. (1999). Single session interventions: An example of clinical research in
practice. Australian and New Zealand Journal of Family Therapy, 20(4), 183-194.
Carrington, A. (Ed.). (2015). Money as emotional currency. Karnac.
Collins, J. M., & O’Rourke, C. M. (2012). The application of coaching techniques to financial issues. Journal of Financial Therapy, 3(2).
Courtnage, A. (2025). Solution focused single session therapy: Small conversations for big social change. In A.-M. Wulf & J. von Cziffra-Bergs (Eds.), Women’s perspectives on the solution focused approach: International applications and interventions (pp. 55–65). Routledge.
Dew, J. (2008). Debt change and marital satisfaction change in recently married
couples. Family Relations, 57(1), 60-71.
Fenton-O’Creevy, M., & Furnham, A. (2020). Money attitudes, personality and chronic impulse buying. Applied Psychology, 69(4), 1557-1572.
Furnham, A., Wilson, E., & Telford, K. (2012). The meaning of money: The validation of a short money-types measure. Personality and Individual Differences, 52(6), 707–711.
Grable, J., McGill, S., & Britt, S. (2010). The financial therapy association: A brief
history. Journal of Financial Therapy, 1(1), 1.
Hoyt, M. F., & Talmon, M. (Eds.). (2014). Capturing the moment: Single session
therapy and walk-in services. Bethel, CT: Crown House.
Hoyt, M. F. (2025). Single session therapy: A clinical introduction to principles and practices. Routledge.
Jacobs, T. (2012). Money: Some reflections on its impact on psychoanalytic education and psychoanalytic practice. In B. Berger & S. Newman (Eds.), Money talks: In therapy, society, and life (pp. 1–12). Routledge.
Jans, L. K., Sotomayor, I., & Schleider, J. L. (2024). Digital single-session interventions for youth mental health. In Brief CBT and science-based tailoring for children, adolescents, and young adults (pp. 237-254). Cham: Springer Nature Switzerland.
Joseph, J., Rajan, S. K. (2024). Evolution of single-session therapy: A bibliometric analysis. American Journal of Psychotherapy,77(2), 71-78.
Kahler, R. S., & Glass, M. (2023). The new kid on the block: IFS informed financial therapy™. Journal of Financial Therapy, 14(1).
Kelley, H. H., Chandler, A. B., LeBaron-Black, A. B., Li, X., Curran, M. A., Yorgason, J. B., & James, S. (2022). Spenders and tightwads among newlyweds: Perceptions of partner financial behaviors and relational well-being. Journal of Financial Therapy, 13(1).
Kim, J.-H., Gale, J., Goetz, J., & Bermúdez, J. M. (2011). Relational financial therapy: An innovative and collaborative treatment approach. Contemporary Family Therapy, 33, 229–241.
Kim, J., Ryu, N., Chibanda, D. (2023). Effectiveness of single-session therapy for adult common mental disorders: A systematic review. BMC Psychology,11(1), 373.
Klontz, B., Britt, S. L., Mentzer, J., & Klontz, T. (2011). Money beliefs and financial
behaviors: Development of the Klontz Money Script Inventory. Journal of Financia Therapy, 2(1), 1–22. https://doi.org/10.4148/jft.v2i1.451
Klontz, B., Kahler, R., & Klontz, T. (2008). Facilitating financial health: Tools for financial planners, coaches, and therapists. Cincinnati, OH: National Underwriter.
Lea, S. E. G., & Webley, P. (2006). Money as tool, money as drug: The biological psychology of a strong incentive. Behavioral and Brain Sciences, 29(2), 161–209.
Newman, S., & Berger, B. (Eds.). (2012). Money talks: In therapy, society, and life. Routledge.
Saccaro, L. F., Giff, A., De Rossi, M. M., & Piguet, C. (2024). Interventions targeting
emotion regulation: A systematic umbrella review. Journal of Psychiatric
Research, 174, 263-274.
Shanok, A. F. (2012). Money and gender: Financial facts and fantasies for female and male therapists. In B. Berger & S. Newman (Eds.), Money talks: In therapy, society, and life (pp. 165–184). Routledge.
Schleider, J. L., Zapata, J. P., Rapoport, A., Wescott, A., Ghosh, A., Kaveladze, B.,
... & Ahuvia, I. L. (2025). Single-session interventions for mental health
problems and service engagement: umbrella review of systematic reviews
and meta-analyses. Annual Review of Clinical Psychology, 21.
Sheasgreen, C., Aiello, A., Courey, L., & Hyndman, D. (2025). A Single‐Session
Virtual Validation Intervention for Family Members of Youth Experiencing
Emotion Dysregulation. Family Process, 64(4), e70085.
Sweet, E., Nandi, A., Adam, E. K., & McDade, T. W. (2013). The high price of debt:
Household financial debt and its impact on mental and physical health. Social Science & Medicine, 91, 94–100. https://doi.org/10.1016....2013.05.009
Talmon, M. (1990). Single-session therapy: Maximizing the effect of the first (and
often only) therapeutic encounter. Jossey-Bass.
Talmon, M. (1993). Single Session Solutions. Reading, MA: Addison-Wesley.
Trachtman, R. (2015). Psychodynamic financial therapy. In B. T. Klontz, S. L. Britt, & K. L. Archuleta (Eds.), Financial therapy: Theory, research, and practice (pp. 285–302). Springer.
