שיטת הטיפול המכונה התמקדות (Focusing) פותחה בסוף שנות ה- 60' על ידי פרופ' יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקגו. השיטה נועדה לאפשר לגוף להנחות את האדם לעבר היכרות מעמיקה יותר עם נפשו ומקורות מצוקתו, מתוך הנחה כי היכולת של המטופל לשהות בתחושה הפנימית-גופנית שלו עשויה להוביל לשינוי פנימי וחיצוני בחייו. מאז שהגה ג׳נדלין את הרעיון, הוסיפו מטפלים והוגים לפתח אותו כשיטה וככלי לפסיכותרפיה.
לפניכם רשימת מאמרים שעוסקים בהתמקדות מזוויות שונות: חלקם מציגים את שיטת ההתמקדות באופן מבואי ומציגים את השימוש בה בפסיכותרפיה, ואילו אחרים מציגים חיבור בין רעיונות של הוגים פסיכואנליטיים - כמו דונלד ויניקוט ומייקל אייגן - לבין רעיונות מהגישה, חיבור בין גישת ההתמקדות לטיפול באמנויות, חשיבות הברית הטיפולית בסוג טיפול זה וסוגיות נוספות שראוי להעמיק בהן בשיטה.
מהי התמקדות (Focusing) וכיצד היא משתלבת בכל מרחב טיפולי?
רונה רענן -שפריר | 8/24/2009
המאמר עוסק בטכניקת ההתמקדות, ובאופן בו אפשר לשלבה בתוך טיפולים בסגנונות שונים. הכותבת מדגימה את תהליך ההתמקדות שעשתה תוך כדי הכתיבה, מציגה את יסודות הטכניקה ההתמקדותית, ומספרת מעט על מקורותיה ועל הפילוסופיה שעומדת מאחוריה.
שערי גישה לתחושה המורגשת בתרפיה מוכוונת התמקדות (FOT): מודל טיפולי
ליאורה בר-נתן | 2/26/2012
המאמר מציג מודל טיפולי המבוסס על גישת ה"תרפיה מוכוונת התמקדות" (Focusing-Oriented Therapy) אותה הגה הפסיכולוג הפילוסוף יוג'ין ג'נדלין, ומנסה להציע דרך להתמודד עם הקושי שחווים המטופלים ביכולת להיות נוכחים ולשהות עם תחושותיהם במהלך הטיפול. במהלך עבודתי כפסיכותרפיסטית גופנית גיליתי שמטופלים בגישה זו זקוקים לעתים לנוכחות אקטיבית יותר של המטפל ולמסגרת צמודה והדוקה יותר מזו המוצעת על-ידי ג'נדלין. על פי גישת ההתמקדות, היכולת של האדם לשהות בתחושה הפנימית–גופנית (Felt Sense) היא המביאה לתפנית פנימית ולשינוי. המודל המוצג כאן נוצר במהלך עבודתי הטיפולית ובעקבות שאלות שעלו אצלי תוך כדי ניסיון לעזור למטפל לסייע לאותם מטופלים להגיע למה שג'נדלין מכנה התחושה המורגשת, ה-Felt Sense. מודל זה מתייחס לחמישה שערי גישה אל התחושה המורגשת: גוף, שכל, רגש, דמיון, ומערכת יחסים – שהנם גם שערי גישה למטופל עצמו. המודל מדגיש, מצד אחד, את התנועה בין שערי הגישה לבין התחושה המורגשת, ומצד שני את השהייה בהם. ביחד מהווים התנועה והשהייה את מהות התהליך הטיפולי, ומאפשרים התקדמות לכיוון שינוי וריפוי.
לפנטז או לחלום שוויניקוט היה מכיר את ההתמקדות (FOCUSING)
דני שראל | 9/8/2019
נקודת המוצא של המאמר היא הפרק השני בספרו של ויניקוט "משחק ומציאות" (ויניקוט, 1971), שבו הוא דן בהבדלים בין דמיון שמעשיר את החיים (חלימה) לבין דמיון עקר המוביל למבוי סתום (פינטוז). ויניקוט מציג טיפול באשה שפינטוז שיבש את חייה. במצבים בהם הגבול בין שני המצבים מטושטש והמטפל והמטופלת אינם יודעים באיזה סוג דמיון מדובר מתעוררות שתי שאלות: ראשית, האם יש דרך לדעת? ושנית, אם מזהים את הדמיון כעקר, האם יש דרך לשחררו מעקרותו, כך שיהפוך לחלימה, שתהיה נגישה לפירושים ולהעשרת החיים הממשיים? במאמר זה אני משחק עם הרעיון שגישת ההתמקדות (focusing) של יוג'ין ג'נדלין, המחברת את הדמיון אל התחושה המורגשת ההוליסטית שלו בגוף (felt sense), תוכל להיות המענה למה שוויניקוט והמטופלת שלו שואלים. התמקדות כתהליך פרסונליזציה, הכלה והזמנה למשחק יכולה להיות הדרך להתחבר לעצמיות אמיתית הנובעת מהגוף, שתאפשר לשחרר פינטוז לחלימה ולחיים.
מִמְּשיכה למדיטציה ומהתמקדות לטיפול: על תהליכי התמקדות בעבודתו הטיפולית של מייקל אייגן
דני שראל | 3/13/2018
הפילוסוף והפסיכולוג יוג'ין ג'נדלין חקר, זיהה והמשיג תהליכי שינוי מיטיבים בטיפולים באוריינטציות שונות כנובעים מתהליכי התמקדות (focusing). מאמר זה יעקוב אחר תהליכים התמקדותיים באחד מתיאורי המקרה היפים בספרות הפסיכואנליטית, שמופיעים בפרק הנקרא "מִמְּשיכה למדיטציה", בספרו של מייקל אייגן (2004) "תחושת מוות נפשי", שבו מתגלה אייגן כמטפל מוכוון התמקדות (focusing oriented therapist), מבלי שהוא מתאר עצמו ככזה. המאמר יעקוב אחר הנוכחות ההתמקדותית של אייגן בתוך עצמו, עם המטופלת שלו, ועם הקשר המתפתח ביניהם, ואחר האופן ההתמקדותי שבו הוא מאפשר להתערבויות שלו – למילים ולפירושים שהוא בוחר – להתהוות בתוכו ולהיאמר.
יצירה כ"צעד מעבר" בטיפול: השילוב בין התמקדות (focusing) לטיפול באומנויות
סיגל גולדסובל | 11/17/2022
טיפול באומנויות והתמקדות (focusing), הם שני תחומי טיפול המתאפיינים בגישות וטכניקות שונות, אך גם בצדדים משותפים. מאמר זה הוא פרי מסקנותיו של מחקר איכותני על חווייתן ונקודת מבטן של מטפלות באומנויות שעובדות בגישה דינמית ומשלבות בעבודתן התמקדות. ממצאי המחקר מצביעים על תרומה הדדית של שתי הפרקטיקות זו לזו: התמקדות מאפשרת למטופל ליצור מתוך הקשבה פנימה וחיבור לרובד עמוק, שכן היא מסייעת לחבר את המטופל אל עולמו הפנימי ולמקד אותו בתחושות המעורבות במצבו; באופן משלים, היצירה נותנת ביטוי לתהליכים תוך נפשיים, שכן היא מחברת את העולם הפנימי עם החוץ. מהלך זה יוצר תנועה מעגלית של פנים-חוץ-פנים. התמונה שמתקבלת מהממצאים היא של שתי גישות משלימות, ששילובן מעצים את חווית הטיפול שמהדהדת את שני העולמות גם יחד.
פסיכותרפיה והתמקדות: על חשיבות הקשר הטיפולי בתהליכי התמקדות
דני שראל | 4/4/2021
אם ליווי התמקדות הוא מעשה טיפולי, שבכוחו לסייע לאדם במצוקה ואף לחולל שינוי פנימי, האם בכוחו להחליף את הפסיכותרפיה הדינמית? המאמר יעסוק בשאלה זו דרך סיפור על ליווי התמקדותי ולו שני המשכים שונים: בראשון התהוותה והתקיימה "ברית טיפולית" יציבה, ובשני הקשר הסתבך, הברית הטיפולית התערערה והליווי ההתמקדותי נחסם. המחבר סבור, בעקבות ג'נדלין, שהקשר הטיפולי הוא הגורם החשוב ביותר בהצלחתו של טיפול. תהליכי התמקדות יכולים להעשיר, להעמיק ולסייע מאד לטיפול, אבל אין בכוחם להיות הגורם הבלעדי בטיפול. כדי להיחלץ מהסתבכויות שטיפולים מזמנים לנו יהיה צורך בהבנת תהליכים בינאישיים שמוכרים מעולם הפסיכותרפיה הדינמית. מאמר זה הוא קריאה לבנות מערכת הכשרה, תמיכה, ייעוץ והדרכה למלווי תהליכי התמקדות.
מודל הסולם – ירידה במעמקי הנפש לפי גישת ההתמקדות: מפגש עם הפחד בבסיס החרדה והצורך המבקש מענה
ליאורה בר-נתן | 7/27/2022
במצבי מצוקה רבים, חוויית החרדה העמומה מסתירה תחושות עמוקות וספציפיות יותר. "מודל הסולם" הוא מודל טיפולי מקורי שמסביר כיצד טיפול בגישת ה"התמקדות" (focusing) מאפשר להכיר את הפחדים הספציפיים שעומדים בבסיס החרדה וכן את הצרכים המבקשים מענה. כך הוא מאפשר לרדת עם המטופלים מרובד ההגנות אל מעמקי נפשם, עד למשאבים הנותנים מענה לצורך העמוק, ומסייע למטפלים לבחור התערבויות טיפוליות במצבים שונים.
״הגוף מפריע לי״: על החשיבות ועל הקושי להנכיח את הגוף בטיפול בעזרת גישת ההתמקדות
דני שראל | 2/15/2015
במאמר זה מציג המחבר כמה מושגי יסוד של גישת ההתמקדות, דרך התמקדותו ביחסו האמביוולנטי לנוכחות גופו בהרצאה מול קהל. לאחר מכן הוא מתאר שעת טיפול שבמרכזה ניסיון להיעזר בגישת ההתמקדות כהזמנה למשחק הנובע מהגוף, ברוח אמירתו של ויניקוט: "אם המטופל אינו יכול לשחק, יש לעשות משהו כדי לאפשר לו להיות מסוגל לשחק, ורק אחר כך פסיכותרפיה יכולה להתחיל".
