ילנה גלוזמן
משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית
הוצאה עצמית
הורים רבים נמנעים מלהודות שלא קיבלו מספיק אהבה, תמיכה ויחס מצד הוריהם בשנות ילדותם. הם לא מכירים את עצמם, לא מודעים למעלותיהם ולמגרעותיהם, ומתקשים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם. לצערי הרב, בלא מעט משפחות חסרה הקירבה הרגשית, ואם לא לנקוט באמצעים המתאימים לשינוי תמונת מצב, עם הזמן יהפוך לסיפור משפחתי קבוע החוזר על עצמו בכל דור ודור. זאת משום שכל אדם, באופן בלתי מודע, מעתיק ומשליך על קרוביו – על הבעל/האישה/הילדים – את כל אשר חווה בילדותו המוקדמת.
אולם אני מאמינה שכל דבר ניתן לשינוי. בקליניקה שלי אני לעיתים פוגשת אנשים שאפילו בגילם המופלג מצליחים לשנות את תפישת עולמם האישית, ואת תפישת עולמו של האחר. איכות חייהם משתפרת משמעותית. אותם האנשים נרגעים, לומדים לקבל את עצמם כפי שהם: אדיבים, כועסים, עצבניים, נחמדים, בעלי חוש הומר וחוסר סבלנות, ורק לאחר מכן יש באפשרותם לקבל ולאהוב את האחר.
בעבר הייתי בטוחה שאדם המשתוקק להשתנות חייב לעבור משבר מטלטל, אובדן או טיפול ארוך טווח. אך לצערי הרב, אנשים רבים נמנעים מלפנות לטיפול הפסיכולוגי, בעוד שהאירועים שעברו עשויים לגרום להשלכות מזיקות ומרחיקות לכת, שמקשות על ההתמודדות העצמית.
אני מרגישה שנפלה בחלקי הזדמנות פז להעביר לכם באמצעות הספר, את הקסם והשינוי לטובה שנגרם בזכות הטיפול המשפחתי, ובכך בסופו של דבר לשפר באופן ניכר את איכות חייכם.
ילנה גלוזמן הינה מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת EMDR מוסמכת. בעלת תואר BA בפסיכולוגיה ותואר MA בפסיכולוגיה חינוכית יישומית-ייעוץ חינוכי. ילנה רכשה ניסיון של למעלה מ-20 שנה בעבודה עם ילדים, זוגות ומשפחות. מתמחה בעבודה עם נפגעי טראומה וחרדה.
כבר בשנים הראשונות לעבודתה בתור יועצת חינוכית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, למדה להעריך את ההשפעה הרבה של המשפחה על התפתחות חברתית ולימודית של הילד. עבדה בעבר בשירות ציבורי (משרד החינוך, מרכז הורים מתבגרים, מכון ת.ל.ם), וכיום מקבלת בקליניקה פרטית באשדוד..
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחברת:
מבוא
לאחר שנים רבות שבהן עבדתי עם ילדים ומבוגרים כאחד, הרגשתי צורך עז לשתף את קהל ההורים הרחב בידע ובניסיון שצברתי. השוק אומנם רווי סדנאות וספרים בנושא חינוך ילדים, אך אלה בעיקר מתרכזים בהמלצות כלליות תוך כדי התעלמות מוחלטת מאישיותו של הילד, מהרקע ממנו הוא והוריו מגיעים, ומהרגשות המלווים את ההורה בעת טיפול בילדיו וחינוכם.
כיום ישנה התעוררות בתחום, שבעקבותיה חלה מגמת עלייה במספר ההורים המשתתפים בהרצאות וקוראים מאמרים פסיכולוגיים בנושא. למשך תקופה מסוימת ההורים אכן מצליחים לפעול על פי הכלים שרכשו באותם הרצאות או ספרים, אך מהר מאוד המידע פורח מזיכרונם והם חוזרים לדפוס ההורות המוכר והקבוע שלהם.
לצערי הרב, להשתתפות בהרצאה או לקריאת מאמר פסיכולוגי אין השפעה ארוכת טווח. ומה שדווקא עשוי בסופו של דבר להוביל לשינוי בדפוסי חשיבה וכן לשינויים בהתנהגות, זה ניסיון חיים או טיפול פסיכולוגי ממושך.
הספר הזה מיועד להורים אלו – אשר תוהים ומתלבטים בנוגע לחינוך שהם מקנים לילדיהם. חלק מאותם הורים אולי אף התאכזבו מהחינוך שהם עצמם קיבלו בילדותם, ובשל כך הם מקבלים החלטה חד משמעית - שאת ילדיהם הפרטיים יחנכו אחרת. ולכן, על מנת להגשים את חלומם ולהפוך ל"הורה האידיאלי" למען הילד שלהם, הם נחושים בדעתם לשנות את דפוסי ההורות שנטבעו בהם.
בעת קריאת הספר, אתם תהפכו לשותפים פעילים בתהליך טיפולי ושמו "הטיפול המשפחתי". אתם תכירו ותלמדו ליישם באופן עצמאי חלק משיטות פסיכולוגיות, שבהן אני משתמשת בעבודה היום-יומית שלי עם מטופליי בקליניקה הפרטית שלי.
היכונו לכך שאתם עומדים להתחיל בתהליך מורכב ולא פשוט, שבו תשאלו את עצמכם שאלות שונות ו"מוזרות", ולעיתים אף תגלו תשובות מפתיעות ובלתי צפויות. אני מבינה שבקטעים מסוימים בספר, הקריאה וביצוע המטלות עלולים להקשות עליכם, אך יחד עם זאת, אני מבטיחה לכם שלאחר שתצליחו לעבור ולהתמודד עם התהליך הנ"ל, תלמדו להכיר בציפיותיכם, בחששותיכם וברצונותיכם. הודות לתובנות חדשות אלה, תפתחו כלפי עצמכם אהבה, אמפתיה, וחמלה - ורק מאוחר יותר, כשתלמדו לאהוב ולקבל את עצמכם, תהפכו להיות אנשים אוהבים ואמפתיים גם כלפי הסובבים אתכם.
אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה, אנא התייחסו בכובד ראש לתרגילים המוצעים בספר, והקפידו לבצעם על פי ההנחיות שניתנו לכם. אני מאמינה, כי קריאה יסודית ומרוכזת בספר וביצוע מלא של המטלות והתרגילים, ירחיבו את האופקים שלכם, ולכן, אל תמהרו ואל תאיצו בעצמכם – תהליכים פסיכולוגיים לא ניתנים לזירוז. קחו את הזמן שלכם, השקיעו את המחשבה, ועשו עצירות בין הפרקים.
ברצוני להוסיף, כי כאשר אנו שוקעים בנושא מסוים, העבודה אינה נגמרת בן רגע, אלא נמשכת לאורך זמן. המוח שלנו ממשיך לטחון את הנושא, לעבד אותו במשך שעות, ימים ולעיתים אף שבועות. בפרק הזמן זה, עלולים לצוף זיכרונות, מחשבות או חלומות מעברכם הרחוק - אותם ניסיתם להדוף מראשכם ואף קיוויתם להשאירם מאחור. לכן, קחו את הזמן הדרוש לתהליך החשיבה ולעיכול המידע, ואפשרו לעצמכם לעשות עבודה יסודית.
אני ממליצה להיעזר במחברת, שבה תרשמו את כל מחשבותיכם, רגשותיכם ותחושות הגוף שעולים בכם תוך כדי הקריאה והעבודה. את התרגילים המתוארים בספר העוסקים בדמיון מודרך, מומלץ להקליט בקולכם בטון איטי ורגוע באמצעות רשם קול או הטלפון הנייד.
חשוב לי לציין כי שמותיהם של מטופליי וכן פרטים מזהים נוספים עליהם שונו, במטרה להגן על פרטיותם.
שיטת EED
לפני כמספר שנים, עבדתי בתור יועצת חינוכית בבית ספר יסודי באחת מהערים הגדולות בדרום הארץ – שם החלטתי להקדיש ארבעה-חמישה שיעורים לילדי כיתה א' בנושא "משפחה". כאשר פתחתי את הנושא בפני תלמידי הכיתה, ביקשתי מתלמידים המקיימים שיחות תכופות עם הוריהם, משתפים אותם בצורה גלויה בכל אשר עבר עליהם במהלך היום ומתייעצים עימם – להצביע.
השתררה דממה בכיתה, ולפתע קפץ לעיניי ילד ג'ינג'י עם עיניים בורקות, בזמן שידו מורמת בגאווה צרופה. "אני מספר הכול להורים שלי, גם כשעצוב לי וגם כשאני רוצה לספר להם על משהו שמח שקרה", פלט במהירות הילד, וחיוך רחב נסוך על פניו. חייכתי בחזרה, בציפייה שילדים נוספים ישתפו את הכיתה בחוויה דומה לזו - אולם כל התלמידים שתקו. הם הביטו לכיוונו של הילד הג'ינג'י – הילד ה"נבחר" - כל ילדי הכיתה נשאו אליו מבט מלא הערצה וחיכו בכיליון עיניים לשמוע אותו מדבר על הקשר המיוחד שנרקם בינו לבין הוריו. לתדהמתי, אותו סיפור חזר על עצמו גם בכיתות א' הנוספות שבהן העברתי את הנושא. בכל כיתה נמצא רק תלמיד או תלמידה אחדים אשר הרגישו אהובים ונערצים, והיו בטוחים בתמיכתם ובאהבתם של הוריהם ללא תנאי. שלושת התלמידים האלה חשו בנוח לערב את הוריהם בכל עת, וכאשר ידעו שההורה עסוק ואינו פנוי להקשיב להם, היו מוצאים דרכים יצירתיות על מנת להעביר את המסר להורה ולקבל את המענה שהיו זקוקים לו ברגע הנתון.
תוצאות הניסוי הקטן שערכתי גרמו לי להרהר בייחודיותם של אותם תלמידים שהעידו על קרבה רגשית בינם לבין הוריהם. מצד אחד, שלושתם היו מאוד שונים זה מזה - ברקע, בתרבות, ובמצב הסוציואקונומי של הוריהם. ולמרות ההבדלים המהותיים הללו, שלושתם היו מהתלמידים הבולטים בכיתתם וחלקו מספר תכונות משותפות: הם ניחנו בביטחון עצמי גבוה, הם השתתפו באופן פעיל במהלך השיעורים, היו מאוד חברותיים וידידותיים ביחס לבני כיתתם. אותם ילדים גילו סקרנות, ביטאו יצירתיות בחשיבתם, נהנו להביע את עצמם ולנהל שיח מול אנשים מבוגרים (מורים) וכן הצטיינו מבחינה לימודית.
במהלך עבודתי ארוכת השנים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, שמתי לב לדבר מהותי ביותר:
הכישורים החברתיים המפותחים של הילד והצלחותיו הלימודיות, מושפעים ישירות מטיב הקשר של הילד עם הוריו, ליתר דיוק - מהקרבה הרגשית הקיימת בין הילד לבין הוריו.
ילדים שנחסכה מהם קרבה רגשית מצד הוריהם, התקשו מגיל מאוד צעיר - גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית (בגיל ההתבגרות, החל מגיל 12-11 חלה הדרדרות משמעותית בתפקודם). הם חשו כלא רצויים, מציקים ומיותרים במשפחתם, והתלוננו על כך שאף אחד לא אוהב אותם ולא רוצה בהם. על מנת לעצור את שטף המחשבות האובדניות, אותם ילדים למדו להתמודד עם מצוקתם הרגשית על ידי פעולות כגון: פציעה עצמית, שתיית אלכוהול/שימוש בסמים, ו/או הפקרות מינית.
לצערי הרב, יצא לי באופן אישי לעקוב אחר התפתחות תסריט דומה למתואר הנ"ל בקרב משפחות רבות - אף על פי שמשפחות אלו נבדלו זו מזו במוצא, בהשכלה ובמעמד הסוציואקונומי.
עבודה מאומצת עם אותן משפחות גרמה לי להבין שאותם הורים אינם מסוגלים ליצור קרבה רגשית עם ילדיהם הפרטיים מסיבה אחת פשוטה - הם בעצמם לא יודעים מהי, שכן הם בעצמם שמעולם לא חוו את הקרבה הרגשית הזו בילדותם - ועם כל הרצון הטוב הקיים להיות האדם החשוב והמשמעותי ביותר בחייו של ילדם, הם באמת ובתמים לא יודעים כיצד לעשות זאת.
ברוב הספרים בנושא גידול וחינוך ילדים היוצאים לאור בימים אלו, ניתן לקבל סקירה רחבה לגבי נורמות התפתחותיות של הילד או המלצות כלליות לחינוכו – אם כי בדרך כלל אותן ההמלצות אינן דנות בהסתייגויותיו ובחששותיו של ההורה, והן אף מתעלמות ממחסומים אשר לעיתים משתקים ולא מניחים לאותו הורה לחנך את ילדיו על פי הכללים הכתובים בספר.
את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים ביניכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר.
קרבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים ומובנים על ידי קרוביהם. הקרבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי משותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן מספקת הבנה עמוקה כי לכל אחד ואחת במשפחה ישנם צרכים ורצונות שונים אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקרבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות).
שיטת EED, לפיתוח קרבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות:
- קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך שבה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם.
- מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם.
- פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצידם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאיתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה כזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קרבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק אם אדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים וקונפליקטים.
- גילוי סבלנות כלפי היקרים לנו: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קרבה רגשית.
- ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית).
חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיני האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה.
היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה.
הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את בן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר ביניכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.
פרק א' - אתם כחלק מהמשפחה
לא מעט אנשים מתחילים להתלבט בנוגע לקבלת טיפול פסיכולוגי כאשר הם חשים נפילה אל תוך תהום עמוקה - ללא קרקעית וללא סוף. שכן הם מרגישים ייאוש, אכזבה, חוסר אונים ומחשבות שליליות על כך שאינם מצליחים להתמודד עם כל המתרחש בכוחות עצמם. בעקבות כל התחושות הקשות הללו - הקשר עם יקיריהם עולה על שרטון והקריירה שבנו בעמל רב הולכת ומתנפצת לרסיסים. המריבות החוזרות והנשנות עם ילדיהם מביאות את אותם ילדים עד להתפרצויות אלימות קשות כלפי בני גילם או לשנאה עצמית, לפגיעה עצמית ולדיבורים על רצון למות. בנוסף, אצל אותם ילדים מתעוררים קשיים בלמידה ובעיות קשב וריכוז בבית הספר – וכך ההורים מוצאים את עצמם מתרוצצים בין אנשי מקצוע שונים בדרישה לקבלת פתרון מיידי לכל בעיות ילדיהם אשר התעוררו לאחרונה.
האנשים הנחושים אשר מעזים לנסות ומגיעים למפגש הראשון, בדרך כלל מתלוננים על חוסר התמיכה והיחס העוין שסופגים מבן/בת זוגם, על כפיות הטובה הבלתי נתפשת והצורמת שחשים מצד ילדיהם, וכן על הציפיות שעברו את גבול הטעם הטוב מצד ההורים שלהם. לצערי הרב, התמקדות בהתנהגותם של אחרים וחיפוש אחר אשמים במצב שנוצר, כלל לא עוזרים. יתרה מכך, אותה התמקדות חסרת תועלת באחרים, מקשה על התהליך הטיפולי וחוסמת את ההזדמנות היחידה לשינוי מהותי ומשמעותי בחיים. לאחר שהמטופלים מפנימים זאת (אם כי, בהיסוס רב), הם מסכימים לעבור את המסע אשר חודר אל תוך נבכי נשמתם – ויחד עם זאת, חרדים מהרעיון, וחוששים שמחשבה חדשה העולה במוחם או רגש שלא זכו להכיר קודם לכן, עלולים להחריב את עולמם הבנוי בדייקנות ובמאמץ רב.
לעיתים תכופות, אנשים המשקיעים את מרב מאמציהם בניסיון לשמור על האיזון המדומה במשפחתם, בוחרים באופן בלתי מודע בוויתור עצמי על שאיפותיהם, צרכיהם ורצונותיהם, ומפגינים הקרבה עצמית למען יקיריהם. המאמצים הרבים שהם מקדישים לניסיון להתאים את עצמם לפנטזיה שנוצרה בראשם על חיי זוגיות ומשפחה, מדרדרים את מצבם עד לכדי שפל המדרגה - למצב שבו אינם מעוניינים (או שמא אינם מסוגלים) לשתף ברצונותיהם, במחשבותיהם ובאי הסכמותיהם. באופן פרדוקסלי, התנהגות "הקדוש/ה המעונה" מעוררת אצלם תחושות כגון תסכול, בדידות, אכזבה וריקנות עמוקה. אותן תחושות מעלות כמות עצומה של שאלות לגבי עצמם - מיהם האנשים שאוהבים ודואגים לי באמת? מהי משמעות החיים? התשובה לשאלות האלה עלולה לגרום לנתק חמור ביחסים. ילדים הגדלים במשפחה כזו מפתחים קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים - דבר המוסיף לחוסר תפקוד של זוג ההורים כפי ששמן מוסיף למדורה – וכך בסופו של דבר, המשפחה מתפרקת.
על מנת ליצור קרבה רגשית עם בני ביתכם ולהפוך להורים האידאליים ביותר עבור ילדיכם - ראשית כול, עליכם לפתח קרבה רגשית כלפי עצמכם!
מבחן אישיות – האם אתם מכירים את עצמכם?
ככל שאני עובדת עם אנשים תקופה ארוכה יותר, אני מתרשמת מכך שרבים מהם לא מכירים את עצמם כלל. לרוב הם רואים את עצמם באותו אור שעל פי דעתם הם נתפשים בעיני החברה - ולצערי הרב, הראייה הזו לא תמיד תואמת את המציאות. בדיוק בנושא זה התקיימה שיחה מעניינת עם המטופל שלי, בחור בן שלושים וארבע בשם רן.
- אני נורא אימפולסיבי - מצהיר רן בביטחון.
- מה זאת אומרת "אימפולסיבי"? – אני מנסה לברר בעדינות.
- אני ישר מתעצבן אם משהו לא מסתדר כפי שאני רוצה.
- אתה משתמש בכוח?
- לא, מה פתאום! אני פשוט כועס, אומר בקול רם אם משהו עצבן אותי...
- אני חושבת שזה מצוין, שאתה יודע לעמוד על שלך, לדבר עם אחרים על מה שמפריע לך... ספר לי בבקשה, איזה ילד היית כשהיית קטן?
- רן משתתק לרגע ומשיב בזעף: כילד, הייתי נורא בעייתי.
- מה זאת אומרת "בעייתי"?
- הייתי ילד אימפולסיבי. יכולתי לצעוק, לדרוש, לבעוט. בתור ילד דאגתי רק לעצמי, רק לצרכים שלי, הייתי ממש אגואיסט.
- "אגואיסט" – המונח שרן הגה מהדהד בראשי. הייתכן ששמעת מישהו קורא לך כך בילדותך?
- האם שמעתי את זה ממישהו? – רן מהרהר לרגע - כן, שמעתי זאת מספר פעמים מאימא שלי. אני דווקא מסכים עם זה - יש אמת בדבריה. באמת שלא אכפת לי מאף אחד חוץ מעצמי. אני מבלה את רוב שעות היום בעבודה, ואשתי היא זאת שדואגת לבית ולילדים.
- ולמה אתה מבלה את רוב שעות היום בעבודה?
- למה? – הגבר מסמיק מתוך מבוכה. כי מישהו חייב לעבוד, להרוויח כסף. אשתי לא עובדת, היא יושבת בבית ומטפלת בשלושה ילדים.
- זאת אומרת שאתה מפרנס את משפחתך, האם אפשר לקרוא לזה "דאגה ליקיריך"?– אני שואלת בחיוך.
- כן, נכון – רן מהנהן בראשו ומחייך מעט בביישנות.
- אז, איזה מין אגואיסט אתה, אם אתה הוא זה שדואג לכלכל את ילדיך ואשתך? – אני שואלת בתדהמה.
יכולת גילוי חמלה ואמפתיה לאחר, מתפתחת אצל רוב הילדים בסביבות הגילאים 8-7, לא לפני. אותם הורים המצפים מילדיהם שמגיל מאוד צעיר יגלו יכולות הקשבה, רגישות, אכפתיות ודאגה לצרכיו של האחר - עלולים להתאכזב קשות מילדיהם. קרוב לוודאי שאותו ילד, אשר לא עמד בציפיותיהם המוגזמות ולא מציאותיות של הוריו, יואשם בחוסר רגישות, אכזריות ואגואיסטיות - תכונות אשר ייתכן ואין להן שום קשר לאישיותו האמיתית של הילד.
השיחה שלי עם רן מציגה את חוסר היכולת לתפישה עצמית אובייקטיבית לחלוטין – דבר אשר קורה לרבים מאיתנו. כל אדם, כבר מגיל ינקות, מאמץ את אמונותיהם ועמדותיהם של הוריו ושל סביבתו הקרובה הנוגעות אליו, לאישיותו ולהתנהגותו. במשך השנים הבאות, הוא יעשה הכול במטרה להתאים את עצמו ואת חייו האישיים לאמונות התמוהות הללו, באופן בלתי מודע. בסופו של דבר, המאמצים העילאיים שהאדם עושה בכדי להיכנס לנעליים שלא שלו "משתלמים", ובדיוק כמו הוריו ואחיו, גם משפחתו הנוכחית וסביבתו הקרובה לומדות להכיר ולתפוש את התנהגותו ותכונותיו באותה דרך בדיוק, לפיה הכירו את האדם בילדותו המוקדמת. גם במקרה המתואר של רן, אשתו אישרה שאכן רואה בו את התכונות האגואיסטיות שהוא דיבר עליהן קודם לכן, אף על פי שבדיוק כמוהו גם היא לא הצליחה להעלות אף דוגמה ולהסביר לי באיזה אופן מתבטאות התכונות השליליות הללו בחיי היום יום המשותפים שלהם.
ולכן, על מנת שתתחילו להכיר את אישיותכם האמיתית, ותתוודעו למעלותיכם ולא רק לתכונות השליליות שתייגו אתכם בעברכם, אני מבקשת מכם לבצע את התרגיל הבא:
מבחן: "איזו מין דמות דמיונית את/ה?"
אני מבקשת שתחשבו, ותנסו להיזכר בסיפור שאהבתם מאוד בילדותכם – הסיפור יכול להיות אגדה, מעשייה, או לקוח מתוך ספר או סרט שאהבתם באותה תקופה. נסו להיזכר באותו סיפור אהוב שקראתם פעם אחר פעם, שצפיתם בו ללא הפסקה (אם הוא לקוח מתוך סרט), או שביקשתם מהוריכם להקריא לכם אותו פעמים רבות ברציפות. וכעת, ענו בבקשה: מה אהבתם בסיפור הזה? מי הייתה הדמות האהובה עליכם? מה אהבתם בדמות זו? אילו תכונות מתכונותיה של הדמות היו אהודות עליכם במיוחד?
ניתוח דמות דמיונית אהודה מן העבר, הוא מבחן האישיות המוצלח ביותר בעיניי מאחר שבדרך כלל, אנו מתחברים ו"מתאהבים" דווקא בדמות שתכונותיה וערכיה המוסריים תואמים את שלנו. אנחנו מבינים אותה היטב ומקבלים את המניעים שלה, את השקפות עולמה, ומסכימים עם כל מעשה או צעד שהדמות נוקטת בו.
הודות למבחן הפסיכולוגי הנ"ל, אתם תגלו את תכונותיכם האמיתיות ותעשו הפרדה בין ה"העצמי האמיתי" שלכם לבין ה"העצמי המזויף" שהולבש עליכם על ידי קרוביכם עוד בילדותכם.
כמו כן, היזהרו מלתייג את הילדים הפרטיים שלכם! שימו לב לכך ועשו הפרדה בין התנהגות התואמת את הגיל, לבין האופי ותכונותיו האישיות והמולדות של הילד. בגיל שנה, הילד עלול לנהוג בעצבנות וחוסר שקט בעקבות בקיעת שיניים וכאבי בטן חזקים. ובגיל שנתיים, הוא עשוי לבטא את הצורך הטבעי שלו בעצמאות על ידי התנהגות מרדנית ולעיתים תוקפנית ולא מתפשרת. כל ההתנהגויות הלא נעימות הללו תואמות את שלבי ההתפתחות הנורמטיביים של הילד. וכפי שכל שלב התפתחותי מגיע לקיצו, כך גם התנהגותו של הילד הינה דינמית ומשתנה לאורך זמן. כך בסופו של דבר, בהגעתו של הילד לגיל חמש הוא כבר יעמוד מולכם כאדם - בעל אישיות מגובשת ומעוצבת דיה, עם תכונות אישיות ברורות ובולטות משלו אשר מבדילות ומייחדות אותו מכם ומאחיו ואחיותיו.
בקשו מילדכם (בגיל החמש ומעלה) לבצע את המבחן הנ"ל, ותזכו לגלות ביחד עימו: מהן התכונות האישיות המולדות המושרשות בו כבר היום, ואילו תכונות עוד יתפתחו במהלך חייו.
כאשר אתם שואלים את הילד מהי הדמות הדמיונית המוערצת עליו, הקפידו לבדוק מולו גם את הסיבה לכך. מהו פשר דבריו? היזהרו מאוד מייחוס פרשנות שגויה לתשובתו של הילד. בעודכם פונים לילד ומאפשרים לו להסביר את עצמו, היכונו לכך שרבים מכם יופתעו ממשמע אוזניהם. ובהחלט יכול להיווצר מצב שבו התכונות שאתם מייחסים לגיבור מסוים, הינן ההפך הגמור מתכונותיו הבולטות של הילד. חשוב מאוד לראות את אותו גיבור מנקודת מבטו של הילד.
במהלך התרגיל הזה, בנכם יכול לשתף אתכם שהדמות האהובה עליו היא דמותו של "אלאדין" - על האומץ ועזות המצח שהוא מקרין. בתכם יכולה להתברר כמעריצה של דמותה של "בת הים הקטנה" (אריאל) - על חמלתה, ענוותה ואהבתה ללא כל תנאי כלפי הנסיך. יכול להיות גם שזהו דווקא עמי (מהמעשייה "עמי ותמי") שמשך את תשומת ליבו של ילדיכם בעקבות פיקחותו וסקרנותו וכן בעקבות כושר הישרדותו במצבי סכנה ולחץ, או שמא זוהי דווקא "סינדרלה" - האדיבה והרחמנית בכל מצב.
רשמו את תשובת בתכם/בנכם.
רפריימינג או שינוי תבניות חשיבה
לכל אדם יש מערכות סכמה קוגניטיביות (תבניות חשיבה) שונות, המתבססות באופן בלתי מודע על חוויות והתנסויות אשר חי והתמודד איתן לאורך כל חייו - הייחודיות רק לו. לתבניות חשיבה אלה יש השפעה רבה על הבנת ההיבטים שונים של חשיבה והתנהגות בחיי האדם. הן משפיעות קודם כול על סוג המידע שהאדם יקלוט מכלל הגירויים בסביבתו, יתייחס אליו וכתוצאה מכך יפעל לפיו. תבניות החשיבה מאפשרות להעריך, בהסתמך על ידע קודם וניסיון עבר, מה נכון ומה לא נכון. הן האחראיות לגיבוש צורות התנהגות, ציפיות ועמדות כלפי אדם מסוים או אירוע כזה או אחר. הן בעצם הקובעות את דרכי פעולתו והתנהגותו של האדם על פי פרשנותו האישית. לרוב תבניות חשיבה מקלות על אורח חיינו, אך לעיתים, השפעותיהן הפוכות. כלומר, במקום לקדם אותנו, הן הופכות לגורם החוסם ומעכב בחיינו, משום שהן עלולות לפגוע בביטחון ובדימוי העצמי ולהקשות על תהליכי קבלת החלטות המיטיבות את חיינו.
רפריימינג (מסגור מחדש או הבניה מחדש), מאפשר ללמוד להתבונן באותו אדם או אירוע המקשה על חיינו ומאמלל אותנו, מזווית ראייה שונה במקצת. לאחר שתתנסו בכוחות עצמכם בכלי המסגור מחדש, תופתעו לגלות את הצד החיובי באירוע מסוים, שעד לאחרונה נתפס במחשבותיכם כאירוע מאיים ללא דרך מוצא. או להפך, ייתכן שתבחינו בצידה הלא מזהיר של התרחשות מסוימת אשר קודם החשבתם כמוצלחת מאוד. במילים אחרות, תלמדו להרכיב את כל פיסות המידע שברשותכם אשר מהוות את כל החלקים הקטנים – אל תוך פאזל אחד גדול, ולצפות במתרחש בחייכם בצורה אובייקטיבית ככל האפשר.
לדוגמה, אם התרגלת להחשיב את עצמך כאדם "קמצן", כיוון שלפי תבנית החשיבה שלך (אמונותיך ועמדותיך) "זהו ההפך מאדם נדיב, אדם שעוזר לאחרים: קונה מתנות, תורם וכו'". אני מבקשת ממך להיכנס כעת לפרטי הפרטים של ההגדרה בעיניך ולבחון את ה"קמצנות" שלך בראייה כוללנית וביקורתית. ולשם כך, ברצוני להתמקד באמונה זו ולנסות לדייק מעט: "האם לדעתך האדם הנדיב עוזר לכל סובביו? או שמא הוא עוזר לאדם/אנשים מסוימים בלבד? עד כמה חשוב לדעתך לעזור לאנשים אחרים? האם אתה חייב לפשוט את חולצתך האחרונה ולתרום אותה לאחר, על מנת להרגיש שאתה אדם נדיב?
יכול להיות, שלאחר מענה על השאלות הללו, תבין שאתה לא בדיוק קמצן, אלא אולי בררן. אני בטוחה שישנם אנשים בחייכם, שלמענם תעשו הכול: תוותרו על תענוגות החיים שלכם, תקדישו להם זמן, כסף, אנרגיה... יחד עם זאת, יש בסביבתכם סוג שונה של אנשים, שלמענם לא תמהרו לנקוף אצבע, אלא תהיו חשדניים, זהירים בסביבתם ופחות פתוחים אליהם. חשבו מה היה קורה אילו לא הייתם בררניים, כפי שאתם היום? ייתכן שהסובבים אתכם היו מנצלים את טוב ליבכם ואף פוגעים בכם וגורמים לנזק? ייתכן שהתכונה הזו מגינה עליכם באופן מסוים?
ניתן לומר אותו הדבר על אדם המגדיר את עצמו כ"אדם רע". ברצוני לשאול אותך: האם אתה מתנהג ברשעות צרופה כלפי כל הסובבים אותך, או שרק כלפי אנשים מסוימים? האם יש להתנהגותך הבלתי נעימה כלפי אותם אנשים סיבה ו/או הצדקה? האם היו מקרים בחייך האישיים שבהם התנהגת באדיבות וגילית התחשבות יתרה כלפי אנשים אחרים? אם כן, מתי? ובאילו סיטואציות התרחשו אותם מקרים?
תרגיל: "בוחנים את המציאות מזווית שונה"
בואו נעשה ניסיון, מטרת התרגיל היא לגרום לכם להעריך את עצמכם מחדש. אני מבקשת שתנסו לאתר את אותן תכונות אופי שאינכם שבעי רצון מהן – מהן התכונות האלה? באילו אירועים הן באות לידי ביטוי? חשבו באיזו דרך, ביטוי תכונה זו בפעולה ו/או בהתנהגות מסייע לכם? מה היה קורה לכם במהלך חייכם אילו לא הייתם ניחנים בתכונה זו? כיצד היו נראים חייכם? מה היו תגובות הסובבים אתכם? האם קרה מצב, שבו תכונה אחרת (הפוכה לתכונה הנוכחית) באה לידי ביטוי? מתי ומדוע הדבר אירע?
