לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ המשוכות האקדמהמקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ המשוכות האקדמ

המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ המשוכות האקדמי

מאמרים | 15/2/2024 | 684

היבטים רגשיים, קוגניטיביים ותפקודיים הבאים לידי ביטוי במהלך מחקר וכתיבה אקדמית, סיפורי מקרה והצעה לכלים פשוטים להתקדמות במחקר המשך

המקצוע – דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ המשוכות האקדמי1

יעל גוטר

 

מעשה באדם שהיה מהלך במדבר.

בדרכו פגש בבדווי, שישב לו בנחת תחת דקל, על אם הדרך.

שאל את הבדווי:

כמה זמן ייקח לי להגיע מכאן לבאר שבע?

ענה לו הבדווי:

"אינני יודע".

פנה האיש והמשיך בדרכו.

לאחר מספר צעדים,

שמע את הבדווי עונה לו:

"ייקח לך שלוש שעות וארבעים דקות".

תמה האיש ושאל את הבדווי:

"הלא לפני דקה אמרת לי שאינך יודע, כיצד זה ענית לי פתאום?"

ענה לו הבדווי:

"כאשר שאלת אותי, לא ידעתי באיזו מהירות אתה מהלך.

לאחר שהתחלת ללכת, יכולתי להעריך את זמן ההגעה".

 

הקדמה

כתיבה אקדמית, לתפיסתי, היא ראשית כלי לביטוי עצמי ולהבעה אישית, יצירה המביאה את הכותב לידי מימוש וסיפוק שאין דומים להם. לצד זאת, ניסיוני רב השנים בכתיבת מאמרים אקדמיים לימד אותי כי כתיבה אקדמית עשויה להיות מטלה מתסכלת, מאיימת, מפחידה ומייאשת, וככזו היא דורשת שליטה במיומנויות הייחודיות לתחום. מטרתי אפוא היא לתת לכם הכותבים את הערך המוסף: להעשיר את ארגז הכלים במיומנויות הנ"ל, להדריך ולייעץ בכל שלבי הכתיבה, ולסייע לכם בהשגת המטרה הסופית - השלמת כתיבת המאמר ופרסומו.

בעבודתי עם חוקרים וסטודנטים, אני זוכה להיחשף לתכנים מגוונים, מפתיעים ומרתקים. החל מזואולוגיה ומדעי החיים, דרך חינוך ומדעי ההתנהגות, ועד מדעי הרוח, מוסיקולוגיה ואמנות. חלק מהחוקרים והסטודנטים מגיעים אלי דרך דיקן הסטודנטים או השירות לסטודנט, אחרים בהמלצת המנחה ורובם - מפה לאוזן. חלקם במהלך מרוץ אינטנסיבי בקריירה האקדמית, חלקם במהלך התפתחות מקצועית וחלקם רואים במחקר חלק בהתפתחותם האישית או אתגר בפני עצמו, מחקר לשם שמיים.


- פרסומת -

כך או כך, לכולם משאלת לב משותפת: להביא לידי סיום מחקר רחב יריעה, עמוק, עם בשורה, חידוש ותרומה משמעותית. הם כמהים לסיים את הדוקטורט, לקבל קביעות, לסיים מאמר או, למצער, להגיש עבודה סמינריונית. חלקם חשים שהם "טובעים" בים של מקורות ומתקשים לבור את הבר מהתבן, או בשל חוסר ידיעה מספקת לגבי אופן הכתיבה האקדמית הנחוצה, קושי בניהול זמן, קושי בהתמודדות עם משימות רבות במקביל, קושי להתמקד בעיקר, ועוד.

לעריכת מחקר וכתיבתו נדרשות מיומנויות מגוונות. בשלבים הראשונים יש לבחור נושא למחקר ומנחה מתאים. יש לכתוב הצעת מחקר ולמצוא מקורות מימון רלוונטיים. לאחר מכן יש לאסוף חומר תיאורטי ולכתוב את פרק הספרות. יש לגבש שאלות מחקר, השערות מחקר, שיטות מחקר וכלי מחקר רלוונטיים. חשוב להקפיד על הפניות למקורות המחקריים ורישום ביבליוגרפי תקין. יש לבנות מערך מחקר ואז לצאת לדרך – לבצע את המחקר עצמו, לתעד ולתאר את מהלך המחקר ואת תוצאותיו באופן בהיר וממצה. לאחר מכן יש לכתוב את פרק הדיון, הסיכום והמסקנות מהמחקר. חשוב להקפיד על כתיבה תקנית ועל האסתטיקה של הכתיבה. חשוב לבדוק את מבנה המאמר, ולוודא שהפרופורציות מאוזנות.

על מנת לבצע את כל החלקים הללו יש צורך בכישורים קוגניטיביים ומנטליים, כמו גם תפקודים ניהוליים תקינים, כולל יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים, ועוד.

בנוסף, נדרשים כישורים כמו יצירתיות, יכולת שכנוע, חשיבה לוגית, יכולת לחשיבה "מחוץ לקופסה", בקרה עצמית, חשיבה אינטגרטיבית/תכלול, דיוק, תשומת לב לפרטים, התמקדות בעיקר, ארגון, ניהול זמן, דחיית סיפוקים, התארגנות, ריכוז והתמקדות, התמדה לאורך זמן. החוקר נדרש ליכולת התמודדות עם ביקורת, דחייה, תיקונים חוזרים. דרושה יכולת לניהול עצמי, משמעת עצמית/פנימית, מוטיבציה פנימית, עמידה בלוחות זמנים, התמודדות עם דחיינות, סדרי עדיפויות, התארגנות עם משפחה/עבודה/חברים/מחויבויות נוספות, יכולת "ריצה למרחקים ארוכים", ניהול צוותי מחקר, מודעות עצמית (מה עוזר לי, מה מקשה עלי), דימוי עצמי, ביטחון עצמי.

כישורים בין אישיים נדרשים מול המנחה, מול שותפים במחקר, נבדקים, כמו גם יכולת לחשיבה ביקורתית, יכולת לקבל עזרה ויכולת לכתוב באופן יצירתי ופתוח – בתוך תבנית נדרשת, קבועה וקשיחה.

עבודת המחקר והכתיבה דורשת משמעת עצמית וניהול זמן מוקפד. המעבר מלימודים לתואר ראשון או שני לכתיבה של תזה, דוקטורט או מאמר, משול למעבר מעבודה שכירה לעבודה עצמאית. במקום תאריכי יעד קרובים וברורים של מבחנים, הגשת דוחו"ת ועבודות, יש תאריכי יעד רחוקים ופחות קשיחים. יש פחות פיקוח על העבודה היומיומית הנדרשת, בביצוע המחקר ובעיקר בכתיבה, והסטודנט/החוקר נדרש ליזום את המהלכים בעצמו – בקביעת פגישות עם המנחה, בכניסה לשדה המחקר, ובכל שלב בתהליך.

במקרים רבים, תקופת כתיבת הדוקטורט מקבילה להקמת משפחה וגידול ילדים צעירים, על כל הכרוך בכך. לא אחת עוברות החוקרות (והחוקרים) תהליכים תובעניים ואינטנסיביים של הריונות, לידות, הפלות, טיפולי פוריות, נישואין, גירושין, אובדן, משברים נפשיים ואחרים. כל אלה עלולים להשפיע, במישרין ובעקיפין, על ההתקדמות במחקר ובקריירה. רוב החוקרים אינם עובדים בצוות אלא כיחידים, מה שמקשה עליהם לחלוק בתלאותיהם האישיות, מגביר את תחושת הבדידות והמצוקה ומותיר אותם חסרי אנרגיות ופניות לעבודת המחקר, הדורשת פניות והתמסרות מנטלית.

 

רקע תיאורטי

אפקלידס (Efklides, 2006) טוענת שאדם מעריך באופן סובייקטיבי את אתגרי הלמידה על פי המאמץ והזמן שהוא חושב שיידרשו לשם השלמת המשימה. הבעת רגשות חיוביים (כגון עניין, סקרנות ושמחה) תורמת לביצוע המשימה, ולהפך – ביטוי רגשות שליליים (כגון פחד, לחץ וחוסר עניין) מעכב את ביצועה. אפקלידס גם מזכירה את התופעה של "אשליית תחושת קושי", ולפיה אדם יכול לייחס רמות שונות של קושי למשימה מסוימת, בהתאם להיכרותו עם סוג המשימה. אם יש לו ניסיון קודם עם משימות מהסוג שהוא נדרש לבצע, המשימה החדשה "נראית מוכרת", ותחושת ההיכרות מקלה על ההתמודדות שלו, למרות רמת הקושי האובייקטיבי. אך אם המשימה אינה מוכרת ללומד, עשויה רמת הקושי שלה לעלות בעיניו, למרות הקלות היחסית האובייקטיבית שדורש ביצועה.

יכולות מטא-קוגניטיביות, כדוגמת היכולת לניטור עצמי והערנות המטא-קוגניטיבית, מעורבות בתהליך הכתיבה ותורמות לאיכותה. היכולת לניטור-עצמי (self-monitoring) מורכבת מסט יכולות (אסטרטגיות) קוגניטיביות מסדר גבוה, המאפשרות לאדם לשפוט ולבקר את תוצרי פעילותו (Negreti, 2012; Efklides, 2012).


- פרסומת -

הבנת התהליכים הקוגניטיביים, הלשוניים, הרגשיים והתרבותיים המעורבים בתהליך הכתיבה ומשמשים פלטפורמה ליכולת הכתיבה המתגבשת. כתיבה איכותית ואקדמית, מעבר להיותה קריטית לתפקוד בית ספרי, מהווה חלק אינטגראלי מתפקוד הולם בחברה האנושית בת ימינו (Olinghouse et al, 2012; Olson, 1994) ותלמידים ומבוגרים המציגים קושי משמעותי בכתיבה נמצאים בחיסרון משמעותי בעולם המודרני והאורייני. קיימת הסכמה, כי כתיבת טקסט מתקדם ברמה גבוהה מחייבת ניהול ויישום מתואם של מגוון רחב של פעילויות מנטאליות ומהווה אתגר משמעותי למערכות הקוגניטיביות של החשיבה והזיכרון ולמערכת הלשונית הרכישה משעול (Alamargot & Chanquoy, 2001; Berman & Ravid, 2008; Kellogg, 2008) המורכב, בו צועד הכותב הצעיר בדרך להפיכתו לכותב מיומן, מאתגר הן את הלומד עצמו והן את מערכת החינוך האמונה על הקניית, פיתוח וטיפוח רמת אוריינות גבוהה בכלל וכישורי כתיבה נאותים בפרט.

 

סיפורי מקרה

שירה היתה סטודנטית צעירה ומוכשרת, שהגיעה אלי בשלבים מתקדמים של התואר הראשון. היו לה ספקות לגבי התאמתה לדרישות הקשוחות של האקדמיה, בתחום הנחשק בו עסקה. ערכנו סדרה של פגישות קצרות וממוקדות, שמטרתן הייתה למפות את ההזדמנויות והאתגרים, ואת החלקים המחברים בינה לבין הדרישות האובייקטיביות. מיפינו את היכולות שלה ואת הקשיים עמם התמודדה (לדוגמה: ניהול זמן). ערכנו תרשים הממפה את התכונות שלה מחד, והתכונות הנדרשות במסלול האקדמי בתחום בו בחרה, מאידך. פרשנו את אוריינטציית העתיד של שירה: מה עניין אותה, במה היא מעוניינת לעסוק. נעזרנו בדמיון מודרך על מנת לתאר את הדרך לעתיד המצופה. חשבנו ביחד כיצד הקשיים שלה והאתגרים שבדרך יתרמו להפיכתה לאשת מקצוע מדויקת יותר ומוצלחת יותר, במקצוע בו בחרה.

שירה סיימה בהצלחה את התואר הראשון, השני והשלישי, והיום היא עוסקת במחקר בתחום בו בחרה. היא הצליחה לנסוק בזכות כישוריה, נכונותה לעבודה מאומצת, קבלת חוסר המושלמות שלה מחד, ותחושת המסוגלות שלה מאידך. אין לי ספק כי המודעות העצמית המעמיקה מינפה אותה הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית-אקדמית. הדרך שעברה הפכה אותה לחוקרת ולאשת מקצוע בשלה, מנוסה ומקורית. היא זכתה בפרסים ובמענקי מחקר בזכות הצטיינותה בתחום.

כלים שימושיים: דמיון מודרך, אוריינטציית עתיד, רפריימינג, עידוד, שיקוף.

 

מירון הגיע אלי לפני מספר שנים, במהלך הקריירה האקדמית שלו, כשבקורות החיים שלו מצוינים עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומו. הוא חוקר מבריק, מהידועים בעולם בתחומו הייחודי. הוא שאף לקבל קביעות ולהתקדם הלאה. עבודתנו המשותפת התמקדה בניהול משימותיו הרבות, בניווט מושכל בין הוראה, מחקר, קבלת מענקי מחקר, והשקעה במשפחתו האהובה. בנינו טבלאות (ר' נספחים 3+4), פתחנו יומנים, הגדרנו עתים לכל משימה וגדרות לכל מחויבות. הגדרנו, למשל, צמצום של נסיעות משפחתיות עד לקבלת הקביעות, כדי לאפשר למירון לעמוד בלוחות הזמנים הקשוחים המצופים ממנו – אחת הדרישות המאתגרות. נפגשנו מעת לעת, עברנו בקפדנות על הטבלאות הענפות, שכללו משימות רבות. מירון ניהל עשרות פרויקטים ומאמרים במקביל, ועבד עם צוותים של חוקרים ברחבי העולם. בדקנו ביחד היכן עומד כל מחקר, כל פרסום, כל מענק מחקר. בדקנו מה נדרש על מנת להתקדם במחקר ובפרסום. אילו עמיתי מחקר/מחברים שותפים זקוקים לתזכורת, ובאיזו תכיפות. הגדרנו עדיפויות. הגדרנו היתכנות. הגדרנו מחדש לוחות זמנים. ניהלנו מעקב קבוע ומתמיד אחר ההתקדמות והמשימות, בעזרת הטבלאות. התכנית הניבה פירות מתוקים – מירון קיבל את הקביעות הנכספת. זמן קצר לאחר הקביעות קיבל פרופסורה. מירון ממשיך לנהל מחקרים בארץ ובעולם, לפרסם, לקבל מענקי מחקר נדיבים, לצאת מעת לעת לשבתון פורה, להתראיין בתקשורת בתחום התמחותו, ולמלא תפקידים מובילים באקדמיה. כישוריו המבריקים, חריצותו, יכולת המחקר והכתיבה שלו, ההשקעה המשמעותית במחקר, בכתיבה, בעמיתיו ובתלמידיו, תוך למידה אפקטיבית של התרבות הארגונית – אפשרו לו להתקדם במירוץ המשוכות האקדמי. בשיחות המשך סיפר לי מירון כי הוא מנחיל את שיטת העבודה שלנו גם לסטודנטים שלו.

העבודה עם מירון הייתה ריצה למרחקים ארוכים. במשך חודשים ושנים עקבנו אחר טבלאות עתירות שורות ועמודות. הייתה התגייסות גם מצד המשפחה, שהעניקה לו תמיכה ועידוד, והאמינה ביכולותיו האקדמיות ובתרומה המשמעותית שלו לתחום.


- פרסומת -

כלים שימושיים: ניהול זמן, אוריינטציית עתיד, תעדוף ערכי, בקרה, התמדה.

 

חן הגיעה אלי בהמלצת המנחה שלה, במהלך כתיבת הדוקטורט. לאחר שהגישה מספר פרקים, המנחה לא הייתה מרוצה, והטילה ספק במידת יכולתה של חן לכתוב עבודת דוקטורט שתעמוד בתנאים הנדרשים. חן לא אמרה נואש, והייתה נחושה להשקיע ולעשות את כל מה שנדרש על מנת להגיע לתואר הנכסף. במשך שנים ארוכות עבדנו ביחד. חן נהגה להגיע למשרדי לאחר כל פרק שכתבה. עברתי על הפרק וכתבתי הערות. חן לקחה את הפרק, תיקנה, והחזירה לי אותו לביקורת חוזרת. בנוסף, מעת לעת, ערכנו סיעור מוחות שהניב כיווני חשיבה חדשים ורעננים בנושא בו עסק הדוקטורט. הוספנו למחקר כלים, תובנות וידע מדיסציפלינה נוספת, על מנת להעשיר אותו ולהעניק לו רובד נוסף. לאחר שנים של עבודה מאומצת, חריצות והתמדה, חן הגישה עבודה מושקעת, רלוונטית וראויה, וקיבלה תואר דוקטור. חן לא המשיכה במסלול אקדמי, אולם הדוקטורט סייע לה להתקדם בעבודתה המקצועית בשטח, בתחום המחקר, והיא זכתה לתחושה של סיפוק על עמידה באתגר, כמעט כנגד כל הסיכויים. בן זוגה של חן, פרופסור באקדמיה בתחום אחר, העניק לה גיבוי והאמין בה, לאורך כל הדרך.

כלים שימושיים: התמדה, חריצות, ביקורת, הנחייה, חשיבה משותפת, עידוד, אינטרדיסציפלינריות.

 

לא תמיד זה מצליח.... להלן דוגמה למקרים אחרים:

גלית פנתה אלי לעזרה במהלך אחד הסגרים בתקופת קורונה. היא גרה במקום מרוחק, ונפגשנו מספר פעמים בזום. לגלית היה לוח זמנים דחוק להגשת הצעת המחקר. ערכנו לוח מפגשים, צבענו זמנים לעבודה, התייחסנו לאיזונים העדינים בין עבודת המחקר לבין החיים האישיים, ויצאנו לדרך. בין הפגישות השבועיות שלנו, גלית התקשתה לעמוד ביעדים, והצליחה לסיים רק חלק מהמשימות המתוכננות. שבוע ועוד שבוע – תאריך היעד קרב, וההתקדמות מתנהלת בעצלתיים. לגלית היה ילד בגיל הגן, עם עיכוב התפתחותי, ובמקביל היא עברה טיפולי פוריות אינטנסיביים, וניסתה להיכנס שוב להיריון. בן זוגה ניסה לסייע לה ולאפשר לה לעבוד על הדוקטורט, אולם למרות זאת יום העבודה שלה היה מוגבל, בגלל הצורך להשגיח על הבן הצעיר ולהתמסר לטיפולי הפריון.

כאשר הסתיימו תשלומי המלגה של גלית, היא הודיעה לי, בצער, על כך שתיאלץ להפסיק את עבודת המחקר.

במבט לאחור, נראה שחברו מספר גורמים להפסקת עבודת המחקר: חוסר הפניות, הדאגה לבן, העדיפות להתמסרות לטיפולי הפריון, תחושת ההצפה מהדרישות האקדמיות ולוח הזמנים הצפוף והבלתי גמיש.

בנוסף, היה פער בין העניין הרב של גלית בנושא המחקר שלה, בתחום מדעי הטבע, לבין הקושי שלה לארגן את הנתונים הרבים שאספה, לאורך שנים, לכדי מסד נתונים מסודר, מאורגן, קוהורנטי ואקדמי. נדמה כי גלית נהנתה הרבה יותר מהמחקר בשטח, מאשר מגיבוש הנתונים על פי הכללים האקדמיים הנדרשים. גלית לא הייתה בטוחה ביכולותיה לגשר על הפער הזה, בזמן ובתנאים בשלב זה של חייה.

 

טיגיסט היא סטודנטית לתואר שני, ממוצא אתיופי. היא הגיעה אלי דרך דיקנט הסטודנטים באוניברסיטה. תכננו את עבודת התזה שלה, קבענו מועדים למפגשים, ויצאנו לדרך. בשבוע שלאחר מכן לא הגיעה לפגישה, וגם בזה שלאחריו. לפגישה הבאה הגיעה, רק כדי לשתף אותי שהיא פורשת מהלימודים. הצטערתי לשמוע על כך. היא הסבירה לי שבעלה הוא נהג משאית, וכי המשפחה שלו סבורה שלא מתאים שהיא תלמד לתואר שני. "מספיק תואר ראשון כדי לעבוד כמורה", אמרו לה. ניסיתי לערב את מרכז הייעוץ לסטודנטים, אך ללא הועיל.

טיגיסט היא אישה אינטליגנטית, שיכלה, תיאורטית, ללמוד לתואר שני. ההקשר המשפחתי והתרבותי הגביל אותה בהגשמת שאיפותיה. הערכים המשפחתיים והציפיות של הקהילה השפיעו על בחירתה – לוותר על לימודי התואר השני, למען שלום בית וריצוי של הסביבה.

כיבדתי את בחירתה של טיגיסט, ואמרתי לה שהיא תמיד מוזמנת לחזור ולהיעזר בי, לחזור ולהמשיך לתואר השני. מאז חלפו כשני עשורים. טיגיסט נעלמה ולא שבה למשרדי. כאישה וכפמיניסטית אני חשה צביטה בלב כאשר אני נזכרת בטיגיסט היקרה, וכאשר אני חושבת על כל ה"טיגיסטיות" החיות במדינת ישראל ובעולם, החוות הדרה ונאלצות לוותר על שאיפותיהן האישיות, בשם התרבות והכללים החברתיים בסביבה בה הן צומחות ומתפתחות.


- פרסומת -

במהלך השנים פקדו את משרדי נשים רבות ומגוונות: ערביות, חרדיות, ברוכות ילדים, אמהות יחידניות, נכות, קשישות וחולות. כל אחת מהן שהצליחה להגיע לסיום מוצלח של עבודת המחקר שלה, מילאה את ליבי בתחושה של נחת, גאווה וחוויה מתקנת. הוספתי ללוגו שלי את השורה "רואה בעבודתה שליחות חברתית", ושאבתי עניין חברתי וערכי, בנוסף על העניין האקדמי, מעבודתי עם חוקרים, שגילו נחישות, האמינו בעצמם ולא נתנו לחסמים אובייקטיביים לעמוד בדרכם הסובייקטיבית.

 

לכל אחד ואחת מהחוקרים והחוקרות שהגיעו אלי, נבנתה תכנית עבודה אישית, תפורה על פי המידה, שכן אין מקרה אחד דומה למשנהו. עם זאת, ניתן להציע מספר עקרונות, העשויים לסייע למגוון חוקרים וסטודנטים.

 

צידה לדרך: מסקנות יישומיות להתקדמות במחקר

הכירו את עצמכם

מה עוזר לכם להתקדם בעבודה, איזו סביבת עבודה מועדפת עליכם, מהן השעות המועדפות עליכם. אתרו את הסטינג המדויק עבורכם לעבודה – מקום וזמן. מומלץ לבחור מקום וזמן לעבודה אפקטיבית, עם מינימום של מסיחים. יש מי שעובדים ביעילות בבית קפה, או בחדר העבודה, או בספרייה. יש העובדים ביעילות בשעות הקטנות של הלילה, השכם בבוקר או אחר הצהרים. יש המעדיפים סגמנטים קצרים של עבודה (שעה או שעתיים בכל פעם), יש הנתרמים מצ'אנקים ארוכים יותר (4 שעות ברצף ויותר), ויש הנוהגים לצאת למספר ימים (או שבועות), הרחק מהבית ומהשגרה, על מנת להתקדם במחקר. יש המרחיקים לבתי הארחה של מנזרים או מתארחים בבתים של חברים שנסעו לחו"ל. יש הנעזרים במוסיקת רקע לריכוז בעבודה, ויש הזקוקים לשקט. מאידך - אל תאמרו לעצמכם שאתם יכולים לעבוד אך ורק בתנאים האופטימליים. גם בתנאים פחות טובים אפשר לעבוד, למשל על העניינים הטכניים, או הפחות חשובים.

אל תשארו לבד

חפשו את העזרה המדויקת לכם, לייעול ההתקדמות במחקר. לחוקרים רבים קל לקבל עזרה בכתיבה מדעית אולם יותר מורכב לקבל ליווי דומה למקרים שהוצגו במאמר, בעיקר בגלל בושה או מבוכה – בעיקר בקרב חוקרים מתקדמים. האוניברסיטאות עצמן מכירות בצורך, ואף מציעות סדנאות ספציפיות לחוקרים בתחילת דרכם. חבל לאבד זמן יקר ו/או סיכוי לקריירה אקדמית פורייה, בגלל חסמים ומשוכות רגשיים/מנטליים/טכניים.

עשו משנתכם קבע

התמידו בעבודת המחקר, רצוי מידי יום, בבחינת יום תעזבִינִי ימים אעזבֵךְ, (תלמוד ירושלמי, ברכות יד ד). ההתמדה והרצף בעבודה יסייעו לכם להגיע לקו הסיום ביעילות.

זהירות – פרפקציוניזם!

חוקרים רבים נוטים לפרפקציוניזם, ומתקשים "לשחרר" את המאמר (או הדוקטורט), לכתוב את הסיכום ולשלוח לשיפוט, משום שהם חשים שהוא אינו מושלם. הנטייה לשלמות ולדיוק מאפשרת, מחד, לערוך מחקר מקיף, עמוק, משמעותי ויסודי. מאידך, היא עלולה לשתק או למנוע מלהגיש את העבודה הגמורה, גם אם אינה מושלמת.

שלמה אך לא מושלמת

עבודת מחקר לא יכולה להיות מושלמת – בכל יום מתפרסמים מאמרים חדשים בתחום המחקר, אין אפשרות להכניס הכל לעבודת הדוקטורט או למחקר. על העבודה להיות שלמה, להכיל את כל החלקים הנדרשים, לדוגמה: מבוא, שיטה, ממצאים, מסקנות. חשוב להקפיד על סימטריות ופרופורציות בין חלקי העבודה: 25% לפרקים פותחים (מבוא, שיטה), 50% לגוף העבודה (ממצאים ודיון), 25% לפרקים סוגרים (סיכום ומסקנות, נספחים ביבליוגרפיה). כך גם לגבי התכנים. לדוגמה, אם עורכים מחקר הבודק אפקטיביות של שלוש שיטות התערבות לילדים עם אוטיזם, ראוי להקדיש אורך יריעה דומה לכל אחת מהשיטות, ולהקפיד על אמות מידה אחידות למדידת האפקטיביות ולתחומים מקבילים במדידת האפקטיביות, כמו לדוגמה: עצמאות בתפקודים יומיומיים בגיל ההתבגרות והבגרות, כמות ואיכות אינטראקציה תקשורתית-חברתית, תחושת רווחה נפשית, מדידות חוזרות כעבור שנה, שנתיים, חמש שנים וחמש עשרה שנים.

זהירות – דחיינות!

דחיינות היא חלק מהאנושיות שבנו. ניתן למצוא שפע של חומרים על דחיינות ועל דרכים להתמודד אתה. על מנת להתמודד ביעילות, מומלץ מלכתחילה לבחור בנושא מחקר המרתק אותנו. ככל שיהיה לנו יותר עניין במחקר, כך יקל עלינו להתמודד עם הדחיינות הטבועה בנו. קביעת לוח זמנים כתוב ותאריכי יעד מאוד עוזרים (ר' בהמשך).

הסכמים

יש הנשכרים מעריכת הסכם עם עצמם – התניית חיזוק כלשהו (לדוגמה: יציאה לסרט, הליכה לים, בילוי עם חברים) בסיום מטלה מסוימת. כך, ניתן לתכנן יציאה לסרט או לבית קפה לשעות אחר הצהרים, בתנאי שעד אז נתקדם בעבודת המחקר לפי מה שתכננו. לדוגמה: נסיים את כתיבת המבוא/התוצאות/שיטת המחקר.

קל או כבד תחילה

יש המתעודדים מהתקדמות בחלקים הקלים להם תחילה, ויש המעדיפים להתחיל בחלקים היותר מורכבים, ולסיים בחלקים הפשוטים יותר של העבודה.

תאריכי יעד

חלוקת כל העבודה שלפנינו לפי תאריכי יעד, ראיית המכלול ותכנון העבודה לפי תאריכי היעד. לדוגמה: אם עלי להגיש את העבודה בעוד שנתיים, אקבע מתי, לכל המאוחר, אשלח טיוטה סופית, ובהתאם לכך מתי אסיים את העיבודים הסטטיסטיים, עד מתי אסיים את איסוף החומר מהשדה, וכיו"ב (ר' נספח 1: לוח זמנים לפרויקט מחקר). חשוב לכתוב את היעדים ותאריכי היעד, ורצוי שמישהו אחר ידע עליהם, על מנת להוסיף לתחושת המחויבות והמוטיבציה.


- פרסומת -

שעות ייעודיות

צביעת שעות ייעודיות ביומן, במהלך השבוע, לעבודה על המחקר, עם מעקב שבועי אחר ההתקדמות. רצוי להיעזר באדם נוסף שיעקוב אחר ההתקדמות ויעניק משוב (ר' נספח 2: קביעת משימות ביומן).

טבלת פרויקטים

טבלת פרויקטים תסייע בניהול מספר פרויקטים מקבילים, עם בדיקה היכן נמצא כל פרויקט (ר' נספח 3: טבלת מעקב לפרויקטים).

טבלת מאמרים

כאשר עובדים על מספר מאמרים במקביל, מומלץ לערוך טבלת מאמרים, עם מעקב אחר מצבו של כל מאמר. הדבר חשוב במיוחד כאשר עובדים על מאמרים עם שותפים נוספים, ויש להיות עמם בקשר ולבדוק את התקדמותם (ר' נספח 4: טבלת מעקב למאמרים).

ויזואליות

חשוב להדפיס ולתלות את הטבלאות במקום בולט בסביבת העבודה, כך שתהיינה מול העיניים, לא רק לשמור אותם כקובץ במחשב. מירון, למשל, שומר את טבלת המאמרים שלו מודבקת מתחת לשולחן במשרד, כך שהוא רואה אותה, אבל מי שמבקר (סטודנטים למשל) אינם רואים אותה. חשוב לעדכן את הטבלאות לפחות פעם בחודש, רצוי פעם בשבוע.

 

הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר.

הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.

הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.

יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

מתוך: שִׁירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג

 

 

הערות

  1. תודה מיוחדת לפרופ' איוון פרידמן היקרה על ההנחיה ועל מסע משותף – הרבה מעבר לדוקטורט. תודה לפרופ' נדב ששר על סיעור מוחות, הערות והארות חשובות לאורך הדרך. תודה לגב' קלו פלח על החשיבה המשותפת והרעיון לעבודה עם תלמידי מחקר וחוקרים. תודה לסטודנטים ולחוקרים שהגיעו אלי במהלך השנים, על האמון והזכות להתלוות אליהם במסעות המחקר המרתקים; בלעדיכם מאמר זה לא יכול היה להיכתב. שמות החוקרים בדויים, ופרטים מזהים שונו, על מנת לשמור על פרטיות.

 

מקורות

האוניברסיטה הפתוחה, ספרים וספריות והשימוש בהם, יחידה 4: הכנת עבודה סמינריונית, תל אביב 1979.

אלחנני איטה וליאורה וינבך החיבור האוניברסיטאי –עקרונות ותרגילים, תל-אביב 1981.

אפרטי נבט (ואחרים), העבודה האקדמית במוסד אקדמי - חלקיה ודרך הגשתה, מכון מופ"ת,

אשל ראובן, מדריך לעבודה סמינריונית במדעי הרוח, הנחיות כלליות לאיסוף החומר, עיבודו והגשתו, ירושלים 1992.

הגפני שחף, כתיבת עבודה, סדנה לחשיבה מדעית ומתודולוגית, חיפה, אורנים 1981.

וולפה עידית ועירית עמית, חיבור מדעי – האתגר, דיונון, תל-אביב 1994.

וולפה עידית ועירית עמית, לכתוב עבודת מחקר – כלים וכללים, מיומנויות לכתיבת עבודות עיוניות בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה, דיונון, תל-אביב 1998.

וילנאי רחל, עשרה צעדים בכתיבת עבודה מדעית, עתלית 2003.

טנא אברשה, ברוריה מרגולין וחנה עזר, תדריך לכתיבת עבודה אקדמית, תל-אביב 1998.

יזרעאלי אלי, המדריך המלא לכתיבה אקדמית: החיבור האקדמי – עבודת המחקר – איסוף המקורות, רמת-גן 1999.

כפיר דרורה, סמינריון אקדמי וכתיבת עבודה סמינריונית לסטודנט, מכללת בית ברל 2000.

לבציון תרצה, הסדנה לכתיבה עיונית ולעבודות גמר; קריטריונים להערכת עבודות גמר; מדריך למורה ולתלמיד, ירושלים 1994.

מגן זאב, בשר ורוח: עצות טובות (וחוצפניות) לכתיבה האקדמית, רמת גן 2000.

עזר חנה, כתיבת עבודה אקדמית – תהליך ותוצר, המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי 1999.

ערפלי בועז, מדריך להגשת חיבור אקדמי, דיונון, תל-אביב 1999.

פינסון יונה, מדריך לכתיבת עבודה אקדמית, אוניברסיטת תל-אביב 1998.

קניאל שלמה, כתיבת עבודות מחקר בחינוך הגבוה, תל-אביב 1997.

רודריג-שורצולד אורה, הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית, רמת-גן 1998.

גוטר, י. (2007) מבוא לביבליוגרפיה ולכתיבה אקדמית, בר אילן, רמת גן https://lib.biu.ac.il/f...lyvgrpyh.pdf

Alamargot, D. & Chanquoy, L. (2001). Through the models of writing, Dordrech:Kluwer Academic Publishers.

Berman, R.A. & Ravid, D. (2008). Becoming a literate language user: Oral and written text construction across adolescence. In David R. Olson and Nancy Torrance (eds.) Cambridge handbook of literacy. Cambridge: Cambridge University Press, 92-111.

Efklides, A. (2006). Metacognition and affect: What can metacognitive experiences tell us about the learning process? Educational Research Review,1(1), 3-14.

Efklides, A. (2011). Interactions of metacognition with motivation and affect in selfregulated earning: The MASRL model. Educational Psychologist, 46, 6-25.

Kellogg, R.T. (2008). Training writing skills: A cognitive developmental perspective. Journal of Writing Research, 1, 1-26.

Kendra Cherry (2019). The Psychology of Procrastination. verywellmind. https://www.verywellmin...tion-2795944

Klassen, R. M., Ang, R. P., Chong, W. H., Krawchuk, L. L., Huan, V. S., Wong, I. Y.F., &


- פרסומת -

Milana Knezevic (2012). Procrastination: a student's worst enemy?. The Guardian. Wed 9 May 2012 10.13 BST First published on Wed 9 May 2012 10.13 BST.

Negretti, R. (2012). Metacognition in student academic writing: A longitudinal study of metacognitive awareness and its relation to task perception, self regulation, and evaluation of performance. Written Communication, 29, 142–179.

Olinghouse. N.G., Zheng, J. & Morlock, B. (2012). State writing assessment: inclusion of motivational factors in writing tasks. Reading & Writing Quarterly, 28, 97- 112

Olson, D. (1994). The world on paper: The conceptual and cognitive implications of writing and reading. Cambridge: Cambridge University Press.

Yeo, L. S. (2010). Academic procrastination in two settings: Motivation correlates, behavioral patterns, and negative impact of procrastination in Canada and Singapore. Applied Psychology: An International Review, 59(3), 361–379. https://doi.org/10.1111...2009.00394.x

 

נספח 1: לוח זמנים לפרויקט מחקר

המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ ה 1

נספח 2: משימות ביומן – צביעת זמן במהלך השבוע למשימות במחקר

המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ ה 2

נספח 3: טבלת מעקב לפרויקטים מחקריים

המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ ה 3

נספח 4: טבלת מעקב למאמרים בכתיבה

המקצוע - דולה של מחקרים: התמודדות אפקטיבית במרוץ ה 4

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אקדמיה ותארים מתקדמים, סטודנטים, הוראה ולמידה, מחקר
שרה שולומון
שרה שולומון
פסיכולוגית
כפר סבא והסביבה
דיקלה ימין
דיקלה ימין
עובדת סוציאלית
טבריה והסביבה, עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל וידן מהלמן
מיכל וידן מהלמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
נטע אדלר
נטע אדלר
עובד/ת סוציאלי/ת
ירושלים וסביבותיה
יותם קומן
יותם קומן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
הילה גאון
הילה גאון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.