לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
תרומת הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשייםתרומת הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשיים

תרומתה של הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים מנקודת ראות של מחנכות ותרפיסטים

מאמרים | 25/2/2024 | 1,143

ילדים שברשותם חיית מחמד מגלים אמפתיה רבה יותר בהשוואה לילדים שאין ברשותם חיית מחמד. המצאות בע"ח בבית תורמת לתחושת רוגע, להפחתה בבעיות התנהגות, להפגת בדידות. המשך

תרומתה של הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים מנקודת ראות של מחנכות ותרפיסטים

תמי גרומן

 

מבוסס על עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות להשלמת התואר מוסמך בחינוך - M.A התמחות בחינוך מיוחד, הקריה האקדמית אונו

 

מבוא

"יש משהו בבעלי חיים שמוציא אותנו מעצמנו

ומוציא אותנו מהזמן ומאפשר לנו לשכוח מהחיים שלנו "

דאגלס קופלנד (מתוך הספר - החיים על-פי אלוהים)

 

בעלי חיים מלווים את האדם מאז ימי קדם. כבר בחברות הפרה היסטוריות התחיל ביות של חיות בר על ידי האדם, בנוסף ליחסי צייד-ניצוד. מחקרים שונים מלמדים כי לבעלי חיים השפעה על בני אדם מבחינה נפשית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית. על סמך זאת, נעשו בשנים האחרונות ניסיונות לגוון את ההתערבויות הטיפוליות עם בני אדם עם צרכים מיוחדים, על ידי שימוש בבעלי חיים. תצפיות ומחקרים הראו שאינטראקציה עם בעלי חיים תורמת לשיקום הנפשי ולהעלאת תחושת הרווחה הכללית של בני אדם. מפגש עם בעלי חיים, או פעילות בטבע מספקים מענה לצרכים מגוונים; במפגש זה מתעוררת חוויה משמעותית ומיוחדת (גילוץ, 2010).

הפרעות נפשיות

על פי המדריך המעודכן לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), הפרעות נפש או מחלות נפש הן שם כולל למגוון של התמודדויות, אשר באות לידי ביטוי דרך קושי בחוויה האנושית, בתחושה הרגשית, בתפקודים המנטליים ולעיתים בתחושות גופניות (DSM-5, 2013).

זהו תחום רחב של מצבים, החל מהפרעות חד פעמיות ועד להפרעות כרוניות שנמשכות לאורך זמן רב ומצריכות טיפול ממושך. הפרעה נפשית היא שם כללי לקבוצת מחלות והפרעות המשפיעות על האופן שבו אדם מרגיש, חושב, מתנהג ומתקשר עם הזולת. המושג "הפרעות נפשיות" מתאר מקרים של חריגה מהנורמה, מבחינת היבטים נפשיים והתנהגותיים של הפרט. לרוב הפרעות נפשיות כוללות מצוקה נפשית ופגיעה בתפקוד. ההגדרה המעודכנת של הפרעות נפשיות מסתמכת על הגישה הרפואית, אשר מגדירה בריאות וחולי על פי המידה בה מופיעים סימפטומים אשר הוגדרו בעולם הרפואה כלא בריאים ומיטיבים. מעבר לכך, מתייחסת הגישה לשני היבטים נוספים: היבט סטטיסטי, אשר מסתמך על ההנחה לפיה תופעות נפוצות הינן תופעות נורמטיביות. במובן זה, הפרעות נפשיות הינן הפרעות חריגות יחסית בנוף האנושי על אף שכיחותן. היבט שני הינו היבט תפקודי, לפיו הפרעות נפשיות מאופיינות בפגיעה בתפקוד השגרתי.


- פרסומת -

הפרעות נפשיות אצל ילדים ומתבגרים

בשונה ממדריך האבחנות האמריקאי (DSM - Diagnostic statistical manual of mental disorders) הסיווג של הארגון הבריאות העולמי (ICD - International statistical classification of disease and related health) מעניק לילדים ולמתבגרים סיווג משלהם, מתוך הנחה שלעתים, גם אם מדובר באותה מחלה, הביטוי הקליני שלה שונה בהתייחסות גילית.

הסיווג הרב צירי של ההפרעות הפסיכיאטריות בילדים ובני נוער (Multiaxial Classification of Child and Adolescent Psychiatric Disorders) ‏ של ארגון הבריאות העולמי מתבסס על גרסה העשירית המתוקנת של הסיווג הבינלאומי (ICD-10). הסכמה הרב צירית מקבצת את הקטגוריות האבחנתיות תחת כותרות רחבות הנקראות צירים. בסיווג זה חמישה צירים:

  • ציר ‏I - תסמונות פסיכיאטריות קליניות.
  • ציר ‏II - נוכחותן או היעדרן של הפרעות פסיכולוגיות התפתחותיות ייחודיות. ציר זה כולל בין השאר את ההפרעות בדיבור ובשפה, הפרעות בקריאה, בכתיבה ובהתפתחות מוטורית.
  • ציר ‏III - הרמה השכלית. רמה זו מוערכת פסיכומטרית או קלינית, רמותיה נעות ממוגבלות שכלית התפתחותית קלה עד קשה.
  • ציר ‏IV - תסמונות גופניות.
  • ציר ‏V - מצבים פסיכו-חברתיים התורמים להתהוות או להתפתחות התסמונות שיש להביא בחשבון בתכנון הטיפול.

לאורך חמישה צירים אלו סווגו קבוצות אפיון, כגון חרדה, מצבי דחק (Stress), הפרעות התנהגות, הפרעות אישיות ופסיכוזות.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוז הילדים בעולם המערבי המאובחנים כסובלים מפסיכופתולוגיות שונות. האבחנות שבהן אירעה העלייה הגדולה ביותר הן הפרעה דו-קוטבית והפרעות קשב, וכן, שכיחות אבחנת הפרעות התנהגות, והפרעות המסווגות בקשת האוטיזם עלתה באופן משמעותי. לפי נתוני ה-WHO (World Health Organization) 50% מכל הפרעות הנפש של מבוגרים החלו לפני גיל 18, וכיום 20% מילדי העולם סובלים מהפרעה נפשית כלשהי. מדווח כי באוסטרליה כמעט 50% מהאוכלוסייה תסבול מבעיות נפשיות.

על פי ה-NHS שירות הבריאות הציבורי הבריטי (2019) רמת ההפניות של ילדים למרפאות לבריאות הנפש בבריטניה עלתה בכ-50% בשלוש שנים. על פי נתונים רשמיים בכל שנה מאושפזים בישראל כ-22 אלף איש בבתי חולים לבריאות הנפש, חלקם נשארים לטיפול ממושך בבתי החולים ואחרים חוזרים לקהילה. במסגרות החינוך לומדים כ-2,400 תלמידים המסווגים עם קשיים רגשיים. מרבית התלמידים לומדים בבתי ספר מיוחדים עם צוותי הוראה בעלי התמחות בצרכים המיוחדים, חלקם לומדים במסגרות החינוך הרגילות.

אמפתיה

מקורה של המילה אמפתיה (Empatheia) ביוונית ומשמעותה 'קירבה גופנית'. אמפתיה היא היכולת להרגיש ולהבין את עולמו האישי של האחר כאילו הוא העולם האישי, בלי לאבד את העצמי. במילים אחרות, אדם חווה את מצבו המחשבתי, הרגשי וההתנהגותי של אדם אחר תוך כדי הפרדה מוחלטת בינו ובין אותו אדם כאשר התגובה הרגשית מאופיינת ברגשות של דאגה, סימפטיה, חמלה ורוך במטרה וברצון להקל על מצוקתו של האחר (קניאל, 2013).

אמפתיה היא מושג חשוב ומשמעותי בחיי היום יום. אספקט חשוב בהתפתחות החברתית של ילדים היא האמפתיה שלהם, היכולת להבין ולהשתתף ברגשותיו של האחר. כמו כן, אמפתיה נחשבת לגורם חשוב בהתקשרות בין אישית. יכולתם של בני אדם להבין את דרכיהם של אחרים, לגלות דאגה כלפיהם ולהתנהג בדרכים המתאימות להבנה זו – הכרחית ליצירת אינטראקציות בין-אישיות בוגרות ומיטיבות.

בני האדם הינם אורגניזמים חברתיים, ולכן כדי לחיות את חייהם באופן סתגלני, הם נדרשים למיומנויות חברתיות מרובות. אחת ממיומנויות אלו היא האמפתיה. האמפתיה, מוגדרת כיכולת פסיכולוגית מורכבת, הכוללת רכיבים רגשיים וקוגניטיביים, המאפשרת לפרט להבין כיצד הזולת חש, חושב וחווה את עולמו, ומאפשרת לו להגיב באופן מותאם לכך (Batson, 2009).


- פרסומת -

Hoffman (2001) הגדיר אמפתיה כמעורבות של תהליכים פסיכולוגיים שגורמים לאדם לחוות רגשות שהם בהלימה גבוהה יותר עם הסיטואציה של אדם אחר, מאשר עם הסיטואציה שלו עצמו.

Baron – Cohen (2003, 2005) הרחיב את ההגדרה וטען כי, אמפתיה היא הדחף לזהות את רגשותיו ומחשבותיו של אדם אחר, ולהגיב אליהם ברגש תואם. אמפתיה איננה חישוב קר של רגשות או מחשבות אדם אחר; האמפתיה מתרחשת כאשר אנחנו חשים תגובה רגשית הולמת, רגש המתעורר באמצעות הרגש של אדם אחר כדי להבין את האחר, לחזות את התנהגותו ולהתחבר רגשית אליו ולרציונל בבסיס התנהגותו. כישור האמפתיה מאפשר אם כך הבנה של האחר, באמצעות הזדהות עמו ומקנה במידה מסוימת יכולת לחזות את התנהגותו של האחר.

נמצא כי שלל גורמים משפיעים על התפתחות אמפתית תקינה. ניתן לחלק גורמים אלה לגורמים פנימיים כמו גנטיקה, טמפרמנט או מהלך הריון תקין, וגורמים חיצוניים הכוללים את הסביבה הקרובה והאינטראקציות של הילד איתה; התנהגויות כמו חיקוי של מבוגרים משמעותיים, חיזוקים חיוביים על התנהגות פרו-חברתית, עונשים על התנהגות אנטי חברתית ורכישת כישורים במסגרת של למידה פורמאלית. מחקרים אשר בדקו גורמים אלה מצאו כי האמפתיה הינה תהליך המתפתח לאורך השנים ומושפעת רבות מהסביבה (Dadds et. al., 2008).

בספרות המקצועית ישנה הבחנה בין אמפתיה רגשית לעומת אמפתיה קוגניטיבית. ויש המרחיבים את החלוקה גם למרכיב התנהגותי חברתי (רוזנטל, גת וצור, 2009). אמפתיה רגשית - מדגישה את העוררות הרגשית של נותן האמפתיה כתגובה לרגש הפוקד אדם אחר (Langford et al, 2006). אמפתיה קוגניטיבית - היא היכולת לזהות ולהבין במדויק את הרגש אותו חווה הזולת (Zaki et al., 2010).

התפתחות אמפתיה אצל ילדים

האמפתיה מתפתחת לאורך כל החיים, התהליך מתחיל כתהליך רגשי, ומגיל שנה והלאה מתחיל להתפתח ההיבט הקוגניטיבי שלו. הופמן (Hoffman, 2000) זיהה חמישה שלבים בהתפתחות האמפתיה, החל משלב הינקות, שבו תינוק בוכה לשמע בכי של תינוק אחר ועד לשלב הילדות המאוחרת, שבו ילדים יכולים להבין את האחר, ולהבין שלאחר יש חיים משלו ומה שטוב לילד עצמו, אינו בהכרח טוב לאחר. לאחר גיל שנתיים ילדים מפנימים את הנורמות החברתיות הלא-פורמליות של סביבתם, לומדים בהדרגה את משמעות הסימנים החברתיים שבהם אדם אחר מאותת לעזרה, לומדים לווסת את תגובותיהם הרגשיות למצוקה של אחרים ובשלים לשים לב לסימנים נוספים שיעידו אם מתאים להיענות למצוקה או להתעלם ממנה. החל מגיל ארבע שנים ילדים מסוגלים לחשוב יותר על עצמם ביחס לפעולות של אחרים, ובמהלך הילדות המוקדמת והאמצעית ילדים נוטלים חלק פעיל ומשמעותי בהתנהגות חברתית, תוך הבנת צורכי הזולת.

בשנות הילדות המוקדמות מתגברת הנטייה להתנהגות פרו-סוציאלית של ילדים כלפי בני גילם וכן מתגברת מיומנות של תקשורת חברתית סביבתית של הילדים עם בני גילם. בגיל זה ילדים מתחילים להבין את רגשותיהם של חברים ואת הציפיות הסביבתיות מצד בית הספר והמורים. בילדות המאוחרת ובהתבגרות, ילדים ממשיכים לפתח את היכולת שלהם לגלות אמפתיה והתנהגות פרו-סוציאלית (Fuligni, 2018). בגילאי שש עד שמונה שנים מתפתחת היכולת של הילד בהבנת האחר; צרכיו, מניעיו וזווית הראיה שלו. יכולתם של הילדים "להיכנס לראשו" של האחר ולהבין את צרכיו, את מניעיו ואת זווית הראייה שלו, מאפשרת להם לחזות מראש תגובות רגשיות של האחר למעשיהם, וכמו כן לפרש סיטואציות חברתיות ולהתנהג בהתאם (Goldstein & Winner, 2012).

קשר אדם – חיית מחמד

תחילתו של הקשר בין אנשים לבעלי חיים בראשית ימי ההיסטוריה האנושית. בממצאים ארכיאולוגיים, במערות קבורה, ציורי קיר ופסיפסים נמצאו עדויות כי האנושות נהנתה מחברתם של בעלי חיים עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

תרומתם של בעלי החיים לבני אדם באה לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים. בקרב בני אדם קיימת התעניינות מולדת בטבע, כלומר אנשים נוטים להפנות קשב באופן סלקטיבי לנוכחותם ולהתנהגותם של בעלי חיים (Carlisle, 2015). לפי תיאוריית האינטראקציה בין אדם לחיה (HAI – Humen- Animel Interaction) מערכת היחסים בין בני אדם לחיות היא בעלת השפעה פסיכולוגית ופיזיולוגית חיובית על בני האדם, מחקרים מגבים זאת ומעלים מגוון תועלות כתוצאה של שהיית בני אדם בנוכחות בעל חיים (Davis et al, 2015), הזיקה בין פסיכולוגיה לתחום ההתערבויות הנעזרות בבעלי חיים, בדגש על כלבים, החלה בימי פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והוגה הפסיכואנליזה, אשר נהג לעיתים להכניס את כלבתו האישית לחדר הטיפולים. פרויד הסביר במכתביו כי נוכחותה של ג'ופי נועדה לעזור לו עצמו להירגע ולהתרכז, אולם בהדרגה הוא שם לב שעצם נוכחותה עוזרת למטופלים, ובמיוחד לילדים ולמתבגרים, לשוחח באופן חופשי יותר על נושאים כואבים. מכך הסיק פרויד שנוכחות כלב מעניקה למטופל תחושות של קבלה, ביטחון ושליטה (היילוייל, 2016).


- פרסומת -

בשנת 1962 פרסם לווינסון מאמר שבו הוא תיאר כיצד מסייע כלבו ג'ינגלס במהלך הטיפול בילדים. לווינסון הסביר כיצד, באופן מקרי, עזר כלבו ליצירת קשר עם מטופל אשר עד אותו זמן התקשורת עמו הייתה מוגבלת מאוד. בהמשך פרסם לווינסון מקרי טיפול שבהם תיאר התרחשויות נוספות המעידות על השפעתה החיובית של נוכחות הכלב בעת הטיפול (וסרמן, 2015).

ידוע כי לבעלי החיים קשר הדוק עם בני האדם ולהפך. הקשר עם בעלי החיים, בניגוד לקשרים אחרים שאנו מנהלים בחיי היום-יום, נקי משיקולים זרים. בעל החיים נותן בנו אמון ללא סייגים. הוא לא יבגוד בנו, יעליב אותנו או ירכל עלינו מאחורי גבינו (צפרירי, 2004). נוסף על כך, המגע בבעל החיים וההתבוננות בו תורמים לתחושות כמו רוגע והנאה. התעלולים שעושים לעיתים בעלי החיים תורמים לחוש ההומור ומעוררים תחושה של אמפתיה ורצון לדאוג להם (גילוץ, 2010).

אמפתיה וקרבה לחיות מחמד

אנשים נבדלים זה מזה ביכולת אמפתית, שמתפתחת ומשתכללת לאורך שלבי ההתפתחות ומושפעת מגורמים שונים במהלכם. לצד נטיות מולדות ומוכנות ביולוגית, מנגנון המאפשר התפתחות זו הוא תהליך הסוציאליזציה, שבו דרך אינטראקציות בין-אישיות, הילד רוכש בין היתר ערכים וכישורים חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים הנדרשים בכדי לתפקד היטב בחברה. במרבית התרבויות, ההורים מתפקדים כסוכנים מרכזיים לסוציאליזציה מוקדמת, בכך שהם המטפלים העיקריים בילד בשנותיו הראשונות, והם מכוונים ליצירת קשר חם ואוהב איתו (Grusec, 2011). תקופת הילדות משמשת לביצוע מספר משימות התפתחותיות, כמו רכישת אמון בסיסי, ביטחון עצמי, תחושת אחריות ושליטה, פיתוח אמפתיה כלפי אחרים והשגת אוטונומיה. כפי שהוזכר, עשויות חיות לשמש בתפקידים שונים, התואמים את שלבי ההתפתחות של הילדים. קביעותה של חיית הבית עשויה לסייע לילדים בביצוע משימות אלה ובהתקדמות לאורך רצף ההתפתחות (Levinson, 1984).

הזדהות עם האחר משמעותה יכולת להעמיד את עצמך במקומו. התמודדות עם חיית מחמד, אשר אינה יכולה לבטא את תחושותיה וצרכיה במילים, דורשת מהילד להיות ער לרמזיה (פרנסיז, 2000). באמצעות קשרים עם בעלי חיים התלויים בבעליהם, לומדים ילדים להבין את רגשותיהם וצורכיהם של בעלי חיים ובני אדם כבר מגיל צעיר. מחקרים שונים תומכים בטענה זו, ביניהם מחקרו של Bryant (1985) שהצביע על כך שילדים אשר גידלו חיות מחמד בביתם חשו אמפתיה רבה יותר כלפי אנשים אחרים, בהשוואה לילדים שלא גידלו חיות מחמד. Levinson (1984) העריך כי תחושות חמלה המופנות כלפי חיות מחמד, עשויות להתפתח ולהפוך לתחושות אמפתיה והבנה כלפי סבל אנושי של בני אדם. הטיפול והקשר האוהב עם בעל החיים מאפשר לילד להיות אמפתי לתחושותיו ולהיפתח אל האחר, ומתוך כך להתחשב בו. נמצא שילדים שהייתה ברשותם חיית מחמד, נטו להשיג ציונים גבוהים יותר במבחנים הבודקים מידת אמפתיה, בהשוואה לילדים שלא הייתה ברשותם חיית מחמד (Paul & Serpell, 1992).

לסיכום, התפתחות רגשית והתנהגותית תקינה מביאה להתפתחות תקינה של רגש האמפתיה. רגש האמפתיה, היא היכולת להבין חוויה רגשית של אדם אחר. רגש זה מתפתח לאורך שנים ומושפע על ידי הסביבה והתערבות חיצונית. התפתחות האמפתיה קשורה ביחסי הגומלין שבין הילד לבין סביבתו. חוויות של אינטראקציה חיובית בין ילדים ובין הילד לסביבתו נחשבות ככאלו התורמות לפיתוח של רגש אמפתיה. ישנו קשר ישיר בין הימצאותם של בעלי חיים בסביבה של ילדים לבין תחושת אמפתיה כלפי בני אדם (Dadds et.al., 2008).

תיאור מחקר

במחקר מבוסס פרדיגמה איכותנית, שמטרתו לבחון ביטויי אמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים אשר בביתם חיית מחמד מנקודת ראות של מחנכות ותרפיסטים/ות, רואיינו תשעה אנשי צוות מקצועי רב-תחומי (שלוש מחנכות כיתה ושישה תרפיסטים/ות) בבית ספר לחינוך מיוחד, המתמחה בעבודה עם ילדים עם בעיות רגשיות, בתוך מסגרת אשפוזית.

מתוך 45 ראיונות חצי מובנים גובשו תמות מרכזיות המתייחסות להיבטים אישיותיים ולתקשורת בינאישית כלהלן: יחס רגשי לילדים אחרים בטווח של רגישות, פגיעה, קבלה; יחס למחנכת/תרפיסט/ית, ביטויי רגשות, מיומנויות חברתיות, יצירת קשרים חברתיים - קבלה, דחייה; ומאפיינים התנהגותיים - אלימות, התפרצויות זעם, קבלת כללי המסגרת.


- פרסומת -

במהלך הראיונות הובעה התייחסות להיבטים נוספים מעבר לתמות המצוינות, כגון מקום חיות המחמד בחייהם של הילדים, השפעתם על תחושת רוגע, התנהגות ותפקוד לימודי, התייחסות לחיות מחמד ושיתוף באירועי חיים. מתוך דברי המרואיינים עולה כי ילדים שברשותם חיית מחמד מביעים גילויי אמפתיה רבים יותר בהשוואה לילדים שאין ברשותם חיית מחמד. עוד חודדה מתוך הראיונות תרומת המצאות בעלי חיים בבית לתחושת רוגע, להפחתה בבעיות התנהגות, לפניות ללמידה, להפגת בדידות ולמענה לתמיכה רגשית בעת הצורך.

מסקנות העולות מתוך המחקר מחזקות את הצורך להמשיך ולחקור את ההשפעה של הימצאות בקרבת חיות מחמד על ילדים בכלל ועל ילדים עם קשיים רגשיים בפרט.

דיון ומסקנות

מתוך סקירת הספרות עולה חשיבותה של יכולת אמפתית אצל בני אדם ואצל ילדים בפרט; האמפתיה מאפשרת לילד התפתחות רגישה ותקינה להסתגלות ולתפקוד יעיל יותר בחברה. בתחום ההתפתחות החברתית, מחקרים מראים כי ליכולת אמפתית השפעה חיובית על הסתגלות אישית וחברתית של ילדים. היא משמשת גורם מתווך שתוצאותיו כוללות מודעות עצמית ויכולות רגשיות גבוהות יותר, הבנה חברתית ודאגה לזולת, וכישורים תקשורתיים טובים יותר (Feshbach, 1979).

כמו כן, סקירת הספרות המוצגת כאן מתארת את התפתחותו של הקשר בין האדם לחיית המחמד. הסקירה כוללת ממצאי מחקרים בהם נחקרה מערכת היחסים בין אדם לחיית המחמד ואת תרומתה לרווחה נפשית. המחקר הנוכחי עסק בבחינת תרומתה של הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים מנקודת ראייה של מחנכות ותרפיסטים. בכך חידושו של המחקר המוזכר לעיל, היות שנושא זה לא נחקר בהרחבה בספרות המקצועית.

המחקר העלה הבדלים משמעותיים בביטויי האמפתיה בין ילדים שיש בבעלותם חיית מחמד לילדים שאין בבעלותם חיית מחמד. מתוך הראיונות נגלים הבדלים משמעותיים בגילויי האמפתיה אצל ילדים שיש בבעלותם חיית מחמד לבין ילדים שאין בבעלותם חיית מחמד; אלו מתיישבים עם מחקרים קודמים, ביניהם, מחקרו של Bryant (1985) שהצביע על כך שילדים אשר גידלו חיות מחמד בביתם חשו אמפתיה רבה יותר כלפי אנשים אחרים, בהשוואה לילדים שלא גידלו חיות מחמד.

עוד עולה שילדים שיש בבעלותם חיות מחמד גילו ביטויי אמפתיה, אלטרואיזם ועזרה לאחר, מבלי לצפות לתמורה. בולט אצלם המרכיב ההתנהגותי של האמפתיה המתאפיין בעזרה לזולת שנמצא במצוקה, הרצון לשפר את הרגשתו של האחר. גילוי זה נתמך בספרות המחקרית; בה מתואר שאחד המרכיבים של האמפתיה הוא היחס והרגישות כלפי האחר. על פי דיווחים נמצא שילדים שיש ברשותם חיית מחמד גילו יותר התנהגויות של עזרה לאחר. גילוי זה תומך בספרות המחקרית שבה נבחנו הקשרים בין יכולת אמפתית ובין התנהגויות פרו-חברתית ונמצא שרמת אמפתיה גבוהה ניבאה התנהגות חברתית חיובית. אמפתיה מניעה את האדם להתגייס לטובת האחר בשעת מצוקתו (של האחר) ולגלות כלפיו התנהגות פרו-חברתית כדי להקל על תחושותיו (Hoffman, 2000).

בהתייחס לביטויי רגשות, המרואיינים דיווחו כי הילדים שיש ברשותם חיות מחמד מגלים יותר רגשות, פתוחים יותר לשיח רגשי ובטיפול משתפים בקשייהם. בספרות המחקרית ישנם חיזוקים לאפיון זה. לפעילות הגומלין עם חיית המחמד על בסיס יום-יומי יש מספר מאפיינים אשר עשויים לשמש כאמצעים לצמיחה פסיכו-סוציאלית. היבט אחד של הפעולה ההדדית עם חיית המחמד אכן קשורה למשחק משותף של הילד וחיית המחמד. אנשים מחשיבים בדרך כלל את רוב פעולותיהם עם חיות המחמד כפעולות של משחק (שובבות ועליזות). לפי Persky (1987) המשחק מערב שיקולי בריאות נפשית כי הוא מספק לעתים קרובות פורקן בטוח לביטויי רגשות. האופן בו מגיב החבר למשחק לביטויים המילוליים והלא מילוליים של הרגשות משפיע על היבט הקתרזיס במשחק. ואכן, לחיית המחמד ישנם מספר מאפיינים אשר הופכים אותה לחברה אידיאלית למשחק ולמקום לביטוי רגשי. ייתכן כי אחד ההסברים לכך טמון בהיותה של חיית המחמד שותף זמין באופן רציף ועקבי אשר אף פעם לא עסוק מידי, וכן, ניתן לבטא בפניה רגשות ללא שיפוטיות מצידה. הילדים המאושפזים חווים קשיים רבים, עצם המגע עם החיה כפי שתואר לעיל מאפשר לילדים לפרוק את הרגשות והקשיים. ילדים אלה גם הצליחו לבטא יותר רגשות בטיפול, שדבר שמהווה צעד משמעותי בדרך לשיקום.

הספרות המחקרית מצביעה על כך שחיות מחמד מגבירות את שכיחותן של אינטראקציות חיוביות בין אנשים, מחזקות רשתות חברתיות ומספקות צרכים חברתיים של ילדים, תוך הגברת רווחתם הפסיכולוגית (אדנבורג, וון לית, 2012). על פי קיוזאק (2000) בעל החיים מעודד שיחה בין האנשים שבסביבתו ובמיוחד מאפשר יצירת קשרים בין אנשים זרים על בסיס נעים ובלתי מאיים. המגע עם בעלי חיים בסביבה אנושית מקל על אנשים וילדים לפתוח בשיחה ומאפשר יצירת הכרויות חדשות ואפילו חברויות על בסיס משותף של עניין. בהתייחס להיבט החברתי, עולה מתוך הראיונות שלמרבית הילדים יש קשיים במיומנויות חברתיות. מצבם הנפשי יכול להיות הסבר לכך, הם לא פנויים ליצירת קשרים חברתיים, אולי חוששים מאינטראקציות חברתיות. או בשל מצבם הנפשי הילדים האחרים נמנעים מאינטראקציות חברתיות או שאינם מסוגלים להתמודד עמן.


- פרסומת -

מדברי המרואיינים עולה כי הילדים מתארים את הזמן המשותף עם חיית המחמד שלהם, כמקום בטוח, שמרגיע אותם ומהווה תחליף חברתי. גם ממצא זה עומד בהלימה לספרות המקצועית. במצבים מסוימים מתואר בספרות המחקרית, שהילדים רואים בחיית מחמד חברות כזו של קבוצת השווים ולעתים אף בכך שמחפה על הצורך בחברים; ישנם מצבים בהם הקשר עם חיית המחמד פוגע בקשרי חברות עם קבוצת השווים. ולעיתים הקשר עם חיית מחמד מהווה קשר חלופי, המהווה מכשול בדרך להתפתחות קשרים חברתיים. במקרים אלו, אנשים מסוימים משתמשים בחיות מחמד כתחליף נוח, כמקום מפלט וכדרך בריחה (לא תמיד מודעת), מפני האתגרים, האחריות והאכזבות הקיימים בעולם האנושי ( Simon, 1984).

היחסים עם בני אדם אחרים עשויים להיות מספקים וממצים, אך הם כפופים לגחמות, מצבי רוח, התחייבויות אחרות וללחצים של חיי היום-יום. בעל החיים, לעומת זאת, תמיד נמצא בסביבה, תמיד שופע חיבה ותמיד מוכן לתת ולקבל אהבה. אהבה וחיבה ללא תנאי וללא שיפוט הם היתרונות הידועים והבולטים ביותר של הקשר עם בעלי חיים (קיוזאק, 2000).

עוד מתואר בראיונות שהשהייה עם חיות המחמד מאפשרת לילדים תחושת רוגע. בזמן הפעילות בפינת החי גילו הילדים יותר ביטויי רגיעה ושלווה, בהשוואה לפעילויות קבוצתיות אחרות. המקום היווה עבורם מקור הנאה. גילויים אלו תואמים במידה רבה את הממצאים העולים בספרות המחקרית. המגע בבעל החיים וההתבוננות בו תורמים לתחושות כמו רוגע והנאה. התעלולים שעושים לעיתים בעלי החיים תורמים לחוש ההומור ומעוררים תחושה של אמפתיה ורצון לדאוג להם (גילוץ, 2010).

נראה שהחשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת שחרור אנדורפינים, המעוררים הרגשה טובה, ושחרור לימפוציטים, המתגברים את מערכת החיסון. כמו כן, במספר מחקרים נמצא, כי טיפול בעזרת בעלי חיים בילדים המאושפזים בבית חולים הפחית במידה ניכרת את רמת החרדה, כפי שעולה מדיווחי ההורים והצוות הרפואי (Braun et al., 2009).

בהתייחס להיבט ההתנהגותי, תיארו המרואיינים, שילדים שיש ברשותם חיות מחמד גילו פחות בעיות התנהגות, פחות תוקפנות וביטויי אלימות מילדים שאין ברשותם חיות מחמד. ממצאי מחקרים, שבחנו את ההשפעה של התערבות באמצעות בעלי חיים על נערים ונערות בסיכון, הראו שיפור משמעותי ביכולות האמפתיה והפחתה ברמת התוקפנות. לעומת זאת, בקבוצות שקיבלו טיפול אחר ולא נחשפו לקשר עם בעל חיים, לא נמצאו שינויים בתגובה האמפתית וברמות התוקפנות בתום ההתערבות (Hanselman, 2001). על פי התיאורים במהלך הראיונות במחקר הנוכחי, ילדים המגלים קשיי התנהגות, אלימות מילולית ופיזית, והתפרצויות זעם במסגרת בית הספר, לא ביטאו גילויי התנהגות אלו בפינת החי.

יתרה מכך, בראיונות מתוארות סיטואציות המשקפות אירועי חיים של הילדים. האינטראקציות עם חיות המחמד מעלים באופן מטאפורי סיפורי חיים מורכבים של הילדים, היכולים להוות קרקע פורייה לטיפול. פריש־פלס (2008) מצאה כי באמצעות השלכה ומטאפורות מעולם החי, כמו גם באמצעות מגע ישיר עם בעלי חיים בטיפול, ניתן לסייע באופן משמעותי לילדים הסובלים מבעיות רגשיות ומהתקשרות לא בטוחה כתוצאה מהתעללות או הזנחה בשלבי חייהם הראשונים. בעלי החיים מאפשרים כניסה בטוחה למרחב האישי של הילד ומקום בטוח להתמודדות עם הקשיים.

מתוך הספרות המחקרית ומתוך תובנות העולות מיישום המחקר בו נבדקה תפיסת תרומת הימצאות עם חיית המחמד לביטויי אמפתיה, עולה הצורך להרחיב ולהעמיק את המחקר, בהתבסס על פרדיגמה כמותית או משולבת, עם בחינת משמעות הקשר ואיכותו עם חיית המחמד באופן מעמיק יותר. בחינה מעמיקה של תרומת הימצאות חיית מחמד בבית לגילויי אמפתיה ולמאפיינים רגשיים והתנהגותיים, עשויה לזרות אור על אספקטים שונים בתחום זה שלא נחקר רבות בספרות המחקרית, ולייצר תשתית לפיתוחן של התערבויות טיפוליות ולבניית תוכניות טיפוליות הנעזרות בבעלי חיים בעבודה עם ילדים עם קשיים רגשיים, לשיפור תפקודם של ילדים עם צרכים מיוחדים בוויסות חושי ורגשי וביצירת יחסים חברתיים מיטיבים.

 

מקורות

היילוייל, א' (2016). זרקור החודש: כלב טוב - שיקום תעסוקתי בעזרת כלבים. מגזין שכולו טוב, 9-23.

וסרמן, א' (2015).טיפול פסיכולוגי בעזרת כלב: נקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. חיות וחברה, 52, 45-53.

פריש-פלס, נ' (2008). טיפול בעזרת בעלי חיים לילדים הסובלים מהתקשרות לא-בטוחה כתוצאה מהתעללות או הזנחה. חיות וחברה, 38.

צפרירי, ע' ( 2004) חינוך טיפולי באמצעות בעלי חיים" מה זו החיה הזאת ? גלילאו: כתב עת למדה ומחשבה, 69 25-30.

קופלנד ד' (1995). החיים על-פי אלוהים. הוצאת מודן.

קיוזאק, א' (2000) מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד. הוצאת אח, קריית ביאליק.

קניאל, ש' (2013). אמפתיה בחינוך: חינוך באהבה. רעננה: מכון מופ"ת.

רוזנטל, מ', גת, ל', וצור, ח' (2009). לא נולדים אלימים. עולמם החברתי של ילדים קטנים. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders, five edition, text revision (DSM-5). Washington, DC: American Psychiatric Association.


- פרסומת -

Baron- Cohen, S. (2005). The Empathizing System: a Revision of the 1994 Model of the Mind Reading System, in Origins of Social Mind. In Elis. B. J., & Bjorklund 39 D.F. Evolution Psychology and Child Development. (Eds). Gulford, New York. Pp. 468-492.

Baron-Cohen, S. (2009). Autism: The empathizing–systemizing (ES) theory. Annals of the New York Academy of Sciences, 1156, 68-80.

Batson, C. D. (2009). These things called empathy: Eight related but distinct phenomena. In Decety J., & Lckes W. (Eds.), The social neuroscience of empathy. The Mit Press: London.

Braun, C., Stangler, T., Narveson, J. and Pettingel, S. (2009). Animalassisted Therapy as a Pain Relief Intervention for Children. Complementary Therapies in Clinical Practice, 15(2), 105-109.

Brownell, C. A., Svetlova, M., Anderson, R., Nichols, S. R., & Drummond, J. (2013). Socialization of early prosocial behavior: Parents’ talk about emotions is associated with sharing and helping in toddlers. Infancy, 18(1), 91-119.

Bryant, B.K. (1985). The neighborhood walk: source of support in middle childhood. Monographs of the society for research in child development, 50.

Carlisle, G.k.(2015). The social skills ana attachment to dogs of children with autism spectrum disorder. Jornal of Autism and Developmental Disorders. 45:1137-1145.

Dadds, M. R., Hunter, K., Hawes, D. J., Frost, A. D. J., Vassallo, S., Bunn, P., El Masry, Y. (2008). A measure of cognitive and affective empathy in children using parent ratings. Child Psychiatry and Human Development, 39, 111-122.

Davis,T.N., Scalzo, R.,Butler,E., Stauffer, M., Fara, T.N., Coviell, L. (2015). Animal assisted intervention for children with autisem spectrum disorder: A systematic review/ Education and Training in Autisem and Developmental Disabilities. 50: 316-369.

Feshbach, N. (1979)."Empathy Training: A Field Study in Eduacation". In: S. Feshbach and A. Fraczek (Eds)' Aggresion and Behavior/: Biological and Social Processes. New York Prager.

Fuligni, A. J. (2018). The need to contribute during adolescence. Perspectives on Psychological Science, 1–13. from: https://doi.org/10.1177/1745691618805437

Goldstein, T. R., & Winner, E. (2012). Enhancing empathy and theory of mind. Journal of Cognition and development, 13(1), 19-37.

Grusec, J. E. (2011). Socialization processes in the family: Social and emotional development. Annual review of psychology, 62, 243-269.

Hanselman, J. L. (2001). Coping skills interventions with adolescents in anger management using animals in therapy. Journal of Child and Adolescent Group Therapy, 11, 159-195.

Hoffman, M. L. (2000). Empathy and moral development: Implications for caring and justice. Cambridge University Press.

Hoffman, M. L. (2001). Empathy and Moral Development- Implications for Caring and Justice. Cambridge University Pres. United Kingdom. from: ​​​​​​​http://catdir.loc.gov/c...99029669.pdf

Kidd, A.H. & Kidd, R.M. (1985). Children’s attitudes toward their pets. Psychological Reports, 57, 15- 37.

Langford, D. J., Crager, S. E., Shehzad, Z., Smith, S. B., Sotocinal, S. G., Levenstadt, J. S., Mogil, J. S. (2006). Social modulation of pain as evidence for empathy in mice. Science, 312, 1967-1970.

Levinson, B.M. (1984). Human/companion animal therapy. Journal of Contemporary Psychotherapy, 14(2): 131-144.

Paul, E. S., & Serpell, J. (1992). Why children keep pets: The influence of child and family characteristics. Anthrozoös, 5(4), 231–244. https://doi.org/10.2752...392787011340

Simon, L.J. (1984).The pet trap: negative effect of pet ownership on families and individuals. In R. K. Anderson, L.B Hart, & A.L Hart (Eds,) The pet connection. University of Minnesota, Minneapolis.

Smith, A. (2009). The empathy imbalance hypothesis of autism: a theoretical approach to cognitive and emotional empathy in autistic development. The Psychological Record, 59(3), 489- 510.

Zaki, J., & Ochsner, K. (2012). The neuroscience of empathy: progress, pitfalls and promise. Nature Neuroscience, 15, 675-680.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול הנעזר בבעלי-חיים, ילדים, התנהגות, אמפתיה
מוריאל אלעזר
מוריאל אלעזר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
אפרת בארי
אפרת בארי
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
יובל קובי
יובל קובי
יועץ חינוכי
אילת והערבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל מאיר
מיכל מאיר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
משה נח-מטות
משה נח-מטות
פסיכולוג
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
אביב נוימן
אביב נוימן
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.